אתרים 901 – 1000

901, (241) מחצבה עתיקה

נ.צ. 1444/5311 ישראל ‏חדשה
במצוק קירטוני, מדרום מערב לניצנה, במדרגה שטוחה בקיר המצוק, נמצאת מחצבה. מעבר למדרגה, במורד המדרון מצויים שפכים קירטוניים של פסולת המחצבה. במחשוף המחצבה נראה שהמצוק, בנוי ברובו מקירטון רך שמעליו שיכבה קשה יותר ובלתי אחידה, המכוסה בקונגלומרט של חלוקי נחל מגובשים היטב.

902, ניצנה, חווה עתיקה משוחזרת, בוסתן, עץ שקד. (הדרומית)

נ.צ.מ 144605/531372 ‏ישראל חדשה
בטרסה שבערוץ ואדי בכתף ניצנה, צומח עץ שקד בודד, גדול ומניב פירות. העץ רענן ופרותיו משובחים. זהו שריד של חווה עתיקה, ששוחזרה על-ידי כפר הנוער ניצנה ו-ק.ק.ל. – בערוץ זה ובשניים נוספים.
בגבעה שבין שני הערוצים העיקריים, אפשר לצפות על חלק גדול מהחווה ולהיווכח שכל האזור – החל מפסגת הגבעות שמסביב, דרך הערוצים שביניהם, וכלה בטרסות שבאפיק, היה נתון למגע יד אדם. החווה מוקפת בגדר אבן גוויל מקומית קשה. באפיקים מעידות על כך שמונה הטרסות, שיוצרות שבעה משטחי גידול. ובמדרונות-התעלות וסוללות הטית המים, שניקזו מים מכל הגבעות שמסביב ומראש האפיק. בכל המדרונות פזורים גם תלוליות רבות ופסי חצץ. "חותכות" אותם עמדות ותעלות של הצבא המצרי ועמדות ומחפורות מאוחרות של צה"ל.
מצפון לחווה נותרו שרידי בית המשק שלה. הבית נבנה במחצית השנייה של המאה החמישית לסה"נ. היה בשימוש רצוף עד שלהי המאה השמינית לסה"נ.
עדכון 11/2006 עץ השקד הנ"ל התייבש. על ענפיו היבשים עדיין מעט עלים שלא נשרו.IMG_1011 השקד המתעותק

מקורות: ספר באר-שבע, ניצנה חפירות ומחקרים
סקר שדה

903, ניצנה חווה משוחזרת חוות עודד (צפונית)

נ.צ.מ 144854/531243 ישראל חדשה
החווה נבנתה בערוץ נחל אכזב, בין שני רכסי גבעות. הוקפה בגדר אבן גוויל מקומית ברוחב כ- 1.00 מטר. השתמרו שמונה מדרגות-טרסות שניבנו מאבני גוויל מקומיות. גובה המדרגות 2.00 – 3.00 מטר, עוביין 2.00 – 2.50 מטר. השטח הכולל של החווה כ- 15 דונם.
מקורות:
ספר באר-שבע נצנה חפירות ומחקרים.
סקר שדה

904, באר בריטית

נ.צ. 145714/531732 ישראל חדשה
הבאר בעלת כיסוי בטון אופייני לבארות ששיפצו הבריטים. על פיה שרידי מתקני השאיבה. משני עברי הבאר שתי שקתות ארוכות מאד – כמה עשרות מטרים. כנראה שייכות לשלב הקדום יותר של הבאר. סביב כיפת הבטון הבריטית ארבע שקתות ששייכות כנראה לשלב שיפוץ זה.IMG_9687 הבאר והתעלותעותק

הבאר על גדת נחל עזוזIMG_6053 באר ניצנהעותק

905, באר עגולה, צרת פתח

נ.צ. 145767/531842 ישראל חדשה
באר צרה או מתקן מים בצמידות לכנסיה שבעיר התחתונה ניצנה.

906, באר מלבנית

נ.צ. 145843/531959 ישראל חדשה
באר בתחום אתר ניצנה, על גדת נחל עזוז. על פתח הבאר רשת בטחון.IMG_6048 באר ניצנהעותק

img233 באר ניצנה

907, (243) ניצנה, תל ניצנה

נ.צ.מ. 1458/5319 ישראל חדשה
ניצנה ישבה על דרך השיירות רוחיבה – חלוצה – ניצנה – אילת. השרידים הקדומים ביותר שנתגלו בה הם מהתקופה ההלניסטית, מהמאות השלישית והשניה לפנה"ס. כן נמצאו פה חרסים נבטיים מאוחרים ורומים מוקדמים, אך שיא התפתחותה היה בתקופה הביזנטית. היישוב הביזנטי בניצנה הקדים, כנראה, את מרבית הערים הביזאנטיות בנגב. ראשיתו, כנראה, בסוף המאה הרביעית בימיו של הקיסר תאודוסיוס השני (450 – 408). לפי פפירוסים שנמצאו במקום, התפרנסו התושבים ממסחר ומחקלאות. הם גידלו חיטה, שעורה, ענבים, זיתים, תאנים ותמרים. כן חיו בעיר חיילים לימיטאניים ("מתיישבי גבולות").
בין השמות היווניים והרומיים, המופיעים בפפירוסים, מופיעים גם שמות ערביים, עוד לפני הכיבוש הערבי. ביניהם: עבדאללה אבן-זאנה, ג'אבר אבן-עמר אבו-אמין ועוד.
עם הכיבוש הערבי התדלדלה העיר, עד שנעזבה לגמרי.
ניצנה "נתגלתה מחדש" על-ידי אדוארד רובינסון, שביקר במקום פעמיים – ב1838 וב 1856. רובינסון השאיר תאור של העיר העליונה והתחתונה. אבל הוא זיהה אותה בטעות כעובדת.
בשנת 1870 הגיע פרופ' א.ה. פאלמר לנגב, זיהה נכונה את עבדת וביקר בניצנה. הוא הבחין בשתי כנסיות בעיר העליונה ובכנסיה אחת בעיר התחתונה, אך לא זיהה את שם המקום.
בשנת 1896 סיירה בניצנה המשלחת של בית הספר הצרפתי לארכיאולוגיה ומצאה בעיר התחתית שתי כנסיות.
בשנת 1902 ביקר כאן החוקר הצ'כי מוסיל. הוא תיאר את העיר בפירוט ושירטט מבנים רבים. היה זה מעשה חשוב, כי זמן מה לאחר מכן החלו התורכים בבניית מרכז מנהלי ובסיס צבאי במקום ולצורך הקמת המבנים שדדו את אבני המבנים העתיקים.
ב-1909 מבקר בניצנה החוקר האנטינגטון. הוא מספר על בניית מלון אורחים על גבי רצפת כנסיה, ומציאת כתובות רבות.
החוקר הגרמני תיאודור קיהטרייבר, שביקר בניצנה ב-1911, כבר מתאר הרס של בניינים עתיקים רבים. הוא סיפר כי אבני הגזית שלהם נעקרו, סותתו מחדש ונבלעו בקירות הבתים החדשים. הסראיה
(בית הממשל התורכי), נבנתה על גבי המצודה העתיקה. אחת הבארות נוקתה, הוקם מעליה בנין חדש והוצבה בה משאבת קיטור מתודלקת בפחם.
ערב המלחמה העולמית הראשונה, ב-25 בינואר 1914, ביקרו בניצנה וולי ולורנס. הם מתארים את הקימקמליק (המרכז האדמיניסטרטיבי התורכי), הכולל שלושה בניני אבן, שבקומות העליונות שלהם משרדים ובתחתונות חנויות.
הם מספרים, כי קירות הכנסייה התחתונה והמנזר העתיקים כוסו בגג ברזל ושולבו במלון אורחים. על המצודה ראו את בנין הסראיה עד גובה חלונותיו.
במלחמת העולם הראשונה נגרם לאתר נזק נוסף. צוות רפואי גרמני ששירת במקום ספר כי חיילים תורכים וגרמנים חפרו חפירות הגנה ותוך כדי כך השמידו כתובות ועיטורי שיש.
בשנת 1916 מונתה על-ידי הצבא הגרמני ועדה לשימור "מונומנטים", שפעלה בשבטה ובניצנה. אלא שבניצנה כבר מצאה הועדה מעט מאד "מונומנטים" לטיפול, ועל כן התרכזה בכנסיה שליד המצודה. אנשי הועדה מצאו כאן לראשונה חרסים מהתקופה הנבטית, אך הם זוהו על ידם בטעות כחרסים קופטיים.
חברי הועדה דיווחו, כי בתקופה זו הוקמו על החורבות מבנים נוספים: בית חולים צבאי, משרד טלגרף ומחסנים. ההרס המאורגן פסק רק כאשר נהדפו התורכים מהאיזור על-ידי הצבא הבריטי, ב-1917.
בשנת 1936 הגיעה לניצנה משלחת קולט, שחפרה קודם לכן בשבטה. המשלחת חפרה באקרופוליס, בכנסיות ובמצודה. גילתה שרידי יישוב נבטי וגילתה כ – 150 כתובות וחרותות ביוונית. גולת הכותרת של ממצאיה היה "מטמון הפפירוסים": 195 פפירוסים, כתובים ביוונית ובערבית. מהם 13 ספרים וקטעי ספרים מהספרות הקלאסית והכנסייתית ויתרם תעודות משפטיות מסוגים שונים. בתעודות נתגלה לראשונה שם העיר, ניצנה, שעד אז הייתה ידועה רק בשמה הערבי – עוגה אל חפיר. כן נתגלה בפפירוסים שמה היווני של שבטה – סוביטה.

מלחמת העצמאות – כיבוש עוג'ה אל חפיר
בכיבוש עוג'ה נטלו חלק שתי חטיבות: חטיבת השריון 8 חטיבה 12 וכוחות נוספים.
עיקר הכוח נע מנקודת הריכוז בחלוצה ב"דרך חורב" קטע מדרך עתיקה חלוצה – רוחיבה – עוג'ה (ניצנה). כוח נוסף שכבש את משלטי התמילה נע על הכביש תוך טיהור יחידות
מצריות קטנות בדרכו לעוג'ה.
בשעות אחר הצהרים 26.7.49 תקף גדוד 89 של החטיבה המשורינת מוצב ליד עוג'ה אך נהדף במשך הלילה ובבוקר ה- 27.7 נכבשו כל מוצבי עוג'ה.
הסכם שביתת הנשק ישראל מצרים והשטח המפורז
שיחות שביתת הנשק נערכו ברודוס. נמשכו מ-12.2.94 ונחתמו בהסכם 24.2. 49.
סעיף 8 בהסכם עוסק ביצירת אזור מפורז סביב עוג'ה הועדה המעורבת לשביתת הנשק תקיים את מושבה בעוג'ה. בועדה ישבו נציגי ישראל מצרים והאומות המאוחדות. הועדה ישבה דרך קבע במבנים התורכיים.

35163245 ניצנה מחנה ניצנה צילום                                                                                                                                 ויקיפדיה

img035צלם לא ידוע                                                                                                                           מאוסף היאחזויות, ליבנה
במשך מספר שנים נערכו באתר חפירות מסודרות, על-ידי נערים ונערות, חניכי כפר הנוער ניצנה.

(להוסיף מקורות:)

IMG_6052 כנסיה ניצנהעותק

908, אנדרטה, באר מלבנית, עצי אשל.

נ.צ 145978/531960 ישראל חדשה
אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת גדוד שריון 82 ולוחמי מבצע חורב במלחמת העצמאות. האנדרטה, בתחום ניצנה, מורכבת ממשטח מרוצף סביב באר מלבנית עתיקה. שנשמרו בה מתקני שאיבת מים. זחל"מ ולוח מתכת שבו נחקקו סיפור הקרב על ניצנה, מפה, ושמות הנופלים. בקרבת האנדרטה שני עצי אשל עתיקים ובצילם ספסל של קרן קימת לישראל.IMG_6046 אנדרטה חטיבה 8עותק

IMG_6047 באר אנדרטהעותק

909, עץ שיזף צעיר

נ.צ. 145970/531247 ישראל חדשה
עץ בינוני בגודלו צומח באפיק נחל עזוז. בנובמבר 2006 נצפה בפריחה.IMG_6018 פריחת שיזףעותק

910, עץ שיזף

נ.צ. 146007/531176 ישראל חדשה
צומח על גדתו של נחל עזוז. עץ חיוני, נצפה בפריחה (7/1990) בראשו קן נטוש נראה כשל עורב.
בנובמבר 2006 נצפה בהנבת פירות בשלים, פירות צעירים ופריחה רבה. בסביבתו גללי דרבנים רבים. בערוץ גדלים שיחי קרקש צהוב רבים.IMG_6002 שיזף נחל עזוזעותק

911, באר שנות ה-50

נ.צ. 146010/531674 ישראל חדשה

באר מודרנית בתוך מבנה בטון. סיפקה בשנות החמישים מים להיאחזות קציעות. סביבותיה היו ממוקשים ומוקפים בגדר תיל מחשש פגיעה ע"י הפדאיונים מגבול מצרים. כיום אין מתקני שאיבה במבנה.IMG_6380 הבאר המודרנית ניצנהעותק

פרטים נוספים על הבאר: https://alivne.wordpress.com/

912, (244) מיכל מים

נ.צ. 146042/531750 ישראל חדשה‏‏IMG_1304 נחל ניצנה מיכל מתכת - עותקעותק

IMG_6387 שוקת מיכל המים ניצנהעותק

המשטח מסביב למיתקן "מרוצף" כולו בכמות גדולה של חרסים ערביים, שחורים ואדומים.
בסמוך למיכל המים – מיבנה של באר מודרנית (911).

913, (245) ריכוז שרידי מבנים ובאר

נ.צ. 146106/531689 ישראל חדשה
בין הכביש הבריטי לבין תחנת הרכבת של ניצנה מצוי ריכוז של שרידי שבעה מבנים, לא ברור באם הם קשורים לתחנת הרכבת, או למחנות הצבא. המבנים הם בדרגות השתמרות שונות – החל מרצפה, עם נדבך בניה אחד, וכלה בקירות ששרדו עד לגובה התיקרה. היו גם מבנים נוספים, ש"נמחקו" על-ידי ציוד מכני כבד, שיישר את השטח. באחד המבנים חבויה באר. עומקה המשוער בין 10 ל- 15 מ' והיא מדופנת באבני גזית. המבנה שניצב מעליה היה בן שני חדרים, נהרס כמעט לחלוטין ונותרו ממנו רק מספר אבני גזית בעלות סיתות שוליים אופייני, לנדבך התחתון במתקנים תורכיים שונים באזור.IMG_6383 שרידי מבנה הבאר ניצנהעותק

נדבך תחתון של קיר, טיפוסי למבנים תורכיים

בין המבנים מתעקלת מסילה, שהסתעפה מהתחנה אל העיר התחתית. מסילה זו הוליכה אל המחסנים בעיר ואל עבר ארבעת הבארות של ניצנה.
כל השטח בין המבנים זרוע שברים של רעפי חרס כתומים, מתוצרת איטלקית, הנושאים את הכתובת "חברת בניין חופית – פדובה. בית חרושת של דינדה". (תרגום יואל דה מלאך).IMG_6381 הבאר במבנה ניצנהעותק

914, (246) תחנת הרכבת התורכית ניצנה.

מגדל המים נ.צ. 146269/531271 ישראל חדשהIMG_8915 ניצנה תחנת רכבת מגדל המיםעותק

שרידי בית מנהל התחנה ומגדל המים

מגדל המים הוא המבנה הבולט והיחיד שנותר בשלמותו בתחנה החרבה.
המבנה הסגלגל נועד כנראה לשאת בחלקו הפנימי מיכלי מים. גובהו כ-11.50 מטר, מוערך לפי מדידות חלקיות וספירת נדבכי הבנייה.
חלקו התחתון, מפני הקרקע, גובהו 1.20 מטר ובנוי מאבנים מיושרות מלוכדות במלט בהיר. צורת בנייה המאפיינת יסודות של מבנים שונים בני התקופה. הנדבך הראשון מעל
לנדבכי היסוד, בנוי מאבנים גדולות יותר מאשר שאר הנדבכים שמעליו. ובולטות כלפי חוץ. לאבנים סיתות שוליים וסיתות אלכסוני בזווית העליונה, החיצונית. החלק המהוקצע של מרכז האבן בולט במיוחד. כל הנדבכים שמעליו נסוגים מעט פנימה, ונוצרת מדרגה. (סגנון שנראה בשרידי מבנים שונים בניצנה ובתחנת הרכבת בביריין). מעל נדבך זה 32 נדבכים של אבנים מהוקצעות. גובה כל נדבך כזה כ- 30 ס"מ. שני הנדבכים העליונים: מעוצבים ובעלי סיתות חלק. למבנה שני פתחים בגבה הקרקע.
סף הדלת נמצא בגובה 1.20 מטר מפני הקרקע. בנוי משתי אבנים גדולות, חלקות, 70 X 35 ס"מ, החבוקות משני עבריהן באבני הנדבך הראשון. (ראה צילום) בין שתי אבני הסף לוח מתכת דק. כמזוזות משמשות אבני המבנה החלקות, בחלקן הפנימי, וסיתות שוליים רק בצד המזוזה. (ראה צילום) חלקה העליון של הדלת, בנוי כקשת בעלת 7 אבנים. שלוש משני עברי אבן הראשה. אבנים 1 ו- 7 ואבן הראשה בולטות כלפי מעלה מעל שאר האבנים.

שאלה בלתי פתורה נותרה, בגובה הדלת מעל פני הקרקע. מה עוד ששיטת הבנייה שמתחתיה נועדה לחלקי מבנה מתחת לפני הקרקע ומעל היסודות. צבר המסילות הסמוך למגדל היה נמוך מפני סף הדלת. המבנה היחיד שנראה שגובה רצפתו היה דומה – בית מנהל התחנה, מרוחק כ- 40 מטר מהמגדל ולא נראה כיום, שהשטח ביניהם היה מוגבה, כגובה רצפותיהן. יש להניח שאל הדלת עלו במתקן מדרגות נייד שלא שרד.
שני החלונות משני עברי המגדל, בעבריו הצרים, בנויים בדומה לדלת, אך קטנים יותר.
תוכו של המגדל מחולק לשני תאים לא שווים בגודלם שביניהם פתח לכל גובה המגדל. בראש הפתח קשת חלקה בת 13 אבנים שבשני בסיסיה בליטות מסוגננות.
בצידו הפנימי, הצפון מזרחי של המגדל שקעים בקירות וסולם מתכת קבוע בקיר. ייתכן שבשקעים היו קבועים מוטות מתכת או עץ שנשאו את מיכלי המים.

IMG_9716 מגדל המים ניצנהמגדל המים מחיצה פנימית                                                                                                     צילום אלי ליבנה

המגדל הסגלגל ניצב בעברו הצר אל המסילות שכיוונן כאן צפון-צפון מערב.

IMG_8917 ניצנה תחנת רכבתעותקרצף המסילות בתחום התחנה
המסילה הבודדת שמגיעה מהגשר מתפצלת ומסתעפת ל-8 סעיפי מסילות נפרדות סמוכות אחת לשנייה.
נמדדו המרחקים בין 8 המסילות, ממגדל המים. המדידה נערכה מהמגדל למרכזי הסוללות.

סוללה מס' 1 – כ-6 מטר מהמגדל
סוללה מס' 2 כ-6.5 מטר מסוללה 1 12.5 מטר מהמגדל
סוללה מס' 3 כ-5.5 מטר מסוללה 2 18 מטר מהמגדל
סוללה מס' 4 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 3 21.5 מהמגדל
סוללה מס' 5 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 4 25 מטר מהמגדל
סוללה מס' 6 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 5 28.5 מטר מהמגדל
סוללה מס' 7 כ-3.0 מטר מסוללה מס' 6 31.5 מטר מהמגדל
סוללה מס' 8 כ-5.0 מסוללה מס' 7 36.5 מטר מהמגדל (התחלת פנייה לצפון-מזרח). (נכללה במיספור רצף המסילות על אף התחלת סטייתה מהרצף, מעט לפני קו מגדל המים)

נסקרו שלושה סעיפים, המסתעפים מהרשת העיקרית.

א' מסילה קצרה במהלכה, מסתעפת מהמסילה הראשית במהלכה מהגשר, ומצטרפת אל צובר המסילות, מצידו של אפיק נחל ניצנה. אזור החיבור פגוע כיום.

ב' סעיף מסילה מערבי. המסילה נפרדת מהתוואי הראשי – מסילה מספר 1, במרחק כ-75 מטר מהמגדל, מסילה מס' 1 כאן הייתה על סוללה גבוהה, וההסתעפות הנ"ל מנמיכה והולכת עד הגעתה לפני הקרקע. אורך התוואי ששרד הוא כ-600 מטר. הסוללה מסתימת כיום, בסמוך לבאר בתוך מבנה נ.צ 146110/531689. (אתר 913) ולבריכת המתכת והשקתות שבהיקפה. נ.צ.146042/531689.(אתר 912) (בצילום ניצנה התורכית נראה המשכה, של מסילה זו אל תוך אתר ניצנה בסמיכות לשני מבנים ארוכים).

vilnai233 ניצנה רכבת         צילום ארכיון יד בן צבי

ג' מסילה מס' 8. מתוך צובר המסילות שמול מגדל המים מסתעפת מסילה שסיומה במדרגת המחצבה בנחל ניצנה, הסוללה פונה בעיקול רחב מזרחה. אורכה כיום, כ-170 מטר.
למסילה זו היה מעביר מים, ב-נ.צ. 146449/531258 כ-130 מטר מההסתעפות. כ-30 מטר ממעביר המים נקטעת הסוללה במדרגת מחצבת נחל ניצנה.
גם סוללה קצרה זו מסתעפת. בסמוך לשרידי מעביר המים, ישנה הסתעפות באורך כ-100 מטר שחוזרת לצובר המסילות מדרום מזרח למגדל התחנה.
מצב צובר המסילות שממזרח למגדל המים.
מסילה מס' 1 שמדרום מזרח למגדל, בתחום תחנת הרכבת כוסתה במהלך העשורים האחרונים על ידי כלים כבדים שיצרו בסמוך משטח מיושר.
בין המסילה והכביש הקיים לעזוז. נותרו שרידים של קיר תמך נמוך. חיבור כל 7 המסילות למסילה הראשית אינו קיים כיום. בניית טרסות חקלאיות מאוחרות כנראה בדוויות לא הותירו עקבות כלשהם של המסילות.
שרידי מבני התחנה

מבנה מס' 1 בית מנהל התחנה

IMG_1301 רכבת ניצנהעותק

המבנה מכונה בית מנהל התחנה. ממוקם כ-40 מטר מצפון מזרח למגדל המים. נותרו במקום יסודות בלבד, מלבד קיר פנימי ששרד כנראה לכל גובהו. ייתכן שאחת מסיבות הישרדות הקיר היא, שהינו קיר פנימי ולא היה בנוי מאבני גזית, שנשדדו, לשימושים מאוחרים. נראה שרצפתו הייתה בגובה סוללת הרכבת הסמוכה. במבנה 4 חדרים.
תכנית המבנה: קיר הרוחב שלו הפונה אל מגדל המים אורכו כ- 8 מטר וסגר על שני חדרים. נראה שהכניסה לבית הייתה בגרם מדרגות שהיה בנוי מאחורי שני חדרים אלה, והחדר בו שרד הקיר הגבוה. קיר זה הפריד בין שני חדרי אורך.
אורך המבנה כ-13 מטר רוחבו בצד שני החדרים הקדמיים, כ- 8 מטר. רוחבו בקצה ה שני כ- 5 מטר.

סקיצה בית מנהל התחנה ניצנה

סקיצה ראשונית של בית מנהל התחנה (חסרה)
קיר האורך 13 מטר פונה לדרום מזרח

מבנה-מתקן מס' 2

IMG_1326 רכבת ניצנהעותק

המבנה מחולק לשני חלקים עילי ושקוע מתחת לפני הקרקע. נמצא במרחק כ-13 מטרים ממגדל המים. ציר האורך שלו ניצב לקו המסילה בדומה למגדל. שרידי חלקו העל קרקעי
מוגבהים מעל פני השטח. מידותיו 5  5X מטר. חלקו השני שקוע, בנוי מאבני גוויל ישרות, מלוכדות בצמנט בהיר אופייני למבנים תורכיים. גלויים כיום 3 – 4 נדבכים. לא נראים עקבות טיח. מידות (נמדד בתוך המתקן, מפינות פנימיות): 3.10 3.60X מטר. המתקן נמצא מדרום מזרח למסילה מס' 1.

מבנה מס' 3

נמצא גם הוא בעבר הדרום מזרחי של מסילה מס' 1. שלא כבית מנהל התחנה ומגדל המים הוא מרוחק יותר מקו המסילה כ-13 מטר.
המבנה הוא מבנה אורך, 18X6 מטר ובו שתי שני טורי חדרים משני עברי קיר המפריד ביניהם. הקירות שרדו לגובה נדבכים אחדים. הקיר בנוי משתי שכבות של אבני גוויל בינוניות מהוקצעות בצידן החיצוני ויוצרות משטח קיר אחיד. בין שתי שכבות אבני הגוויל המהוקצעות, מילוי של אבנים קטנות. משני עברי קיר האורך הפנימי שתי שורות חדרים, ארבעה בכל צד. מידות החדרים דומות, 4X3.5 מטר. בכל שטח שרידי המבנה ומחוצה לו שברים רבים של רעפי חרס כתומים.

IMG_1461 ניצנה מבנה אורך מגדל מיםשרידי קיר האורך הפנימי

מבנה מס' 4

IMG_1320 רכבת ניצנה

מבנה גדול כ- 18  15X מטר. שרד לגובה נדבכים אחדים. בתצפיות אקראיות קודמות נראה היה שהמבנה שימש אולי כמוסך רכבת, מאחר והוא בנוי מעל מספר מסילות.
סקירה מדוקדקת יותר, מעלה מסקנות שונות. נראה שהמבנה אינו בן תקופתה של הרכבת אלא מאוחר יותר. קיר הרוחב חוצה את מסילות 2 – 6 באלכסון מסוים. כיוונו כמעט צפון-דרום.
לאורך קיר האורך הצפוני. נאסף חצץ הסוללה לערימה בקדמת המבנה, כנראה כדי שלא יפריע לבניית המבנה ולתפקודו. פתח המבנה נמצא כ-6 מטר מהפינה הצפון מזרחית שלו. הפתח היה כנראה ברוחב 1.5 מטר. הסף נותר במקומו וגושי הבטון של המזוזות מוטלים לצידו ועליו. בקיר הנגדי כעין מבואה רחבה מרוצפת בבטון חלק. שרידי בטון רבים נוספים, באיכות פחותה, רוסקו בתקופה האחרונה לשם הוצאת הברזל מתוכם.
אבני הבנייה המרובות פזורות על פני כל שטה המבנה ומחוצה לו. נראה שכך קל היה לברור אבנים לשימוש משני, בתקופות מאוחרות יותר. ( תופעה כזו נצפתה בסקר נוף רמת הנגב, בצמידות למבנים בדווים בבניה, כשהחומרים הובאו מאתרים ארכיאולוגיים). בין כל אבני המבנה המפוזרות, לא נראים שרידי גג כל שהוא. בפינה הצפון מזרחית של המבנה כעין תא או חדרון, במידות 4.5  3X מטר. שכיום לא נראית כניסה אליו. בשלושה מקירות החדר נראים חומרי מילוט תורכיים בהירים, ואלה כנראה שרידיו של מבנה קדום יותר, תורכי, ששולבו במבנה המאוחר יותר.

915, הבאר הצפונית

נ.צ. 146490/531827 ישראל חדשה
הבאר נחפרה על גדתו הצפונית של נחל ניצנה, מול מתקני הרכבת התורכית שבגדה הדרומית. מיקומה ניכר למרחוק על המישור הגדול שמצפון לאפיק הנחל. ערימת החומר הקירטוני הלבן נראית ממרחקים. הבאר אינה מדופנת וקשה להתקרב אל שפתה מחשש התפוררות שפתה. נראה שנחפרה בשכבת חלוקים עמוקה ולפי השפכים הגיעה קרקעיתה אל שכבות קירטון. בסמוך לבאר פזורים בלוקים מבטון בעלי צורה מיוחדת כנראה מותאמים לבניה בעיגול. הבלוקים יוצרו מבטון שיסודו מלט וזיפזיף בהרכבו נראים צדפים רבים. בלוקים דומים נראו באתרים בריטיים אחדים.

‏‏IMG_6037 באר צפונית ניצנהעותק - עותקצילומים‏‏IMG_6038 באר צפונית ניצנהעותק - עותק

916, עץ שיטה סלילנית, נחל רות

נ.צ. 149550/531294 ישראל חדשה
עץ גדול צומח בשולי עמק רחב. ערוץ משני של נחל רות

917, צמד בורות מים

נ.צ. 149191/531376 ישראל חדשה
חצובים בקירטון, סמוך לאפיקו של נחל רביב. הבורות עגולים, ללא תיקרה, קוטרם כ_5 מטר. בבור המזרחי צומח עץ אשל. הבורות מזכירים בצורתם בורות מהתקופה הישראלית.

918, עץ שיזף

נ.צ. 163783/530176 ישראל ‏חדשה
צומח בשולי אזור טרסות נרחב בעמק נחל דרורים הרחב. גובהו כ_3 מ' והוא בעל עלווה דלילה.

919, (247) מבנה בדווי ומחסן

נ.צ. 163915/531086 ישראל ‏חדשה
הרבה אבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים עתיקים נמצאו בקירות מיבנה בדווי קטן והרוס למחצה, ליד נחל דרורים. המבנה בן חדר אחד ששיטחו כ_6‏4X מ' הרוס בחלקו. חלק מקירותיו נותרו לגובה של 1.5-1 מ', פיתחו לכיוון מזרח. הקירות בנויים משתי שכבות ובתווך מילוי אבנים קטנות וטין. חומרי הבנייה הם אבני גוויל, גזית, פיסות שיש ופריטים ארכיטקטוניים. בין שפע הפריטים הארכיטקטוניים: חוליות עגולות, ו-20 -17 אבני מצבה. האבנים מעוטרות ברוזטות וצלבים מלטזיים, שהובאו ככל הנראה מבית הקברות הביזנטי של שבטה. אך רובן היו במצב בליה מתקדם. פיסות השיש הקטנות שימשו לייצוב האבנים היותר גדולות בקירות המבנה. על מציאות אבני המצבה הודענו לרשות העתיקות ואלה לקחו מן האתר את רוב אבני המצבה.

42צילומים42

כ_50 מ' מהבית, נמצא מחסן בדווי, חפור לעומק 1.5 מ' בקירוב. בראשי הקירות נראית בניה באבני גוויל ומעט גזית. רוחב פיתחו כ_60 ס"מ, תקרתו לא השתמרה.

920, בריכת מים פתוחה

נ.צ. 1639/5310 ישראל חדשה‏
הבריכה מצויה בקרבת המבנה הבדווי, (אתר 919) על גדתו של נחל דרורים. שטח הבריכה כ_5‏4X מ' והיא בנויה מאבני גוויל מלוכדות בבטון. הקירות מטויחים במלט בצורה אופיינית שנראתה בכמה בורות בדווים נוספים. הטיח אינו מכסה ברציפות את כל שטח הקיר, אלא סותם רק את החיבור שבין האבנים, בעודף ניכר על הנחוץ לסתום חריץ בלבד. באם הקיר בנוי אבנים קטנות יותר, הוא יהיה מטויח כמעט כולו. במידה שהאבנים יהיו גדולות יוותרו שטחי פני אבן גדולים יותר חשופים מטיח. הקרקעית אינה נראית מחמת סחף וצומח ארכובית צפוף.
גובה הקירות הגלויים כ_1.5 מ'. הבריכה ניזונה משתי תעלות איסוף מי נגר, קצרות יחסית שעדיין ניכרות בפני השטח. הגשם האחרון שלפני הסיור בשטח, יצר ערוצון, שבו נתגלו שרידי ערמות חצץ דק וערמות אפר מדורה עם חרסים אדומים רבים, שהובאו כנראה מאתר שבטה הסמוך. חומר זה שימש כמרכיב בתערובת הבטון והטיח. הבריכה נבנתה כנראה על שקע בור מים קדום שהתמוטט. ערמות שפכים קירטוניים שימשו לבניית קיר או סכר בסמוך לבריכה. לפני הסכר נוצר משטח המגדל צמחיה ירוקה ויפה.

921, בית קברות קדום שבטה

נ.צ. 165110/531805 ישראל חדשה

922, (248) עצי זית, אלה אטלנטית

נ.צ.מ. 167212/531718 ישראל חדשה
שלושה עצי זית עתיקים גדלים ביובל של נחל זיתן. שלושתם שרדו על טרסות שניבנו מתחת למפלים קטנים. מיקום זה איפשר לעצים לקבל ולנצל כל טיפת מי נגר שזרמה בערוץ. העצים במצב טוב, גובהם כ_7 מטר, בעלי צימוח שנתי סביר, ומניבים פירות. גזעיהם מסוקסים ומפוצלים מאד. העץ המזרחי שבין השלושה, בעל גזע כל כך מפוצל, עד שאין לדעת אם עץ אחד או שניים לפנינו.

IMG_3271עותק

IMG_3279עותק

באפיק בין הזיתים צומח עץ אלה אטלנטית. גבהו כ_ 5 מ'. העץ סבוך, ונראה שחידש את נופו לאחר כריתה חזקה בעבר.

בסיור שנערך במרץ 2020 כמעט 40 שנה לאחר כתיבת פרטי האתר, לא נראה עץ האלה. על עצי הזית נראו ענפים יבשים. חלק מענפים יבשים אלה נגזמים ומושארים במקום.

923, (פלמ 137) בור מים שדה צין

נ.צ. 1832/5318 ישראל חדשה
בור צוואר, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה דרומי. שיפוע המדרון11.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 520 מ'. שטח קרקעית הבור 5.10X5.10 מ"ר. גובה הבור 4.40 מ'. גודל פתח הבור 1.00X1.00 מ'. גובה הצוואר, 4.50 מ'. נפחו כ-110 מ"ק (ללא הצוואר, עומק הסחף 1.40 מ'.
לבור מובילות שתי תעלות. הצפון מזרחית אורכה 150 מ'. הצפון מערבית 150מ'. מצב השתמרות התעלות טוב. בנוסף לתעלות מנקז הבור ערוץ קטן שנמצא מעליו. שטח אגן הניקוז, 15.000 מ"ר, וכיסויו כולל ברובו קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). קירות הבור מטויחים, פתח הבור מבוטן ובעל מכסה ברזל. ליד פתח הבור נמצא אגן שיקוע, ובערוצו המתנקז לבור ישנן טרסות לעצירת הסחף. על ערימת השפך ש הבור מבחינים בחציבה חדשה. הבור מתמלא בחציו מים, שנשארים עד הקיץ. מצב השתמרות הבור טוב.

924, (פלמ 138) בור מים הר קטום

נ.צ. 18415/53175 ישראל חדשה
בור צוואר שנמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי. שיפוע המדרון 23.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 575 מ'. שטח קרקעית הבור 4.20X4.20 מ"ר. גובה הבור 2 מ'. גודל הצואר 4.00X2.50 מ', וגובהו 2.20 מ', נפח הבור כ-70 מ"ק. עומק הסחף 80 ס"מ.
לבור מובילות שתי תעלות, המערבית אורכה 80 מ' והדרומית 130 מ'. מצב השתמרות התעלות טוב. שטח אגן הניקוז 7.000 מ"ר, וכיסויו כולל ברובו קולוביום. הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). כרבע מתקרת הבור התמוטטה. בעונת הגשמים אוסף הבור כמות מים מעטה. מצב השתמרות הבור טוב.

925 (מ.מ) מאגר מים-מאגורה ומבנה קדום

נ.צ. 1828/5309 ישראל חדשה
במדרון הצפון-מזרחי של עמק נחל שטוח ורחב. היורד באגף הצפון-מערבי של קמר חתירה לעבר מישור שדה צין חצובה מאגורה (הראבה), ששטחה 5 9X מ' ועומקה 5 מ' . קווי החציבה ישרים ומדויקים. כמחצית מתקרת המאגורה עדיין חופה על חללה. כן נותר שריד מגרם המדרגות החצוב, היורד אל קרקעיתה. פטריות צומחות על אדמת הסחף שהצטברה בקרקעית. שתי תעלות ניקזו אל המאגורה את הנגר מהמדרון. במרחק 150 מ' לערך ממערב למאגורה, מעבר לנחל, נמצא מבנה מרובע, ששטחו 3  4X מ". הוא בנוי אבני לקט וכנראה שניבנה בתקופה הערבית הקדומה. במפה הוא מסומן בטעות כמאגר מים.

926 (מ.מ 78) הר צרור

נ.צ.1828/5300 ישראל חדשה
הר שולחן גדול, על גב רכס חתירה, במרחק 1.5 מצפון-מזרח לראש מעלה צין. רומו של ההר – 520 מ' מעל פני הים.
ההר בנוי סלעי קירטון רכים מתקופת הסנון ובראשו טבלת חיפוי שטוחה של צור קשה, המעניקה לו את צורת השולחן. ההר נטוי קלות לצפון-מערב, בעוד השכבות מתחת להר נוטות לדרום מזרח. עובדה זו מצביעה על כך, שלמרות היות ההר מדרום לפרשת המים של רכס חתירה, הרי שמבחינה מבנית הוא חלק מאגפו הצפון- מערבי, המתון, של הקמר.
מהקצה הדרומי, הגבוה, של פסגת ההר נשקף נוף יפה של בקעת צין, רמת עבדת, רכס חלוקים ורכס בוקר – צבועים. ראה בפירוט לוח תצפית הר צרור.
אל הר צרור אפשר להגיע בדרך רכב, העבירה לרכב חזק וגבוה. ראשיתה בראש מעלה צין והיא עולה בשיפוע מתון לצפון- מזרח, עד לנ.ג. 541 הסמוכה להר צרור מצפון. הדרך מסומנת בכחול. מנ.ג. 541 יורד שביל מסומן בכחול דרומה, אל האוכף שמצפון לפסגת הר צרור. מן האוכף עולה שביל ברור, אך לא מסומן, אל הבמה שבראש ההר.

927, (פלמ 136) בור מים-מאגורה שדה צין

נ.צ. 18285/53090 ישראל חדשה
בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קמור במפנה דרומי. שיפוע המדרון 11.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 520 מ'.
שטח קרקעית הבור 9.00X5.20 מ"ר. גובה הבור כ- 4.50 מ'. נפחו כ-210 מ"ק. גובה הסחף כ-1.00 מ'.
לבור מובילות שתי תעלות, המזרחית אורכה 200 מ', והמערבית 220 מ'. מצב השתמרות שתי התעלות גרוע. שטח אגן הניקוז הוא 23.100 מ"ר. וכיסויו כוו ברובו המכריע קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). חלק מקירות הבור מטויחים. בתוך הבור נמצא גרם מדרגות היורד לבור. לבור שני פתחים: פתח שאיבה, ופתח אחזקת הבור ובנייתו, הגדול יותר. מחצית מתקרת הבור התמוטטה. מצב השתמרות הבור טוב.

ללא שם-1

928, (מאגר חסי 100) נחל דרוך "מערת נמר"

נ.צ. 18670/53010 ישראל חדשה
מערה בה נמצאה ב-1973 נמרה שנורתה כנראה על ידי בדואים. ברגלה נמצא קליע מרובה תורכי.

929 (מ,מ 76) גבעת מדור(ג'בל מדריה)

נ.צ. 1937/5308 ישראל חדשה
גבעה טרפזית מאורכת , שבמבט מעל היא ראית כסירה הפוכה. הגבעה צמודה מצפון-מערב אל מיצלעות הצור והגיר של קמר חתירה. משאר עבריה היא יורדת במתלולים ובמצוקים אל קרקעית העמק של נחל צין. רום הגבעה 462 מ' מעל לפני הים. מעל לסביבתה היא מתנשאת כ-100 מ'.
גבעת מדור דומה הן טופוגרפית ןהן גיאולוגית ל"הור ההר" (הר צין), המזדקר ליד מפעל הפוספטים, במרכז נחל צין. אפילו שם הגבעות הגבאות הללו בפי הבדואים דומה: ג'בל מדרה להר צין וגבל מדרייה לגבעת מדור. חלקה העליון של גבעת מדור בנוי משכבה של סלע גיר לבן וקשה מגיל האיאוקן. שכבה זו מעניקה לראש הגבעה צורת שולחן מפולסת. מתחת לפלטת הגיר האיאוקני בנויה הגבעה מסלע חרסיתי אפור (תצורת טקייה), היוצר את המתלולים הרכים של מורדותיה. בבסיס הגבעה נחשף סלע קירטוני רך, היוצר נוף ביתרונות (badlands). זהו קירטון מתצורת ע'רב, המכיל תרכיזי פוספוריט. כמו הר צין, גם גבעת מדור היא גבעת משאר (relict) – שריד מן הכיסוי הגיאולוגי הצעיר של עמק צין, שנסחף ברובו כשהוא מותיר רק מספר "איים" בשטח. סביב גבעת מדור, בעיקר מצפון-מזרח, מפותח נוף ביתרונות מרשים למדי, בסלעי החרסית והקירטון מתצורות ע'רב וטקיה. נחלים רבים חתכו נקיקים צרים למדי בחומר הרך והמידרונות מלאים חריצים צפופים של ערוצים תלולים ו"ארובות" סחיפה הדומות לאלה של נחל פרצים, במישור עמיעז. אל גבעת מדור אפשר להגיע ברכב, הן מנחל צין והן ממפעל הפוספטים אורון.

930, (249) מחצבות זעירות ועץ תמר

נ.צ. 145157/530925ישראל ‏ חדשה
במדרון הגבעות שמדרום-מערב לאתר ניצנה נמצאת מחצבה זעירה, ששיטחה 2‏1X מ'. בלבד. בשקע החציבה נאגרו מים ובתוכו גדל דקל שגובהו כ- 2 מטר. בין עליו שרידי אשכול פרי קטן.
על פני המדרון ששטחו דונמים אחדים, בולטים סלעים קשים בגדלים שונים. כל הסלעים הללו נחצבו. מסביב לבורות שנותרו בשטח נראים נתזי אבן – עדות לסיתות או יישור האבן במקום.
בשני שקעי מחצבות כאלה נראו שני עצי תמר קטנים נוספים. בכל הגבעות שמדרום וממערב לניצנה מצויות עשרות רבות אולי מאות מחצבות זעירות שניצלו את מחשופי סלע הנארי הקשה שנחשפו על פני הקרקע. לא ברור אם המחצבות הללו הן מימי העיר ניצנה הקדומה, או מאוחרות יותר. שכן גם בתקופה התורכית נעשו מפעלי בניה גדולים באזור. בשטח זה קיימת מחצבת קירטון ענקית תת קרקעית (אתר 934).

IMG_6376 דקל במחצבה זעירה ניצנהעותק

931, בוסתן זיתים

נ.צ. 143110/530909 ישראל ‏חדשה
בערוץ בכתף ניצנה, סמוך למבנה (אתר 000?), גדלים שלושה עצי זית קטנים. הם גדלים בטרסה קדומה, גובהם כ_2.5 מ' והם דלילי עלווה ונראים צמאים.

932, (251) שלושה מתקנים עגולים

נ.צ.מ. 145355/530974 ישראל חדשה‏
שלושה מיתקנים זהים, דומים לבריכות, יורדים בטור במדרון גבעה. קוטרם 3.5 מ', גובה דופנותיהם כ_1.5 מ' והם בנויים מאבני גוויל שביניהן שברי אבנים מסותתות. הקירות מטויחים בטיח בהיר קשה. בצפון כל מיתקן בנויה גומחה עד כחצי גובה הקיר. הגומחה בולטת בדופן, כלפי חוץ ושקועה כלפי פנים. הדופן המזרחית הרוסה, וייתכן שהיה בה פתח. הבריכות מסודרות כ_18 – 16 מ' האחת מהשניה, שלושתן זהות. בבריכה התחתונה באזור ההרוס, נראית אבן גדולה כעין סף לדלת. האבן מטויחת בטיח כהה יותר הנראה כטיח מלט. אין הסבר למהות המיתקנים ובאיזו תקופה ניבנו. מציאות שברי אבנים מסותתות משולבות במבנה וטיח הנראה כטיח מלט מודרני יכול לרמז על בניה בתקופה מאוחרת. (בריטית?)

IMG_6379 שלושה מתקני מים ניצנהעותק

933, מחצבה זעירה חריץ קידוח

נ.צ. 145091/530643 ישראל חדשה
במחצבה זעירה זו הסמוכה לפתח מחצבת הקירטון הגדולה נותר סימן קידוח עגול באבן הקשה.

IMG_5983 מחצבה זעירה קידוחעותק

934, (250) מחצבה תת קרקעית

נ.צ.מ. 145185/530618 ישראל חדשה
כ_1.5 ק"מ דרומית מערבית לתל ניצנה נמצאת מחצבת קירטון ענקית, תת קרקעית. (בשנת 1970 -עם ביקורי הראשון במקום, נבדקה האפשרות שהמקום שימש כבורות מים ענקיים). הקירטון נחצב מתחת לשלוחה שכוונה הכללי צפון-מזרח – דרום מערב ואורכה 100-90 מ'. והיא מהווה כעין בליטה במדרון המתפתל מזרחה. חלל המחצבה נראה כאולם ארוך ענקי, המחולק לאולמות מישנה על ידי עמודי תמך בעלי חתך מרובע או מלבני. העמודים הושארו בזמן החציבה על מנת לתמוך את התיקרה מהתמוטטות. כנראה שהמרווחים שהושארו בין העמודים גדולים מדי, כי בכל אולם התמוטטה התיקרה, לעיתים מעט כמו באולם ב', ולעיתים התמוטטות שסתמה את רוב חלל האולם.
מיד בכניסה הרחבה נבחין בעמוד חצוב במרכז, שמחלק את הכניסה לשניים. בצמוד לעמוד בנוי קיר אבן נמוך בבנייה יבשה, כנראה שריד לשימוש המאוחר שנעשה במחצבה, מפולת גדולה מהתיקרה ממלאת את רוב חללו של אולם א', ומכסה את הדופן המזרחית. בדופן המערבית נבחין בקירות ישרים ופינות מדויקות כפי שמוצאים בחלק מבורות המים ומחפורות שונות. בין אולם א' לאולם ב' מפריד עמוד תמך חצוב עבה 4‏2X מ'. בצמידות אליו בנוי קיר אבן נמוך. על העמוד בצידו הפונה אל אולם ב' – כתובת בתוך שקע מלבני: הכתובת מטושטשת מאד. אולם ב', שיטחו כ_20‏18X מ'. קרקעיתו משופעת כלפי הדופן המזרחית. גובה התיקרה במקום הגבוה ביותר בסמוך לדופן המערבית כ_7 מ'. החלל פנוי מלבד ערמת מפולת קטנה במרכז. בין אולם ב' וג' עמוד נוסף, גם עליו שרידי כתובת, מטושטשת ביותר. אולם ג' דומה בממדיו לקודמיו, אך חסום כמעט לגמרי בהתמוטטות מהתיקרה, מלבד שטח צר צמוד לדופן המערבית. כמות החמר הרבה שנשרה מהתיקרה, מגיעה כמעט לגובה התיקרה וחשפה את השכבה העליונה שהייתה מונחת על הקירטון, והיא שכבת קונגלומרט קשה של חלוקי נחל. אלמלא שכבה זו, היה נפער חור בתקרת המחצבה.
בין אולם ג' ואולם ד' שני עמודי תמך. באחד מהם השתמרו יפה עקבות אזמל החציבה בחלקו התחתון של העמוד. אולם ד' קטן ונראה שכאילו הופסקה בו העבודה באמצע, הדפנות אינן ישרות ובהן בליטות ושקעים לכל גובה הדופן.
לאחר שניטשה המחצבה, היא שימשה כמחסה לרועים ולצאן. עדות לכך, הן שכבת הגללים העבה על הקרקעית וריח אופייני עז בחלל האוויר, ומספר קירות מאבני גוויל, בבניה יבשה.
יוני סלע, המקננות ונחות על דרגשים ובליטות בסלע, מותירות כמויות גדולות של לשלשת, היוצרת "זקיפים" שמגיעים לגובה של כ_20 ס"מ. תנשמות, כוסים ובזים מצויים מוצאים כאן סדקים וחורים לרוב, לדגירה. לעיתים נראים עטלפים שהוחרדו ממקומם ובאחת הפינות נמצאת מחילת דרבנים, שלפניה ריכוז גללים גדול. אל מערכת האולמות נכנסים בפתח הדרומי הנוח, שממנו הוצא כנראה הקירטון שנחצב.
אפשר לצאת החוצה בסדק שנוצר עקב התמוטטות, באולם הרביעי.
כמה עשרות מטרים מפתח המחצבה הראשי מצויה מזבלה קטנה של הצבא התורכי, שכוח שלו חנה כנראה במחצבה וסביבותיה. בתוך אפר רב נותרו שרידי בדים, חלקי רצועות עור, ופריטי מתכת ועץ קטנים. בקרבת מקום נמצא תרמיל של תותח נושא על כרכובו את התאריך 1906. ממזרח לפתחים האחוריים של המחצבה מצויה מזבלה נוספת קדומה יותר מתקופות רומי-ביזנטייות. בתוך אפר רב נמצאים חרסים רבים פיסות זכוכית ונצפו מטבעות במצב רע ביותר.

IMG_9700 מחצבה ניצה

IMG_9702 בוצי מחצבה ניצנה

שנת 1970 הייתה שנתי השנייה בעבודתי כפקח ברשות שמורות הטבע. בשנים אלה למדתי להכיר את השטח הענק שהיה בתחום אחריותי. את המחצבה "גיליתי" במקרה בעקבות חיפוש זוג צבי חולות שנקשו בשיריוניהם בעת ההזדוגותם. כדי לוודא מה מהות החללים הענקיים זימנתי למקום את מנהל בית ספר שדה שדה-בוקר, עזרא אוריון. לאחר בחינה ארוכה של האתר סיכמנו שזו מחצבה עתיקה.

כמה פרטים בקטע אישי
את המחצבה גילו גם אחרים לפני.
כיתת המשמר של מחנה ניצנה, (מחנה ועדת שביתת הנשק המצרית-ישראלית של האו"מ,) בעת סיור בשטח. מתוך דו"ח שבועי מס' 1של מחנה ניצנה, מ- 28.5.1953 (האזור המפורז בסביבות ניצנה בשנים 1949-1956 משולם סיקרון)
את המערות הגדולות גילו גם התורכים במלחמת העולם הראשונה.
"לשמחתי התגלו בסביבת עוג'ה מערות גדולות, עם קשתות ענקיות דמויות כנסיות, שהתאימו מאד לשימוש מחסני ציוד ותחמושת עמידים בפני הפצצות." מתוך: עם התורכים אל תעלת סואץ. מאת פרידריך פרייהר קרס פון קרסנשטיין עמ' 135.

935, (706) עצי שיזף

נ.צ. 146024/530888 ישראל חדשה
שני עצים צמודים, גדלים על גדת נחל עזוז. העצים גדולים ורעננים ובעלי גזעים אחדים. בעבר נכרתו רוב ענפיהם הראשיים אך הם התחדשו. נראו בפריחה ב- יולי 1990.
על העצים ומתחתיהם נראו חוגלות רבות במנוחה בשעות החמות של היום.
לאורך האפיק בסביבות העצים נראו הצמחים: קרקש צהוב, קיפודן, וחרחבינה. באפיק, אכילאות.
בנובמבר 2006 ניצפה בהנבת פירות בשלים ופריחה רבה

936, גוש מבנים תורכיים

נ.צ.מ. 146614/530706 ישראל חדשה
"שכונה" בת 9 מבנים שמורים במידה רבה. ניתן ללמוד במבנים השונים את שיטת הבנייה האחידה. בין יסודות המבנה העשירי שרידי כבשן, אבנים מפוחמות, וסיגים.

IMG_6023 מבנים ניצנהעותק

IMG_9593 מבנה 2 פינה דרום מערבית קיר אורךעותק

937, עץ שיטה סלילנית נחל רות

נ.צ. 149737/530602 ישראל חדשה
צומח בשולי האפיק הרחב של נחל רות. בצמרתו עשרות קינים כנראה של דרור ספרדי.

IMG_0352 נחל רות עץ שיטה קינון דרור ספרדי

938, בור מים

נ.צ. 164225/530578 ישראל חדשה
בור גדול, חצוב במדרון היורד אל נחל נצר. תקרתו התמוטטה בעבר, וערמת שפכים ענקית מעידה, שהבור נוקה וטופל גם לאחר אירוע זה. שיטחו 16‏9X מ' ועומקו מוערך בכ_6 מטר. סביב הבור נבנו קירות מגן מאבני גוויל קירטוניות. בבור נראה עמוד אחד ובראשו צומח עץ אשל. בקירות נראים בכמה קטעים, תיקוני סדקים על ידי אבנים קטנות מלוכדות במלט. בפינה הדרום מערבית שרד קטע קטן מהתקרה ובו הפיר. על קרקעית הבור ריכוז צמחי קנה. בסמוך לבור מן העבר השני של דרך העפר בור קטן נוסף.

939, כפר נצר בור מים

נ.צ. 164543/530258 ישראל חדשה

ריכוז מבנים על גבעה שטוחה, את הריכוז חוצה דרך שנוצרה ע"י כלי מכני. צמוד למבנים הקיצוניים בדרום מזרח , שרידי בור גדול כ- 12X15 מטר ללא תקרה בעל 4 עמודים בעת הביקור 5/5/07 החזיק מים בתוכו.

940, מחפורת מחסן, נחל נצר

נ.צ. 165665/530107 ישראל חדשה
מחפורת מחסן קטנה על גדת ערוץ נחל נצר

941, בור מים חווה

נ.צ. 000
חצוב בסמוך לאפיקו של נחל לבן, בתוך חווה חקלאית הכוללת מערכת טרסות שמורות היטב ומיבנה. חוליית הבור (40‏40X ס"מ), שופצה בבניה באבני גזית, מהן אחת מעוטרת. בבור – מים.

942, קן רחם (253)

נ.צ. 1669/5301 ישראל חדשה
על מדף סלע, במצוק הצפוני של נחל דרורים, נמצא קן של רחם. נצפה בעת הקינון במשך שנתיים. (תצפית משנות ה-80)

943, (254) קן עקב עיטי

נ.צ. 1678/5306 ישראל חדשה
נמצא במרומי המצוק הצפוני של נחל דרורים, כ_50 מטר מעל האפיק. לאורך המצוק ובגבהים שונים, דרגשים, מדפי סלע ונקיקים רבים המתאימים לקינון. הקן נצפה בעת קינון במשך שנתיים. (תצפית משנות ה-80)

944, (255) גב נחל דרורים, ריכוזי אירוס טוביה

נ.צ. 168831/530404 ישראל חדשה
נחל דרורים מתחתר בחלקו העליון בהר חוטב ויוצר קניון עמוק ומצוקי.
בקצהו העליון של הקניון יוצר הערוץ מפל לא גבוה, שבתחתיתו גב. הגב מחזיק מים מספר חדשים לאחר הגשמים. הבדווים משתמשים במימיו להשקיית הצאן ולרחיצתם לפני גזיזתם.
על מדפי סלע, בסמוך לגב, נראים ארבעה קינים נטושים של דורס, כנראה עיט סלעים. הקינים אינם בשימוש לפחות משנת 1979.
בחתך הסלע שמעל למפל, נראית שכבת סלע מענינת, בעלת מבנה דפדפי של לוחות בעובי ס"מ לערך, שבונות את השכבה. מעליה ומתחתיה שתי שכבות סלע קשות. השכבה שמתחת לדפדפים יוצרת כעין מדרגה ברוחב מטר עד שניים. והיא מכילה מאובני שבלולים גדולים, בקוטר 12-9 ס"מ. בחצץ שבערוץ ניתן למצוא מגדלונים מאובנים שאורכם 5-4 ס"מ. מהמפל ואילך נראו ריכוזי אירוס טוביה, לאורך כמה מאות מטרים, בתוך כיסי קרקע גדולים או מתחת למשטחי סלע חלקים.

945, חמוקי ניצנה

נ.צ.מ 143869/529611 ישראל חדשה
מחשופים נרחבים של סלע קירטוני בבליה.

IMG_8775 חמוקי ניצנהIMG_8810 חמוקי ניצנה

946, אלה אטלנטית

נ.צ. 163280/529802 ישראל חדשהIMG_0941 אלה אטלנטית נחל לבן
גובה כ- 5 מטר. העץ ענף חיוני וירוק. צומח בערוץ משני של נחל לבן.

IMG_0343 תצפית על נחל לבןעותקתצפית על נחל לבן מהאלה

947, כבשן סיד

נ.צ. 1637/5276 ישראל חדשה

948, אלה אטלנטית

נ.צ. 163892/529412 ישראל חדשה
עץ בינוני בגודלו גובהו כ-3מטר. לעץ שלושה גזעים. צומח בשולי טרסות עתיקות על הגדה הצפונית של נחל לבן בעת הביקור 5/5/07 נצפה בו קינון של תור שתי ביצים. כמה מאות מטרים מהעץ שניים או שלושה מבני שומרה.

949, שלושה מאגרים

נ.צ. 164071/539780 ישראל חדשה
המאגרים חצובים על גדתו הדרומית של נחל לבן, שבקטע זה היא תלולה. שלושתם סמוכים האחד למשנהו ושיטחם דומה, 4‏3X מ'. עומק האחת כ_5 מ', בשניה יש סחף ועומקה 3-2 מ' והשלישית סתומה לגמרי. בין שני הבורות הראשונים, נפרץ חיבור כנראה לא מקורי. אל הבורות אין מוליכות תעלות הטיה וכנראה לא שימשו לאגירת מים. בעת הביקור במקום, נראתה לטאת כוח, בוגרת – גדולה.

950, שלושה בורות מים, "מחסן" חצוב וציורי סלע

נ.צ.מ. 164071/529780 ישראל חדשה
ריכוז האתרים נמצא על גדתו הצפונית של נחל לבן. אפיק הנחל כאן, "לחוץ" בין המורדות המצוקיים של הר נצר, (המצוק תלול, ובראשו – כמה עשרות מטרים מעל האפיק מערכת נקרות טבעיות ומדפי סלע). ורכס גבעות כבודה. אפיק הנחל מתחתר בתוך שכבות קירטוניות רכות. מדרגת הואדי שבקטע זה עדיין צרה, אך הולכת ומתרחבת, במורד הנחל, גדושה במערכות טרסות, מסועפת ושמורה. ה"מחסן" חצוב במדרון קירטוני תלול, ופיתחו המלבני, (1.5 – 1 מ') נמצא כמטר וחצי מעל האפיק. עומקו כ – 2.5 מטר. בדופן הצפונית נחצבו שקעים לנוחות הירידה פנימה.
בור המים המזרחי נמצא ממערב ל"מחסן", כ – 100 מטר ממנו. לבור פיר חצוב, (70 – 50 ס"מ) ומעליו מונחת אבן חוליה מהוקצעת בגסות (90 – 80 ס"מ). במרכז האבן חור עגול בקוטר 30 ס"מ. בחור שני שקעים ששימשו בעבר לסגירתו במכסה. כשלושה מטר מהפיר קיים פתח נוסף (יתכן התמוטטות) שהוסדר בבניית אבנים גדולות, בבור מים.
הבור הצפוני – נחצב בסמוך מאד לבור המזרחי, אינו גדול ויבש כיום. שיטחו 8X‏2 מטר וגובה תקרתו כ – 2.5 מטר. דופן האורך המזרחית מטויחת בטיח לבן וקשה במעגלים גדולים. יתכן שהדופן הייתה סדוקה. אל הבור יורדים במדרגות אחדות שכנראה נחצבו לאחר שנהרס הפתח העליון (60‏40X ס"מ), שעדיין ניכרים בו שרידי בניה מלוכדים בבטון. באחת הפינות מתחת לתקרה נראה קן סנונית מדבר עם גוזלים. (מאי 1991)
הבור המערבי – נחצב בסמוך לקודמו, על פיתחו גדלים שיחים צפופים וקוצניים והבור לא נסקר. בסמוך לקטע זה, מתמשכות שתי גדרות אבן משני עברי האפיק לאורך מאות מטרים.

951, שלושה בורות מים מאגורה

נ.צ.מ. 164214/529674 ישראל חדשה
מערכת בורות מים סמוכים, חצובים מצפון לאפיק נחל לבן. בור א', תקרתו קרסה ברובה, והוא מלא סחף וצמחיה. שיטחו כ_10‏15X מ' והוא מלא מים עד שפתו.
בור ב', חצוב במעלה מדרון סלע הקירטון, מרוחק מעט יותר מהאפיק. הבור ללא תיקרה סתום ברובו, שיטחו 4‏4X מ"ר.
בור ג, הבור גדול, שמור היטב ומתפקד. שיטחו 15‏10X מ', עומקו מהקרקעית לתקרה מוערך בכ_6 מטר. בתקרתו פיר חצוב, ומעליו בנויה החוליה באבנים גדולות, ובהן קבועה מסגרת ברזל לדלת. לדופן המזרחית של הבור צמודה מחפורת (3X3 מ'), אל המחפורת עלה בעבר מתוך הבור גרם מדרגות. כיום מסתימות המדרגות בחצי גובה הדופן ומעליהן נעשה תיקון בדופן על ידי בנייה באבני גוויל. כמטר וחצי מעל גרם המדרגות נותר פתח כניסה אל הבור (כניסה לא נוחה).
בדופן המזרחית, מעל למדרגות, נראות לפחות שתי גומחות להנחת נר תאורה. משמאל לפתח חקוקה על הקיר כתובת. העתק הכתובת נמסר לרשות העתיקות. על העמוד העבה (2‏2X מ') חקוק סימן אלוהות נבטי. (ראה גם באתר 958).
בביקור 5/5/07 נצפו מים בבור. פתח הכניסה מהמחפורת המזרחית חסום בצמחיה וגדר תיל.

952, אלה אטלנטית

נ.צ. 164303/529639 ישראל חדשה

צומח ביובל קטן של נחל לבן, עץ  קטן, גובהו כ_1.5 מטר.

953 (מ,מ 79) מפל נחל צרור

 נ.צ.1830/5297 ישראל חדשה

נחל צרור הוא המערבי בסדרת הערוצים התלולים המנקזים את אגפו המזרחי התלול של קמר חתירה. ראשו של הנחל בנ.צ.1836/5301 – כחצי ק"מ ממזרח ל"שולחן" בפסגת הר צרור, והוא יורד לדרום – מערב, לעבר בקעת צין. בחלקו העילי חתור הנחל בתשתית סלע קירטוני רך ובהמשך הוא עובר לסלעי הגיר הקשה מתקופת הטורון. אורכו של הנחל מאיזור הר צרור ועד בקעת צין הוא כ- 2 ק"מ.                                                                                                                                                    בנ.צ. 1830/5297צונח הנחל במפל פרסה סימטרי, שגובהו 70 מ' והוא בעל מפתח של 200 מ' לערך. המפל היפה מעוצב בסלע גיר קשה מגיל הטורון. השביל המסומן, הבא מהר צרור, עוקף את המפל משמאל (ממזרח).  בצידה השמאלי של פרסת המפל, כ-30 מ' ממזרח לראש המפל,  עובר השביל על פני דרגש גיר ובו ריכוז יוצא דופן של מאובני רודיסטים, מגדלונים, וצדפות אחרות.                                                                                                                                                                       בתחתית המפל מכתשת אליפטית יפה. אורכה 4 מ', רוחבה 3 מ' ועומקה 1.5 מ'. בחורף מחזיקה המכתשת מים בכמות יפה. משטחי הסלע שבתחתית המפל מכילים מאובני אקסוגירות ענקיות. השביל היורד מראש המפל אל המכתשת שבתחתיתו הוא "נקב" מעשה ידי בדווים, וניכרים בו סימני סיקול והכשרה. מתחתית המפל נמשך נחל צרור בעמק רחב ובנוף של גבעות קירטוניות, עד צאתו אל בקעת צין בנ.צ. 1827/5286, שם הוא נפגש עם דרך קו הנפט, בתחתית מעלה צין.                                  מעט לפני צאת הנחל אל בקעת צין בולט במרכזו עץ שיטה סלילנית גדול ויפה.  הצמחייה המלווה את נחל צרור אופיינית לערוצי האגף המזרחי של רכס חתירה: עדעד מאובק, כתלה חריפה, לענת המדבר, זוגן השיח, מלוח, מוריקנדיה מבריקה, ערטל, רותם, קזוח, קדד משולחף, קיפודן, יפרוק זיפני, ופגוניה

954 (מ,מ 80) אתר עתיק

 נ.צ. 1887/5290 ישראל חדשה

על מדרגת סחף שטוחה ורחבה, בצידו המערבי של ערוץ נחל זקוף המערבי מצוי אתר עתיק, השביל המסומן באדום חוצה את האתר ופונה מזרחה  לעבר המרכזי בשלושת ערוצי נחל זקוף. (ערוצים אלה יורדים מרכס חתירה ומתמזגים לערוץ אחד בבקעת צין). זהו שריד של מבנה בעל חמש צלעות שאורכו כ-20 מ' ורוחבו 15 מ' ובמרכזו גל אבנים גדול – כנראה מבנה שקרס. ייתכן שהמבנה הגדול שימש כחדר למבנה המרכזי שהתמוטט.

955, (מ,מ 81) קניון נחל זקוף

 נ.צ. 1890/5295 ישראל חדשה

נחל זקוף הוא נחל קצר היורד באגפו הדרום-מזרחי של קמר חתירה לעבר בקעת צין. ראשו של הנחל בגבעת נ.ג. שעל רכס לחתירה (בנ.צ. 1384/0309) ומכאן יורד הנחל, תחילה במתינות ואח"כ בתלילות רבה, לעבר בקעת צין.                                   בחלקו התלול של הנחל (בנ.צ. 1390/0295) מצוי קטע של מעוק ובו גבי ענק (שלושה במספר) ומפלים. אל אחד המפלים דבוק גוש ענק של טרוורטין (נטף מעיינות) המעיד על מעיין שנבע כאן והתייבש. כמו כן נחשפים כאן במשטחי סלע גיר  ריכוזים ענקיים נרינאות (מגדלונים).

956, (מ,מ 82) מצפה מצלעות נחל זקוף

 נ.צ. 1893/5297 ישראל חדשה

השביל העולה בנחל זקוף  מגיע אל מצלעת גיר גדולה, המזדקרת לגובה של 500 מ' מע"פ הים. מראש המיצלעת נשקפים נופים יפים, הכוללים את: ראש צין, חוד עקב, מעלה זיק (קו הנפט), מעלה הנחש הצמא, מאגרי הנחש הצמא, עין שרב, בקעת צין, הר אורחות, הר טרף, גשר הרכבת, הר רכב, נחל מדור, גבעת מדור, ה"כרבולת" של רכס חתירה. 

957, בור מים

נ.צ. 164019/528247 ישראל חדשה

נחצב במדרון מתון המנקז את מורדות גבעות כבודה, כ_300 מטר מדרום מערב לאפיק נחל לבן. מעל לפיר החצוב בניה לא מסודרת באבני גוויל, בבור מים.

958, (257) צמד בורות מים, בורות ציפורים

נ.צ.  170274/528204 ישראל חדשה

צמד בורות תאומים הניזונים מערוץ נחל ציפורים. שטח הבור המזרחי 12‏10X מ'. גובה התיקרה מעל לסחף כ_3.5 מטר. במרכז הבור עמוד תמך חצוב, עוביו 1.5‏1.5X מ'. הבור מקורה כיום למחצה, התיקרה מגיעה עד לעמוד. בדופן האחורית בליטה, כעין עמוד שחציבתו הופסקה באמצע. בקיר החזית הנמוך נראות שבע מדרגות מעל פני הסחף. אל המדרגות יורדים בפתח שבדופן. בעמוד מצידו האחורי כתובת, כנראה ביוונית. בחזית העמוד סימן נבטי, כעין פרסה בתוך שקע עמוק. הבור יבש.                       הבור המערבי שונה מתאומו במעט, בין שני הבורות מפרידה דופן בעובי שלושה מטר. בבור מים טעימים, בקצהו המזרחי צומח עץ אשל. בחזית העמוד סימן נבטי חקוק בשקע שטוח יותר מקודמו, מעליו סימן צלב וכתובת ביוונית:_המציל_. המדרגות נמצאות מתחת למים. פתח הירידה למדרגות חסום בלוח אבן למניעת כניסת סחף אל הבור. מימין לפתח המדרגות החסום, נראים על הדופן סימני חבלים.

IMG_6194 בור ציפוריםעותק

IMG_6195 בור ציפוריםעותק

בור נחל צפורים 2 .JPG

נובמבר 2006 הבורות יבשים.

959, בור חווארים, מאגורה

 נ.צ.  176452/528633 ישראל חדשה

IMG_6201 איתי בור חוואריםעותק

 

960, בוסתן זיתים מחפורת ומבנים נחל רות

 נ.צ. 151797/527264 ישראל חדשה

בגדה הדרומית של האפיק הרחב של ערוץ משני של נחל רות חצובה בקירטון  מחפורת בת חדרים אחדים בסמוך אליה שני מבנים בדווים שחלק מקירותיהם בגובה מלא. בערוץ סכר אבן מכוסה באדמה לכל רוחב הערוץ. הסכר פרוץ כיום. בבוסתן 4 עצי זית יפים רעננים ונושאים פרי רב (יולי 2007) נראה שהאתר כולו מבוסס על אתר קדום יותר.

IMG_2481 אתר נחל רותעותק.jpg

IMG_2472 בוסתן נחל רותעותק.jpg

IMG_2483 אתר נחל רותעותק.jpg

961, בור מים נחל רות

 נ.צ.  152005/527170  ישראל חדשה

הבור ממוקם בשולי ערוץ משני רחב של נחל רות. ללא תקרה ובתוכו עצי אשל. מתאר מרובע. רוחב הקיר כ- 70 ס"מ. את מיקום עמדת האדם השואב מים מסמנים שני עמודונים בנויים כעין שער. עמדת השאיבה הבנויה בפינה הצפון-מזרחית מורחבת ע"י משטח בטון קטן שנשען על אדן הרכבת התורכית, ופס של רכבת צרה או קרונית. המבנה כולו נראה מעניין ונראית שם השקעה בבניה. חלק מקירות הדופן כבר נסדקים. בסמוך למקום בוסתן זיתים ומבנים.  (ראה אתר 960)

IMG_2469 אתר נחל רותעותק.jpg

IMG_2470 אתר נחל רותעותק.jpg

962, מבנה בדווי

נ.צ. 158521/527097 ישראל חדשה

ערוצי נחל רביב, המבנה הרוס בחלקו, שיטחו 10X  5 מטר והוא בן שני חדרים. הפתחים המשוערים פונים מזרחה. בנוי מאבני גוויל ואבנים מהוקצעות.

IMG_0349 מבנה בדווי רמת רותעותק

963, מחפורת

 נ.צ.  160668/527391    ישראל חדשה

964, בור מים 

נ.צ. 164842/52719 ישראל חדשה

נחצב במדרון תלול מעל מדרגת נחל לבן. לבור שני פתחים:  העליון בנוי אבני גוויל מלוכדות בבטון, ומעליו הותקנה כיפת בטון בעלת פתח מכוסה בדלת פח. הפתח התחתון נמוך ממנו בכ – 3 מ' ודרכו נקווים כיום המים בבור, בעזרת שתי תעלות הטיה. פני המים נמצאים בעומק 4 מ' מהפתח שבכיפה.                                            נובמבר 2006 הבור יבש

IMG_6204 בור מים נחל לבןעותקפתח עליון

img162עותק.jpgפתח תחתון

965, עץ זית נחל לבן

נ.צ.  165473/027285  ישראל חדשה

לצד הדרך על הגדה הדרומית של נחל לבן צומח בערוץ קטן עץ בינוני בגודלו כ- שני מטר.

966, כבשן סיד

נ.צ. 165448/527262 ישראל חדשה

הכבשן נמצא במדרון, כ – 30 מטר מקיר מדרגת הוואדי. שיטחו  11‏7X מ' וגובהו כ-2 מ'. מתארו נראה בבירור. החלק המזרחי של תלוליתו עגול ומדופן באבני גוויל בינוניות, בשני מפלסים. המפלס התחתון צר והעליון בעל קוטר גדול יותר. מעבר למעגל הבנוי יוצרות הדפנות כעין תעלה עמוקה לכיוון מערב. בסביבות הכבשן נראים שלושה מבנים או מגדלים. אחד מהם קשור כנראה למערכת הובלת מים.

967, (חסי 91) נחל דבשון עץ שיטה קינון חיוייאי

נ.צ 17960/52725 ישראל
עץ שיטה גדול בתחתית מפל בנחל דבשון ועליו קינון של חיויאים. (תצפית משנות ה-80)

968, בורות מים

נ.צ. 170164/527777 ישראל חדשה

בור מים קטן, (4‏2X מטר) ניזון מיובל קטן של נחל צפורים. הבור סתום ברובו והוא ללא תקרה שהתמוטטה כנראה. על הדופן שמול הפתח חקוק סימן אלוהות נבטי. במרכז הבור בתוך הסחף צומח עץ אשל. בסמוך אליו בור נוסף (3‏3X מ'), סתום כמעט לגמרי. הפיר רחב (1.20‏1.100X מ') וללא דיפון.

969,  (258) בוסתן

נ.צ. 147480/526202  ישראל חדשה

במפגש הנחלים עזוז ובארותיים נראים שרידי בוסתן, בו גדלים עצי זית אחדים, ומספר שיחי קרקש צהוב. בנחלים טרסות רבות עוקבות, חלקן במצב השתמרות מעולה. כל שטח הטרסות מלא צמחיה חד שנתית גבוהה.

970, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 147901/526073 ישראל חדשה

צומח על גדתו של נחל עזוז. עץ מפותח ענף ובעל עלווה רבה ירוקה. בצמרתו נראים שני קינים. מאחד הקינים פרחו זג בזים מצויים.

971, תאומי מעביר מים מרובע.

 נ.צ. 148862/526894 ישראל חדשה

IMG_9064 זוג מעבירים מרובעיםעותק.jpg

972, שרידי מבנה  

 נ.צ. 152368/526690 ישראל חדשה

בנוי במדרון קל של אחד מערוצי נחל רות. מתארו מרובע בלתי מדויק או אליפטי. בנוי מאבני גוויל, שרד לגובה מטר ויותר בחדר האחד שרידי קירות או מחיצות. לא נלקחו פרטים מדויקים יותר. צמוד אליו חדר נוסף או חצר.  אינו נראה כמו מבנים בדווים רבים באזור.

973, מבנה בדווי

 נ.צ. 158615/526940 ישראל חדשה

מבנה בן שני חדרים 5X10 מטר. קיר אחורי נותר בגובה כמעט מלא. כקורת הפתח שימשה קורת עץ שנותרה בהריסות. קורת הפתח השני הייתה  קורת ברזל שנעלמה בימי בהלת הברזל. שרידי פח גלי שישמש כנראה כגג המבנה נותרו לידו. סמוך לערוץ משני מדרום לנחל רביב.

974, בור מים

נ.צ. 159607/52601 ישראל חדשה

נמצא מזרחית להר ספון. הבור חצוב בקירטון ומתארו הכללי – עגול. קוטר הבור 10 X‏8 מ', סתום  כיום בסחף רב ובתוכו צומח עץ אשל. צורתו דומה לבורות מהתקופה הישראלית. כ-300 מטר ממנו בור נוסף דומה.

975, (חסי 124) מעין-ת'מילה

נ.צ. 18717/52592 ישראל חדשה

עץ דקל, סמר, וקרקע לחה מאד. ניתן לחפור תמילה ולמצוא מים.

976,  (חסי 66) חווה עתיקה בור מים

 נ.צ. 17755/52400 ישראל חדשה

חוה חקלאית עתיקה, מכלול של מתקנים חקלאיים, טרסות מגלשים ובור מים.

977, (חסי 67) מפל-גב

 נ.צ. 17762/52494 ישראל חדשה

מפל קטן באפיק נחל צין, אחרי שיטפונות נוצר כאן גב ענק.

978, (חסי 68) פרסת סלע, דקלים 

נ.צ. 18115/52497 ישראל חדשה

פרסת סלע יפה ביובל של נחל עקב, וממנה תצפית יפה. במורד הערוץ, למרגלותיה ישנם דקלים.

979, בארותיים- עזוז היאחזות נחל ישוב קהילתי-מצפה

נ.צ.מ. 5229/1491 ישראל חדשה

img232.jpgצלם לא ידוע                                                                                                                            מאוסף היאחזויות ליבנה

את בארותיים אכלסו לראשונה גרעין פרטי של קיבוץ שדה בוקר, וניצני גאולה, בני מושבי עולים, 17.6.1956                                שלושת הגרעינים האחרונים בהיאחזות היו נחשול לקיבוץ נחשולים. סנונית לשדות ים, גרעין צקלג ללהב בנובמבר 1964. להלן רשימת הגרעינים מתוך ספר גרעיני הנחל – דואר יאיר.

img188.jpg

הנחלאים הועסקו בעיקר בביטחון שוטף ומעט בחקלאות. אפיק נחל  עזוז הוכשר, וניטע בו מטע שקדים.

IMG_9118 מצפה עזוז שלטעותק

980, (חסי 52) בריכת מים גדולה 

נ.צ. 17250/52351 ישראל חדשה

בריכת מים גדולה בולטת בשטח. על פרשת המים הארצית.

981, (חסי 50) מערה 

נ.צ. 17272/52313 ישראל חדשה

מערה קטנה בקירטון, עם קרוי סדוק. כנראה נארי, הפתח נמוך ומוסתר על ידי צמחיה-קיפודן, זוגן ומתנן שעיר. העומק כ-2 מ', הרוחב 3.50 מ', והגובה 1.00 מ'. במערה מצויים קן עשוי בוץ (סנונית?), מניפניות גללים ונוצות. מחוץ למערה שרידי גדר אבן שתחמו מעין חצר בגודל 5.00X5.00 מ' לערך.

982, (חסי 53)  בוסתן מגודר 

נ.צ. 17375/52355 ישראל חדשה

בוסתן מגודר ובו תאנה וגפן, כ-50 מ' ממנו מאהל בדואי

983, ריכוז כלניות נחל עזוז

נ.צ.מ 1498/5235 ישראל חדשה

40

984, (חסי 25) בור מים 

נ.צ. 17336/52244 ישראל חדשה

בור חצוב בקירטון שטח הקרקעית 3.50X3.00 מ' הגובה כ-2 מ'. הפתח נמצא בתוך שקע שאולי היה חלק מבור שהתמוטט. בסביבה וליד הפתח, קירות בנויים והתיישבות בדואית

985, (פלמ 231-232) בורות רמליה   

נ.צ. 1725/5225 ישראל חדשה

שתי מאגורות גדה. נמצאות בגדת סחיפה צפונית של נחל צין. מנקזות את מי השטפונות בנחל צין המאגורות חצובות בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). המאגורות מתמלאות במלואן ונמצאות בשימוש על ידי הבדואים משבט עזזמה.

מס' 231 הצפונית במאגורות

שטח קרקעית המאגורה כ-130 מ"ר, נפחה המשוער כ-600 מ"ק. למאגורה שני פתחים האחד פתח כניסה למים שמוגבה מעט מגובה האפיק, והשני פתח עגול שנמצא בתקרת הבור והוא פתח שאיבת המים. בנוסף לניקוז נחל צין, מובילה למאגורה תעלה, שמנקזת מדרון מעל למאגורה. במאגורה גרם מדרגות. ניכרים שרידי טיח רבים. מצב השתמרותה טוב

מס' 232 הדרומית במאגורות                                                                                                                                            שטח קרקעית המאגורה כ-330 מ' ונפחה המשוער 1660 מ"ק למאגורה שני פתחים, פתח כניסת המים מהערוץ, ופתח עגול הנמצא בתקרת המאגורה ומשמש לשאיבת המים. המאגורה עמוד תמך ששטחו כ- 6 מ"ר, גרם מדרגות ושרידי טיח רבים, מצב השתמרותה טוב.

986, (פלמ 201) בור מים נחל עבדת 

נ.צ. 1757/5228 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה דרומי ששיפועו הכללי 30 מעלות.  גובהו הטופוגרפי 560 מ' . שטח קרקעית הבור 4.00X4.00 מ"ר נפחו המשוער כ-50 מ"ק.  מערכת הניקוז נהרסה ועל כן לא ניתן לעמוד על פרטיה. הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת) הבור סתום עד שפתו בסיף ותקרתו התמוטטה במלואה. מצב השתמרותו גרוע.

987, (חסי 33) מערת רועים 

נ.צ. 17889/52292 ישראל חדשה

מערת רועים המצויה מתחת למצוק העליון של רמת עבדת. בתוך המערה הצטבר זבל עיזים.

988 (חסי 36) עין עקב עליון 

נ.צ. 18190/52270 ישראל חדשה

מעיין שכבה הנובע מתחת למפלון בשכבת קונגלומרט. המים ממלאים בריכה. סביב לבריכה יש צמחיית מים אופיינית: שערות שולמית, קנה ועוד.

989, (חסי 39)  אלה אטלנטית 

נ.צ. 18215/52282 ישראל חדשה

עץ אלה אטלנטית, צומח בתחתית המצוק מתוך קיר הסלע, במפנה צפון-מערבי.

                           

991, בארות מים, ובריכה  עזוז 

נ.צ  14891/52277  ישראל חדשה       

 באר עתיקה, פתחה צר. עומקה עד לפני המים כ-  ,,,,  מטר  סביב פתח הבאר שפת בטון ששופצה בפעם האחרונה בשנות החמישים בתקופת היאחזות הנח"ל שישבה במקום. מכיוון הפתח מתמשכות ארבע שקתות אבן. כמה עשרות מטרים ממנה מצויה באר נוספת, באר משה באר חדשה שסיפקה מי שתיה לישוב עזוז. כיום הבאר אינה מתפקדת. בסמוך לבאר משה בריכה עתיקה מחולקת לשני תאים. בשנות החמישים הכשירו את הבריכה לקליטת מים והמקום שימש כבריכת שחיה או טבילה לחיילי היאחזות עזוז וקציעות. שתי הבארות נמצאות בחורשה ותיקה של עצי אשל הפרקים שניטעו ע"י תלמידי מקוה ישראל. החורשה מטופלת כיום ע"י הקרן הקיימת לישראל. ניטעו סביבה עצים נוספים והוקם מבנה שרותים.                                           בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניבנתה כאן מסילת הרכבת התורכית שהיית אמורה להגיע לתעלת סואץ. במקום נותרו שרידי תחנת רכבת, בריכת מים, וחורבות בית מנהל התחנה.                                                                                                         קרס פון קרסנשטיין גנרל גרמני ששימש בתפקידי פיקוד בכירים על גייסות תורכיים בחזית ארץ ישראל מספר על ביקור בביר ביריין (בארותיים-עזוז) "…. נסעתי למחנה היפה בביר ביריין שאותו הקימה סדנת הרכב בפיקודו של סרן פוגט. לאחר שטוהרה באופן יסודי והועמקה, החלה הבאר שם לשפוע מים, עד שהרשיתי לעצמי, אחרי הנסיעה ברכב, באבק ובחום הכבד, לטבול באמבט. המחנה כולו היה מואר בחשמל….." (מתוך עם התורכים אל תעלת סואץ- פרידריך פרייהר קרס פון קרסנשטיין. עמוד 176)

IMG_0827 חורשת עזוז באר אהרוןעותק

IMG_5945 באר משה עזוזעותק

IMG_9366 בריכת מים חניון עזוזעותקבריכת המים שעץ אקליפטוס התמוטט מעליה

992, מעביר מים קשתי.

 נ.צ.   148632/522405   ישראל חדשה

IMG_9333 מעביר מים קשתיעותק.jpg

סתום בחלקו. נסקרו 4 נדבכים ישרים ומעליהם 3 נדבכי קשת משני עברי נדבך הראשה. מעביר מים מטיפוס זה לא נראה בכל קטע המסילה לפחות עד לתחנת רכבת עסלוג'.

993, גשר שתי הקשתות.

נ.צ. 148999/522970  ישראל חדשה

בנוי מעל נחל בארותיים הגשר שמור היטב לבד מפגיעות בודדות בנדבך העליון המסותת. במשך שנים שימש הגשר תחבורת רכב, אל חורשת עזוז ואל הדרך לקסיימה. כיום מתערער הגשר. בקשת המערבית נבעו סדקים אחדים.  ובה הגשר מהנדבך העליון, המשמש כמעקה נמוך בגשר, עד לנדבך התחתון שמעל היסודות הוא 4.5 מטר. גובה הקשת 3.4 מטר. רוחבה כ- 5 מטר.  בסמוך לגשר שרידי כבשנים אחדים.

IMG_9099 גשר עזוזעותק.jpg

 בשנת 1915 שוקם הגשר וכיום נמשכת מעליו תחבורת כל כלי רכב.

IMG_7005 שימור גשר עזוזעותק

994, תחנת רכבת בארותיים – עזוז

 נ.צ.מ   52280/14940  ישראל חדשה

IMG_0848 תחנת הרכבת עזוז מהבריכהעותקמבנה בתחנת רכבת ביריין, בית המנהל

מתקני התחנה והמסילה ניבנו על גדת נחל בארותיים. כיום קשה מאד לעקוב אחר מהלך המסילה והקשר למתקנים. על תוואי המסילה קיימת דרך שמוליכה לגבול ישראל מצרים בעבר נסעו בה לקסיימה. הדרך בחלקה מצופה באספלט, בחלקה רחבה דיה כדי לטשטש את המסילה והקשר למתקנים. צמחיית שיחים מקשה על סקר מפורט. בתחנה לא קיים מבנה מגדל המים האובאלי המקובל. במקומו נבנתה בריכת מים, גבוה, במדרון המערבי של נחל בארותיים. (צילום) מידות הבריכה החיצוניים על פני הקרקע: 9  7X מטר. קרקעית הבריכה שקועה מתחת לפני הקרקע. תקרתה מקושתת. משמשת כיום לתיירות מקומית.

IMG_0843 תחנת רכבת עזוז בריכהעותק.jpgבריכת המים תחנת רכבת ביריין

ממזרח למסילה, מתחת לבריכת המים, קיים מתקן בן ארבעה תאים.  בעת התאים הללו אינם מטויחים ולא נראה שיש להם קשר למים.

IMG_0849 תחנת רכבת עזוזעותק.jpgמידות הקירות החיצוניים של המתקן: 7.5  7X מטר.

כמאה מטרים  דרומית למתקן זה, ממזרח למסילה, שרידי מבנה התחנה היחיד שנראה בשטח.    אורכו של ציר אורך המבנה הסמוך למסילה  כ-13 מטר. הקיר הצפוני אורכו כ- 8 מטר. הקיר המערבי מדורג, אורך המדרגה 3 מטר ובה הייתה קבועה דלת ברוחב 90 ס"מ. המשך הקיר המערבי אורכו 8 מטר. הקיר הדרומי אורכו 5 מטר ובה קבועה דלת נוספת. (לשפר תאור המבנה) המבנה היה מחולק כנראה לשלושה חדרים. משרידי קירות המבנה שנותרו – נדבכים אחדים, נראה שהייתה זו בנייה מפוארת: קווים מסותתים בקירות, מדרג בנדבכים  התחתונים. חלקי המזוזות שנותרו מדויקים וחלקים. בקיר המערבי כולל פתח הכניסה קיימים שרידי מבנה מאוחר בנוי באבני גוויל.

IMG_0664 תחנת רכבת עזוזעותקשרידי מבנה בית מנהל התחנה

ביריין רכבת סקיצה.jpg

בית מנהל התחנה

995, (פלמ 205) בור מים 

נ.צ. 1735/5213 ישראל חדשה

בור מאגורה נמצא ביובל של נחל עבדת, בחלקו בתחתון של מדרון קמור, במפנה דרום מערבי ששיפועו הכללי כ-14 מעלות. גובהו הטופוגרפי 610 מ'. שטח קרקעית הבור 8.00X4.00 מ"ר. עומק הבור כ-4 מ', ונפחו כ-250 מ"ק. לבור מובילות שתי תעלות, אורך הצפונית 200 מ' והדרומית 250 מ'. מצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז כ-67.200 מ"ר, וכיסויו כולל דרגשי סלע  וקולוביום. הבור חפור בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). גג הבור בנוי מסלע גיר קשה יחסית. על הקירות  שרידי טיח. בבור שרידי גרם מדרגות כמחצית מתקרת הבור התמוטטה. מצב השתמרותו גרוע. בשפת הבור נמצא אגן שיקוע שקוטרו 1.30 מ'

996, (פלמ 202) בור פתוח ("צלחת")  

נ.צ. 1759/5219 ישראל חדשה

ביובל של נחל צין, בור פתוח, נמצא בחלקו העליון של מדרון קמור במפנה צפוני. שיפועו 30 מעלות. גובהו הטופוגרפי 570 מ'.      שטח הבור כ-63 מ"ר ונפחו המשוער כ-160 מ"ק.                                                                                                                לבור מובילות שתי תעלות המערבית אורכה 220 מ, המזרחית100 מ'. מצב השתמרות התעלות גרוע. שטח אגן הניקוז 27.200 וכיסויו כולל ברובו דרגשי סלע.                                                                                                                                           הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת) מצב השתמרותו גרוע.

997, מעביר מים קשתי במסילה התורכית

נ.צ. 147967/521178 ישראל חדשה

IMG_9350 מעביר מים קשתי עזוזעותק

998, (פלמ 207) בור מים נחל עבדת

נ.צ. 1738/5205 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי, ששיפועו הכללי כ-12 מעלות. גובהו הטופוגרפי 580 מ'.  שטח קרקעית הבור 16X16 מ', ועומקו 3.70 מ'. נפחו כ-950 מ"ק. עומק הסחף כ-1.30 מ'.                                                            לבור מובילות שתי תעלות. הצפונית אורכה 1200 מ', והדרומית 700 מ'. בחלקן העליון בנויות התעלות מנדבך אחד ובחלקן התחתון עד שלושה נדבכים. מצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז 200.000 מ"ר, וכיסויו כולל בחלקו העליון קולוביום ובחלקו התחתון הוא כולל ברובו משטחי דרגשי סלע.                                                                                                                       הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). מצב השתמרות הבור טוב. כיום משמש הבור כמכלאת צאן של הבדואים.

999, (פלמ 206) בור מים נחל עבדת

נ.צ. 17400/52065 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה דרום מערבי, ששיפועו הכללי כ-12 מעלות. גובהו הטופוגרפי 580 מ'.                                                                                                                                                                             שטח קרקעית הבור כ-95 מ"ר, גובהו כ-4 מ', ונפחו כ-380 מ"ק.                                                                                               לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 450 מ', ומצב השתמרותה טוב. התעלה מנקזת מספר גאיונים היורדים בשלוחה. שטח אגן הניקוז 41.600 מ"ר, וכיסויו כולל כ-40% דרגשי ושטחי סלע ו-60 קולוביום.                                                                             הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). בשפת הבור נמצא אגן שיקוע שנפחו כ- 3 מ"ק. בתעלה נמצאים סכרים זעירים העוצרים את הסחף. את הבור סובבת גדר אבן קטנה למניעת נפילת בעלי חיים. יותר ממחצית תקרת הבור התמוטטה. הבור אוסף מים שנשארים במשך כל הקיץ.                                                                                                                                הבור נמצא בשימוש על ידי הבדואים ומצב השתמרותו טוב.

1000, (חסי 05) זוג מערות 

נ.צ. 174401/52065 ישראל חדשה

כ-10 מ' מעל לואדי זוג מערות חצובות בקירטון, בגדלים 3.00X3.00 מ' ו-4.00X4.00 מ'. זוג אשנבים שחיברו אותן נסתמו בקיר אבנים. לידן צניר גדול שגם ממנו פתח קטנטן לכוך חצוב קטן. סימנים ברורים לשימוש על ידי רועים.

1001 (פלמ 203) בור מים יובל נחל עבדת

 נ.צ. 17475/52098 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו התחתון של מדרון קעור במפנה דרומי ששיפועו הכללי 22 מעלות גובהו הטופוגרפי 560 מ'.      שטח קרקעית הבור 5.00X6.70 מ'. גובה הבור 3 מ'. נפחו כ-100 מ"ק. עומק הסחף כ-0.5 מ'.                                                      מערכת הניקוז השתמרה במצב גרוע, לכן לא ניתן לעמוד על פרטיה. שטח אגן הניקוז 27.200 מ"ר וכיסויו כולל כ-20% משטחי ודרגשי סלע וכ-80% קולוביום. הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). הבור מוקף בגדר אבנים נמוכה למניעת נילה של בעלי חיים. תקרת הבור התמוטטה במלואה. מצב השתמרותו גרוע.

1002, (פלמ 209) בור מים הר אלדד

 נ.צ. 1761/5201 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי, ששיפועו כ-40 מעלות, גובהו הטופוגרפי 580 מ'.            שטח קרקעית הבור כ-95 מ"ר. עומק הבור כ- 4.00 מ', נפחו כ-385 מ"ק. עומק הסחף כ-40 ס"מ.                                                לבור מובילות שתי תעלות מדרום, העליונה אורכה 150 מ', ומצב השתמרותה גרוע. והאחרונה אורכה 250 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ-92.800 מ"ר וכיסויו כולל כ-20% משטחי ודרגשי סלע, וכ-80% קולוביום.                                          הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). בשפת הבור אגן שיקוע שנפחו כ-1.50 מ"ק. מסביב לבור אבנים למניעת נפילת בעלי חיים. בבור צומחים עצי אשל. כמחצית מתקרת הבור התמוטטה. הבור אוסף כמות מים מעטה, שנשארת לתקופה קצרה בלבד. מצב השתמרות הבור גרוע.

1003, (פלמ 208) בור מים הר אלדד

נ.צ. 17680/52095 ישראל חדשה

מאגורת מדרון נמצא בחלקו המזרחי של ממדרון קעור במפנה צפוני, ששיפועו הכללי כ-15 מעלות גובהו הטופוגרפי 560 מ'. שטח קרקעית הבור 3.80X3.00 מ'. עומק הבור 2.60 מ', נפחו כ-30 מ"ק. עומק הסחף כ- 1.00 מ'.                                               לבור מובילה תעלה אחת, שאורכה 280 מ' ומצב השתמרותה גרוע. שטח אגן הניקוז כ-27.200 מ"ר וכיסויו כולל כ-10% דרגשי ומשטחי סלע ו90% קולוביום.                                                                                                                                             הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). לפני פתח הכניסה נמצא אגן שיקוע. מצב השתמרות הבור טוב.

1004, (חסי 14) אלה אטלנטית

 נ.צ  18620/52040 ישראל חדשה

צומחת בתוך פרסה של מצוקים, מיקומה מוטעה במפת סימון שבילים.

1005, מעביר מים קשתי במסילה התורכית

נ.צ. 147767/520039 ישראל חדשה

IMG_9339 מעביר מים קשתיעותק.jpg

1006, עץ שיטה סלילנית, נחל רסיסים

 נ.צ.  158810/520978  ישראל חדשה

עץ גדול, עלוותו מעט מדולדלת, בצמרתו קיני עורבים אחדים.

1007, באר רסיסים

 נ.צ.  159093/520744  ישראל חדשה

הבאר ממוקמת בשולי אפיק נחל רסיסים.  מדופנת בטון, ובחלק מהיקפה קיר בטון כנראה להגנה בפני סחיפה. בצד שפונה אל האפיק אין חומה כזו ויתכן שנסחפה. פי הבאר גבוה מעל האפיק ומכוסה בכיסוי הבריטי של בארות רבות. כיפה עגולה ושני פסי ברזל שתוחמים את הפתח המלבני. בבאר מים 3 – 4 מטר מפני הקרקע. על מדרגת ואדי נמוכה בקרבת הבאר שתי תלוליות אדמה מקומית בגובה כ-1.5 מ', במרחק כמה עשרות מטרים אחת מהשנייה נראה שהן קדומות. במדרגה מרוחקת יותר, בית קברות גדול מאד שרובו נראה קדום

IMG_0971 באר רסיסיםעותקדופן הבאר המוגבה – פרוץ בצידו

IMG_0972 באר רסיסיםעותק.jpgקטע מקיר ההגנה על מבנה הבאר

1008, (פלמ 214) בור מים נחל עבדת

 נ.צ. 17350/51945 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה צפון מערבי, ששיפועו הכללי כ-11 מעלות. גובה טופוגרפי 580 מ'.                                                                                                                                                                                    שטח קרקעית הבור 7.00X6.00 מ"ר, עומקו 3.20 מ' ונפחו כ-135 מ"קעומק הסחף כ-0.50 מ'. לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 150 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז, 24.000 מ"ר וכיסויו כולל כ-40% משטחי ודרגשי סלע ו 60 % קולוביום.       הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). גג הבור עשוי מסלע קשה יחסית, על שפת הבור נמצא אגן שיקוע. בבור עמוד תמך אחד. הבור אוסף כמות מעטה של מים שנשארים עד תחילת הקיץ. מצב השתמרותו טוב.

1009, (פלמ 213) בור מים נחל עבדת

 נ.צ. 17440/51945 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור, מתחת למצוק. הבור נמצא במפנה דרומי ששיפועו כ- 23 מעלות גובהו הטופוגרפי 580 מ'. שטח קרקעית הבור כ-110 מ"ר, עומקו 4.50 מ' נחו כ-510 מ"ק. עומק הסחף כ-0.70 מ'.                        לבור מובילות 5 תעלות מהן 2 ארוכות שאורכן 170 מ' ו-580 מ'. מצב השתמרותן טוב. התעלות הקצרות אורכן: 100 מ' 140 מ' 50 מ'. מצב השתמרותן גרוע. התעלות מגיעות לראש המצוק שמתחתיו נמצא הבור.                                                                 שטח אגן הניקוז 34.400 מ"ר, וכיסויו כולל משטחי ודרגשי סלע וקולוביום. הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת) כמחצית מתקרת הבור התמוטטה. הבור אוסף כמות קטנה של מים שנשארת עד תחילת הקיץ.

1010, (פלמ 212) מאגורה נחל עבדת

נ.צ. 17455/51945 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור, במפנה מערבי ששיפועו הכולל כ-19 מעלות. גובהו הטופוגרפי 600 מ'.  שטח קרקעית הבור כ-30 מ"ר, עומקו כ-3.00 מ'. נפחו כ-85 מ"ק, עומק הסחף כ-0.65 מ'. לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 110 מ', ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ-17.600 מ"ר וכיסויו כולל דרגשי ומשטחי סלע וקולוביום.                                הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת) על שפת הבור נמצא אגן שיקוע שנפחו כ-2 מ"ק. אחת מדפנות הבור הוגבהה על ידי תוספת של קיר בנוי מאבני שדה מסותתות. הבור מתמלא במחציתו במים שנשארים עד לתחילת הקיץ. תקרת הבור התמוטטה במלואה, מצב השתמרותו גרוע.

1011, (פלמ 211) בור מים הר אלדד 

נ.צ. 17625/51970 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מערבי, ששיפועו הכללי כ-19 מעלות. גובהו הטופוגרפי 600 מ'. שטח קרקעית הבור כ-60 מ"ר, עומקו כ-4.50 מ', ונפחו כ-260 מ"ק.                                                                                          לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 540 מ', ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ-55.200 מ"ר, וכיסויו כולל כ-50% משטחי ודרגשי סלע ו-50% קולוביום.                                                                                                                                           בשפת הבור  נמצא אגן שיקוע. חלק מדפנות הבור הוגבה על ידי קיר אבני שדה מסותתות ומבוטנות. שנבנה בעשרות השנים האחרונות. כ3/4 מתקרת הבור התמוטט. הבור מתמלא במלואו ונמצא בשימוש על ידי הבדואים מצב השתמרותו טוב.

1012, (פלמ 210) בור מים נחל עבדת 

נ.צ. 17600/51995 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי, ששיפועו הכללי כ-15 מעלות. גובהו הטופוגרפי 590 מ'. שטח קרקעית הבור כ-8.30X8.30 מ', עומק הבור כ-1.90 מ'. נפחו כ-130 מ"ק. עומק הסחף כ- 0.30 מ'.                                  לבור מובילות שלוש תעלות שאורכן 270 מ' ומצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז כ-17.600 מ"ר וכיסויו כולל כ-40% משטחי ודרגשי סלע ו-60% קולוביום.                                                                                                                                              הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). בשפת הבור נמצא אגן שיקוע. מסביב לבור גדר אבנים למניעת נפילה של בעלי חיים. בבור צומח אשל, תקרת הבור התמוטטה במלואה ומצב השתמרותו גרוע.

1013, (פלמ 216) מאגורה נחל עבדת

נ.צ. 17465/51845 ישראל חדשה

מאגורת מדרון, נמצא בחלקו העליון של מדרון קמור במפנה מזרחי, ששיפועו כ-11 מעלות. גובהו הטופוגרפי 600 מ'.                  שטח קרקעית הבור כ- 45 מ"ר. עומקו כ- 3.80 מ'. נפחו כ-175 מ"ק, עומק הסחף כ-0.60 מ'.                                                      לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 130 מ' התעלה מנקזת ערוצון רדוד, מצב השתמרותה גרוע.  שטח  אגן הניקוז 78.400 מ"ר. וכיסויו כולל ברובו קולוביום.                                                                                                                                               הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). חלק מקירות הבוק מדופנות באבני שדה קטנות מהוקצעות. מצב השתמרות הדיפון גרוע.על חלק מהאבנים ניתן לראות שרידי טיח.. תקרת הבור התמוטטה במלואה. בבור צומחים אשלים מצב השתמרותו גרוע.

1014, (פלמ 215) מאגורת מדרון נחל עבדת 

נ.צ. 1749/5188 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון קטן, נמצא בחלקו התחתון  של מדרון קעור במפנה מערבי ששיפועו הכללי כ-36 מעלות. גובהו הטופוגרפי 600 מ'.                                                                                                                                                                             שטח קרקעית הבור כ-11 מ"ר, עומקו כ-1.70 מ', קוטר פתח שאיבת המים, כ-0.60 מ'. קוטר פתח החציבה, כ-1.50 מ' ונפחו כ-20 מ"ק.                                                                                                                                                                         הבור נמצא מתחת למצוק, שטח אגן הניקוז, 11.200 מ"ר. כיסויו כולל בעיקר משטחי סלע. גג הבור משמש כמשטח האוסף את המים. הבור מתמלא במלואו, כיום נמצא בשימוש הבדואים. מצב השתמרותו טוב.

1015, (פלמ 226) בור מים נחל עבדת 

נ.צ. 17270/51745 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה מזרחי, ששיפועו כ-19 מעלות גובהו הטופוגרפי 600 מ'.            שטח קרקעית הבור כ-55 מ"ר. עומקו כ-4.70 מ'. נפחו כ-260 מ"ק עומק הסחף כ-2.00 מ'.                                                          לבור מובילות שתי תעלות שאורכן 800 ו- 60 מ'. מצב השתמרות התעלות ברוב חלקיהן טוב, מלבד הקטע הקרוב לבור שהוא הרוס. שטח אגן הניקוז כ-72.000 מ"ר וכיסויו כולל 35% משטחי ודרגשי סלע, ו-65% קולוביום. בתעלות מצויות טרסות לעצירת הסחף.                                                                                                                                                                              הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). בבור עמוד תמך שבור ושרידי גרם מדרגות. מעל לבור, בצידו הפונה למדרון, קיר בנוי אבני שדה מהוקצעות שנועד למנוע גלישת סחף לבור ונפילת בעלי חיים. תקרת הבור התמוטטה במלואה. מצב השתמרותו גרוע.

1016, פלמ 217-225 בורות מים 

נ.צ.מ. 17295/51795 ישראל חדשה

13 בורות מאגורת מדרון, מהם ארבעה סתומים והרוסים. מספור 9 הבורות מצפון לדרום. נמצאים בחלקו התחתון של מדרון קמור מתחת למצוק. המדרון נמצא במפנה מערבי ושיפועו הכללי כ-14 מעלות. גובהם הטופוגרפי 600 מ'.                              כיסוי אגן הניקוז כולל משטחי ודרגשי סלע, וקולוביום. הבורות חצובים בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). חלק מתקרת הבורות בנוי מגיר קשה יחסית. רוב התעלות המנקזות מגיעות לראש המצוק, ומשם המים ניגרים לבורות. חלק מהבורות נוקו בעשרות השנים האחרונות, וכיום נמצאים בשימוש על ידי הבדואים משבט הג'נביב.

מס' 217 הצפוני בבורות עבדת

שטח קרקעית הבור כ-75 מ"ר, עומקו כ-2.40 מ'. נפחו כ-180 מ"ק. עומק הסחף כ-0.10 מ'.                                                        לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 650 מ', ומצב השתמרותה גרוע. שטח אגן הניקוז 16.250 מ"ר, מצב השתמרותו טוב.

מס' 218

שטח קרקעית הבור כ-125 מ"ר, עומקו כ-5.30 מ' . נפחו 660 מ"ק. לבור מובילה תעלה אחת  שאורכה 700 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ-42.000 מ"ר. הקיר הפונה לוואדי בנוי מאבני שדה מהוקצעות. חלק מתקרת הבור התמוטט, הבור מתמלא כדי מחציתו, והמים נשארים בו עד לקיץ מצב השתמרותו טוב.

מס' 219

שטח קרקעית הבור 52 מ"ר. עומקו כ-3.20 מ'. נפחו כ-170 מ"ק. עומק הסחף כ-1.50 מ'. לבור מובילה תעלה אחת, שאורכה 150 מ' ומצב השתמרותה גרוע. שטח אגן הניקוז כ-20.000 מ"ר. מסביבי לפתח הבור גדר אבן למניעת נפילת בעלי חיים. הבור אוסף כמות מים מעטה שנשארת לתקופה קצרה. מצב השתמרותו טוב.

מס' 220

שטח קרקעית הבור כ-105 מ"ר. עומקו כ-3.50 מ'. נפחו כ-370 מ"ק. עומק הסחף כ-0.15 מ'.                                                      לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 600 מ', והיא משותפת גם לבור 221. בבור עמוד תמך אחד ושרידי גרם מדרגות. מסביב לפתח הבור, גדר למניעת נפילת בעלי חיים. הבר מתמלא בכמות מים מעטה הנשארת עד תחילת הקיץ. מצב השתמרותו טוב.

מס' 221

שטח קרקעית הבור כ-45 מ"ר. עומקו 4.80. נפחו כ-220 מ"ק. עומק הסחף כ-0.70 מ'. לבור מובילה תעלה שאורכה 600 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז 30.000 מ"ר והוא משותף לבור מס' 220. בבור שרידי גרם מדרגות. הקיר הפונה לואדי בנוי מאבני שדה מהוקצעות. הבור מתמלא במלואו. מצב השתמרותו טוב.

מס' 222

שטח קרקעית הבור כ-70 מ"ר. עומקו כ-2.75 מ'. נפחו כ-200 מ"ק. לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 240 מ' ומצב השתמרותה טוב. התעלה מנקזת ערוץ מדרום לבורות בעזרת סכר. התעלה מגיעה עד לפי הבור ולא לראש המצוק כדוגמת שאר התעלות. שטח אגן הניקוז כ-55.000 מ"ר. מסביב לפתח הבור גדר אבן למניעת נפילת בעלי חיים. חלק מתקרת הבור התמוטט. הבור מתמלא כדי מחציתו. מצב השתמרות בינוני.

מס' 223

שטח קרקעית הבור כ-130 מ"ר. עומקו כ- 5.00 מ'. נפחו 640 מ"ר, לבור מובילה תעלה שאורכה 700 מ' והיא משותפת לבורות 224, 225. מצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז המשותף 59.000 מ"ר.                                                                            ייתכן ובור זה היה בעבר שני בורות. במרכז הבור שרידי קיר, שיתכן וחצץ בין הבורות. פתח נוסף נאטם גם הוא באבני שדה מסותתות. ליד שפת הבור נמצא אגן שיקוע קטן. הבור אוסף כמות מים מעטה. מצב השתמרותו טוב.

מס' 224

שטח קרקעית הבור כ-120 מ"ר, עומקו 5.00 מ'. נפחו כ-600 מ"ק. לבור מובילה תעלה שאורכה 700 מ', ומצב השתמרותה טוב.  התעלה משותפת  לבור מס' 223, 225. שטח אגן הניקוז המשותף כ-50.000 מ"ר.                                                                   הקיר הפונה לואדי הוגבה באבני שדה מהוקצעות וליד שפת הבור נמצא אגן שיקוע. בבור עמוד תמך שבור ושרידי גרם מדרגות. הבור מתמלא ברובו. נראה שהבור שופץ בעשרות השנים האחרונות. מצב השתמרותו טוב.

מס' 225

הדרומי בבורות עבדת מבין הבורות ששרדו שלמים.                                                                                                              שטח קרקעית הבור כ-75 מ"ר. עומקו כ- 2.80 מ'. נפחו כ-210 מ"ק.  עומק הסחף כ-0.15 מ'.                                                      הבור בנוי משני חלקים, יתכן והיו אלה שני בורות. לבור מובילה תעלה  שאורכה 700 מ' ומצב השתמרותה טוב. התעלה משותפת לבור מס' 223, 224.  שטח אגן הניקוז המשותף כ-59.000 מ"ר. מסביב לפתח הבור גדר אבן למניעת נפילת בעלי חיים. הבור אוסף כמות מים מעטה שנשארת לזמן קצר. מצב השתמרותו טוב.

1017, בור מים "בור הסבחה"

 נ.צ.  149714/516648 ישראל חדשה

הבור שמחזיק מים במשך  כל השנה משמש לרחצת תושבי האיזור והחיילים המשרתים בסביבה. בדרכים המובילות אליו שחוקות עקב כלי הרכב הרבים שמגיעים למקום.                                                                                                                עקב בחירת מיקום מחוכמת אין אפשרות  שמי נגר לא יכנסו לבור.

018, (פלמ 229) בור פתוח נחל עבדת

נ.צ. 1700/51510 ישראל חדשה

בור פתוח רדוד ("צלחת רדוד") נמצא בחלקו המרכזי של מדרון במפנה מזרחי ששיפועו הכלל כ-6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 625 מ'. קטר הבור כ-25 מ' ונפחו המשוער כ-1060 מ"ק. לבור מובילות שתי תעלות. הדרומית אורכה 400 מ' והמערבית אורכה 50 מ'. מצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז 80.000 מ"ר וכיסויו כולל בחלקו הקטן משטחי ודרגשי סלע וברובו קולוביום.              הבור חצוב וחפור בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת) כיום משמש הבור כשטח חקלאי, מכיוון שהסוללה נפרצה. מצב השתמרותו גרוע.

1019, (פלמ 230) בור מים נחל עבדת 

נ.צ. 17135/51545 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו העליון של מדרון קמור, במפנה מזרחי ששיפועו הכללי כ-6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 640 מ'. שטח קרקעית הבור כ- 14 מ"ר ונפחו המשוער כ-60 מ"ק.                                                                                                   לבור מובילות שתי תעלות. הדרומית אורכה 20 מ' ומצב השתמרותה גרוע, הצפונית אורכה 110 מ' ומצב השתמרותה בחלקים גדולים טוב.  שטח אגן הניקוז 10.800 מ"ר וכיסויו כולל בחלקו הקטן דרגשי ומשטחי סלע וברובו קולוביום.                            הבור סתום כמעט במלואו בסחף, מצב השתמרותו גרוע.

1020, (פלמ 228) בור מים נחל עבדת   

נ.צ. 17305/5157 ישראל חדשה

בור מים מאגורת מדרון. נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה דרומי ששיפועו הכללי 6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 630 מ'. שטח קרקעית הבור כ-70 מ"ר. נפחו המשוער כ-260 מ"ק. לבור מובילה תעלה שאורכה 500 מ', וב-30 המטרים הקרובים לבור מצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ-75.200 מ"ר וכיסויו כולל משטחי ודרגשי סלע וקולוביום.                                              הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). גג הבור בנוי מגיר קשה ימסית. פתח הבור נסתם בקיר אבני שדה מהוקצעות. בקיר נפערו שני פתחים. האחד לשאיבה והשני פתח לעודפי המים. הבור מתמלא במלואו. נמצא בשימוש על ידי הבדואים. מצב השתמרותו טוב.

1021, (פלמ 227) בור מים נחל עבדת 

נ.צ. 17315/51575 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קמור במפנה דרומי, ששיפועו הכללי כ-6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 645 מ'. שטח קרקעית הבור כ-6 מ"ר ונפחו המשוער כ-20 מ"ק. לבור מובילה תעלה שאורכה 200 מ' ומצב השתמרותה גרוע. מערכת הניקוז נהרסה, לכן קשה לעמוד על פרטיה המלאים.

הבור חצוב בקירטון מגיל אאוקן (חבורת עבדת). הבור סתום בסחף ומצב השתמרותו גרוע.

1022, מבנה בדווי

 נ.צ.  160182/515211 ישראל חדשה

המבנה במידות כ-9 X 5 מ' בן שני חדרים. שמור במידה רבה במלוא גובהו. בנוי באבני גוויל וחלוקי נחל גדולים. עדיין יש שרידי טיח בוץ על הקירות. בצד המזרחי לפני הפתחים חצר מוקפת בגדר אבני גוויל בגובה כ-1מ'. מידות החצר 7  9-10X מ' על רצפת החצר נמצאה מטבע 10 פרוטות  תש"ט. בסביבה הקרובה שרידי מחצבת חומר ואדי של חברה אמריקאית שבנתה את מחנה רמון.

1023, ציורי סלע

 נ.צ.  156066/514165 ישראל חדשה

סלע בודד כהה ועליו ציורים אחדים מונח ליד הדרך. נראה כלא שייך למקום וכנראה הובא לכאן.

IMG_0426 ציורי סלעעותק.jpg

1024, עץ שיטה

נ.צ.  160009/514138 ישראל חדשה

עץ בינוני בגודלו צומח באפיק משני של נחל ניצנה כ-100 מטר ממנו במעלה הערוץ עץ נוסף.

1025, מבנה בדווי

נ.צ. 160171/514551 ישראל חדשה

מבנה בן חדר אחד 4  5X מטר. בנוי מאבני גוויל. הרוס בחלקו לפני הפתח שבמזרחו חצר או שתיים בבניית אבני גוויל נמוכה.

1026, באר חפיר, קבר שייח'

נ.צ. 16075/51484 ישראל חדשה

IMG_0980 באר חפירעותק.jpg

הבאר שופצה על-ידי הבריטים ועל כך מעידה כיפת הבטון שלה, יבשה  כיום. כמה מאות מטרים מדרום לבאר מצוי בית קברות עתיק על מדרגת ואדי רחבה. בית הקברות מחולק ל-3-4 אזורים. באחד מהאזורים, היותר העתיקים  קברים שטוחים, ובו  נמצא קבר שיח'. נ.צ. (160723/514515 ישראל חדשה)  על הקבר דגלונים לבנים, מנחות שונות, מטבעות וסוכריות. בסמוך לקבר,  שרידי  הזיארות, מדורות וחלקי עיזים וכבשים.

עדכון יוני 2007  נעשה ניסיון לסתום את הבאר בחצץ. הבדווים מתארגנים ומנקים בחזרה את הבאר. קשה להכיר את צורת הבאר הקודמת עם כל כמויות החצץ    שסביב הפתח.

בית הקברות הוקף בגדר. בפתח הגדר, הוקמה סככת צל לנוחיות המבקרים. במקום אביזרי שתיית תה וקפה. מחבת לקליית הקפה, עלי תה, ובקבוקי מים.

IMG_0987 מדאפה באר חפירעותק.jpgסככת האורחים

IMG_0982 באר חפיר בית קברותעותק.jpgקבר השיח'

1027, עץ שיטה סלילנית

נ.צ.  159714/514047   ישראל חדשה ‏

שני עצים גדולים מאד וצמודים צומחים על גדת ערוץ בינוני של נחל ניצנה. העצים גדולים מאד ענפים וירוקים. בצמרת קיני עורבים אחדים ועשרות קיני דרור ספרדי בגבעה מעל לעצים מצודה קדומה.

1028, מבנה בדווי

 נ.צ.  155199/513356 ישראל חדשה

מבנה בדווי בן חדר אחד 3  4X מטר פתחו למזרח. הקירות שרדו בחלקם. נבנה סמוך למבנה קדום יותר וכנראה באבניו.

1029, בור מים מאגורת קדם

 נ.צ. 155231/513607 ישראל חדשה

הבור חצוב במדרון גבעה מחשוף קירטון לבן מזהה את מיקומו ממרחקים. לבור פתח בנוי ומכוסה שאינו מתפקד כיום. מטרים אחדים מהפתח נפרץ כנראה הבור ומים גלויים קרובים לפני השטח. הבור מחזיק כנראה מים ברציפות שנים אחדות על כך מעידה הצמחייה: קנה, וסוף. תוך כדי שהייתנו סמוך לבור (יוני 2007) התעופפו מסביב כעשרים פרטים של חצוצרן המדבר. הן אף נעמדו מטרים ספורים לידנו כנראה מחמת צימאונם הרב.

‏‏IMG_1000 חצוצרן בור קדםעותק - עותק

1030, מחשוף קירטון

נ.צ. 1652/5121 ישראל חדשה

על גדת נחל ניצנה, מחשוף קירטון עם שטחים מעוגלים מ"תצורת החמוקיים". נראים במקומות שונים, פסים בצבעי חום-כתום. במקום ישנו בור קטן, סתום ומערכת מדרגות קטנה.

1031, (פלמ 307) בור פתוח הר נפחא 

נ.צ. 1758/5122 ישראל חדשה

בור פתוח רדוד ("צלחת רדוד") נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי. שיפוע המדרון כ-19.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 770 מ'.                                                                                                                                                            שטח הבור כ-325 מ"ר. נפחו כ-750 מ"ק גובה הסחף 2.30 מ'. לבור מובילה תעלה אחת שאוכה 550 מ' ושיפועה 2%. מצב השתמרותה גרוע. שטח אגן הניקוז 69.600 מ"ר וכיסויו כולל 5% משטחי סלע ו-95% קולוביום. הבור חפור בחוואר של תצורת פצלי אורה (גיל טורון). הבור סתום עד לפתחו בסחף ומצב השתמרותו גרוע.

1032, (פלמ 302) בור פתוח הר נפחא 

נ.צ. 17730/51250 ישראל חדשה

בור פתוח ("צלחת"). נמצא בתחתית מדרון קמור במפנה דרומי. שיפועו הכללי 15.4 מעלות גובהו הטופוגרפי 770- מ'.                קוטר הבור 11.9 מ'. עומקו 4.10 מ'. נפחו כ-460 מ"ק. עומק הסחף כ- 1.40 מ'. לבור מובילות שתי תעלות. התעלה המזרחית אורכה 390 מ', והיא קטועה. התעלה המערבית אורכה 450 מ', ומצב השתמרותה בחלק מהקטעים גרוע. התעלות בנויות משני נדבכים. שטח אגן הניקוז 39.500 מ"ר, וכיסויו כולל 10% דרגשי סלע סדוקים,ו-90% קולוביום. הבור חפור בחוואר של תצורת פצלי אורה (גיל טורון) קירות הבור מדופנים באבני שדה מקומיות מהוקצעות. הדיפון כפול ומצב השתמרותו טוב. על שפת הבור ממוקם אגן שיקוע. ניכרים שרידי גרם מדרגות לבור. הבור אוסף כמות מים מעטה, הנשארת לזמן קצר בלבד. בבור צומח אשל מצב השתמרות טוב.

1033, (פלמ 301) בור מים הר נפחא 

נ.צ. 17790/51295 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה דרומי. שיפועו 15.4 מעלות. גובהו הטופוגרפי 770 מ'. שטח קרקעית הבור כ-16.30X21.30 מ"ר. עומקו 5.10 מ'. נפחו כ-2120 מ"ק. עומק הסחף כ- 1.00 מ'.                                                   לבור מובילות 5 תעלות. שתיים מהן ראשיות, והשאר משניות. אורך התעלה המזרחית 500 מ'. אורך התעלה המערבית 900 מ'. לתעלה זו עוד 3 תעלות מכיוון צפון. שאורכן: 350 מ'  400 מ' 260 מ'. חלקים מהתעלות חצובים בסלע. התעלות בנויות ממספר נדבכים. מצב השתמרותן טוב, אם כי הן קטועות בחלקים שונים. שטח אגן הניקוז 96.800 מ"ר, וכיסויו כולל 35% דרגשים סדוקים ו-65% קולוביום גס. חלקו העליון של הבור חצוב בחוואר וחרסיות של תצורת ע'רב (גיל פליאוקן), והמשכו עובר דרך שכבה דקה של צור מתצורת משאש.  (גיל סנון). רובו חצוב בקירטון של תצורת מנוחה (גיל סנון).                                                                  בבור קיים עמוד תמך שקוטרו כ-8.30 מ'. חלקים מקירות הבור מטויחים. בבור שרידי גרם מדרגות. תקרת הבור התמוטטה במלואה. מצב השתמרותו טוב. בבור צומחים אשלים על ערימת השפך מוערמים אבנים שהוצאו מהבור. את הבור מקיפה גדר אבן נמוכה. כיום מערכת הניקוז אינה תקינה והבור אוסף כמות מים מעטה בלבד.

1034, (פלמ 306) בור מים הר נפחא   

נ.צ. 1763/5116 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קעור במפנה מזרחי, ששיפעו 19.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 790 מ'.            קוטר הבור 6 מ', גובהו 4.10 מ'. נפחו כ-125 מ"ק. עומק הסחף כ- 1.20 מ'. בדופן הבור תוספת קטנה בצורת חדרון קטן שנפחו כ- 8 מ"ק.                                                                                                                                                                          הבור מנקז מספר ערוצים בעזרת סכרון ותעלת הטייה ערימת השפך משמשת גם היא כסוכרת את מי הערוצים. שטח אגן הניקוז, כ-60.000 מ"ר וכיסויו כולל 50% משטחי סלע ו-50% קולוביום.                                                                                        בור חצוב בקירטון תצורת מנוחה (גיל סנון). ניתן להבחין בשרידי גרם מדרגות קדום שמאוחר יותר הוא נחסם בקיר בנוי מאבני דיפון מהוקצעות. תקרת הבור התמוטטה במלואה. הבור מתמלא במלואו. כיום נמצא הבור בשימוש הבדואים מצב השתמרותו טוב.

1035, (פלמ 305) בור פתוח הר נפחא   

נ.צ. 1765/5117 ישראל חדשה

בור פתוח ("צלחת") נמצא על גדת אפיק, גובהו הטופוגרפי 760 מ'. קוטר הבור כ-15 מ'. עומקו כ-4.20 מ'. נפחו כ-740 מ"ק. עומק הסחף כ-1.00 מ'.                                                                                                                                                      לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 25 מ'. התעלה סוכרת את ערוץ הזרימה ומטה את המים לבור. ערימת השפך משמשת כסכר. שטח אגן הניקוז הכולל 3 ערוצים, 82.800 מ"ר וכיסויו כולל 10% דרגשים ומשטחי סלע ו-90% קולוביום.                              הבור חפור בחוואר של פצלי תצורת אורה (גיל טורון). קירות הבור מדופנים באבני שדה מהוקצעות. הדיפון כפול ומרבית חלקיו נשמרו במצב טוב. בבור ניכרים סימני גרם המדרגות. בבור שני אשלים.                                                                               הבור אוסף כמות מים מעטה שנשארים לתקופה קצרה. מצב השתמרות הבור טוב

1036, (פלמ 304) בור מים הר נפחא 

נ.צ. 17693/51155 ישראל חדשה

בור צוואר, נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קמור במפנה צפון מערבי. שיפוע המדרון 19.5 מעלות גובהו הטופוגרפי 770 מ'. שטח קרקעית הבור 2.00X5.00 מ"ר. גובה הצוואר 1.20 מ'.  גובה הבור ללא הצוואר 2.50 מ'. נפחו כ-37 מ"ק. עומק הסחף כ-1.00 מ'.  לבור מובילות שתי תעלות הצפונית אורכה 60 מ', ושיפועה 19.5 מעלות. הדרו מערבית אורכה 120 מ', ושיפועה 9.5 מעלות. מצב השתמרות התעלות טוב. שטח אגן הניקוז 20.000 מ"ר וכיסויו כולל 40% דרגשי ומשטחי סלע, ו-60% קולוביום גס.                הבור חצוב בקירטון של תצורת מנוחה (גיל סנון). לבור מכסה ברזל. בתעלה הצפונית ששיפועה חזק, נמצאות טרסות לעצירת הסחף. הבור מתמלא במלואו והא נמצא בשימוש על ידי הבדואים. מצב השתמרותו טוב.

1037, (פלמ 303) בור מים הר נפחא 

נ.צ. 1773/5118 ישראל חדשה

בור מאגורת מדרון. נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קמור במפנה צפוני. שיפוע המדרון 19.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 740 מ'.      שטח קרקעית הבור 8.00X15.00 מ"ר. גובהו כ- 4.00 מ'. נפחו כ-480 מ"ק עומק הסחף כ-2.00 מ'.                                                לבור מובילות שתי תעלות גדולות ועוד שתי תעלות משניות. התעלה המזרחית אורכה 300 מ', ומצב השתמרותה במרבית חלקיה גרוע. שיפועה כ-3.8 מעלות. התעלה המערבית אורכה 650 מ'. אל תעלה זו מצטרפות עוד שת תעלות שאורכן 30 מ' ו-100מ'. מצב השתמרותן במרבית החלקים טוב. שיפוע התעלה 5.7 מעלות. שטח אגן הניקוז 57.100 מ"ר וכיסויו כולל 15% דרגשי סלע סדוקים, ו-85% קולוביום.                                                                                                                                  הבור חצוב בקירטון של תצורת מנוחה (גיל סנון). תקרת הבור התמוטטה במלואה וקירו הדרומי של הבור קרס. הבור מתמלא בעונת גשמים טובה. כיום נמצא הבור בשימוש  מוגבל על ידי הבדואים.

1038    (פלמ 401)

נ.צ. 18445/5960 ישראל חדשה

1039, חווה עתיקה בוסתן נחל מתנן

 נ.צ.   153488/509527  ישראל חדשה  518 מ'

בחווה מבנים אחדים בעמק. מבנים נוספים בגבעה מעליהם. חלק מהבנים נחפרו. בור המים של החווה במדרון הנגדי של העמק. נ.צ. 153517/509987

בבור צומח אשל גדול ואין כיום אפשרות לראות את פתח הבור. סמוך למבנים שרידי בוסתן:רימונים, זיתים ותמרים. העצים במצב רע ביותר מלבד דקל תמר אחד המתבלט למרחקים. באחת הטרסות בית קברות בדווי ובו קברים אחדים.

IMG_2607 חווה נחל מתנןעותק.jpg

1040, חווה עתיקה, בוסתן, נחל מתנן 

 נ.צ.  156640/509602 ישראל חדשה

 מבני החווה נמצאים בשני ריכוזים, האחד בסמוך לשטחי העיבוד השני על גבעה גבוהה. לא אותר בור המים של החווה. על טרסה גבוהה יותר שרידי בוסתן תמרים ורימונים. העצים לא במצב טוב אך נושאים מספר רימונים שניתנים לאכילה. מעל טרסה זו כמה מחפורות או נקרות טבעיות שחורות לגמרי מפיח. כל הסביבה כמויות אפר גדולות מאד המוכיחות שימוש רב במקום.

IMG_2605 חווה נחל מתנןעותק.jpg

1041, בור מים נחל מתנן

 נ.צ. 157554/509760 ישראל חדשה

IMG_2606 חווה נחל מתנןעותק.jpg