אתרים 801 – 900

 

801, (פלמ 128) מאגורת גדה רכס חלוקים

נ.צ. 17955/53455 ישראל חדשה
נמצאת בתוך אפיק. גובה טופוגרפי 510 מ'. נפחה המשוער כ-600 מ"ק.
המאגורה מנקזת ערוץ של נחל בעזרת סכר הטייה שנבנה משפכי הבור. בנוסף לסכר מובילה לבור תעלה שמצב השתמרותה גרוע. כיסוי אגן הניקוז כולל ברובו משטחי סלע.
המאגורה חצובה בגיר מתצורת שבטה (גיל טורון). במאגורה שני עמודי תמך. קירות הבור מטויחים כמעט במלואם לבור שני פתחים, האחד לשאיבה, קוטרו 0.60 מ'. והשני פתח כניסת המים שקוטרו 0.80 מ'.
המאגורה מתמלאת במים שנשארים עד סוף הקיץ. ליד פתח המאגורה נמצאת שוקת חצובה בסלע. מצב השתמרותה טוב וכיום נמצאת בשימוש.

802, (220) עץ תאנה, מערה

נ.צ. 179758/535443 ישראל חדשה
בהסתעפות יובל של נחל בוקר מצויה ניקרת סלע טבעית, שהייתה בשימוש האדם. מעידים על כך שרידי קיר בנוי, אפר ופיח על הקירות. באפיק הרחב יחסית, פרושות טרסות מקיר לקיר וגדל צומח חד-שנתי ורב-שנתי צפוף וגבוה.
מתחת למפל בסלע החלק, צומח עץ תאנה, העץ רענן ובעל צמיחה חזקה. בעבר נצפתה בו פגיעה קשה על ידי דורבנים, הענפים הפגועים נשברו ותחתם צמחו ענפים ראשיים חדשים וחזקים. הערוץ הקצר מתחתר בסלע קשה וחלק ובו נקיקים ו"מדפי סלע".

                                                                                                                                                                      צילום אלי ליבנה

803, (פלמ 127) בריכה רכס חלוקים

נ.צ. 12985/53490 ישראל
בריכה סכורה. נמצאת על גדת האפיק. גובה טופוגרפי 490 מ'. שטח קרקעית הבריכה כ-150 מ"ר. נפחה המשוער 220 מ"ק. לבריכה מובילה תעלה אחת שאורכה 60 מ' ומצב השתמרותה גרוע. התעלה מנקזת ערוצון קטן. שטח אגן הניקוז המשותף גם לבריכה מס' (126) הוא 22.400 מ"ר. כיסויו כולל ברובו משטחי סלע. הבריכה חפורה באלוביום. קירות הבריכה מדופנים באבני שדה מקומיות מהוקצעות. רק חלק קטן מהדיפון שרד. הבריכה מלאה סחף ומצב השתמרותה גרוע.

804, אנדרטה לזכרו של יוסף יאירי (במבי)     (אתר בבדיקה)

נ.צ. 18450/531129 ישראל חדשה
אנדרטה לצד הכביש, לזכרו של במבי חבר קיבוץ שדה בוקר שנהרג במארב בכביש תל ירוחם-שדה בוקר. במבי נסע במכונית צבאית והמארב היה  מכוון כנראה לרכב הצבאי.

805, (מ,מ 48-49) שביל למצוק הדרום מזרחי של המכתש

תחתית השביל נ.צ. 19774/53570; ראש השביל נ.צ. 19774/53505
מיובל של נחל חביון, הצמוד מצפון-מזרח מקו המתח הגבוה, יוצא שביל המטפס לראש המצוק הדרום מזרחי של המכתש. בתחילה עובר השביל בערוץ, המתחתר בחול הצבעוני. לאחר מכן הוא עולה דרומה, אל שלוחה רחבה הסמוכה לעמודי המתח הגבוה, חוצה אותה ויורד לערוץ שמדרום לה.
בערוץ זה מוליך נתיב בין גושי סלע גדולים, עד מפל קטן, שגובהו 1.5 מ' ואפשר לעלות בו ללא קושי. כ-20 מ' לאחר המפל, במעלה הערוץ, עובר שביל גמלים רחב, בקו מגע שבין פרט חביון לפרט עין ירקעם, מתצורת חצרה. שביל הגמלים מוליך דרומה כ-200 מ' עד לעמוד מתח גבוה באוכף שבראש המצוק (נ.צ. 19774/53505). מכאן ניתן לטפס אל הפסגות בקשיים סבירים. השביל אינו מסומן.

806, (מ,מ 50) חורבת הרועה

נ.צ. 185891/535327 ישראל חדשה
שרידי ישוב ומצודה בשיפוליו המערביים של רכס חתירה. האתר, ששיטחו כ-15 דונם, נמצא על פסגת גבעה בקרבת נחל הרועה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקיבוץ שדה בוקר.
בין השאר יש כאן שרידי מצודה סגלגלה, שקוטרה 50 מ', והיא מורכבת מ-17 חדרי סוגרים, המקיפים חצר מרכזית. שער הכניסה למצודה הוא ממזרח. קירות המצודה, הבנויים אבני צור מקומיות, השתמרו בגובה של שני נדבכים. כ-50 מ' מצפון למצודה מצויים שרידי מבנה מלבני ובו ארבעה חדרים, המקיפים חצר מרכזית. שטח המבנה 8  12X מ' והוא השתמר בגובה של 1.5 מ'. שמונה
אומנות, בשתי שורות, מפרידות בין החצר לבין שני החדרים המקבילים לה. האומנות בנויות מארבע אבנים גדולות, שמעליהן אבני – משקוף.
בין המצודה למבנה המלבני ובמורד הצפוני של הגבעה, פזורים כ-12 מבנים נוספים עם חצרות צמודות.
מדרום למצודה מצויים בור מים ומיצד ששטחו 20  20X מ' . בקרבת מקום מצויות טרסות חקלאיות.
הארכיאולוג רודולף כהן, שחפר כאן, העלה חרסים מתקופת ברזל II.

807, (מ,מ 51) מיצד

נ.צ 186322/535376 ישראל חדשה
בשולי רכס, על גבעה, מצויים שרידי מיצד, שבו תשעה חדרי סוגרים, המסודרים סביב חצר מרכזית, שטח המיצד 20  20X מ' וקירותיו הבנויים אבני צור גדולות, השתמרו בגובה של כ-2 מ'. אבני משקוף גדולות נמצאו ליד הכניסה לחדרים. הארכיאולוג רודולף כהן, שחפר כאן, מצא על ריצפות החדרים שנחפרו חרסים בודדים בלבד. מאחר שתכנית המיצד זהה לזה שבחורבת הרועה ייתכן מאד שהמבנה הוקם בתקופה הישראלית II. בנחל שלרגלי המיצד נמצא בור מים.

808, (פלמ 112) בור צואר נחל מצדים

נ.צ. 1862/5345 ישראל חדשה
בור צואר באפיק ערוץ גובהו הטופוגרפי 550 מ'. שטח קרקעיתו כ-5X4 מ'. עומקו כ-3 מ'. נפחו כ60 מ"ק. שטח אגן הניקוז, 19.400 מ"ר. כיסוי האגן ברובו המכריע קולוביום. הבור חצוב בקירטון מנוחה (מגיל סנון). על פי הבור סימני בטון מאוחרים. הבור מתמלא במים שנשארים בעונה טובה עד סוף הקיץ. מצב השתמרות הבור טוב.

809, (221) באר, נחל רות (ואדי חסנייה)

נ.צ. 149055/534753 ישראל חדשה
באר ששופצה בתקופת המנדט על ידי השלטונות דוגמת ביר מלגה, באר מחטה-שרה והבאר המרכזית בחלוצה. כיפת בטון שבמרכזה פתח מלבני תחום בקורות ברזל. מסביב שקתות אחדות.

 

                                                                                                                                               מאוסף צילומי משפחת ליבנה

810, (222) גשר המסילה התורכית על נחל רות (ואדי חסניה)

נ.צ. 149522/534252 ישראל חדשה

 

לפי אומדן המרחק בין שתי האומנות החיצוניות של הגשר היה הגשר בן 6 קשתות. שתי האומנות החיצוניות לא שרדו למלוא גובהן. ביניהן נראים כיום שרידים של אומנת קשת אחת. הגשר נמצא בתוך בסיס צבאי. לידו נעשו עבודות עפר.
אומנה חיצונית דרום מערבית: הנדבכים הישרים אינם גלויים. מנדבכי הקשת, נותרו 10. אחת הכנפיים הרוסה בחלקה. בשתיהן חסר הנדבך העליון המסותת חלק.
אומנה צפון מזרחית: על פני הקרקע נראים 3 נדבכים ישרים, 10 נדבכי קשת. נראה שחסרים למלוא גובה הקשת עוד 3-4 נדבכים. שתי הכנפיים שמורות לבד מהנדבך העליון המסותת ואבני החוד.
בשנות ה-80 בעת עריכת סקר נוף רמת נגב, ולפני סגירת מתחם הגשר בתוך מחנה צבאי, נראו בסמוך לגשר, ערמות אבני גזית שנאספו, כנראה למטרת שוד אבן.

 

811, מעביר מים קשתי כפול של הרכבת התורכית נחל רות

נ.צ. 153873/534766 ישראל חדשה                                                                                                                    המעביר סתום לרוב גובהו ע"י חולות נודדים צידו הצפון מזרחי פגוע מעט יותר, בנדבכים העליונים הגלויים.

 

812, מעביר מים מרובע, רכבת תורכית ערוץ משני נחל לבן

נ.צ. 155375/534891, ישראל חדשה
שמור יפה, גובהו מהריצוף כ-1.70, שלושה נדבכים ישרים ושישה נדבכי קשת משני עברי נדבך הראשה. בחזית הדרומית חסרות הכנפיים. מצפון, חסום הפתח בשיח רותם גדול. בסמוך למעביר המים גדר מתקן. בצילום חזית צפון מזרחית.

813, (223) מערה חצובה

נ.צ. 155712/534052 ישראל חדשה
בשכבת סלע קירטוני רך, מחופה בשכבת סלע קשה, חצובה מערה בצורת ¨ר הפוכה. סלע קשה יוצר דרגש המתבלט מעל פתח המערה. פתח המערה מוליך אל אולם שאורכו 12 מ' ורוחבו 8 מ'. ימינה מהפתח, שרוחבו 3 מ', יוצאת אונה נוספת של האולם, לעומק שבעה מטרים. בדופן משמאל לכניסה חצוב כוך מעוגל, שעומקו 1.5 מטר. בדופן מול הפתח חצובות שתי גומחות "מדף". בזווית החיבור של אולמות האורך והרוחב חצוב חדר, ששיטחו 3 X‏ 2 מ' וגבהו כ_ 2 מ'. בקיר המפריד בין החדר לאולם חצובים פתחים לדלת ולשני חלונות.
חלקים גדולים מקירות המערה מפויחים, וסחף מתחיל לסתום אותה. לפני פתח המערה מצויה ערמת שפכים, תוצאת הניקוי האחרון שלה. השפכים מכילים חרסים בדווים וקדומים יותר.

814, גשר המסילה התורכית על נחל לבן

נ.צ.מ. 155815/534674ישראל חדשה
מסילת הרכבת התורכית מבאר שבע לסיני חצתה את נחל לבן בגשר אלכסוני. שהיו בו 13 קשתות. ואורכו היה כ_84 מטר. כיום נותרו על עומדן רק שלוש הקשתות הקיצונית, מדרום-מזרח לאפיק.

משאר הקשתות נותרו רק הבסיסים, שנחשפו בחלקם בשיטפונות. כל בסיס הותקן בעומק של כ-2 מ' בתוך שכבת חלוקי הנחל שבאפיק, וניבנה מאבני גוויל בינוניות ומלט. על היסוד הזה ניבנו קיר, ומעליו קשת, שגובהה 2 מ'. סיתות האבנים שונה לפי מיקומן בחלקים השונים של הגשר. אבני הקיר הישר מהוקצעות בגסות, אך באחידות. לעומתם אבני הקשתות, בעלות שטח פנים עם סיתות עדין ומדויק. בגשר זה לא שרדו (או יתכן שכלל לא היו) ה"כנפיים" אותו קיר אלכסוני בעל נטייה של 45 מעלות כלפי חוץ, וירד באלכסון מגובה המסילה אל פני הקרקע. (למעבירי מים קטנים או לגשרונים, שתי "כנפיים" משני עברי הפתח, סיתות אבני הכנפיים זהה לאבני הקטע הישר). הסוללה נוקזה על-ידי מרזבים ששניים מהם שרדו בין הקשתות. המרזבים סותתו באבן גיר קשה, והם בולטים מעט מתוך קיר הגזית שבין הקשתות. באיזור הגשר נכרה חומר ואדי מהאפיק והדבר פגע באתר. בעיקר נפגע הבסיס הדרום מערבי של הגשר: אחד מקבלני החציבה הרס את סוללת הרכבת וחשף בכך את האומנה שנשענה עליה. בעקבות זאת נשקפת לאומנה סכנת התמוטטות.

815, מעביר מים במסילת רכבת תורכית

נ.צ 155993/534481 ישראל חדשה
מעביר מים חשוף נקי ומתפקד בניקוז תוואי המסילה, גם כיום.
רחבו חצי מטר, גובהו 70 ס"מ. קרקעיתו מרוצפת בלוחות אבן. בחזיתות הפתחים כעין כנפיים במבנה משולש, שתחתיתו על הקרקע באורך כ-1 מטר וראשו נוגע בתקרת המעביר. האבנים הפנימיות מהוקצעות . חלק מאבני הדפנות החיצוניות, מהוקצעות בזווית לשם השתלבותן בכנפיים. התקרה בנויה מלוחות אבן באורך 120 ס"מ. אבן התקרה החיצונית ושכבת הכנפיים העליונה מסותתות סיתות עדין יותר. בצידו המערבי של המעביר הוסרו כל אבני החזית.

816, חורשת אקליפטוסים

נ.צ. 155844/534321 ישראל חדשה
חורשה יפה בת כמה עשרות עצים מבוגרים הנטועים על מדרגת נחל לבן, כמה עשרות מטרים מדרום מערב לאפיק. על אחד העצי נראה קינון פעיל של עורב אפור.
זה כנראה הקינון הדרומי ביותר של עורב אפור הידוע עד כה ברמת הנגב (1991).

817, גשר כביש תורכי – מנדטורי על נחל לבן

נ.צ.מ 156036/534138 ישראל חדשה
הגשר נטוי בניצב לאפיק הנחל בעל 20 תאים ברוחב כ-1 מטר ובגובה כ-2 מטר. אומנות התאים בנויות אבני גיר קשות, מהוקצעות. חלקיו העליונים של הגשר ושתי כנפיו הארוכות משני עבריו יצוקות בטון. גם רצפות התאים יצוקות בטון ואבן.
בחלק מהתאים נראות אבנים שהן בברור אבנים בשימוש משני, מסותתות וחלקות.
אבני התאים מלוכדות במלט.
בכל אומנה שנייה מטויחות אבני הבנייה במלט מודרני, כך שבכל תא דופן אחת בלבד מטויחת. בדופן הנגדית חשופות אבני הגיר.
נעשה ניסיון למצוא עקבות בנייה תורכית של הגשר. (מציאות מלט בהיר אופייני) ואכן באחד משברי אומנה, נמצא מלט בהיר אופייני לבנייה תורכית.

818, מפגש כביש תורכי – מנדטורי עם מסילה תורכית, מחצבה

נ.צ 1566/5344 ישראל חדשה

819, (225) שרידי היאחזות שלח (שיזף)

נ.צ. 156577/534320 ישראל חדשה
שרידי מבנים של היאחזות נח"ל (שלח) שיזף פזורים בראש גבעה נישאה, מעל ערוץ נחל לבן.

בין השאר מצויים כאן יסודות ורצפות של צריפי המגורים, האפסנאות, חדר הנשק ובית הגנרטור. "מגדל המים", שניבנה מקורות עץ, ובראשו הוצב מיכל מים, התמוטט זה מכבר. ליד יסודות צריפי המגורים שרדו טרסות הגינון, שניבנו מאבני שבטה העתיקה. על אחד היסודות של הצריפים נותרו שני שמות חקוקים בבטון: אולי מהמחזור הראשון של הנחלאים: רס"פ יוסי 336917 ו סג"מ 311947. לרגלי הגבעה,
בסמוך לאפיק נחל לבן נותרו שני עורקי תחבורה שעבר זמנם: סוללת מסילת הברזל התורכית והכביש הבריטי באר שבע – תעלת סואץ. בסמוך להם נראים עדיין שרידי יסודות דיר הצאן.

לרגלי האקליפטוס הגדול הניצב כאן היה גן הירק הקטן, שהושקה במי המקלחת
הציבורית.
במבצע סיני-קדש נקברו בסמוך, קבורה זמנית חללי צ.ה.ל.

רשימת הגרעינים

רשימת הגרעינים מתוך ספר גרעיני הנחל. יאיר דואר

820, כבשן סיד

נ.צ. 157425/534502 ישראל חדשה
בעל מתאר מעוגל, קירותיו נמוכים, כ-חצי מטר, בקיר פתח לכיוון דרום-מערב. בדפנות וסביבן אבנים שחורות – קלויות. מעל הכבשן מתנשא מדרון קירטוני מדורג נראה ששימש מחצבה להפקת חומר גלם לכבשן. עקב קרבתו לסוללת המסילה נראה ששימש להכנת חומרי מילוט לבניית מתקני המסילה.

821, (226) בור מים – מאגורה

נ.צ. 157997/534496 ישראל חדשה
המאגורה חצובה לרגלי רכס גבעות מצפון לאפיק נחל לבן, ובסמוך למסילת הברזל התורכית. המאגורה ניזונה מתעלת איסוף ארוכה שמתמשכת במעלה מדרון הרכס שמעליו בתעלה שהשתמרה היטב, ובה מספר קטעים חצובים ובנויים באבני גוויל.

 

בסמוך לבור סוללת עפר רחבה וגבוהה ששימשה כנראה להכוונת מי הנגר של מדרגת הוואדי אל הבור.

המאגורה גדולה: 11‏11X מ', גובה תקרתו כ_5 מטר. עמוד התמך החצוב התמוטט בעבר עם חלק מהתקרה. העמוד נבנה מחדש באבני גוויל ואף טויח אך גם העמוד המתוקן רחוק עדיין מלהגיע לתקרה. לדופן חזית הבור צמודה מערכת מדרגות המגיעה מהקרקעית עד למחצית גובה הדופן, מגובה זה ומעלה קטע הדופן שמול המדרגה העליונה אינו חצוב, אלא בנוי. יש להניח שקטע של גרם המדרגות שהעלה אל פני הקרקע בוטל, ובמקומו הוגבהה הדופן בבניה באבן. בדופן שמעל המדרגה התחתונה, בגובה אדם, נחצבו כמה גומחות קטנות חלקן רבועות וחלקן משולשות – כנראה מקום להצבת נרות תאורה. בדפנות המאגורה נחשפו בחציבה מספר שכבות דקות של צור. מתחת לתקרת הבור שהיא שכבת סלע קשה, מתבלטת שכבת צור עבה ורצופה. בקטעים בהם השכבה מקוטעת נראה הצור כשכבת בולבוסים גדולים. מחוץ לבור ליד סוללת העפר נראה אפר רב.

עדכון ינואר 2014: מהעמוד נותרה ערימת אבנים על הקרקע. המדרגות אינן נראות כיום, מכוסות בשפכי קירטון. כל מפתח הבור הרחב סגור בגדר תיל צה'לית.

822, מעביר מים דו קשתי בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 162673/534935 ישראל חדשה
המעביר סתום בסחף, לא ידוע גובהו. נשמר רק בחזיתו המזרחית, מלבד חסרון נדבך עליון בכנף אחת. שני נדבכים מעל אבן הראשה, ומרזב ניקוז בין שתי הקשתות.

823, מעביר מים קשתי בסוללת הרכבת התורכית, ובור סיד כבוי יבש.

נ.צ. 161776/534403 ישראל חדשה
בקרבת מעביר המים שרידי בנייה ובור סיד כבוי יבש.

824, מעביר קשת בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 162038/534706 ישראל חדשה

825, בור מים

נ.צ. 162074/534739 ישראל חדשה
הבור צמוד לסוללת הרכבת התורכית, מצידה המערבי. בחולייתו מספר אבני גזית מהמסילה. מתפקד עד לימים אלה. נראה, שהבור הקיים, נותר בצמוד למסילה בעת סלילתה.

826, בור מים

נ.צ. 164126/534052 ישראל ‏חדשה
נמצא בסמוך לכביש הגישה לאתר שבטה. לבור היו שלושה או ארבעה עמודים שתמכו את תקרתו, שהתמוטטה בחלקה. סמוך לאחת הדפנות, נותר הפיר שבגג, שקוטרו 1.5-1 מ' ומעליו בנויה החוליה במעוגל. הבור סתום בסחף רב, בוצי וטובעני, באחת הפינות נראים מים. הגישה אל הבור קשה עקב הצמחייה הרבה שמסביבו ובתוכו. הבור ניזון מערוץ שטוח.

827, בור מים

164789/535518 ישראל ‏חדשה
בדומה לבור מס' 668 הנמצא כ_600 מ' ממנו, חצוב גם בור זה במדרון הצופה אל בקעת קרחה. שטח הבור כ_10‏10X מ', תקרתו התמוטטה בחלקה וחשפה את העמוד היחיד שתמך בה. העמוד עבה: 2‏2X מ'. פיר חצוב שרד בפינתו המזרחית של הבור: לידו ערמות שפכים גדולות ובתוכו גדלים עצי אשל גדולים וסבוכים. הבור ניזון מערוץ שבמדרון.

828, בור מים

נ.צ. 165043/534883 ישראל ‏חדשה
שיטחו 7‏4X מ'. תקרתו שהתמוטטה כליל, נתמכה ע"י עמוד אחד. בדפנות נראים תיקוני סדקים באבני גוויל קטנות, מלוכדות במלט קדום. בדפנות הבור, על מדרגת סלע קטנה נעשו ניסיונות קינון, כנראה ע"י עורב. כמויות גדולות של ענפי עצים ושיחים, שהונחו על המדרגה הקטנה, כנראה פעמים רבות, נפלו והצטברו מתחתיה. נראה ששטח המדרגה היה קטן מידי להחזיק על גביו את הקן. בכל שטח הבור גדלים עצי אשל גדולים וסבוכים.

829, (227) חורבת כתף שבטה, מצודה

נ.צ. 168571/534713 ישראל חדשה
שרידי המצודה ויישוב מהתקופה הישראלית. האתר נסקר לראשונה על-ידי הארכיאולוג רודולף כהן, בשנת 1971. ובשנת 1976 נחפר האתר על-ידיו. בין השאר נחשפו פה חמישה חדרים של חומת סוגרים, שרוחבה כ_2.50 מ'. תכניתה סגלגלה – 36‏25X מ' והכניסה אליה מדרום-מערב. קירות החומה שרדו לגובה של כ_1 מ'. ועוביים 0.60 מ'. בתוך שכבת אפר שכיסתה את הרצפות נמצאו כלי חרס עשויים באובניים, טיפוסיים למאה העשירית לפנה"ס, וכלי חרס "נגביים", עשויים ביד.

830-831, (228) אתר ארכיאולוגי ומאגר מים

נ.צ. 1722/534713 ישראל חדשה
שרידי מיכלול של מבנים וחצרות, סמוך למאגר מים, על גדת נחל גבוהה, שהאפיק נמצא עשרות מטרים מתחתיה. באתר שרידי מספר מבנים, שניבנו באבני גוויל גדולות, ומהוקצעות מעט. חלק מהמבנים גבוה יותר ויתכן שהיה כאן מבנה בן שתי קומות. סביב המבנים חצרות מגודרות.                                                                                                                                                              מאגר המים מבוסס על צניר סלע טבעי באורך כ_20 מ' ו_8-7 מ' רוחב. בחזיתו ניבנה קיר תמך מאבני שדה, שאורכו כ_18 מ' וגובהו 2 מ' לפחות. על הקיר נשענת סוללת עפר שרוחבה מטרים אחדים. המדרון הגבוה והתלול שמעל למאגר מזין אותו בשפע של מי נגר, ללא כל תעלות הטיה. ביום הביקור, פברואר 1989 נראתה רק רטיבות בקרקעית הסחף של המאגר. על הסוללה ריכוז של צמחי מלוח גדולים ובקרבתם מחילת דרבן. 

832, (229) מערת רועים

נ.צ. 174276/534980 ישראל חדשה
ניקרה טבעית בשכבת חוואר וחרסיות צהובות, באפיק הדייקה של נחל הבשור. אורך הנקרה 6 – 5 מ' ותקרתה נמוכה. המערה מפויחת וקרקעיתה מכוסה בשכבת גללים עבה. עדות לשימוש שעשו בה רועים ועדריהם.

833, שיטה סלילנית

נ.צ. 174465/534081 ישראל חדשה
בסמוך לאפיק נחל הבשור, בינוני בגודלו.

834, בריכה חצובה – בור מים?

נ.צ. 174674/534080 ישראל חדשה
נחצבה במדרון גבעה הסמוכה לאפיק נחל הבשור. חצובה בצידה האחורי, ובנויה באבני גוויל בחזיתה. לידה ערמת שפכים קטנה וסביבה חרסים עתיקים. הבריכה סתומה כיום ולא נראות תעלות איסוף המים.

835, (231) אבן מיל

נ.צ. 1751/5344 ישראל חדשה
אבן שלא באתרה מונחת לצד הדרך בדייקת נחל בשור.

836, (232) אתר ארכיאולוגי בורות מים תצפית נוף

נ.צ. 176524/534724 ישראל חדשה
בראש שלוחה, המהווה נקודת תצפית טובה על האזור הקרוב, מצויים שרידי טומולוס גדול או מבנה אחר. מספר שרידים לא ברורים מספיק ושני מקווי מים שבהם נוצלו בורות מים טבעיים, בסלעי הגיר הקשה. אל הבורות מוליכות תעלות הזנה שהשתמרו יפה. יש להניח שזכו לטיפול מידי בדווים, הם המשתמשים בבורות עד היום.
שני הבורות ממוקמים משני עברי כתף השלוחה. שטח הבור המערבי 4‏4X מ' ועומקו כ_4 מ'. לידו ערמת אדמת לס, שכנראה הוצאה מהבור בעת חשיפתו או ניקויו. אל הבור מגיעות שתי תעלות הטיה מצפון ומדרום – משני עברי האוכף. הבור השני, המזרחי, נמצא במפנה המערבי של השלוחה סמוך לראשון. קוטרו כ_2.5 מ' ועומקו כ_4 מ'. הוא מטויח כולו במלט כנראה בידי הבדווים. שפת הבור הוגבהה מעט על-ידי נדבכים של אבני גוויל מלוכדות במלט.
מקצה השלוחה, מול הטומולוס, נשקף נוף יפה. בצפון-מערב נראים מכאן פיתולי דייקת נחל הבשור. בצפון-מזרח נחל בוקר ורכס חלוקים, בדרום-מזרח מפער נחל הרועה, החוצה את רכס חלוקים, ובדרום מערב – נחל בשור העליון, השטוח והרחב, בעל הצמחייה העשירה והרצופה.
למרגלות השלוחה נראה "כוכב" הערוצים – מפגשם של נחלי בוקר, הרועה והבשור.

837, (233) מחצבות

נ.צ.מ. 176834/534953 ישראל ‏חדשה
ריכוזי מחצבות קטנות, לאורך שיפולי רכס רמת בוקר, באיזור מפגש הנחלים בוקר והרועה. לאורך קטע של כ_1.5 ק"מ פזורים כאן ריכוזי אבנים גדולות, שנחצבו או נעקרו ממדרגות סלע נטויות.

838, בור מים

נ.צ. 177672/534358 ישראל חדשה
הבור נסתם כליל. נראה כיום כשקע רדוד ולידו מעט שפכים.

839, (234) סכר עפר וערוגות מפולסות, סכר ה"כוכב"

נ.צ.מ. 177561/534460 ישראל חדשה
סכר עפר גבוה שהטה את מי הנחלים: בוקר והרועה אל מערכת ערוגות מפולסות בדומה למפעל המים בקיבוץ משאבי שדה (אתר 507). הסכר נפרץ והמפעל עומד בשיממונו שנים רבות. בשלב מסוים שוקם הסכר, אך נפרץ מחדש

840, בור מים

נ.צ. 178535/534493 ישראל חדשה
חפור בצמוד לאתר הארכיאולוגי חורבת רתמה. עמקו כיום כ_2 מ'. והוא חפור בשכבת חלוקים קטנים. בפתח הבור מעין חוליה בנויה מאבני גוויל ארוכות וישרות, היוצרות פתח משולש.

841, (235) חורבת רתמה ובורות מים

נ.צ. 178535/534493 ישראל חדשה
חורבות מצודה גדולה, על ראש גבעה, כ-4 ק"מ צפונית-מערבית לשדה בוקר. מידותיה: כ-21 21X  מ' עיקרה חדרי סוגרים הערוכים סביב חצר מרכזית. חלק מקירות המצודה השתמרו לגובה של כ-1.5 מ'. נמצאו כאן חרסים רבים, מהתקופות ישראלית II פרסית ונבטית. בקרבת שרידי המצודה מצויים שני בורות מים. אחד הבורות סתום ברובו, וכנראה הייתה זו בריכה פתוחה, הנראית כיום כשקע רדוד, ששיטחו 7‏5X מ'. הבור חפור אל תוך שכבת חרסית. בחלקו הדרומי הפונה אל תחתית המדרון, נראות מספר אבנים גדולות וישרות, כנראה שרידי מתקן שיקוע למי הנגר. המאגר הוזן על-ידי תעלת הטיה. בקרבת המצודה נחשפו מבנים אחדים מטיפוס ארבעת המרחבים, וקברים אחדים. האתר נסקר בעבר ע"י נלסון גליק בשנת 1934 וע"י ענתי בשנת 1953. נחפר ע"י רודולף כהן וזאב משל בשנים 1969-71.

 

842, (פלמ 126) בור פתוח רכס חלוקים

נ.צ. 17985/53490 ישראל חדשה
נחל נוקד בור פתוח "צלחת" נמצא על גדת האפיק. גובה טופוגרפי 490 מ'. קוטר הבור4.50 מ'. נפחו המשוער כ-30 מ"ק. שטח אגן הניקוז 22.400 מ"ר והא משותף גם לבור מס' 127. כיסוי האגן כולל ברובו משטחי סלע.

843, נחל נוקד, דקל

נ.צ. 180593/534113 ישראל חדשה

844, נחל נוקד שיטת (הנגב?)

נ.צ. 180724/534105 ישראל חדשה
בראש מערכת הטרסות של הנחל צומח עץ שיטה גדול מידות אחד הגדולים הידועים באזור. כמה עשרות מטרים ממנו לרגלי אחת הטרסות צומח עץ תמר צעיר. באפיק הנחל לכל אורכו טרסות רבות שמורות היטב.

845 (מ,מ 52) אירוס טוביה

נ.צ 189891/534043 ישראל חדשה
בצד יובליו העליונים של נחל אחדיר, ממזרח לדרך העולה בו לעבר ראש מעלה אברהם מצוי ריכוז של פרחי אירוס טוביה. האירוסים צומחים כאן על גבי קרקע לס המונחת על תשתית של סלעי גיר וחוואר מן הקנומן התחתון (פרט עין ירקעם – Ce2).
זהו אתר בוטני חשוב ביותר בשל נדירות הופעתם של אירוסים בהרי הנגב.
עדכון 2007 השטח הענק בו מצויים פרטים רבים של האירוס הוצע בתקופת עריכת הסקר כמתאים לשימורו כשמורת טבע מוכרזת. (א.ל.).

 

846, בית קברות קטן צמוד למסילה התורכית

נ. צ. 159358/534267 ישראל חדשה

847, מעביר מים קשתי במסילה התורכית.

נ.צ. 159661/534108 ישראל חדשה גובה 298 מ'.

848, (236) גשר בן קשת אחת, אפיק משני של נחל לבן במסילה התורכית.

נ.צ. 160435/534108 ישראל חדשה
סוללת המסילה הגבוהה שעזבה את עמק נחל לבן, טיפסה בהדרגה על שולי הגבעות שמצפון לעמק, בקטע ארוך. במעבר אל בין הגבעות הנמוכות, ושינוי הכיוון ממזרח לצפון מזרח, מתגברת הסוללה על ערוץ עמוק. בערוץ הוקם גשר גבוה בן קשת אחת. אורך חלל הגשר כ-21 מטר, ורוחבו 4 מטר. גובהו, כ-4 מטר.
רצפת הגשר מרוצפת. בצד כניסת המים סף, בן נדבך אחד של אבני גזית.
קירות הקשת, – 7 נדבכים ישרים של אבני גזית מהוקצעות. מעליהן מתחילה הקשת, 12 נדבכים קוניים משני עברי אבן הראשה. סה"כ 20 נדבכים. אבני הקשת בדומה לנדבכים התחתונים, מהוקצעות עם בליטה. אך להן נוסף גם סיתות שוליים בעובי 3-4 ס"מ.
הכנף – גובהה 18 נדבכים. שתי הכנפיים יוצרות מפתח כפול מרוחב הגשר 8 מטר.
חזית הקמרון – אבני הקשת מהוקצעות, עם סיתות שוליים בעובי 3-4 ס"מ. בדופן הפנימית הן מסותתות חלק. אבן הראשה גבוהה ובולטת יותר, מאלו שמתחתיה בשני הצדדים.
הנדבך העליון של הגשר כולל הכנפיים, מסותת חלק, בקצוות כל אבן, סיתות אלכסוני עדין משופע לצדדים. בכל כנף, שתי אבני חוד.
לגשר אין מרזב כמו בגשרים הרב קשתיים.
בסמוך לגשר שכבות אבן גיר קשה ונראה שנחצבו כאן חלק מאבני הגשר. באחת האבנים נראה עקבות סימן מקדח.

 

849, אתר גבעת רות נ.ג. 259

נ.צ. 1535/5331 ישראל חדשה
יושבה על ידי חיילי הנחל. עליה על הקרקע 1.9.1953 עלו חיילם מארבעה גרעינים: גרעין צ'יפ, נוער עובד, למשאבי שדה. חברת נוער קיבוץ גשר, חברת נוער מעגן מיכאל, חברת נוער גבר-עם.

849א, בור מים חוות אבן ארי

נ.צ. 164685/533180 ישראל חדשה

850, כבשן, ומאגר מים

נ.צ. 1681/5335 ישראל חדשה
נמצאים על אם הדרך ההולכת משבטה, דרך נחל זיתן ומשורה אל הדייקה של נחל הבשור. שיטחו של הכבשן כ_11‏8X מטר. גובה סוללותיו כ_1.5 מטר, מעל פני הקרקע. על הסוללות אפר רב, אבנים קלויות וסיגים. דומה, שהכבשן נחפר על ידי ארכיאולוגים. בצידו המזרחי כעין בור עגול ובו אבנים רבות. מהבור, מתמשכת כעין תעלה, הקוטעת את הדופן בעברה המערבי של תלולית הכבשן.  כ_50 מטר מהכבשן שני מאגרי מים גדולים, שיטחם: 35‏25X מטר. שפכי החציבה – אדמת לס מעורבבת בסלע קירטוני נערמו על גדות המאגר, מסביבו ושמשו להגבהתם. אל פתח המאגר מוליך ערוץ קטן. המאגר מרוחק כ – שלושה ק"מ, משבטה.

851, חורבת חלוקים

נ.צ. 180996/533122 ישראל חדשה

מצודה עגולה

קטע מחומת הסוגרים

852-853, מכלול מבנים ובור מים ואדי אום טרפה

נ.צ. 171675/533321 ישראל חדשה
חצוב בשכבת חרסיות צהובות שבין סלעים קשים, שיטחו כ_10‏10X מ'. תקרת הסלע שמכסה מחצית משטח הבור גבוהה כ_5 מ' מהקרקעית. הבור מחזיק מעט מים. (בביקור נוסף שנערך במקום לאחר גשמי ברכה, בחורף 1991 היה הבור כמעט מלא). תעלות ההזנה שמתמשכות במדרון הגבעה, מטופלות כיום בידי בדווים ושמורות היטב. לרגלי הבור מתמשך במדרון ערוצו של ואדי אום טרפה, שטוח ורחב. ולכל אורכו מערכת טרסות שמורה היטב ומבנים נוספים.

על גדת הוואדי, מצויים שרידי מיבנה מרכזי ארוך, שהכיל חדרים אחדים. מקירות המבנה שרדו רק נדבכים אחדים של אבני גוויל. כן מצויים כאן שרידי מספר מבנים נוספים וחצרות מגודרות. באחד החדרים נראים עקבות טיח.
באפיק הוואדי, לרגלי המבנים, בנויה מערכת טרסות, המעידות כי המכלול היה של חווה חקלאית.

854, מאגר מים חצוב

נ.צ. 172150/533752 ישראל חדשה
המאגר החצוב מתבסס על ניקבה טבעית בסלע הצהבהב, שאינו אלא, שכבת חרסית בין שכבות הגיר הקשה. (בשכבה זו נחצבו או ניבנו לאורך אפיק הוואדי עוד שני בורות נוספים). עקב התמוטטות התקרה והדפנות הצדדיים, נסתם המאגר ברובו, שיטחו: 10‏10X מ'. הקיר החצוב בחזית נראה כיום לעומק כ_1 מ'. במדרון, בחזית המאגר, ערמת ענק של שפכי החציבה. הצבע הצהוב של השפכים בולט למרחקים. על השפכים הצהובים כמויות גדולות של אפר וחרסיות קלויות. הבור קיבל את מימיו ערוץ בינוני שנסכר בקיר אבן. עדיין נראים שרידי אמת המים הקצרה שנבנתה מסכרון האבן, אל הבור.

855, (חסי 123) בור מים  (האתר בוטל)

נ.צ. 17415/53375 ישראל חדשה
נמצא על שלוחה קטנה, ליד ערוץ קטן, קוטרו 1.50 מ'. הבור איננו מטויח.

856, (230) קן עיט סלעים

נ.צ. 175130/533836 ישראל חדשה (תצפית משנות ה-80)
בנוי על עמוד מתח גבוה. קיימים באזור מספר קינים חילופיים במצוקי נחל הבשור, של זוג העיטים.

 

857, מטמורה

נ.צ. 175372/533752 ישראל חדשה‏
צניר סלע טבעי ששימש,  כמחסה לרועים. קירותיו ותקרתו מפויחים מעשן המדורות. הצניר נסגר בבניית אבני גוויל מלוכדות בטין. רוחב הפתח 55 ס"מ וגובהו 60 ס"מ. כמשקוף לפתח משמשים ענף עץ וצינור ברזל.

858, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 174909/533811 ישראל חדשה
צומח בערוץ משני בטרסה חקלאית. עץ קטן, כ_3 מ' גובהו, דליל מאד.

859, סכר על נחל הרועה

נ.צ. 182699/533282 ישראל חדשה
בסכר נתפסו בעבר שיטפונות בנחל הרועה. עוכבו, לפני חלוקתם לערוגות המפולסות שמדרום לו.

860, (פלמ 129) בריכה רכס חלוקים

נ.צ. 1804/5333 ישראל חדשה
בריכה סכורה נמצאת באפיק גובה טופוגרפי 515 מ', שטח קרקעית הבריכה 9.60X15.10 מ"ר. נפחה המשוער כ-230 מ"ק. הבריכה ושפכה סוגרים ערוץ, שטח אגן הניקוז 12.800 מ"ר. וכיסויו כולל 50% משטחי סלע ו50% קולוביום, מעורבים ביניהם.
הבריכה חצובה בגיר מתצורת נצר (גיל טורון) חלק מקירות הבריכה מדופנים באבני שדה מהוקצעות. בקיר הפונה להמשך הערוץ, נמצא פתח להוצאה של מים מהבריכה למען שחרור לחץ. הבריכה נושאת כמות מעטה של מים עד סוף עונת הגשמים. מצב השתמרותה טוב.

861, (מ,מ 58) חורבת חצצה

נ.צ. 18340/53408ישראל חדשה
שרידי מבנה על גבעה, בשיפוליו המערביים של רכס חתירה, ליד מפגש נחל הרועה ונחל חצץ, כ-4 ק"מ מצפון-מערב לקיבוץ שדה בוקר
המבנה מלבני, שטחו 22  51X מ' והוא מורכב משני אגפים. לכל אגף כניסה נפרדת וחצר מרכזית, שסביבה סדורים חדרים ואולמות. אין מעבר בין שני האגפים. שטח האגף הצפוני של המבנה 22 33X  מ', והוא מורכב מ-12 חדרים וחמישה אולמות ארוכים, הסדורים סביב חצר ששטחה 11  11X מ'. בפינה הדרום-מערבית של חדר הכניסה, המרוצף אבנים גדולות ונמצא במרכז הקיר המערבי של המבנה, נוצר אגן מים גדול, חצוב בגוש אבן. ליד הקיר הצפוני ספסל אבן נמוך, שאורכו 2 מ'. מתוך חדר הכניסה מובילים פתחים לחצר ולאולם גדול. מרוצף באבנים גדולות וגסות. מצפון לחצר מצויים חמישה חדרים. אחד החדרים מרוצף באבנים מסותתות. מצפון וממערב לחדרים אלה נמצאים מספר אולמות ארוכים. בצד הדרומי של החצר בנויים שלושה חדרים. שטח האמצעי בהם גדול יחסית: 5.20  4X מ'. בחדר המזרחי נמצא בור מים מטויח. שורה של שלושה חדרים נמצאת גם בצד המזרחי של החצר.
האגף הדרומי, הצמוד לקיר הדרומי של האגף הצפוני, כולל חדר כניסה גדול, המוליך לחצר מרכזית, ששיטחה 9.50  11.50X מ'. במזרחה שורה של שלושה חדרים, בדרומה שני אולמות ובמערבה, מלבד חדר הכניסה, חדר גדול נוסף.
בנחל חצץ, ממזרח למיבנה פרושה מערכת טרסות חקלאיות.
המקום נחפר ע"י הארכיאולוג רודולף כהן, שמצא כאן בין השאר חרסים מהתקופה הנבטית והרומית.

862, (מ,מ 59) בורות חצץ

נ.צ 184845/533937 ישראל חדשה
ריכוז של ארבעה בורות בגיא קטן, היורד מצפון אל נחל חצץ, במרחק קילומטר וחצי ממזרח לכביש ירוחם – שדה בוקר. הבורות חצובים בקירטון ותעלות מנקזות אליהם את מי הנגר ממידרונות הנחל. הבור המרכזי הוא מאגורה גדולה ויפה למדי, שתקרתה נתמכת ע"י מספר עמודים. המאגורה השתמרה בשלמותה, על פתח הכניסה, מערכת המדרגות ופתח השאיבה בתיקרה. למרות שתעלות ההזנה נסחפו בחלקן, עדיין קולטת מאגורה זו מים רבים, לאחר גשמים חזקים. המאגורה מורכבת מחלל ראשי, הנתמך ע"י שלושה עמודים ומתוספת צרה, שבה פתח ירידה נוסף. אורכה המערבי של המאגורה הוא 20 מ' לערך רוחבה המירבי 12 מ', גובהה כ-3 מ' וניפחה הכולל כ- 5 מ"ק. זוהי אחת המאגורות היפות והשמורות בהר הנגב.

 

863, (פלמ 139-43) בורות חצץ נ.צ.מ 1848/5339 ישראל חדשה

בור חצץ 139

שטח הקרקעית 5.7X6.1 מ"ר. גובהו 4.40 מ', נפחו כ-150 מ"ק. עומק הסחף 1.80 מ'. גודל פתח הבור 4.40X4.10 מ'. שטח אגן הניקוז הוא 18.400 מ"ר וכיסויו מורכב ברובו מקולוביום. מחצית מתקרת הבור התמוטטה. בבור צומח אשל. מצב השתמרותו טוב.

בור חצץ 140

נמצא מתחת לבור 139, שטח קרקעיתו 3.70X5.00 מ', גובהו המכסימלי 4.10 מ'. נפחו כ-75 מ"ק. גודל הפתח: 2.60X3.10 מ'.
לבור אין תעלות ניקוז מלבד תעלת העודפים שאורכה 25 מ' ומצב השתמרותה גרוע. התעלה מקשרת מבור 139. אגן הניקוז משותף לבור 139 (18.400). בבור קיים גרם מדרגות קטן וצר, ממצב השתמרותו טוב.

בור חצץ 141
הבור נמצא בהמשכו של בור מס' 140.
שטח קרקעיתו 125 מ"ר, גובהו כ-5.30 מ', נפחו כ-660 מ"ק. עומק הסחף 0.95 מ'. גודל הפתחים:1.9X1.9 מ' ו- 1.10X1.00 מ'.
לבור מובילות שתי תעלות, התעלה הדרומית אורכה 250 מ' הצפונית 350 מ'. מצב השתמרותן טוב. שטח אגן הניקוז 27.200 מ"ר וכיסויו קולוביום בלבד
בבור שני עמודי תמך, על חלק מקירות הבור נשארו סימני טיח. בבור קיים גרם מדרגות מושלם. הבור מחובר באמצעות פתח הנמצא בתחתית הקיר הדרום מזרחי לבור מס' 140. דרך פתח זה עוברים המים מבור 140 לבור 141 ולהיפך. בעונת הגשמים מתמלא הבור חלקית במים, שנשארים סמן קצר בלבד. בבור צומח אשל, מצב השתמרות הבור טוב.

בור חצץ 142
הבור נמצא מתחת לבור 141, סתום עד שפתו בסחף.
לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 950 מ'. מצב השתמרותה גרוע, שטח אגן הניקוז של הבור הוא 41.600 מ"ר, וכיסויו כולל בעיקר קולוביום. מצב השתמרות הבור גרוע.

בור חצץ 143

נמצא מתחת לבור 142 ומתח למדרון הצפון מערבי.
שטח קרקעיתו 7.00X 6.00 מ"ר, נפחו המשוער כ-160 מ"ק, עומק הסחף כ-2.50 מ'. קוטר פתח הבור 1.60 מ', עומק הפתח 1.40 מ'.
לבור מובילות שתי תעלות הצפונית, אורכה 160 מ' והיא קטועה במרכזה. המערבית, אורכה 200 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז של הבור 17.600 מ"ר, ווכיסויו מורכב ברובו מקולוביום.
בבור עמוד תמך אחד, על הקירות ניכרים סימני טיח. בעונה טובה מתמלא הבור, והמים נשארים בו עד סוף הקיץ. הבור נמצא בשימוש הבדווים, מצב השתמרותו טוב.

864, (פלמ 130) בריכה סכורה רכס חלוקים

נ.צ. 1806/5334 ישראל חדשה
הבריכה נמצאת באפיק רדוד. גובהה הטופוגרפי 515 מ'. קוטרה כ-16 מ', נפחה המשוער כ-300 מ"ק. לבריכה מובילה תעלה אחת שאורכה 150 מ' ומצב השתמרותה גרוע. התעלה מנקזת ערוץ. שטח אגן הניקוז 23.500 מ"ר וכיסויה כולל 50% משטחי סלע ו-50% קולוביום מעורבים ביניהם.
הבריכה חפורה בתצורת נצר (גיל טורון). הבריכה סתומה בסחף ומצב השתמרותה גרוע.

865, (פלמ 131) בור מים

נ.צ. 1809/5333 ישראל חדשה
בור פתוח "צלחת" נמצא על גדת אפיק, גובה 505 מ'. שטח קרקעית הבור כ-117 מ"ר, נפחו המשוער כ-235 מ"ק. לבור מובילה תעלה אחת שאורכה 60 מ', ומצב השתמרותה גרוע. התעלה מנקזת מים מערוץ, שטח אגן הניקוז 59.200 מ"ר, וכיסיו כולל 50% משטחי סלע ו-50% קולוביום מעוורבים ביניהם.
נבור חפור באלוביום, כשמתחתיו תשתית של גיר מתצורת נצר (גיל טורון) קירות הבור מדופנים באבני שדה מהוקצעות. רק חלק קטן מהדיפון שרד. הבור סתום בסחף ומצב השתמרותו גרוע.

866, האתר בוטל

867 (מ,מ 53) אתר עתיק

נ.צ. 1915/5336 ישראל חדשה
שרידי שלושה מבנים עתיקים בקצה שטח רמתי, בסמוך לשפת מתלול היורד צפונה, אל הדרך למעלה אברהם. שטח כל מבנה כ-2 5X מ' באחד מהם נותר קטע מנדבך היסוד. מיקומם של המבנים הללו בראש המעלה מרמז על כך שהוא קדום.

868 (מ,מ 54-55) אנדרטת קריניצי, מעלה אברהם

נ.צ. 191933/533616 ישראל חדשה                                                                                                                    דרך עפר תלולה, עבירה לרכב 4  4X , המטפסת מקרקעית המכתש אל שפתו העליונה, בפינתו הדרום-מערבית. הדרך נפרצה ע"י יחידת ההנדסה של חטיבת הצנחנים בשנת 1964, ואפשרה מעבר רכב מהמכתש הגדול אל אזור שדה בוקר. השם "מעלה אברהם" ניתן כמחווה לאברהם קריניצי, ראש עיריית רמת-גן באותה תקופה. שכן ביוזמתו של קריניצי אימצה רמת-גן את הצנחנים. בראש המעלה הוצבה אנדרטה עם הקדשה לקריניצי.

בקיר הפנימי של המכתש, בסמוך לדרך, מצוי מחשוף אבן חול צבעונית, שהוא מן היפים במכתש כולו. בסמוך לראש המעלה, מעט מתחת לשפת המצוק, חתורים מספר צנירים בסלע גיר ומספקים מחסה משמש וגשם.
מראש המעלה נשקף נוף יפה של המכתש כולו

869, (מ,מ 56) תצפית נ.ג. 670

נ.צ. 1944/5334 ישראל חדשה
נקודה בולטת בשפת המצוק המזרחי של מכתש חתירה, כ-2 ק"מ ממזרח לראש מעלה אברהם. נקודה זו הינה קודקוד של מצלעת סלע גיר מתקופת הקנומן, הנשברת במצוק כלפי המכתש ויורדת בנטייה חריפה לדרום-מזרח, אל בקעת צין. מכאן נשקף הנוף היפה ביותר של המכתש הגדול, על אתריו ועל מרכיביו הגיאולוגיים, זוהי גם נקודת התצפית הטובה ביותר להסברים על תהליך הווצרות המכתש הגדול.
האתרים הנראים מכאן הם רכס חלוקים, רכס דימונה, הר אבנון, מפעל חול הזכוכית במכתש, מעלה חתירה, רכס אפעה, מפעל פריקלס, מפעל תשלובת ערד, מישור ימין, הכור האטומי, רכס הרי מואב, פיתחת נחל זרד, ביקעת אורון, מפעל אורון, מצפה המכתש הקטן, קניון נחל ירקעם, מצד צפיר (ראש מעלה העקרבים הרומי), הר גולחן, ההר החלק, הר רכב, הרי אדום, מפעל המלט של ראשידה (בראש הרי אדום), ואדי דאנה (אדום), שובאכ (אדום), הר אורחות, הר טרף, רכס רמון, נחל רמון, נחל זרחן, נחל צין וגשר הרכבת החוצה אותו, מצוק הצינים, מעלה שרב, מאגרי הנחש הצמא ומעלה הנחש הצמא, עין זיק, מעלה זיק, קו צינור הדלק מעל עין זיק, הר סעד, רמת עבדת, עבדת ומעלה אברהם.
אתר נוף יפה ביותר.

870, (מ,מ 57) נחל מדור (ואדי מדרייה)

נ.צ. 1962/5333 ישראל חדשה
נחל מדור יורד באגף הדרום-מזרחי של קמר חתירה, כ-3.5 ק"מ מצפון-מזרח לגבעת מדור. זהו נחל קצר: אורכו משפת המכתש ועד למוצאו אל בקעת צין, הוא כקילומטר אחד ובבקעה הוא נמשך באפיק שטוח כ-9 ק"מ נוספים, עד לחיבורו אל נחל צין, בסמוך לגשר הרכבת הגדול. הנחל משמש נתיב טבעי נוח למדי, לעולים מבקעת צין אל שפת המכתש הגדול. שביל מסומן בכחול, העולה בנתיב זה, ממשיך משפת המכתש (בסימון אדום) לעבר ראש נחל עפרן ומעלה אברהם.
לאורך הנחל גדלה צמחייה אופיינית: שיחי רותם, אשלים בודדים, ערטל, זוגן, יפרוק זיפני, אכילאה, דרדר, קזוח עקום, פגוניה ולענת המדבר.
בסמוך לחלקו העליון של הנחל, בנ.צ. 1461/0338, נחשפים דרגשים גדולים ועשירים במאובני אקסוגירה.

871, (פלמ 135) בור מים שדה צין

נ.צ. 18040/53222 ישראל חדשה
בור צוואר שכל תקרתו התמוטטה לתוכו. הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). מצב השתמרות הבור גרוע.

872, (פלמ 134) בור מים שדה צין

נ.צ. 18055/53245 ישראל חדשה
בור צוואר ("אגס"), נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור, במנה צפון מזרחי. שיפוע המדרון 4.4 מעלות.
שטח קרקעית הבור 3.5X4.5 מ' גובה הבור 4.8 מ', נפחו כ-75 מ"ק. גובה הסחף 80 ס"מ.
לבור מובילות שתי תעלות. המערבית אורכה 200 מ' והמזרחית 100מ'. שטח אגן הניקוז הוא 13.000 מ"ר וכיסויו כולל קולוביום בלבד.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). בבור ישנו גרם מדרגות, חלק מקירות הבור מטויחים. בשפת הבור נמצא אגן שיקוע שנפחו 1.50 מ"ק. תקרת הבור התמוטטה כמעט במלואה, מצב השתמרות הבור טוב.

873, (פלמ 133) בור מים שדה צין

נ.צ. 18095/53270 ישראל חדשה
בור צוואר שנמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במנה מערבי. שיפוע המדרון 8.2 מעלות. גובה טופוגרפי 480 מ'. שטח קרקעית הבור 5.00X4.50 מ"ר. נפחו כ- 90 מ"ק. גובה הסחף כ-0.50 מ'. לבור מובילות שתי תעלות, המזרחית אורכה 80 מ' והמערבית 100 מ'. מצב השתמרותן טוב. בנוסף לתעלות מנקז הבור גם ערוצון. שטח אגן הניקוז הוא 10.000 מ"ר וכיסויו מורכב מקולוביום בלבד.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון) מחצית מתקרת הבור התמוטטה, מצב השתמרות הבור טוב.

874,  (פלמ 132) בור מים שדה צין

נ.צ. 18105/53285 ישראל חדשה
בור צוואר, נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה צפוני. שיפוע המדרון כ-8.6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 490 מ'. שטח קרקעית הבור 4.70X4.70 מ"ר. גודל פתח הבור 1.00X1.00 מ' גובה הבור מהקרקעית 8.10 מ'. גובה הצוואר 4.70 מ'. נפחו כ-90 מ"ק (בלי הצוואר). עומק הסחף כ-60 ס"מ. לבור מובילות שתי תעלות, אורך הצפונית 120 מ' המערבית 50 מ'. מצב השתמרות התעלות טוב. בנוסף לתעלות מנקז הבור גם ערוץ. שטח אגן הניקוז 7.600 מ"ר, וכיסויו מורכב מקולוביום בלבד.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון). פתח הבור מבוטן ובעל מכסה ברזל. על ערימת השפך של הבור ניכרים סימני חציבה חדשים. מצב השתמרות הבור טוב. ליד הבור בית קברות בדואי. בעונת הגשמים אוסף הבור כמות מים מעטה.

875, (מ'מ 60) נרקיסים בנחל חצץ

נ.צ.מ 1868/5320 ישראל חדשה
בערוץ משני של נחל חצץ מצויים שרידי סכר מערבית לו מצויים שרידי מיבנים מעגליים קטנים. לפי הממצא הקירמי זהו כנראה אתר רועים או נוודים למחצה, מן התקופה הערבית הקדומה. למרגלות האתר, במספר מכתשות שבאפיק הנחל, פורח בחודשים נובמבר עד ינואר) ריכוז גדול של נרקיסים. זהו אחד האתרים  בהר הנגב, שבו פורחים נרקיסים. האתר נמצא בצד השביל המסומן, ההולך מנחל חצץ לנחל דרוך.

876, (מ,מ 61) תצפית נ.ג. 666

נ.צ. 1874/5321 ישראל חדשה
על גב רכס חתירה, בין שני יובליו העליונים של נחל חצץ, בולטת גבעה טרפזית, המצוינת במפה כנ.ג. 666. זוהי נקודת תצפית שממנה נשקף נוף יפה, הכולל את רכס חלוקים, רמת מטרד ושדה בוקר ממערב; מצוקי נחל צין, בקעת צין ורכס מחמל מצפון-מזרח; רכס רמון מדרום ונוף הרבדות ("קווסטות") ממזרח ומצפון – מזרח. נוף הרבדות אופייני לאגף הצפון-מערבי של קמר חתירה, שבו עובר עמק נחל חצץ. בין השאר אפשר להבחין מכאן בדגם הניקוז האופייני לאיזור של רבדות: נחל חצץ העילי, העובר מתחת וממזרח לנ.ג. 666 ונחל אחדיר, שמצפון-מזרח לצפית, נמשכים בין הרבדות בכיוון דרום-מערב – צפון-מזרח. כיוון זה סובסקוונטי (ניצב) לנטיית מדרונות חתירה, היורדים לצפון- מערב אל הקער של ירוחם – שדה בוקר, שהוא המאסף של מערכת הנחלים הזאת. הזרימה בניצב לנטיית השטח מוכתבת על-ידי המרזבים הטופוגרפיים שבין הרבדות.
שביל הטיול העובר בין נחל חצץ לנחל דרוך, עובר על פסגה זו.

877, (מ,מ 62-67) נחל דרוך

נ.צ. 1880/5320 עד נ.צ.1862/5294 ישראל חדשה
נחל קניוני יפה, היורד באגפו הדרום מזרחי של קמר חתירה לעבר עמק נחל צין. לאורך הקניון קטעי מעוק (gorge) יפים, מכתשות המתמלאות במים בשיטפונות החורף, מפל ענק וקרקס סחיפה דמוי מכתש ("פרסת דרוך"). ראה בפירוט בטיול מס' 9.

878, (מ,מ 69-71) נחל עפרן מערבי

ראש הנחל נ.צ. 1903/5320; תחתית הנחל 1917/5311; (שער המוצא לבקעת צין)

879, (מ,מ 68) תצפית נ.ג. 706

נ.צ. 1907/5325 ישראל חדשה
על ציר קמר חתירה בולטת גבעת נ.ג. 706 השטוחה, ממנה נשקף נוף יפה , הכולל את האתרים הבאים (עם כיוון השעון): שפת המכתש הגדול (איזור מעלה אברהם), "הכרבולת" של רכס חתירה, כביש אורון – מפעל צין, הר גולחן, הר רכב, צוקי נחל זרחן (איזור ביר אל חרמה), רכס מחמל, הר אורחות, הר טרף, נחל חווה, עין שרב, מעלה שרב, מצוק הצינים, גשר הרכבת על נחל צין, מאגרי הנחש הצמא, מעלה זיק, עין זיק, עבדת, הר אריכא, הר נפחא, הר סעד, חוד עקב, ראש צין, רמת מטרד, רכס חלוקים –

880, עץ שיזף מצוי

נ.צ. 145091/532583 ישראל חדשה
העץ צמוד לגדר המזרחית של כפר ניצנה. שופע פרות בשלים. בעבר צמח בתוך טרסה. כיום השתנו פני השטח והעץ אינו מקבל מספיק מים לקיומו.

881, קצה אנדרטת עמודים

נ.צ. 145330/532325 ישראל חדשה
טור העמודים מגיע עד לגבול מצרים מהלך כ- 3 ק"מ.

882, שני גשרים – גשר המסילה התורכית, וגשר הכביש על נחל ניצנה

נ.צ.מ 146172/532165 ישראל חדשה                                                                                                                  קטע ממסילת הברזל התורכית חצתה את נחל ניצנה על גשר בן שמונה קשתות.  הגשר פוצץ  כנראה במאי 1917 (מלחמת העולם הראשונה) על ידי "יחידת גמלים אימפריאלית, בסיור למרחב עוג'ה – קסיימה. היחידה הרסה בארות וחיבלה בגשר הרכבת ליד עוג'ה" (יגאל שפי קתדרה 87 עמוד 118). הצורך לחבלה בגשר היה, פרוק קטע המסילה הסופי, שנותר ללא שימוש, על ידי התורכים. כדי לבנות קו חדש לכיוון עזה בה התנהלו קרבות קשים.                          במשך שנים לא נראו יסודות או אומנות הגשר, לבד מפינה של האומנה החיצונית הצפון מזרחית של הגשר. אבנים רבות מהגשר נראו בשימוש משני נרחב במבנה גשר הכביש המנדטורי ובאבטחתו מפני פגיעה שיטפונית. שרידי הגשר נתגלו מחדש בחורף 1910 לאחר ששיטפון ענק,  שטף לרוחב כ- 300 מ' וחשף את השרידים.       

                                                                                                                                                                        אותו שיטפון הרס את הגשר החדש על כביש 221, ואת גשר הכביש המנדטורי בן 69 השנים גם הוא על נחל ניצנה.      עוצמת הנזקים באפיק נחל ניצנה ורוחבו הנוכחי נובעת משנים ארוכות של כריית חלוקים באפיק.  במשך שנים הייתה כרייה במורד האפיק מהגשרים. הכרייה חרגה גם לגדות האפיק, ניצלה אפיקים קדומים, וירדה לעומק רב.                    גם בימים אלה מתבצעת כרייה נרחבת במעלה האפיק מעבר לגשרים.         

תיאור שרידי גשר הרכבת

אומנה מס, 1 אומנה חיצונית דרום מערבית. אורכה 38 מטר כולל שתי "הכנפיים" . על פני השטח גלויים שלושה נדבכים ישרים. (לא נותרו נדבכי הקשת באף אחת מהאומנות).  הנדבך השלישי העליון הוא בעל סיתות שוליים. בנקודת החיבור לכנף המזרחית ניתן לראות אבן מסותתת בזוית, לתחילת הכנף. בקצה הדרומי של הכנף הנגדית נותרו שתי אבנים בעלות סיתות חלק המאפיינות את הנדבך האלכסוני,  העליון במעלה הכנף. 

         אומנה מס' 1 חיצונית. וגשר הכביש התורכי מכוסה בסחף

 בסיס אומנה מס' 2, לא נראים שרידים על פני השטח.                                                                                            בסיס אומנה מס' 3, נותרו: יסוד, ושרידי נדבך גזית אחד מעל היסודות. מכוסה בחלקו בסחף.                                    בסיס אומנה מס' 4, נותר: שרידי נדבך גזית אחד מעל היסודות.                                                                              בסיס אומנה מס' 5, אורכו 7 מ'. נותרו שרידי נדבך גזית אחד מעל היסודות.                                                              בסיס אומנה מס' 6, נותר יסוד בלבד שהתהפך על צידו והוסט ממקומו.                                                                    בסיס אומנה מס' 7, אורכו 7 מ'. לא נותרו אבני גזית מעל היסודות.                                                                          בסיס אומנה מס' 8, אורכו 7 מ'. נותרו שרידי נדבך גזית אחד מעל היסודות. שתי האבנים הקיצוניות בעלות סיתות שולים.                                                                                                                                                      אומנה חיצונית 9, האומנה שהייתה צמודה לגשר הכביש המנדטורי. אורכה 35 מטרים כולל הכנפיים. שרדו היסודות בלבד, עם נדבך אחד חלקי בכנף, של אבני גזית מסותתות מחלוקי נחל גדולים.  באומנה, שרדו  יסודות הכנפיים, שפונות כלפי חוץ. בכנף הדרום מערבית שרדה בקצה אבן מסותתת.      

בסיסי אומנות 4-5  

                                                       אומנות 5-6    

יסודות אומנה מס' 9

יסוד אומנה מס' 9 ושרידי נדבך ראשון מחלוקי נחל גדולים                  

 

                                                                                                                                                                                            גשר הכביש המנדטורי על נחל ניצנה

גשר הכביש על נחל ניצנה עד לקריסתו בחורף 2010 היה בנוי  משתי מערכות תאים וסוללת עפר ארוכה מצופה אספלט בתוך קירות בטון, בין שתי מערכות התאים. אורך המערכת כולה היה כ- 80 מטר.                                          בקצה הצפון מזרחי, שישה תאי בטון באורך כ-30 מ',  שהעבירו בבטחה את שיטפונות נחל ניצנה. מנגד בקצה הדרומי שישה תאים צרים בנויים אבן.                                                                                                                              אפיק הנחל עובר עד לימים אלה הליך של כריית חלוקים עמוקה ורחבה. הכרייה נגסה באפיק הטבעי לעומק מטרים אחדים, והרחיבה אותו בעשרות מטרים. הכרייה נערכה עד לגשר עצמו.                                                                    הגורם העיקרי לקריסה היא הכרייה העמוקה במורד הנחל שגרמה להתחתרות האפיק לאחור. אך גם הכרייה במעלה הנחל, תרמה את חלקה כשהותירה קיר זקוף  בגובה מטרים אחדים, שמתמוטט בקלות ומקל על קריסת הכנף הצפונית הארוכה של הגשר.

צילום משנת 2006. אפיק  הנחל הפעיל מול ששת תאי הגשר המנדטורי. רוחבו כ-30 מטר.  מצד שמאל ומטה מקומם של של שרידי גשר הרכבת הטמונים בקרקע, ואינם נראים.

אפיק הנחל עובר עד לימים (2021) אלה הליך של כריית חלוקים עמוקה ורחבה. הכרייה נגסה באפיק הטבעי לעומק מטרים אחדים, והרחיבה אותו בעשרות מטרים. הכרייה נערכה עד לגשר עצמו. 

הגורם העיקרי לקריסה היא הכרייה העמוקה במורד הנחל שגרמה להתחתרות האפיק לאחור. אך גם הכרייה במעלה הנחל, תרמה את חלקה כשהותירה קיר זקוף  בגובה מטרים אחדים, שמתמוטט בקלות ומקל על קריסת הכנף הצפונית הארוכה של הגשר.

צילום של קריסת הכנף הצפונית

קטע הגשר הדרומי-התורכי     

קטע בן שישה תאים צרים בנויים אבני גזית.   מידות התאים: גובה  135 ס"מ רוחב 80 ס"מ. על גבי האבנים נראה טיפול בבטון מודרני, טיח מלט חלקי, ורובה, (מילוי טיט בין האבנים).   כבשאר גשרי הכביש התורכיים התואמים: נחל לבן, נ. בשור, ובאר חיל.  יש שוני בין דפנות אומנות התא: צד אחד מסותת חלק ומולו צד מהוקצע. כאן, צד הגזית מכוסה בטיט בטון. באמנות האבן המהוקצעות , יש רובה (ציפוי בטון בין האבנים) גם כאן כבשאר הגשרים, שתי אומנות רחבות יותר מהאחרות.                                                                                                                                    על האומנות מונח גג בטון עם קורות ברזל עבות. 4-5 קורות כאלה נראות בשוליים. (קורה אחת שבלטה יותר מידי נחתכה בבהלת איסוף המתכות בעשור האחרון)                    

כנפי הגשר שונות משני עבריו. מצד מעלה הזרם: כנף דרומית, יציקת בטון. הצפונית קצרה יותר ובנויה מאבני גשר הרכבת התורכית, מלוכדות בבטון.                                                                                                                        מכיוון מורד הזרם, כנף דרומית, יציקת בטון. מהכנף הצפונית, נותר שריד דל של בניית אבן וטיח מחומרי מילוט בהירים. הריבוד בפתח מורד הזרם, נראה בן שתי תקופות, או תוספת מאוחרת.                                               

קטע גשר זה נראה כיום לא שייך. האפיק הפעיל התרחק מרחק רב ממנו, לכיוון צפון והונמך מאד. אך בשיטפון ינואר 2010 זרמו המים בפשט הנחל הדרומי עשרות מטרים דרומה ממנו.

 

 פתח הגשר בכיוון מורד הזרם

  הפתח בכיוון כניסת הזרימה סתום בסחף                                                                                         צילום 2010     

 

אין אנו יודעים כיצד נראה אפיק נחל ניצנה לפני יותר ממאה שנים. אין אנו יודעים האם גשר הכביש התורכי שהיום הוא  נמצא בקרבת קצה גשר הרכבת היה רק ששת התאים שנראים כיום. יש להניח שאפיק הזרימה בעת בניית גשר הרכבת היה ברוחב דומה לאורך גשר הרכבת (כ-35 מטר).     

קטע הכביש הסלול בין שני חלקי הגשר

החלק המרכזי היה קטע הכביש הסלול בין שני חלקי הגשר. כביש אספלט  בן כמה עשרות מטרים על מצע חלוקי נחל, בתוך תאי בטון.    

                                                                                                              חתך בסוללת העפר-הכביש שבין שני חלקי הגשר

קטע הגשר הצפון מזרחי, גשר הבטון

גשר בטון פעיל, שניקז את שיטפונות נחל ניצנה בעשרות השנים האחרונות עד לחורף 2010. בגשר היו  שישה תאי בטון גדולים שניקזו את אפיק הזרימה הפעיל. מידות כל תא: גובה כ-2.00 מטר. רוחב  4.60 מטר. (לא נעשתה בדיקה האם נעשו שינויים כלשהם על ידי מ.ע.צ מאז תום המנדט הבריטי) .                                                                          שיטפון הענק של שנת 2010 הרס ארבעה מתוך ששת התאים הגדולים. שטף את קטע הכביש, שבין שני הגשרים ואף זרם גבוה, באפיק הקדום, בתוך הגשר התורכי, שפתחיו נסתמו בסחף צמחיה. בסמוך לגשרים אלה התגלו מחדש גם שרידי גשר הרכבת התורכי.

 

קטע ששת  התאים הגדולים, ברקע קיר התמך הבנוי מאבני גשר הרכבת, מימין האומנה החיצונית של גשר הרכבת.

 

883, סוללת הרכבת התורכית, מעביר מים משולש מהטיפוס ה

נ.צ. 146693/532932 ישראל חדשה

המסילה במישורי ניצנה 

884, אנדרטה גן ירק צפוני קציעות נחל רות

נ.צ. 150101/532891 ישראל חדשה                                                                                                                      אנדרטאות לזכר נופלים באתר גן הירק השני, הצפוני של היאחזות קציעות. כולן מנופצות ביד זדונית. בצילומים: שברי האנדרטאות ששרדו.

885, היאחזות גבעת רחל – קציעות

נ.צ.מ 53175/14795 ישראל חדשה                                                                                                                      רעיון הקמת היאחזויות נח"ל נבע מהצורך להקים ישובים חקלאיים נוספים לאחר מלחמת העצמאות.
משה נצר מפקד חיל הנח"ל מציין את הגורמים שהביאו להחלטה זו: "לאחר מלחמת השחרור היה צריך לתת ביטוי חדש לממדים גדולים של התיישבות, והתברר שההתיישבות החלוצית אינה מסוגלת לתת את זה במידה מספקת….." עם זאת היה קיים גם צורך למצוא פתרונות לחיילי הנח"ל הבודדים שגויסו לנח"ל שלא במסגרת גרעיני תנועות נוער.
ההיאחזויות הוקמו בדרך כלל במקומות בהם היה צורך התיישבותי – בטחוני
היאחזות קציעות הוקמה כשאר היאחזויות הנח"ל כצורך בטחוני.
עם תום מלחמת העצמאות, בהסכם שביתת הנשק, נקבע אזור מפורז באזור ניצנה בו לא תהיה נוכחות צבאית. לאחר ניסיונות מצריים לנגוס בשטח האזור המפורז, נפלה החלטה להקים בניצנה ישוב צבאי במסווה אזרחי. במגמה לבחון את תגובת מצרים למהלך.
ההיאחזות התשיעית של הנח"ל, גבעת רות, הוקמה ממזרח לאזור המפורז ב-1.9.1953 עם הקמתה החלו בחריש פוליטי בתחום האזור המפורז.
חיילי הנחל לבשו בגדים אזרחיים הרכב נצבע בצבעי משטרה. הנשק היה משטרתי (רובים אנגלים וברנים) הנשק הצבאי הוחזק בסליקים. מים הובאו במיכלית מבארות ניצנה.
לאחר ביקור הרמטכ"ל במקום נפלה החלטה על מעבר לנקודת הקבע בתחום האזור המפורז. חודש לאחר מכן חוסלה נקודת גבעת רות ונותרה כמחנה צבאי.
מקום הקבע של ההיאחזות נקבע על גבעה נ.ג 265.
היאחזות ט' –ניצנה שינתה שמה לגבעת רחל (על שם ביתו של אחד המפקדים) שמה הסופי קציעות, נקרא על שם נחל מקומי נחל קציעה.
לנקודה עלו לראשונה חיילי נחל מארבעה גרעינים: גרעין צ'יפ מהנוער העובד, חברת נוער מקיבוץ גשר, חברת נוער ממעגן מיכאל, וחברת נוער מגברעם.
את המים קיבלו בקו מים מבאר בניצנה. החיבור היה בדצמבר 1954. מהר מאד הסתבר שהבאר אינה מסוגלת לספק מים גם להשקאה.

                                                                                                מאוסף היאחזויות ליבנה

בקציעות החזיק הנח"ל תקופה ארוכה מאד. למעלה מ-14 שנה.
את חגיגות יום ההולדת השישי חוגגים בתקווה ליישוב קבע, באתר החדש, שנבנה במעלה הגבעה.
האתר הישן שימש לימים כבסיס משטרה צבאית.

חייל הנח"ל האחרונים עוזבים וב- 15.8.1968 קציעות הפכה לבסיס גדנ"ע.
בגילגולה הבא עם צאתו של הגדנ"ע מהמקום שימשה כבסיס ליחידה צבאית.

רשימת גרעיני הנח"ל ששירתו בהיאחזות
היאחזות ט' קציעות
עמוד בספר    מספר סידורי      תאריך הגעה להיאחזות       יעד הגרעין ותאריך הגעה                              מס' אנשים בהכשרה
41                   144                   1.9.53                                 נוער ב' נוער ח' קיבוץ גשר גשר 28.3.54                      27
41                   150                   1.9.53                                 צ'יפ ירושלים נוער עובד משאבי שדה 28.3.54              67
43                  174                    1.9.53                                 פרסי, גרעין עולים ממעגן מיכאל נתיב הל"ה 28.354    13
46                  198                   17.3.54                                שלהבת חברות נוער נחשולים 5.10.54                         46
48                 225                    11.9.54                                אחוה, צופים חלוציים רעים 21.3.55                             51
48                 226                    11.9.54                                סלע, נוער עולה מחוקוק  21.3.55                                  49
56                303                     12.3.55                                לפיד, נוער עולה בית אורן, גבעת ברנר שדה נחום          34
56                304                    12.3.55                                ראשונים, הכשרה צעירה לוחמי הגטאות                       12
56                305                    1.6.55                                   מחנות עולים יד חנה                                                    89
58              322                     16.11.55 להבת השדה, חברות נוער פלמחים ובית אורן. חלק מהגרעין השתתף בעליה לשלח-שדמות שיזף, פלמחים   22.3.56
62             365                    10.5.56                                    לנגב א' רביבים רביבים                                                   29
62            366                     10.5.56                                 דרורים לוחמי הגטאות                                                       17
68            424                     18.11.56                                נוער עובד איתנים בארי, הכשרה צעירה איל בארי             39
69            446                     18.11.56                                סער, חברת נוער נחשולים                                                 17
70           455                     18.4.57                                    גל עוז נחשולים                                                                47
73          500                      20.11.57                                 אפיקים גליל ים                                                                 46
76         542                      22.5.58                                    גרעיני עומרים, מתנחלים משגב עם                                   52
76         545                      30.10.58                                 גרעין לנגב ג' רביבים                                                           49
             522                      15.3.58                                   מתערים א'-ב' עברו מאשלים מנרה
87        683                      16.5.60                                    אייל גרעין עולים בית אורן                                                   22
87        685                       16.5.60                                   גרעין מחנות עולים גדות                                                      33
90        733                     8.12.60                                      להר ב' צובה                                                                     33
91        736                     8.12.60                                     חברת נוער שבלים בית קשת                                              17
91       737                     8.12.60                                       גרעין להבות משגב                                                            12
93        766                     15.5.61                                       האלה ב' נתיב הל"ה                                                          31
93        767                      15.5.61                                       לנגב ו' רביבים                                                                   12
95        798                    20.11.61                                      גרעין להר ג' צובה                                                              15
95       801                      20.11.61                                      חברת נוער בארות בארי                                                   27
98       834                    21.5.62                                          גרעין גליל יראון                                                               53
101     869                     11.62                                                ניר און יראון                                                                  38
102     886                    11.62                                            גרעין ניר בהר ב' מלכיה                                                      6
103     905                    05.63                                             גרעין נוער עובד רותם משאבי שדה                                   22
103     906                    05.63                                              לנגב ח' רביבים                                                                30
107     936                    13.11.63                                         לנגב ט' לבארותים וחלק לקציעות רביבים
108    951                     13.11.63                                          עתר בני מושבים עין יהב                                                   24
109    970                    05.64                                              גרעין מרשה בית גוברין                                                      32
109    975                    05.64                                              להר צובה                                                                          19
113    1015                  26.5.65                                           לנגב י' רביבים                                                                    30
113    1016                   11.64                                               משאבים משאבים                                                           31
114    1024                 11.64                                                ברק, בני מושבים עין יהב                                                   18
116    1049                 11.65                                               האלה ד' נתיב הל"ה                                                           24
116    1051                 11.65                                                יגבר גבר עם                                                                     27
116    1054                 05.65                                                דרור ג' התפזר בית קשת?
117   1062                  05.65                                               גרעין קצירים חוקוק                                                             11
119    1093                05.65                                              רמות עסלוג' משאבים                                                           25
119    1097                11.65                                               גרעין עולים החותרים                                                             7
123    1133               11.65                                                  מחנות עולים צובה                                                              31
123    1135               05.66                                                לנגב י"א רביבים                                                                     37
125    1156               05.66                                                רמות עסלוג' ב' משאבים
126    1177               11.66                                                  מחנות עולים מנרה                                                               19
127    1182               11.66                                                  חברת נוער רעים                                                                 14
127    1188              24.5.67                                              מבשרת. גרעין תעשייתי נוער עובד בארי                                 19
131    1222              24.5.67                                               לנגב י"ב רביבים                                                                     20
132    1230              24.5.67                                               גרעין עולים החותרים                                                             17
134   1270               11.67                                                  גרעין מושבי גלבוע בני עקיבא ניר עציון                                    42
134   1271               11.67                                                  גרעין קואופרטיבי גינתון ד' כפר עציון                                      21
139    1312              16.5.68                                               גולן נוער עובד התפרק כנרת?                                                 22

הרשימה הוכנה מתוך לנו המגל הוא חרב – יאיר דואר

בשנת 1956 שהה גרעין לנגב א', שאליו השתייכתי, בתקופת שרות של כ-6 חודשים בהיאחזות הנח"ל בקציעות. הימים היו מתוחים, תקופת הפידאיונים, מיקוש כבישים ודרכי האזור, והכנות שאותן לא הבנו, למבצע סיני. עם כל זאת הפעלנו משק חקלאי: לול הטלה, עדר צאן וגן ירק אותו עיבדנו לפני היות הטרקטור, בעזרת פרד. את המים לחצר ולגן הירק קיבלנו מהבאר החדשה בניצנה. כנראה שהופעלה במנוע דיזל. המפעיל האזרחי שהה איתנו בהיאחזות, ובעת צאתו לבאר בלילה, לווה ע"י צוות חיילים.
במי הבאר הזו השתמשתי להשקיית גן הירק שעליו הייתי אחראי בתקופת השירות בהיאחזות הנח"ל קציעות 1956
קידוח עוג'ה – הבאר החדשה, נקדחה לעומק 60 מטר. במים, יותר מ-400 מ"ג כלור לליטר.

 

המזוהים על הדשא: אפור, אילן (רותי זמורה או יהודית חמדי), מיכאל הרדוף (עם הגב), רובקה, ואבי

רותי בלול המטילות

גן הירק הדרומי

קציעות אתר ב' ברקע, עם צמחיה אתר א'                                                                      מאוסף היאחזויות ליבנה

את סיפור הבאר החדשה – שלוש בארות, ניתן למצוא באתר:
https://alivne.wordpress.com/

886, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 153143/532318 ישראל חדשה
צומח בשולי האפיק הרחב של נחל רביב. גזעו עבה ומוטה מעט באלכסון. בראשו קן של עורב והרבה קינים קטנים בצמרת, כנראה של דרור ספרדי. (תצפית פברואר 1993)

887, בור מים

נ.צ. 157549/532855 ישראל חדשה                                                                                                                    הבור ממוקם בשולי מדרון הנופל אל ערוץ משני של נחל ללא שם, בין אפיקו של ספון לנחל לבן. פתחו החצוב 1 1X מטר. דרך הפתח נגרף שפך רב אל הבור. בעת הביקור היה יבש. חבלים ופחים מעידים על שימושו על ידי הבדווים.

888, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 161308/532806 ישראל ‏חדשה
צומח במישור בין נחל דרורים לנחל לבן. בינוני בגודלו, בעל צמרת דלילה וגזע יחיד וגבוה.

889, (239) שבטה

נ.צ.מ. 1645/5324 ישראל חדשה
חורבות עיר נבאטית-ביזנטית, כ-15 ק"מ ממערב לשדה בוקר. ראשון החוקרים שגילה את שבטה היה
פאלמר, שביקר בארץ ישראל בשנים 1870-71, בשליחות הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל. בשנת
1901 ביקר בשבטה החוקר הצ'כי מוסיל, שביקר גם בערי הנגב האחרות.
בפברואר 1904 הגיעה לשבטה משלחת של בית הספר הצרפתי לארכיאולוגיה בירושלים. חברי המשלחת, הנזירים ז'וסן, ונסאן וסביניאק, גילתה המשלחת את בית הקברות העתיק, ובו מצבות כתובות מן המאה השישית לספה"נ. הם מצאו גם כתובת נבטית. המשלחת ביקרה גם בערים עובדת וחלוצה. במלחמת העולם הראשונה פעלה כאן ועדה גרמנית לשימור "מונומנטים עתיקים". בין חבריה היו ארכיטקטים בעלי ניסיון ארכיאולוגי כוויגאנד ווולצינגר. הם ערכו סקר ואספו כתובות יווניות.
בשנים 1938-1934 חפרה כאן משלחת קולט האמריקנית – בריטית. משלחת זאת חפרה גם בניצנה. בשנת 1936 הייתה שנת בצורת ובורות העיר שבטה לא נתמלאו מים, והמשלחת הפסיקה את חפירותיה ועברה לחפור בניצנה. שם מצאה מטמון פפירוסים, בו נזכר לראשונה בכתובים שמה של שבטה באותה עת: סובייטה. בשבטה גילתה המשלחת חרסים נבטיים רבים, אשר יוחסו בטעות למאות השניה והשלישית לספירה. כיום ידוע שהם מהמאה הראשונה לספירה.
שבטה איננה נמצאת על צירי דרכים ראשיות ולא הוקמה כתחנת דרכים חשובה. היא נוסדה, כנראה, רק בגל ההתיישבות השני של הנבטים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. בתקופה זו הפכו הישובים הנבטים הקטנים כעובדת, ניצנה וחלוצה לישובים עירוניים. בתקופה זו גם הוקמו ישובים קטנים רבים.
התפתחותה העיקרית של שבטה הייתה בתקופה הביזנטית. אבל גם אז הייתה זו עיר פרזות, בעלת אופי אזרחי-חקלאי. אין לעיר חומות ואין מצודת עיר כמו בערים ניצנה ועבדת.
מאותה תקופה נותרו בעיר שלוש כנסיות, שבאחת מהן היה מנזר, ובתוכו גת. שתי גתות נוספות זוהו בעבר כבתי מרחץ. סביב העיר פזורות חוות רבות. מערכת טרסות יפה ומבני חווה שמורים ניתן לראות גם כיום באפיק נחל לבן עליון. באפיק נחל זיתן ראו וולי ולורנס בשנת 1914 מעט עצי זית אולי אלה אותם העצים שגם כיום מזהים ביובל של נחל זיתן (אתר 922).
גם לאחר כיבוש הארץ על-ידי המוסלמים המשיכה העיר להתקיים, ומוסלמים ונוצרים חיו בה יחדיו עד למאה העשירית בקירוב. באותה תקופה ניבנה בשולי אחת הכנסיות מסגד, לשימושם של בני העיר המוסלמים. אבל העיר שקעה והלכה עד שנעזבה כליל. בשנים 1958-60 נוקתה העיר בהנהלתו של פרופ' אבי יונה, משרידי חפירות משלחת קולט, שוחזרו מבנים וכנסיות והעיר הפכה לאתר תיירות, שנוהל על-ידי רשות הגנים הלאומיים. כיום מנוהל המקום על ידי רשות הטבע והגנים.
בבית משלחת קולט חיתה משפחת אוח שמטפלת באתר ומפעילה מסעדה וצימרים

890, (240) עצי שיזף מצוי

נ.צ.מ. 165712/532313 ישראל חדשה
לאורך אפיק נחל זיתן גדלים 10-9 עצים גדולים, ביניהם צומחים כ_10 עצים צעירים, חלקם ממש נבטים.

891, שני בורות מים צמודים

נ.צ. 176832/532941 ישראל חדשה
חפורים בקצה ערוץ היורד מהקצה הדרום מזרחי של רכס חלוקים. כ_200 מ' מאפיקו הרחב של נחל בשור עליון. הבור המזרחי סתום בחלקו בסחף וגרוטאות, עמקו כ_3 מ'. הפיר והחוליה בנויים מאבני גוויל ישרות. מידות הפתח 40‏40X ס"מ. על סלע הקירטון מתחת לדיפון אבני הגוויל – מעט שערות שולמית.

892, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 178798/532189 ישראל חדשה
על גדת נחל הרועה, עץ בינוני כ_2 מ' גובה.

893, (חסי 102) עץ זית

נ.צ. 17251/153170 ישראל חדשה
עץ זית עתיק בגיא.

894, (חסי 127) מערות רדודות

נ.צ. 18415/153195 ישראל חדשה                                                                                                                      מערות רדודות בדופן הסלע, צל כל שעות היום, נקיות מגללים.

895, כבשן סיד

נ.צ. 143086/531640 ישראל ‏חדשה
ממוקם במדרון גבעה בכתף ניצנה. גובה סוללותיו כ_מ' ושיטחו 9‏7X מ'. פיתחו פונה לצפון מערב והערוץ, במדרון, בו הוא ממוקם, יוצר כעין מנהרת רוח. על פני הכבשן נראות אבנים כהות שרופות. במעלה הגבעה מעל הכבשן דרגש אבן קשה ששימשה כחמר גלם לתעשיית הסיד. בסמוך לכבשן ערמת שפכים קירטונית האופיינית לבורות מים. פתחו של הבור נסתם כנראה ולא ניכר כיום מקומו.

896, מבנה בדווי

נ.צ. 143365/53132 ישראל ‏חדשה
שרידי מיבנה במדרון, בכתף ניצנה. בנוי מאבני גוויל, שרדו ארבעת קירותיו בגובה שבין נדבך אחד ל_1 מטר. שיטחו 4.5 -3.5 מ'. פתח המבנה שלא כמקובל במבנים בדואים ופונה לכיוון מערב. בסמוך למבנה, במדרון, משטח מיושר ששיטחו 23.5‏5.5X מ'. סביב למשטח שרידי גדרות אבן יתכן שזאת מכלאת צאן.

897, (מ.מ 69-71) קניון נחל עפרן המערבי

ראש הנחל: נ.צ 1903/5320; תחתית הנחל: 1917/5311 (שער המוצא לבקעת צין)
עמק נחל ללא שם, היורד באגף הדרום-מזרחי של קמר חתירה, הוא סעיפו המערבי של נחל עפרן. יובליו העליונים יורדים משיפוליה של נ.ג. 706 שעל גב רכס חתירה  לדרום –מזרח, לעבר בקעת צין.לאורך הנחל מספר מפלים לא גבוהים ומכתשות מים רדודות.
בנ.צ. 1403/0320, בקיר מפל לא גבוה בנחל, גדל פרט יפה של אוג קוצני. פרטים נוספים גדלים בערוץ קטן היורד לנחל מצפון, בנ.צ. 1910/5313.
בקצהו התחתון יורד הנחל בשיפוע חריף היותר לבקעת צין, כשהוא מתחתר בינות למיצלעות הרכס ויוצר נקיק עם מפלים ומכתשות אפיק גדולות ויפות. – מנ.צ. 1915/5313 ואילך, לאורך כ-300 מ' במורד הנחל. קטע זה קשה למדי למעבר, אך אפשר לעקפו משמאל (ממזרח), ע"י טיפוס אל המיצלעות הנטויות ואחרי כן ירידה במקביל לערוץ.
אל נ.ג. 706 אפשר להגיע בשביל המסתעף מדרך מעלה אברהם בנ.צ. 1911/5335, ונמשיך דרומה בתוך העמק העילי של נחל חצץ. השביל עובר על פני טרסות חקלאיות ובחורף הוא מוקף שפע של צמחייה.

898, (מ,מ 72-73) קניון נחל עפרן

נ.צ. 1926/5311 עד 1921/5335
עמק קניוני ובו מפלים, קטעי נקיק (gorge) ובריכות טבעיות, יורד באגף הדרום-מזרחי של קמר חתירה.
ראש הקטע הקניוני של הנחל בנ.צ. 1921/5395, מתחת לראש מעלה אברהם. כאן צונח האפיק במפל פרסה רחב, שגובהו כ- 9 מ' ובבסיסו צניר (notch) רחב, המשמש מחסה לרועים. משני צידי הערוץ כבר נוטות שיכבות הקמר חדות לדרום-מזרח, למרות שציר הקמר קרוב למדי. נחל עפרן מתחתר כאן לעומק של כמה עשרות מטרים, ויוצר חתך V צר למדי – אך עדיין לא קניוני.
בנ.צ. 1924/5325 נפגש נחל עפרן עם ערוץ קצר, היורד אליו מנ.ג. 660. כאן נמצא ראשו של שביל מסומן באדום, היורד עם נחל עפרן.
בנקודת המפגש מצויים שני גבים קטנים ברצפת הסלע של האפיק. זווית הנטייה של שכבות הקמר כאן, לדרום-מזרח, היא כ-15 מעלות.
בנ.צ. 1924/5318 ורד הערוץ עם הנטייה של שיכבת סלע תלולה. מי השטפונות שחקו כאן מרזב משופע ובו שש מכתשות רצופות, בזו אחר זו. למכתשות צורה עגולה עד אליפטית. קוטרן מ-1 – 4 מ' ועומקן 1 – 2 מ'.
שביל הגמלים הנוח היורד בערוץ, מסתיים פה. מכאן נמשך הנחל בשלושה פיתולים חריפים ("פיתולי אומגה") ומקבל חתך קניוני. לכל אורך האפיק פזורים כאן גבים.
בנ.צ. 1926/5315שוב יוצר הערוץ פיתול חריף. הפיתולים בקטע זה של הנחל הם תוצאת מעברים מקטע קונסקוונטי, שבו עוקב הערץ אחר נטיית המדרון, לקטע סוב סקוונטי, בו עובר הערוץ בקו חולשה בין המיצלעות, בניצב לנטיית המדרון. נטיית המצלעות של הקמר מגיעה כאן ל-20 עד 25 מעלות. בולטת כאן בליית המיצלעות, המתקלפות בזו אחר זו. גורמת לכך העובדה, שבין כל שתי מיצלעות גיר קשה יש כאן שכבת חוואר. המים מתחתרים אל תוך רובד החוואר הרך שוטפים אותו וגורמים בכך שמיצלעת הגיר מעליו תתבקע לקוביות. אחרי כן מחליקות הקוביות במדרון. כאן הנחל כבר קניון צר ועמוק.
בנ.צ. 1925/5313 פונה הקניון מזרחה, בזווית של 90 מעלות. הערוץ יורד כאן במפל שגובהו 7 מ'. הנתיב המסומן עוקף את המפל משמאל (מצפון) והמעבר כאן מחייב זהירות. מיד לאחר המפל מצויים בקרקעית האפיק גבים גדולים. הגדול שבהם משתרע על שטח של 10  40X מ' ועומקו 2 מ' לאחר שורת הגבים שוב פונה הנחל ב-90 מעלות דרומה, ויורד עם נטיית המדרון התלולה, בזווית של 40 – 60 מעלות. בקטע זה שאורכו כ-500 מ', מצויים גם מספר מפלי מרזב יפים מאד, שגובהם נע בין 3 מ' ל-15 מ'. לגלי המרזבים מכתשות רבות – למעלה מ-30 – ששטח הגדולות בהן 10  10X מ' ויש גם אחדות, המגיעות ל-15 X 5 מ'. עומק המכתשות 2 3 מ'. מיצלעות הרכס יורדות משני עברי הנחל בזווית של כ-60 מעלות. שפות המיצלעות מתבלות, מתמוטטות אל תוך האפיק ויוצרות בקטעים אחדים מחסומי סלעים ענקיים ("גיא סלעים", בדומה לנחל עקרבים ברכס חצרה).
השביל המסומן עוקף חלק ניכר מקטע יפה זה, על הקיר השמאלי (המזרחי) של הקניון. במעט זהירות אפשר לרדת לתוך הנקיק עצמו.
בנ.צ. 1926/5311 מצויים שני גבים ענקיים שטח האחד 10  15X מ' ושטח האחר 6  8X מגבים אלה מציינים את קצה הגיא התלול והיפה של נחל עפרן.
הנתיב המסומן עוזב את האפיק לפני הגיעו אל שני הגבים ונצמד אל הגדה השמאלית, כשהוא יורד על טבלת סלע נטויה. טבלה זו מכילה מחשוף עשיר ביותר של צדפות ובעלי חיים ימיים, כגון מגדלונים שעברו תהליך של "בירזול" ובולטים בגוונם החום=אדום על רקע הסלע הבהיר.
בנ.צ. 1926/5311 יוצא נחל עפרן ממיצלעות הגיר של נחל חתירה אל מיצלעות של צור וקירטון. זהו המעבר מרכס חתירה לסינקלינה הגדולה של נחל צין.
שביל טוב יוצא כאן מן הנחל ועולה לדרום-מערב, אל כתף טופוגרפית קירטונית.

899, אנדרטת יוסי יפה

נ.צ. 142643/531376 ישראל חדשה
יוסי יפה נולד במושב חרות לדב ואסתר. אחיהם של אברהם, חנה'לה, שרה, ויפה.
נהרג בעת אימון הקמת יחידה, כאשר רכבו עלה על מוקש באזור ניצנה.

 

900, (מ,מ 74-75) נחל ללא שם

נ.צ. 1938/5317 ישראל חדשה
זהו היובל המזרחי ביותר של נחל עפרן. ראשיתו בנ.צ. 1928/5331, בסמוך לפינה הדרום-מזרחית של המכתש הגדול, במרחק קילומטר אחד מדרום-מזרח לראש מעלה אברהם.קטע הנחל היורד במיצלעות קמר חתירה לעבר גבעת מדור הוא מעניין ויפה במיוחד.
בנ.צ. 1938/5331, בה מתחיל הערוץ את "צניחתו" התלולה לעבר נחל צין, נחשף באפיק סלע המכיל אמוניטים יפים. מכאן יורד הנחל במפל משופע (כ-50 מעלות)על גבי מיצלעת סלע גיר קשה. גובה המפל כ-50 מ'. העלייה בו מייגעת והירידה מסוכנת. אפשר לרדת רק בשולי המפל מימין (מדרום). בתחתית המפל נדחק הערוץ אל תוך מעוק (gorge) קצר, שאורכו כ- 30 מ', רוחבו 2 – 3 מ' ועומקו כ-15 מ'. בקרקעית המעוק מפותחת מכתשת אליפטית גדולה, ששיטחה 6 – 10 מ' ועומקה 3 מ'. לאחר שטפונות נוצרה כאן, מן הסתם, בריכת טבילה מצוינת. בשפות המיצלעות התלולות, התוחמות את את המצוק הזה משני עבריו, מעוצבות צורות בלייה מעניינות ויפות. מיצלעות גבוהות יותר של צור וקירטון דבוקות כאן אל המדרון משני צידי הערוץ. לאחר צאת הנחל מן הקמר הוא עובר בתוך סלעי הצור של האיאוקן וקירטוני תצורת ע'רב, כשהוא חתור בנקיק צר (כ-15 – 20 מ') ועמוק (30 מ'), שקירותיו זקופים לחלוטין. בקרקעית הנקיק אין מדרגות או מפלים והיא מכוסה בסבך של שיחי מלוח. בהמשך נעשה הנחל שטוח ורחב, והוא נשפך אל נחל עפרן כקילומטר מדרום לגבעת מדור.