אתרים 701 – 800

 

701, עץ שיטה

נ.צ. 1215/0384 ישראל
צומח כ_100 מ' צפונית לאפיק נחל הבשור, עץ בינוני בגודלו.

702, (200) עץ שיטה

נ.צ. 171838/538003 ישראל חדשה
עץ גדול מסועף ויפה. גובהו כ_8 מ'. גדל כ_50 מ' מאפיק נחל הבשור. בעבר קינן עורב חום עורף על העץ, ונצפתה בקן זה הטלת ביצה ע"י קוקייה. (כניסה לקן) את ההטלה ראו גיורא אילני וחיליק מגנוס, עובדי רשות שמורות הטבע. בחורף 1990 התהפך העץ על צידו, מחצית מערכת השורשים שנותרה בקרקע מחזיקה אותו עדיין בחיים.

img849 (2)עותק.jpg

703, (201) מערת טורפים

נ.צ. 1229/0385 ישראל ‏
בחלקו העליון והמצוקי של נחל זלזל, הנשפך אל נחל הבשור, מצויה מערה טבעית. בכניסה למערה כוך ששיטחו 3‏2X מ ' וגובהו 2 מ'. ממנו מסתעפות שלוש שלוחות חפורות ע"י הטורפים. על קרקעית הכוך פזורות עצמות של בעלי חיים. בין השאר נמצאו כאן גולגלות של צבי מדבר זכר ועז. בדפנות הכוך התלכדו שכבות, המכילות עצמות עם אדמה. ונוצר כעין קונגלומרט, העצמות המרובדות בלויות ומתפוררות במגע.
כפי הנראה משמשת המערה משכן לזאבים. באוגוסט 1985 נראו בה עקבות של זאבים – בוגרים וצעירים. בביקורים קודמים נראו גם עקבות צבוע בוגר. הבדואי פרג' א-ד'הרי טוען, כי זאב שהרג טלה מעדרו, נשא אותו למערה זאת. עם זאת יתכן, שהמערה אוכלסה בעבר על-ידי צבועים. מערת צבועים פעילה נוספת נמצאת בדיקה של נחל הבשור, המרוחקת כקילומטר אחד מכאן (אתר 666).
המידע לא עודכן במשך שנים רבות.

704, אשל הפרקים

נ.צ. 1228/0380 ישראל
צומח מצפון לערוץ נחל הבשור, עץ בודד באזור הטרסות החקלאיות העתיקות.

705, בריכה פתוחה

נ.צ. 173241/538090 ישראל ‏ חדשה
לבנייתה נוצל שקע טבעי בין סלעי הגיר הקשה. שולי השקע הוגבהו מעט בבניית אבני גוויל מלוכדות בבטון ורצפתה מטויחת אף היא בבטון. הבריכה קטנה ומכילה 3-2 מ"ק. מובילות אליה שתי תעלות הטיה קצרות. הבריכה נבנתה ע"י בדווים בעת הקמת קו מתח גבה במקום. ביציקת עמודי הקו נותרו עודפי בטון ואלה נוצלו להקמת הבריכה הקטנה. בביקור במקום במרץ 1991, לאחר גשמים רבים, נמצאה הבריכה מלאה למחצית נפחה בלבד.

IMG_1799 נפתלי בבור המערה העתקדופן דרומית בנויה. ברקע פיתולי נחל הבשור בדייקה. מימין למעלה חוטי החשמל של קו המתח הגבוה.
עדכון נ.צ. מאי 2018

706, קן עיט סלעים ושפני סלע

נ.צ. 1233/0380 ישראל
על מצוק קטן במדרגת סלע, בשפך נחל זלזל אל נחל הבשור. הקן אינו פעיל כבר שנים אחדות. בשנות ה_70 בקעו בקן זה 4 גוזלים שמתו מאוחר יותר מטרף מורעל בפלוראצטאמיד. באותה שנה נצפה עיט סלעים מביא לקן ארנבת בטופריו. על סלע מעל הקן נראה בקיץ 1984 שפן סלעים זכר בעת זמרה. בקרבת מקום נצפו פעמיים 4 ו_5 שפנים שנים אחדות קודם לכן. ב_1969 נמסר לכותב שורות אלה על מציאות שפנים, ע"י בדווי שהכין משתן השפנים – כאחד המרכיבים – תרופה לכבשים חולות.

707, בריכה מקורה

נ.צ. 173365/538312 ישראל חדשה
נבנתה ע"י בדווים. להקמתה נוצל שקע טבעי בסלע הגיר הקשה. דפנות השקע הוגבהו על-ידי בניה באבני גוויל מלוכדות בבטון, לגובה כ-2 מ'. קיבול הבריכה כ_5 מ"ק. הבריכה מקורה בכיפת בטון. מבעד לפרצה בכיפה נראים חומרי התמיכה שלה: בולי עץ, אדן מתכת ממסילת הברזל התורכית ומוטות ברזל אחדים. על חומרים אלה הונחו בצפיפות ענפי מתנן רבים ועליהם נוצקה כיפת הבטון. לכיפה פתח בגודל של 50‏50X ס"מ, הנסגר בדלתית פח. כל אביזרי המתכת של הדלת ומסגרת הברזל שלה מחוברים במסמרות ברזל. אל הבריכה מובילות שתי תעלות הטיה קצרות. התעלות מטופלות והבריכה אוגרת מים.
ליד הבריכה ריכוז שיחי רותם המדבר.
קשה לגלות מרחוק את מקום הבריכה עקב המצאות כיפתה בגובה פני הקרקע. בביקור נוסף במרץ 1991, לאחר גשמי חורף מרובים, נמצא הבור מלא עד שפתו.
עדכון מאי 2018 המתכות מתקרת הבריכה נעלמו. והתקרה כולה נעלמה, נותרה דלתית הפח

IMG_1788  בור מערהעותק.jpgהבריכה במאי 2018
בסמוך לבריכה זו נמצאת בריכה נוספת דומה לקודמתה,   (אתר 705)
הבטון הובא למקום בעת יציקת יסודות לעמוד קו מתח גבוה.

708, בור מים

נ.צ. 1235/0381 ישראל
חצוב מתחת לדרגש סלע קשה, על גדתו הצפון מזרחית של נחל זלזל. בעת הביקור היה מלא על גדותיו. פיתחו הרחב הוצר בעזרת אדן מתכת של מסילת הברזל התורכית. מידות הפתח 1.5 X‏ 1.5 מטר. הבור שנחצב בשולי האפיק, ניזון בעזרת תעלת הטיה שנחפרה על מדרגת הואדי והטתה חלק ממי האפיק אל הבור.

709 (208) בית קברות בדווי

נ.צ. 1237/0380 ישראל
בית קברות קטן ובו שישה קברים שנכרו על גדתו הדרומית של נחל זלזל, אל מול בור המים (אתר 708). בית הקברות הוא כנראה בדווי.

710, (202) שרידי חווה ומערת רועים

נ.צ. 1241/0384 ישראל
על מדרגה באפיק נחל זלזל נותרו שרידי של שני מבנים מלבניים, ששימשו כנראה חווה חקלאית. משני עבריהם טרסות רבות, לכל רוחבו של האפיק.
בגדה הצפונית של הנחל, בחצי גובה המצוק פעורה מערה טבעית בסלע. רוחבה כ- 4 מ' וגובהה כ- 2 מ'. על קרקעיתה שכבת גללי עיזים ועל קירותיה פיח, ממדורות הרועים שהשתמשו בה במשך שנים.
שביל מקשר את המערה אל אתר החווה.

711, (203) שביל עתיק

נ.צ. 1243/0386 ישראל
שביל בנוי עתיק יורד מצפון לדרום, אל תוך אפיק נחל זלזל. לפני הגיעו לאפיק העמוק נראה השביל בבירור על קטעי סלעים קשים במדרון הגבעות. האנשים ובעלי החיים שהשתמשו בשביל במשך מאות שנים, הותירו כאן תוואי ברור, שחוק ומבריק. בהמשך יורד השביל אל האפיק לצד מפלונים אחדים. למרגלות קיר סלע זקוף, חוצה השביל את האפיק מערבה, וממשיך דרומה במורד הנחל. השביל הרחב נסלל בשיפוע מתון, לנוחות ההולכים בו. להגנתו מסחיפה נבנה בשוליו קיר תמך יציב.
כבר מתחת לשביל נראים שרידי קרקע הטרסות שנסחפה רובה ככולה באזור המפלים הגדולים. בקטעים אחדים ששרדו נראה בחתך, קיר לס בגובה שני מטר ויותר ועליו שרידי סוללת אבן. גם גדרות האבן המקיפות את החווה נפגעו כאן מלחץ השיטפונות שזרמו באפיק. ככל שיורדים במורד האפיק לעבר בתי החווה שרדו הטרסות טוב יותר. ביקורינו באתר נערך כמה ימים לאחר גשמי ברכה. גבי המפלונים שלצד השביל הבנוי היו מלאים מים. גם היובל הקטן שלאורכו עולה השביל מכיל גבים רבים שנקוו במכתשות הסלע הקשה.

712, (פלמ 119) בור מים נחל בוקר

נ.צ. 12940/03885 ישראל
בור לא מזוהה. נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור במפנה מזרחי. שיפוע המדרון כ-19 מעלות. גובהו הטופוגרפי 540 מ'. הבור סתום כולו בסחף. לבור מובילות שתי תעלות: אורך הצפונית 120 מ' והדרומית 120 מ'. מצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז 20.000 מ"ר. כיסוי האגן כולל ברובו המכריע קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מתצורת מנוחה (גיל סנון) מצב השתמרות הבור גרוע.

713 ריכוז צמחי אצבוע

נ.צ. 1304/0386 ישראל
צמחי האצבוע גדלים בערוץ של נחל בוקר במפנה דרומי, בין סלעי גיר קשה, הבולטים מעל פני הקרקע. רוב הצמחים גדלים בסדקים בין הסלעים, בשטח של 3 X‏ 1 מ' לערך.

714, אשחר דו זרעי

נ.צ. 1306/0388 ישראל
השיח צומח במפנה צפוני של ערוצון היורד אל נחל הימן. גובהו כ_2 מ'.

715, (פלמ 118 ) בור פתוח נחל בוקר
נ.צ. 1314/0380 ישראל
נמצא בחלקו המרכזי של מדרון קעור, במפנה צפון מערבי. שיפועו 19.5 מעלות. גובהו הטופוגרפי 530 מ' קוטר הבור כ- 9 מ'. נפחו המשוער כ-255 מ"ק. הבור מנקז ערוץ באורך של כ- 60 מ'. שטח אגן הניקוז 24.400 מ"ר. כיסוי האגן כולל קולביום בלבד.
הבור חצוב בחוואר מתצורת נצר (גיל טורון). מצב השתמרות הבור גרוע – כולו סתום בסחף.
716, (מתי 09) חצר גלי אבן
נ.צ 14565/03871 ישראל
בתוך יובל מערבי של נחל חתירה, גלי אבן בצורת חצר גדולה. במרחק 50 מ' גלי אבנים נוספים של מאובנים קטנים. באתר נמצאו חרסים שחורים-בדואים רבים.

717, (מ,מ 31) מאובני אלמוגים

נ.צ.14765/03896 ישראל
במורדות המזרחיים של הרי מטמור מצויים מאובנים מתקופת היורא. במאובני האלמוגים הרבים המצויים כאן קיימת תופעה מעניינת: היווצרות גבישי קוורץ בתוך האלמוג.

718,  (מתי31) עץ שיטה

נ.צ. 14850/03850 ישראל
באפיק נחל חתירה, במקום בו חוצה נחל חתירה את רכס הרי מטמור. מצפון מזרח לדרך המובילה למעלה אברהם. עץ גדול גובהו כ- 4.50 מ', קוטר נופו כ-8 מ'. מתחתיו גללי צאן רבים.
719, (מ,מ 33) ריכוז מאובנים

נ.צ. 14855/03835 ישראל
מפל קטן, שגובהו מטר אחד, בערוץ הראשי של נחל חתירה, יורד על פני שכבת סלעי גיר מחבורת ערד. השכבה מכילה מאובני אלמוגים וצדפות.
720, קידוח נפט במכתש הגדול

נ.צ. 198731/538771 ישראל חדשה
אתר נטוש של קידוח נפט, על משטח אבן חול, בסמוך לגדה הדרומית של נחל חתירה. באתר נותרו מיבנה בטון שקוע בקרקע (כנראה בסיס מתקן הקידוח), כבלים ארוכים וחביות רבות. אל המקום מגיעה דרך עפר מרוצפת אבנים ("סולינג"), המסתעפת מכביש הנפט בנ.צ. 1482/0413, במרחק 2.5 ק"מ, הקידוח נעשה ע"י חברת הנפט הבריטית I.P.C מחנה הקודחים היה בהר אבנון, על שפתו המערבית של המכתש (ראה אתר מס' 602)

IMG_2543 רבינוביץ קידוח מכתש.JPG 

721, (מ,מ 34) ריכוז מאובנים

נ.צ.15060/03872 ישראל
נחל חביון מתחתר בין שכבות קשות, נטויות, של סלעי חבורת ערד. בתוך השכבות מצויים הרבה מאובנים של שבלולים, שגודלם הממוצע 15 ס"מ.

722, עץ שיטה

נ.צ. 0922/0374 ישראל                                                                                                     עץ בינוני בגדלו, ירוק רענן, בעל שני גזעים. בסמוך אליו עץ נוסף צעיר ורענן. העצים גדלים באזור חולי עם טרסות חקלאיות, ממזרח לאפיק נחל ניצנה.

723, עץ שיטה

נ.צ. 0923/0376 ישראל                                                                                                     עץ גדול בעל גזע עבה אלכסוני ובעל ענפים צפופים עם מעט עלים ירוקים. מתחתיו נמצאו צנפות רבות ביניהן צנפות רבות עם שרידי עכשובים. גדל באפיק נחל ניצנה.

724, עצי אשל הפרקים ושיטות

נ.צ. 0926/0374 ישראל                                                                                              שלושה עצים צמודים  שגובהם  כ_5 מ'. העלוה סבוכה וצפופה ויורדת עד אל הקרקע. העצים צומחים בשטח חולי מזרחית לאפיק נחל ניצנה.

725, עץ שיטה

נ.צ. 1001/0379 ישראל                                                                                                     עץ בינוני בגודלו כ_300 מ' מדרום לאפיק נחל לבן. לעץ מספר גזעים שעליהם נשענים גזעי שבטוט שצמרתו משתלבת בצמרת השיטה.

726, (פלמ 107) בור צוואר הר חלוקים

נ.צ. 1351/0374 ישראל
נמצא בחלקו התחתון של מדרון קעור במפנה דרום מערבי, ששיפועו הכללי 9.6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 570 מ'. שטח קרקעיתו כ-5.5 מ"ר. עומקו כ-3.50 מ'. עומק הצוואר כ-1.5 מ'. קוטר פתח הבור כ-1.20 מ'. נפחו כ-35 מ"ק. לבור מתנקזים שני ערוצים. שטח אגן הניקוז, כ-16.000 מ"ר. כיסוי אגן הניקוז, ברובו המכריע קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מתצורת דרורים (מגיל טורון). בעונת הגשמים נושא הבור כמות מעטה של מים. מצב השתמרותו טוב.

727, (מתי 10) ריכוז מאובנים

נ.צ. 14725/03700 ישראל
תאור המקום: למרגלות הר מטמור
תאור האתר: מאובנים גדולים ומעניינים של אלמוגים וצדפות מגיל היורא – חבורת ערד.
מאובנים כאלו ניתן למצוא במורדות הרי מטמור המזרחיים.

728, עץ שיטה       

 נ.צ.    102185/038164  ישראל                                                                                       צומח על גדתו הדרומית של נחל לבן לא רחוק מקבר שיח' עמרי. לעץ גזעים אחדים.

729, (204) קבר שיח' עומרי אבן-רבאב,

נ.צ.    152339/537813  ישראל  חדשה                                                                        במישור החולי של שדמות שיזף, מדרום לנחל לבן, מצוי בית קברות קדום. הקברים ישנים מאד, שטוחים, ונראה  שכבר שנים רבות לא השתמשו באתר לקבורה. בבית קברות זה טמון שייח' עומרי אבן-רבאב. קיברו שונה מאד מקברי השיח' הידועים ובנוי מגל אדמה ואבנים קטנות ובינוניות.

43.jpgצילום משנות ה80 של המאה הקודמת

ברסלבי מצטט בספרו "הידעת את הארץ"  אגדה בדווית על קבר זה: "שייח' עומרי היה נערץ על בני מטה התיאהא והם היו באים להשתטח על קברו. יום אחד, כאשר באו עם נשיהם, טפם ועדריהם, באותו יום, בעוד סירי הזבח על האש הגיע שיטפון ענק בוואדי. ועלה והציף את גדות הוואדי. הבדואים ניסו להימלט מפני המים ברכיבה על גמליהם, אך הגמלים החליקו בבוץ ורבים מרוכביהם נפלו. שיירת גמלים נוספת הגיעה במנוסה ושתי השיירות נפגשו והמהומה רבתה. רבים נהרגו ונפצעו אותו יום. מאז היה שמו של עומרי לשמצה בפי הבדואים בנגב כולו. "מאז כל העובר על פני קיברו יידה בו אבן ויקרא: "אללה ילענך, יא עומרי! אחסי! אחסי! (אללה יקלל אותך, הוי עומרי! בוז! בוז!). והיה, אשר לא יידה אבן בקברו של עומרי ולא יקלל את עומרי, מובטח לו שתארע לו תקלה בדרך". בשנת 1993 נחפרו קברים אחדים בצורה לא מסודרת, ומספר עצמות הוצאו מהקברים. לפי כלי העבודה האופיניים שנותרו בבורות נראה שהחפירות נערכו על ידי בדווים. בחלק מהקברים שנחשפו, נראים ארגזי אבן עצמות וגולגולת.                                עדכון דצמבר 2006.                                                                                                               בסיור בשנת 2010 נראתה תלולית הקבר חצויה. טיפול בטרקטור עם כף חשף חצי מהתלולית. בתחתית החפירה נראו שרידי ארגז אבן של קבר.

IMG_1733 קבר שיח' עמריעותק.jpg

730, בור מים

נ.צ. 1054/0375 ישראל                                                                                                 נחצב בערוצי גבעות  איבחה הזורמים אל נחל לבן, הבור קטן. שטחו  4 X ‏4 מ'. תקרתו התמוטטה והוא סתום  ברובו.

 731, בור מים

נ.צ. 159689/537413 ישראל חדשה                                                                                 הבור חצוב בערוץ נחל סדרה, כיום בסמוך לכביש המנדטורי. ניזון מאפיק הערוץ. לצורך כך נחסם הערוץ במבנה בטון ואבן, שמטה את המים אל פתח הבור.

IMG_7569 בור-כבישעותק.jpg

IMG_7582 בור כבישעותק.jpg

נראים כאן שני חלקי חוליה שנותרו כנראה מהתקופה שקדמה למבנה הבטון. פתח השאיבה נמצא גבוה יותר ממערב לפתח קליטת המים. בפתח העליון נותרה מסגרת הברזל של דלת הפח שהייתה כאן בעבר.

732,   בור מים

נ.צ. 162234/537674  ישראל ‏ חדשה                                                                              נחצב בשולי ערוץ  סמוך למצפה  שבטה. סתום ברובו, מבעד לפתח הצר בחזיתו נראה עמוד תמך יחיד.  בתוכו אשפה רבה. בסמוך, הייתה מזבלה צבאית ובעת ניקיון השטח גורדו המדרון ואפיק הואדי ונמחקו תעלות ההזנה שלו. בחזיתו סוללת שפכים לבנים  גבוהה.                            עדכון 12/2006 העמוד כבר אינו נראה הפתח סתום באשפה וצמחיה רבה.

733, טומולי

נ.צ. 162381/537879  ישראל חדשה                                                                                  שני טומולי על רכס שבין מחנה שבטה למשרפה.

734,  חוה עתיקה

 נ.צ.  162593/537425 ישראל חדשה                                                                              החווה נהרסה בשרשרות רכב משורין. גם המבנה הרוס מאד סביבו חרסים רומי-ביזנטי

735, (206) מערת רועים

נ.צ. 1212/0375 ישראל                                                                                               במדרון הגבעות במפגש נחל  הבשור ונחל  משורה מצוי כוך טבעי, המשמש מחסה לעדרים. ברצפתו שכבת גללים עבה ושרידי מדורות.

736,  מטאמיר

נ.צ. 1213/0374 ישראל                                                                                              מטאמיר קטנה, פתחה בנוי מאבני גוויל, פתוחה כיום.

737, עץ שיטה

נ.צ. 1213/0373 ישראל                                                                                                  צומח בסמוך לאפיק נחל  הבשור,  עץ בינוני בגודלו.

738,  שיטה

נ.צ.  12207/03721 ישראל                                                                                             צומח בתחתית  מדרון סלעי,  בינוני בגודלו.

739, עצי שיטה, שפני סלע

נ.צ.   172435/537239  ישראל חדשה                                                                               גדל בסמוך לאפיק נחל הבשור. עץ ענף ויפה, גובהו כ_6 מ'. שני ענפיו הראשיים, על גזע עבה וקצר, נטויים מאד אל הקרקע. כ_300 מ' מזרחית לעץ במישור לס  עץ נוסף קטן.                עדכון: בתאריך 16.9.06 נראו שפני סלע אחדים ששהו ליד העץ בורחים מהמקום

 IMG_2037 שיטה דיקת הבשורעותק.jpg

740, (207) מצדית נבטית

נ.צ. 1226/0377 ישראל                                                                                               חורבות מיבנה, כנראה מצדית נבטית, על הגדה הדרומית של נחל הבשור. מהמבנה נשקף יפה הואדי, שבו עברה דרך הבשמים. סביב החורבות פזורים חרסים נבטים רבים, דקים ומעוטרים. בסמוך חצוב בסלע הקשה  מאגר מים קטן, ללא תקרה. קוטרו כ-4 מ', והוא מחזיק מים המגיעים עד 2 מ' משפתו. המאגר מטויח בטיח מלט.

741, (מתי 121) עץ שיטה

נ.צ. 12280/103725 ישראל
עץ שיטה בודד במרכז האפיק. העץ בעל נוף רחב.

742, קן עיט סלעים

נ.צ. 1233/0375 ישראל                                                                                                     על מצוק גבוה, בגדה המזרחית, בפיתול חזק של דייקת נחל  הבשור. הקן לא פעיל כבר שנים אחדות.

743 בור מים

נ.צ. 1254/0379 ישראל                                                                                                  חצוב בנחל זלזל עליון, בדופן הסלעית, ואל תוך שכבות חרסיתיות רכות וצהובות. מבעד לפתח הבור נראה רק חלק קטן מנפחו. נראה שדופן החזית – הדופן הפונה אל האפיק בנויה לפחות במחצית גובהה. אל דופן זו או כחלק ממנה צמוד עמוד. חלקו התחתון של העמוד חצוב, העליון, כשני שליש מאורכו בנוי מאבני גוויל. גם פתח הבור שהוצר לכ_50 X‏ 50 ס"מ בנוי בשלושת צלעותיו וחצוב ברביעית. הבנייה נעשתה באבני גוויל מלוכדות במלט בהיר. בסמוך לבור נפרצה דרך. ובקטע זה עושה הדרך עיקול חד בירידה ממדרון הגבעה אל אפיק הנחל. עבודות העפר מחקו את מערכת קליטת המים מהאפיק, ופגעו מעט בפתח הבור. בסמוך לבור נלקטו חרסים עזתיים שחורים, ומעט חרסים אחרים (ביזאנטיים ?). בשטח הסמוך לבור שלא נפגע בעבודות העפר נראית צמחיה צפופה, שונה ביותר מאשר בסביבה הקרובה. הצמחים השולטים כאן הם אהל, חלמית, וכף אווז. צמחים המגיעים בדרך כלל עם האדם וצאנו.

744, רמת בוקר מחצבת חרסית נסיונית, אבן חול

נ.צ. 179532/537508 ישראל  חדשה                                                                                        במקום, מחצבת חרסיות ניסיונית. לאחר הבדיקה לא נעשתה פעילות חציבה מסחרית. החציבה חשפה גם שכבת אבן חול צבעונית.

חול צבעוני רמת בוקר 2006עותק.jpg

img226 חול צבעוני

745 (פלמ 117 116) שני בורות צוואר

נ.צ. 13085/03780 ישראל
נמצאים בגדת נחל. גובה טופוגרפי 520 מ'. נפח שני הבורות כ-80 מ"ק (40 מ"ק ו-40 מ"ק).
לבורות סכר הטיה המוביל מים מן הערוץ. שטח אגן הניקוז נ-50.400 מ"ר. כיסוי האגן כולל כ-10% משטחי סלע ו-90% קולוביום גס.
הבורות חצובים בקירטון מתצורת דרורים (גיל טורון). הבורות מתמלאים מים. בעונה טובה נשארים מים גם בקיץ. מצב השתמרות הבורות טוב. נמצאים כיום בשימוש.
746, (פלמ 115) בור פתוח עמוק נחל בוקר

נ.צ. 13095/03790 ישראל
הבור נמצא בחלקו התחתון של מדרון קמור במפנה צפון-מערבי, ששיפועו 8.6 מעלות. גובהו הטופוגרפי 520 מ'. קוטר פתח הבור כ- 9 מ', ונפחו המשוער כ-255 מ"ק.
לבור מובילה תעלה אחת, המנקזת ערוץ. אורכה כ-50 מ', ומצב השתמרותה גרוע. שטח אגן הניקוז כ-47.200 מ"ר. כיסוי האגן כולל בחלקו הקטן דרגשי סלע, וברובו קולוביום.
הבור חפור בחוואר מתצורת נצר (גיל טורון) קירות הבור מדופנים באבני שדה מהוקצעות. מצב השתמרותו גרוע.

747, (פלמ 114) בור צוואר נחל בוקר

נ.צ. 1311/0375 ישראל
גובהו הטופוגרפי 490 מ'. שטח קרקעיתו כ-5X5 מ' עומקו כ-2.80 מ'. נפחו כ-70 מ"ק. גודל פתח הכניסה כ-1.00X1.00 מ'. שטח אגן הניקוז של הבור 32.800 מ"ר. כיסוי האגן כולל כ-80% קולוביום גס וכ-20% משטחי גיר סדוק (נצר). הבור חצוב בקירטון מתצורת דרורים (גיל טורון). מצב השתמרותו טוב. על שפכו נראים סימני חציבה מאוחרים.

748, (פלמ 113) בור מים מאגורת גדה נחל בוקר

נ.צ. 1326/0378 ישראל
גובהה הטופוגרפי 510 מ'. שטח קרקעית הבור כ- 6X10 מ'. עומקו כ2.60 מ'. נפחו כ-155 מ"ק. גובה הסחף כ-1 מ'.
לבור מובילות שתי תעלות קצרות בנוסף לערוץ. כיסוי אגן הניקוז ברובו המכריע, קולוביום גס.
הבור חצוב בקירטון, ולו עמוד תמך. ליד הפתח שוקת קטנה. בעונת הגשמים נושא הבור כמות מים מעטה. מצב השתמרותו טוב.

749, (מתי 30) ריכוז שום הנגב

נ.צ. 14810/03750 ישראל
על השלוחה המתונה שבין הנחלים מטמור וחביון בסמוך לנ.ג. 385. על כל השלוחה בוהקים פרחי שום הנגב הנמוכים. מאות פרחים

750, (209) מחצבת אבן עתיקה

נ.צ. 1064/0364 ישראל                                                                                                  במצוק נמוך  מעל נחל סדרה ובו נחשפת שכבת אבן קשה. המחצבה נמשכת לאורך כמה עשרות מטרים. על הקרקע, בתחתית המצוק, נראות ערמות של פסולת  חציבה: אבנים קטנות, אבנים מרובעות ומלבניות וכן אבנים עם התחלות  סיתות (עקבות אזמלים). בהמשך המצוק כמה מאות מטרים מכאן מחצבה  נוספת.

751, (210) מחצבת אבן עתיקה, בית קברות

נ.צ. 156102/536482ישראל ‏  חדשה                                                                          המחצבה טיפלה בדרגש סלע קשה שנחשף בגדת ערוץ. מתחת לדרגש ערמות  פסולת אבן רבות. אחדות מהן נראות כקברים שעליהם אבנים רבות. במקום מבנה מחסן בדווי טיפוסי וריכוז חרסים שחורים. נראה שאפשר לשייך את המחסן והקברים למבנה שבאתר 752

IMG_8987 אתר 635עותק.jpg

752, (211) בור מים, מבנה בדווי אתר עתיק

נ.צ. 156102/536482 ישראל ‏ חדשה

בסמוך לכביש 221 שבטה – ניצנה, מדרום לו, מצויים שרידי מבנים בדווים, שניבנו בסמוך ועל מבנים עתיקים, תוך שימוש באבני השרידים הקדומים. שטח המבנה הבדווי העיקרי הוא 7 X ‏4 מ'. יש בו שני חדרים לא שווים בגודלם: הצפוני הוא הגדול  יותר. חזית המבנה פונה מזרחה. לידו שרידי חדר נוסף קטן – יותר. קירות  המבנים שרדו לגובה כ_1 מ' והם בנויים מאבני גוויל מלוכדות בטין.

IMG_2457 אתר כביש ניצנהעותק.jpg

IMG_2461 בור מים אתר כביש ניצנהעותק.jpg

הבור הרוס לחלוטין  ובתוכו שיח שבטוט גדול. ניזון בעבר מאפיק נחל סדרה. ניכר עדיין פתח השאיבה העליון שהתרחב מאד.                                                                                      ניתן להניח שלאתרים הסמוכים, שמעבר לכביש: 750,751 יש קשר למבנים ובור המים.         סביב האתר נחפרו בורות השאלה בעת סלילת  הכביש והאתר נותר כיום מוגבה מעל האיזור.

753, ריכוז עצי שיזף

נ.צ.מ. 1073/0362 ישראל                                                                                           ארבעה עצי שיזף מצוי פזורים בשטח לא גדול, צומחים באפיק נחל סידרה. גובהם כ 3- שלושה מטרים והם רעננים וירוקים.

754 (מ,מ 35) ריכוז מאובנים

נ.צ.  ישראל14405/03765 ישראל                                                                                 מצפון-מזרח לגבעת נ.ג. 501, בערוץ של אחד מיובלי נחל חתירה, נמצא ריכוז מאובנים מרשים.

755 (מ,מ 36) מערה חפורה

נ.צ. 14573/03775 ישראל                                                                                           בעיקול הערוץ של אחד מיובלי נחל חתירה, בגדה הצפונית, חפורה מערה באבן החול. גובה המערה 1.5 מ', רוחבה 2 מ' ועומקה כ-3 מ'. המערה נעשית צרה כלפי פנים, בפתח המערה ציורי סלע. בקיר החיצוני – שקעים במרווחים שווים, אולי לטיפוס על המצוק. שאריות מדורה וגללים מעידים, כי בדווים עושים שימוש במערה.

756 (מ,מ 37) ת'מילה

נ.צ.  14506/03725 ישראל                                                                                           למרגלות מפל קטן, בערוץ יובל של נחל חתירה, חפורה ת'מילה לעומק של כחצי מטר. במרץ 1989 אפשר היה להגיע כאן אל מים בוציים, לאחר חפירה רדודה.

757 (מ,מ 38) מתחם אבנים

נ.צ. 14506/03715 ישראל                                                                                              בתוך ערוץ מיובלי נחל חתירה מצוי מתחם אבנים.

758  (מ,מ 39) מטמורה בדווית

 נ.צ. 14541/03715 ישראל                                                                                                על מצוק חול צבעוני, בגובה 3 מ' מעל לערוץ של אחד מיובלי נחל חתירה, בגדה הדרומית, בנויה מטמורה בדואית.

759 (מ,מ 41-40) תצפיות מהר מטמור נ.ג. 499

בנ.צ. 1466/0370 נ.ג. 476 בנ.צ. 1474/0380 ישראל                                                             אלו הנקודות הגבוהות ביותר ברכס הרי מטמור,  ואפשר להשקיף מהן על כל חלקו הדרומי של המכתש.

760, (מ,מ 42) ריכוז מאובנים

נ.צ. 14725/03700 ישראל                                                                                         למרגלות הר מטמור ובמורדותיו המזרחיים, בתוך מסלע מחבורת ערד, מצויים מאובנים גדולים ומעניינים של אלמוגים וצדפות מגיל היורא

761, בור מים

נ.צ. 156187/536522 ישראל ‏ חדשה
חצוב בערוץ קטן היורד אל נחל סדרה, לידו ערמת שפכי החציבה לבנה בוהקת שנראית בנסיעה בכביש שבטה – ניצנה. אל הבור מוליכות שתי תעלות הזנה ארוכות. הבור אינו מתפקד כיום. הרוס בחלקו ומוקף שיחים גדולים של מלוח קיפח וזוגן השיח.

762, כבשן סיד

נ.צ. 1121/0369 ישראל                                                                                               ממוקם במדרון שלוחה לרגלי מצפה שבטה. שיטחו: 13 X‏ 10 מטר, גובה סוללותיו 2 – 1 מטר. על הסוללות נראים אבנים קלויות ואפר רב. מתארו נראה ברור יותר לעומת כבשני חולות חלוצה ושונרה. כאן אין חולות המכסים את פני הכבשן. בחלקה המזרחי של תלולית הכבשן, שקע עגול ובו פזורות אבנים קלויות רבות. מהשקע מתמשכת כעין תעלה לכוון צפון מזרח.

763, (212) מצפה שבטה (חירבת אל – מישרפה)

נ.צ.1126/0364 ישראל                                                                                                 האתר נסקר בעבר על ידי חוקרים רבים שעברו בנגב. סברה מקובלת בעבר, על מהותו הייתה שהוא מבצר שהגן על שבטה העיר. האתר נבנה בקצה שלוחה תלולה, בקרבת שבטה. ממערב לו, לרוחב השלוחה, בנויה חומה שעובייה מטר אחד ובה שער. באתר שלושה מאגרי מים, ביניהם בור שהשתמר יפה. האתר נחפר בשנת 1979 על י די' באומגרטן. החפירות חשפו חדרים מספר, רצפות פסיפס, שתי קשתות שלמות ושתי כתובות, האחת חרוטה והשניה כתובה בדיו אדומה.      במזרח האתר נחפרה כנסיה קטנה. מצפון לאתר עולה שביל שבקצהו מיבנה.                    כנראה שהאתר היה מנזר מבוצר, האתר התקיים במאה השישית וחרב ברעידת אדמה. הבור הדרומי מטויח בשני סוגי טיח: אפור ואדמדם. את התקרה תומך עמוד עבה, בנוי. בפתח הבור נראה בור השקיעה: 1.5 X‏ 1.5 מטר. בחזיתו התמוטטה חלק מהתקרה.                              חלקים מן האתר נהרסו בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. גם תצפיות של צ.ה.ל. נבנו בראש האתר במשך שנים רבות.

IMG_8682 משרפהעותק.jpg

באתר נאספו מספר שמות ותאריכים:

אליהו ענבי – 30/12/48

אלתי שלוח תל יוסף – 9/9/51

יורוביץ אריה 1954

זאב פרידמן 1956

מאיר שרעבי 2/4/1956

מיעס יעקב 10/1/58

תצפית מהאתר:

עץ אשל עמק האכילאות

אשל גדול (שטחי השלחין של קיבוץ טללים, ליד נחל רביבים).

ישוב קהילתי רתמים

ישוב קהילתי אשלים

ק. טללים – הר צבוע

מחצבה ישנה

דייקת נחל הבשור

שרידי היאחזות שבטה

אתר שבטה (הכנסייה הצפונית).

764, (213) חורבת משורה

נ.צ.1221/0365 ישראל                                                                                                 מצודה מהתקופה הפרסית. האתר נסקר לראשונה על ידי נלסון גליק, בשנת 1958, ולאחר מכן על ידי יוסי פלדמן. ב-1975 נערכו כאן חפירות.                                                                 שטח המצודה 20 X‏ 20 מ'  והיא מוקפת חומת סוגרים המכילה תשעה חדרים, סביב חצר מרכזית, שבה חצוב בור מים. רוחב קירות המצודה 0.80 מ' והם השתמרו לגובה של 1.20 מ'.                   על רצפות החדרים, בתוך שכבת שריפה, נמצאו כלי חרס שנוצרו הן באובנים והן ביד.

765, מחסן בדווי תת קרקעי

נ.צ. 172121/536009 ישראל ‏ חדשה
מחסן חצוב בקרקע הלס הקשה. פתחו בנוי, ובעל מסגרת ברזל לדלת. סידורי סגירה כאלה מצויים גם בבורות מים רבים שהיו בשימוש הבדווים.

766 שמורת חלמוניות רכס רמת בוקר

נ.צ.מ.  177973/536164ישראל  חדשה

IMG_2423 חלמוניות בוקרעותק

767, מצודת רמת בוקר, ריכוז צמחי אצבוע

נ.צ.  178035/536026 ישראל חדשה                                                                            המצודה והישוב שלרגליה נסקרו לראשונה בשנת 1969 על ידי רודולף כהן וחולית הסקר. בשנת 1975 נערכה חפירה במקום ע ידי רודולף כהן. נחפרו המצודה והישוב. תוכנית המצודה מותאמת למבנה הגבעה ואורך צלעותיה אינו שווה. המערבית כ_31 מטר המזרחית כ_33 מטר והדרומית כ_28 מטר. רוחב קירותיה 0.60 מטר. הכניסה למצודה מדרום. מעל חלקה הצפוני של המצודה הוקם מבנה מאוחר יותר.                                                                                             בתחום הישוב נחשף מבנה מטיפוס בית ארבעת המרחבים. הממצאים בשני השטחים זהים: כלי חרס העשויים על אבניים, טיפוסיים למאה הי' לפנה"ס וכלי חרס נגביים" העשויים ביד. ממערב לאתר נראה משטח המהווה את בור המים שנסתם, ושרידי תעלת הולכת המים. בין החורבות צמחי אצבוע רבים.                                                                                                          כל צמחי האצבוע נעלמו מהאתר.                                                                                     מקורות: סקר ארכיאולוגי מפת שדה בוקר                                                                         סקר שדה

IMG_5787 מצודת רמת בוקרעותק.jpg

IMG_5789עותק.jpgבית ארבעת המרחבים

768, (פלמ 120) בור מים נחל בוקר

נ.צ. 12905/03670 ישראל
בור צוואר, נמצא בגדת אפיק, גובהו הטופוגרפי 460 מ'.
שטח קרקעיתו כ- 5X5 מ'. עומקו כ-4.30 מ'. נפחו כ- 105 מ"ק. גובה הסחף כ-1.00 מ'. לבור סכר הטיה המביא מים מן הערוץ. שטח אגן הניקוז, 163.200 מ"ר. כיסוי האגן כולל כ-15% משטחי סלע ו-85% קולוביום גס. הבור חצוב בקירטון מתצורת דרורים (גיל טורון). על שפך הבור ניכרים סימני חציבה חדשים

769, (פלמ 121) בור מים נחל בוקר

נ.צ.1294/0367 ישראל
בור פתוח רדוד "צלחת" נמצא המרכזו של מדרון קעור במפנה דרומי. שיפוע המדרון 4.5 מעלות. קוטר הבור כ-16 מטר. עומקו כ-80 ס"מ. נפחו 160 מ"ק. גובה הסחף כ- 60 ס"מ.
לבור מובילות שתי תעלות, המזרחית אורכה 150 מ'. ומצב השתמרותה תקין במרבית חלקיה. המערבית אורכה 150מ', והיא מטה מי ערוץ אל הבור. מצב השתמרותה תקין במרבית חלקיה. שטח אגן הניקוז: 60.800 מ"ר. כיסוי האגן כולל 80% משטחי סלע ו-20% קולוביום.
הבור חפור בחוואר מתצורת נצר (גיל טורון). מצב השתמרות הבור, גרוע.

770 (מ,מ 45) מצפה נוף

נ.צ.  1428/0362 ישראל                                                                                                    על שפת מצוק המכתש,  כ-350 מ' מדרום-מזרח לנ.ג. 702 נמצאת נקודת תצפית שממנה נשקפים נופים יפים ביותר  של המכתש הגדול. הנקודה נמצאת מעל מצוק ומתלול, היורדים כ-150 מ' אל קרקעית המכתש. בין השאר נראים מכאן מעלה אברהם, "הכרבולת", הרי מטמור, מעלה חתירה, פתח המכתש, מפעל חול הזכוכית, רכס חצרה ומצפה המכתש הקטן.

771, (מ,מ 46) ערוץ במצוק המערבי

ראש הערוץ נ.צ. 14275/03630  תחתית הערוץ נ.צ.  14295/03670 ישראל                        ממרגלות גבעה 510 מטפס ערוץ מערבה, עולה דרומה בין שתי שלוחות של מצוק המכתש ומגיע עד ראש המצוק. בקצהו התחתון מתחתר הערוץ באבן החול. לאחר העיקול דרומה הוא מתחתר בסלע גיר. בערוץ שני מפלים, שגובהם 10 – 15 מ' מתחת למפל התחתון בנוי קיר, אולי של מטמורה בדואית. בגדות הערוץ כוכים רבים, המהווים כנראה משכן לבעלי חיים. שביל יפה ונוח עובר לאורך הערוץ, עוקף את המפלים מצד שמאל (מזרח), ומגיע עד שפת המכתש. העלייה והירידה בו נוחים. השביל אינו מסומן.

772, (מ,מ 47) ריכוז מאובנים

נ.צ.  14325/03664 ישראל                                                                                                על גבעה נ.ג. 510, המכונה "הגבעה הצהובה", פזורים הרבה מאובנים שונים, בעיקר צדפות.

773,  (מתי 1) מחשוף חול צבעוני

נ.צ  14515/03659 ישראל                                                                                            במורד נחל חתירה בעיקול מזרחה, בגדה הצפונית: מחשוף חול צבעוני מגוון מתצורת חתירה. מעליו שכבות קונגלומרט. בתוך מחשוף החול ריבוי מחילות וקיני ציפורים. על הקיר חריטות בסלע – נראות בדואיות.

774 (מ,מ 43) מעוק

נ.צ. 1457/0369 ישראל                                                                                                   יובל של נחל חתירה, היורד מרכס מטמור, חתר מעוק שאורכו 20 מ' ועומקו כ-2 מ'. בראש המעוק – גב מים קטן. במרץ 1989 היה הגב מלא מים.

775 (מ,מ 44) מפל ביובל של נחל מטמור

נ.צ. 1476/0366 ישראל                                                                                                  מפל רחב,  שגובהו 4 מ', בערוץ של אחד מיובלי נחל מטמור. בסלעים שממול  למפל מצוי ריכוז גדול של מאובני צדפות.

776, סוללת הרכבת התורכית מעביר מים קשתי

 נ.צ. 155139/535019 ישראל חדשה                                                                               שמור יפה, גובהו מהריצוף כ-1.70, שלושה נדבכים ישרים ושישה נדבכי קשת משני עברי נדבך הראשה. בחזית הדרומית חסרות הכנפיים. מצפון, חסום הפתח בשיח רותם גדול. בסמוך למעביר המים גדר מתקן צבאי.

IMG_8828 מעביר מים קשתי חזית צפונית (2)עותק.jpg

777, מחפורת עתיקה

 נ.צ.  155615/535356 ישראל חדשה                                                                            במדרון הגבעות המשתפלות אל נחל לבן חצובה מחפורת, אורכה כ-5 מטרים. הפתח הרחב צומצם ע"י בנייה באבני גוויל. ייתכן שניתן לשייך מחפורת זו, לאתר הבא 750. בסביבת המחפורת נראים חרסים שחורים.IMG_2367 בור מים אזור נחל לבןעותק.jpg

778, שרידי מבנה עתיק ובור מים

נ.צ. 155744/535398 ישראל חדשה                                                                                שרידי מבנה בשולי רמה הצופה אל עמק נחל לבן. מידותיו כ- 18  14X מטר  שרד בגובה 2 – 4 נדבכים. לרגליו בור מים חצוב בסלע הקירטון. הבור ללא תקרה ולידו ערימת שפכי חציבה גדולה, אל הבור מובילה תעלת הטיה במדרון שמעליו.

IMG_2366 בור מים אזור שבטה

779,  מעביר מים מרובע

 נ.צ. 162911/535009 ישראל חדשה

IMG_8700 מעביר מרובעעותק.jpg

780, מעביר מים קשתי

 נ.צ. 163148/535203 ישראל חדשה

IMG_8698 מעביר קשתיעותק.jpg

781, מעביר מים קשתי

נ.צ. 163663/535778 ישראל חדשה

IMG_8673 מעביר קשתיעותק.jpg

782, מעביר מים קשתי

נ.צ. 163665/535703  ישראל חדשה

IMG_8684 מעביר קשתיעותק

783, (214) היאחזות מבוא שבטה

נ.צ. 1152/0352 ישראל                                                                                                 שרידי היאחזות הנחל, שעלתה למקום בשנת 1956. מבני ההיאחזות ניצבו על מדרון גבעה הפונה אל מישלט שבטה. כיום נותרו כאן רק  יסודות ורצפות של  כ_20 צריפי המגורים, המקלחת ציבורית ובית הגנרטור.                                                                                                     בין אתר ההיאחזות  למשלט שבטה, עוברת דרך ותעלה בצידה. זאת הייתה הדרך הראשית לנקודה  ותשתית קו המים אליה.                                                                                     ראשוני הגרעינים בהיאחזות, הם גרעיני השומר הצעיר החוצבים, 28 איש המיועדים לקיבוץ גבולות, וגרעין צ'יליאני, לעין החורש 11 איש. עלו למקום ב-18.6.56.                                             מקורות:                                                                                                                             ספר גרעיני הנחל יאיר דואר                                                                                             מניצנה ועד אילת זאב זיוון                                                                                               סקר שדה

784, (215) ממגורה חצובה או מערת מגורים? 

נ.צ. 1154/0357 ישראל                                                                                             מחפורת ששיטחה  כ_7 X ‏4 מ', ללא עמוד תמך. חזיתה חצובה לאורך 7 מ'. התיקרה אינה מגיעה ממש עד מעל לפתח. לפני המחפורת שרידי קירות, חדרים וחצרות, הבנויים  מאבני גוויל ומעט אבני גזית.

785, בור מים

נ.צ. 1155/0359 ישראל                                                                                                  הבור נחצב לרגלי מצוק נמוך, או קפל קרקע, במדרון הצופה אל  עמק ומסילת הברזל התורכית.  תקרתו קרסה כולה וגדלים בו עצי אשל גדולים וסבוכים. סביב הבור שיפכי החציבה. חלק מהשפכים הועלה על קפל הקרקע הגבוה מעל הבור, וקשה לראות כיום את הסיבות שהניעו אנשים להשקעת עבודה רבה בכך.

785א,  בור מים 

נ.צ. 170706/535596 ישראל חדשה

ממוקם מעל ערוץ משני של נחל משורה. מכוסה בכיפת בטון, בעלת פתח לשאיבת המים. המים  נכנסים מתחת לכיפה. שתי תעלות מוליכות את המים לבור. התעלות מטופלות והבור בשימוש. (3.2020) בסביבות הבור חרסים שחורים, וחרסים קדומים.

IMG_3250 בור מיםעותק

786, בור מים

נ.צ. 1218/0354 ישראל                                                                                                    בור פתוח: עומקו כ_4 מ' וקוטרו 3-2 מ'. בור אופייני לסוג המסלע הקשה. לא ברור באם הוא חצוב או שנוצל כאן שקע טבעי ושופץ לצורתו הנוכחית. במדרון שלפני הבור נערמו שפכי אדמה, תוצאת ניקוי הבור. אל הבור מוליכות במדרון שתי תעלות הזנה, נראה שהבור משמש את הבדוום גם כיום. לפחות תעלה אחת נראית שמורה ומטופלת. בקרקעית הבור סחף ובעת הביקור היה  יבש. (2.1989).

 787, (217) אנדרטה

נ.צ. 1220/0357 ישראל                                                                                               אנדרטה לזכר שני חיילים שנהרגו בתאונת אימונים. כוח  חילי הנחל המוצנח שהתאמן בדיקה של נחל הבשור הופגז בטעות על ידי כוח אחר. האנדרטה הוקמה על גבעה  נמוכה מדרום לאפיק  הנחל. עליה כתוב: פה נפלו יוסי ויענקלה מהצנחנים. רב"ט יוסי דגן ויעקב לאופר 21/9/1959.       האנדרטה נפגעה בזדון וחלקים מהבטון והאבן שתמכו את לוח האבן נשברו ופוזרו סביבה. (אינפורמציה על מהות התאונה, אורי מילשטין בע"פ).

788, בור מים

נ.צ. 1221/0359 ישראל                                                                                                    בור אליפטי שמידותיו  5 X‏ 2  מ', עומקו עד לשכבות הסחף כ_2.5 מ'. הדופן האחת סלע קשה. הקיר מולה – סלע רך צהבהב, חרסיתי. בחזית הבור ערמת אדמה כתוצאה  מניקוי הבור. לא נראו תעלות הניקוז.

789, בית בדווי

נ.צ. 1221/0356 ישראל                                                                                                המבנה בנוי באפיק  ואדי קצר  בשולי הר בוקר, והשתמר עד לגובה הגג – כ_2.50 מ'. המבנה בן חדר אחד ובמרכזו עמוד. הבנייה כולה באבני גוויל מלוכדות בטין.

חלקים של הקירות עדיין מטויחים בטיח טין המכיל חלקי תבן. שטח המבנה 3.70  X‏ 3.00 מ'. בקירות 3 גומחות וחלון קטן בקיר המזרחי. פתח הדלת ברוחב 0.5 מ' וגובהו 1.5 מ'. הדלת פונה לכיוון צפון מזרח אל חצר סגורה ששיטחה 4.50 3.00X  מ', שפיתח בכיוון כללי, מזרח. בוואדי הקצר, ממול למבנה סוללת עפר ענקית לרוחב הערוץ ולפניה שקע. כנראה בור מים שנסתם.

790, חווה עתיקה  הר בוקר 

נ.צ.מ. 1223/0352 ישראל                                                                                             שרידי חווה עתיקה בואדי אום טרפה, הערוץ המרכזי בצפון הר בוקר. (השם נמסר על ידי סאלם  אבו גרדוד בע"פ).                                                                                                       הערוץ מעניין ובו שרידים רבים. נראים בו עשרות סכרי אבן הסוכרים אותו מקצה לקצה. במרכז הערוץ נפרצו כולם, אך נותרו שלמים במדרגות הואדי משני עברי האפיק. השטח הסכור גדור מסביבו. מעבר לגדר האבן נראים מספר שרידי מבנים וחצרות גדולות מגודרות. באחד המבנים נחשף הפתח בחפירה ארכיאולוגית ובו נראות אבני מזוזה מסותתות יפה ומעוטרות בשני פסים ישרים.

791, (פלמ 123) בור מים ערוץ נחל בוקר
נ.צ. 1312/0352 ישראל
מאגורת מדרון, באפיק. גובה טופוגרפי 540 מ'. שטח קרקעית הבור 3.5X3מ'. עומקו כ-2 מ'. נפחו כ-40 מ"ק. הבור מנקז ערוץ על ידי סכר הטיה קטן, ששרידיו מועטים. שטח אגן הניקוז 32.800 מ"ר, וכיסויו כולל משטחי סלע וקולוביום.
חצוב בקירטון מתצורת דרורים (גיל טורון). קיים גרם מדרגות מצב השתמרות הבור טוב.

792, (פלמ 122) בור "צלחת" נחל בוקר

נ.צ. 1312/0353 ישראל
בור פתוח ("צלחת"), נמצא על גדת אפיק. גובה טופוגרפי 540 מ'. קוטר הבור כ-6.80 מ'. עומקו 3.50 מ' נפחו כ-130 מ"ק. גובה הסחף 1.60 מ'. לבור מובילה תעלה שמטה את המים מהאפיק שבו נמצא סכר. כיסוי אגן הניקוז של הבור כולל משטחי סלע וקולוביום. הבור חפור באלוביום, שמתחתיו תשתית של חווארים ופצלים מתצורת דרורים. קירות הבור מדופנים באבני שדה מהוקצעות. רק חלק קטן מהדיפון שרד. מצב השתמרות הבור גרוע.

בור 122.jpg

793, (פלמ 124) בור מים

נ.צ. 13125/03500 ישראל
בור צוואר נמצא על גדת אפיק גובהו הטופוגרפי 540 מ'. נפחו המשוער כ-90 מ"ק.
הבור מנקז אפיק על ידי תעלת הטיה וסכר. שטח אגן הניקוז 88.400 מ"ר, וכיסויו כולל משטחי סלע 30% וקולוביום גס 70%.
הבור חצוב בקירטון מתצורת דרורים (גיל טורון) הבור מתמלא במים שנשארים בעונה טובה עד סוף הקיץ. מצב השתמרות הבור טוב.

794, (פלמ 109) מאגורת מדרון, יובל נחל הרועה

נ.צ. 13635/03535 ישראל
בור מאגורת מדרון מרשים. נמצא בתחתית מדרון קעור במפנה דרום-מערבי, שיפועו הכללי 36.8 מעלות. גובהו הטופוגרפי 550 מ'.
שטח קרקעית הבור כ- 93 מ"ר, ונפחו 320 מ"ק. גובה הסחף כ-80 ס"מ. לבור מובילות שתי תעלות (נקטעו יל ידי דרך חדשה שנסללה באזור). שטח אגן הניקוז כ-36.900 מ"ר. כיסוי האגן ברובו המכריע קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מנוחה (גיל סנון). לבור שני עמודי תמך, ושרידי טיח. מתחת לשפך קיים קיר בנוי אבני צור (נראה מפנים הבור). לבור שני פתחים, אחד סתום והאחר מדופן באבני גזית וסגור במכסה ברזל. סמוך לפתח קיים אגן שיקוע. מצב השתמרות הבור טוב.

בור 109.jpg

795, (פלמ 108) מאגורת מדרון, יובל נחל הרועה

נ.צ. 13695/03540 ישראל
הבור נמצא במרכז מדרון קעור במנה דרום מערבי, ששיפועו כ-30 מעלות. גובהו הטופוגרפי 575 מ'. שטח קרקעית הבור כ-10 מ"ר, ונפחו המשוער כ-35 מ"ר.
לבור מובילות שתי תעלות שאורכן 30 ו-40 מ'. מצב השתמרותן גרוע. שטח אגן הניקוז כ-22.000 מ"ר. כיסוי אגן הניקוז, ברובו המכריע קולוביום. הבור חפור בקירטון מנוחה (גיל סנון). התקרה חסרה במלואה. בעונת הגשמים אוסף הבור כמות מים מעטה.

796, (פלמ 110) מאגורת מדרון. יובל נחל הרועה

נ.צ. 13670/03515 ישראל
בור מאגורת מדרון, נמצא בחלק המרכזי של מדרון קעור במפנה דרום-מערבי, ששיפועו הכללי 30 מעלות.גובהו הטופוגרפי 575 מ', שטח הקרקעיתכ-32 מ"ר, עומק הבור כ-4 מטר, ונפחו כ-130 מ"ק. גובה הסחףכ-1.00 מטר.
לבור מובילות שתי תעלות, אורך המזרחית כ-170מ', המערבית כ-100 מ'. מצב השתמרות התעלות גרוע. שטח אגן הניקוז כ-17.800 מ"ר. כיסוי האגן ברובו המכריע – קולוביום.
הבור חצוב בקירטון מנוחה (גיל סנון) בבור שרידי טיח, עמוד תמך. פתחו סגור במכסה ברזל. בעונת הגשמים הבור נושא כמות מעטה של מים.

797, עץ שיטה

נ.צ.  173818/535001  ישראל חדשה                                                                                גדל באפיקו של יובל  קטן הנשפך אל נחל  הבשור. העץ גבוה ובעל נוף בינוני בגודלו.

798, ריכוז חלמוניות רכס רמת  בוקר   

נ.צ.מ. 176956/535527 ישראל  חדשה

IMG_6211 חלמוניות בוקרעותק.jpg

799, עץ שיטה

נ.צ.    177188/535433 ישראל חדשה                                                                                      גדל בערוץ גירני בסמוך לשמורת חלמוניות הר בוקר, בינוני בגודלו.

IMG_5780 שיטה חלמוניות רמת בוקרעותק.jpg

800, מבנה בדווי

נ.צ. 1274/0351 ישראל                                                                                                 מבנה בן חדר אחד, מידותיו 6 X ‏4. פיתחו לצד מזרח, הרוס כיום. חלק מקירותיו השתמר לגובה 1.70 מ'. בנוי מאבני שדה מלוכדות בטין. באזור, קרקע חקלאית רבה והיה מעובד בעבר. כיום נמצא בתחום  שרידי מפעל המים הישן של קיבוץ שדה בוקר.