אתרים 601 – 700

601, (167) מערה קרסטית?

נ.צ. 1801/5425 ישראל ‏חדשה
בסמוך לדרך עפר נראה פתח כניסה צר למערה. סביב לפתח סלע קרסטי מבעד לפתח הצר נשמעת אוושת רוח קלה, דומה כאילו יש המשך לפתח קטן זה.

602, (מ,מ 23) מצפה אבנון

נ.צ. 1982/5422  ישראל חדשה
נקודת תצפית שממנה – וכן מראש הגבעה הטרפזית הסמוכה בנ.צ. 1480/0423 – נשקף נוף מרשים ביותר של המכתש. למעט האוכף שפינתו הצפון-מזרחית של המכתש, ו"מעלה חתירה", נראה מכאן המכתש בשלמותו. בין השאר נראים מפה רכס חצרה, מצפה המכתש הקטן (האנטנות של המחנה הצבאי), הכור האטומי ומישור ימין, שער המכתש הגדול, מיפער המים של קניון נחל חתירה החוצה את רכס חצרה, מצד צפיר (ראש מעלה עקרבים), הר גולחן והר רכב (דרום רכס חצרה), ואדי דאנה וג'בל הארון בהרי אדום, הכרבולת של המכתש הגדול, מפעל אורון, רכס מחמל (קמר רמון הצפוני), הר אורחות, הר טרף, מעלה אברהם , רכס חלוקים, קער ירוחם – שדה בוקר. מזווית זאת נראה יפה החתך הגיאולוגי של המכתש הגדול, החל מפרט אבנון (C-4) הבונה את שפת המצוק הגירני עליו אנו עומדים, דרך אבני החול של הקרטיקון התחתון, עד לרבדות החומות של הגיר המבורזל מתקופת היורא, המבצבצות בקרקעית המכתש הגדול.
בסמוך למצפה מצויים שרידי המחנה של קידוח נפט בריטי – חמישה מבנים מלבניים הרוסים, המסומנים במפה הטופוגרפית, ומאגר מים נטוש. המאגר הוא בריכה רבועה, לא מטויחת, שנחצבה בסלע. שטח הבריכה 5 5X מ'
מעט מצפון-מזרח לשרידי המחנה הנפט הבריטי הוכשר מצפור נוף בשפת המכתש ופולסה הדרך מכביש ירוחם עד למצפור הנ"ל.

603, שמורת חלמוניות ירוחם

נ.צ.מ 189420/542787 ישראל חדשה
החלמוניות בירוחם נתגלו לראשונה על ידי הבוטנאי דניאל שמשי באביב 1960. הצמחים נמצאו בחלקם באפיק, אך בדרך כלל, במצלעות ערוצים משניים של נחל רביבים, מדרום לסכר ירוחם. הערוצים הספורים בהם נמצאו החלמוניות, יועדו להכרזת שמורת טבע, וכללו בתחילה שטח הכולל כ- 500 דונם. מאוחר יותר, הסתבר שתופעת הפריחה רחבה יותר מאשר היה ידוע בתחילה, וכוללת גם מפנים מזרחיים. (ראה להלן) ומדרונות רצופים. שטח השמורה המיועד הורחב, ועומד כיום על 10.336.00 דונם.
החלמונית הגדולה הינה צמח ים תיכוני ובעלת דרישת מים גבוהה מרוב הצמחים שבסביבתם היא גדלה. את השאלה כיצד חי צמח ים תיכוני זה, באזור של 100 מ"מ גשם ופחות מכך? שאלה זו פתר כבר ד. שמשי זמן לא רב לאחר שגילה את החלמוניות. החלמונית גדלה בערוצים היורדים מקמר רחמה אל תחתית הקער בו מתחתר נחל רביבים עליון. המסלע השונה שלאורך המדרון בונה נוף של מצלעות בעלות דרגות קושי שונות ובעלות עמידות שונה לבליה. בעת העלייה מאפיק הוואדי אל אזור גדילת החלמוניות, עוברים במדרגת הסלע הקשה של סלעי תצורת מישאש הצורית. הסלעים החומים-כהים מתקופת הסנון. מעליהם מדרון של סלעים קשים. סלעים גירים-דולומיטים של תצורת שבטה (טורון תיכון). סלעי תצורה זו מאופיינים בהופעה טרשית-קרסטית. פני השטח מאופיינים בכיסים קרסטיים ואף מערות אחדות. הכיסים משמשים כמלכודות קרקע. במספר כיסים שנבדקו נמצא עומק קרקע עד 40 ס"מ. משטחי הסלע הנרחבים, גורמים לנגר עילי של 100%, מכמות הגשם שיורדת על פניהם, וגורמת להרווית כיסי הסלע, ושטחי הקרקע שבתחתית המדרון של משטחים אלה, לפי חישובים שונים נמדדו בכמה כיסי קרקע כמויות מים הזהות לכ 500-1000 מ"מ גשם בשנה. הבוטנאים מציינים שצמח החלמונית הגדולה, בדומה לנרקיס הגדל במפנה המערבי של הרכס, הינו צמח ים תיכוני, ששרד במקום מתקופות קדומות כשהאקלים היה שונה. סביבת גידול זו בעלת משק מים משופר, דומה לאזורים ים תיכוניים, מגדלת כאן גם צמחים ים תיכוניים נוספים כגון סירה קוצנית, טבורית נטויה כתלה חריפה ועוד.
שלא כפי שהיה מקובל לחשוב בשנים הראשונות שלאחר גילוי החלמונית, אין החלמוניות גדלות במפנים צפוניים בלבד. וניתן למצאם גם במפנים דרומיים ומזרחיים. ולא עוד אלא שמגוון בתי הגידול במפנים השונים גורם להארכת תקופת הפריחה למשך מספר שבועות. תחילת הפריחה בימים הראשונים של חדש אוקטובר במפנים הצפוניים, וסיומה כ- 5-6 שבועות לאחר מכן במפנים המזרחיים והדרומיים.
כאן, סיפורו של המדרון המזרחי בשמורה, כפי שנתגלה לי בסתיו שנת 1981 . תופעת הפריחה המאוחרת והמפנים השונים עדיין לא הייתה ידועה לרבים. באותה שנה התבקשתי לאתר את כל ערוצי החלמוניות, על מנת לסמן את השטח במפות ולהציעו כשמורת טבע. מכיוון שגל הפריחה העיקרי כבר הסתים, חיכיתי כשבועיים – שלושה על מנת לאתר את הצמחים לפי עליהם, והלקטי הפרי. לאחר בדיקת ארבעת הערוצים הידועים, המשכתי בבדיקת מספר ערוצים נוספים בכיוון דרום. כדי להגיע לערוץ נוסף, היה עלי ללכת ביובל הראשי של נחל רביבים. אל יובל זה מתנקזים כל יובלי המשנה בהם גדלות החלמוניות. מעל היובל בו הלכתי, השתרע מדרון סלעי, ובו כיסי קרקע גדולים, ומשטחי קרקע בין הסלעים השטוחים. שטח המדרון מערך בכ- 10 דונם. בשעת הביקור החלה כבר השמש לנטות כלפי מערב. לפתע ביני לבין השמש נדלקו אין ספור כדורים כתומים מוארים בתאורה אחורית מיוחדת במינה. כמות כמעט "אין סופית" של פרחי חלמוניות. כעבור יומיים הייתי במקום בביקור נוסף עם בוטנאי חוקר גאופיטים, וכמה מתלמידיו. שלא הכיר את התופעה. בעת הביקור ניתך על ראשנו גשם שוטף. שבר ענן מקומי שתוך מספר דקות גרם לנגר עילי, המחיש לנו מספר עובדות. בעוד שהמדרון בו עמדנו ניגר כולו לאחר הגשם הקצר והחזק. המדרון שממולנו ובו אין כמעט משטחי סלע ורובו מכוסה קרקע, כמעט ולא זרם. הנגר העילי אף המחיש תופעת טבע נוספת. כתמי הקרקע שעל המדרון היו מלאים בורות ומחפורות תוצאת פעילות הדרבנים שניזונים מצמחי בצל ופקעת. ברוב המקרים לא נאכלים כל חלקי בצל החלמונית או שנותר בצל נוסף על הנאכל. מחפורת זו שהותיר הדרבן מסיעת לצמחים שנותרו בה על ידי לכידת כמות מים גדולה יותר מאשר מקבלים צמחים אחרים.

החלמוניות ידועות גם ממקומות אחרים בנגב. ברכס רמת בוקר בוקר אותרו שני ריכוזים והם הוכרזו כשמורות טבע. האתרים בנ.צ.מ.177973/536164 וב-נ.צ.מ. 176955/535433. אתר נוסף ידוע בנחל אלות, בהר הנגב. עם התרבות הידיעות על גילוי חלמוניות במקומות שונים בנגב, נערך סקר מקיף, ברכסי רחמה וחתירה, על ידי תלמידי בית הספר הסביבתי במדרשת שדה בוקר, ובהנהלת פקח רשות שמורות הטבע באזור, דני אפיק (איזיק). בסקרים אלה נתגלו מספר אתרים נוספים. ארבעה ריכוזים שלא היו ידועים קודם, בנחל רביבים עליון, ובנחל שועלים שבמדרונות רכס חתירה. מספרי הנ.צ. של הריכוזים הועברו בשיבושים וכנראה שניתן לסמוך על שניים כמהימנים: 192106/540924 191106/540924.
אל השמורה ניתן להגיע ברכב מכביש 204 שדה בוקר-ירוחם כ- 3 ק"מ דרומית לירוחם. שלט על הכביש מפנה את המבקר מערבה, לאפיק נחל רביבים עליון.
יש אפשרות לנוע עם הרכב מספר מאות מטרים ומשם להמשיך ברגל. ניתן גם להגיע ברגל, לאחר ביקור בסכר ירוחם המרוחק כ- 600 מ' מהמקום.
מקורות:
סקרי שדה
חוברת טבע וארץ כרך ו חוברת י"א-י"ב אוגוסט – ספטמבר 1964
אתר ר.ט.ג, גנים לאומיים ושמורות טבע

604, שרידי מבנה בדווי

נ.צ. 174655/541477 ישראל חדשה
שרידי מבנה בן חדר אחד שטחו 5.5X4 מטר. הרוס, נותרו שניים עד שלושה נדבכי אבן גוויל. בקרבת מקום שטחי טרסות, בוסתן עצי פרי, ובור מים.

605, מאגר מים

נ.צ. 148229/541724 ישראל חדשה
ממוקם בקצה שלוחה של רכס בשלוחת קרן. המאגר חצוב בסלע הקירטון ובחלקו הנמוך יותר הוא בנוי באבן. רוב נפחו סתום כיום באדמה ונראים רק נדבכי הבנייה העליונים. כנראה שגם הבדווים טיפלו מעט בבור, בנדבכים העליונים נראים צמחים ואדמה שנועדו לסתום פתחים או להגביה את דופן המאגר. אל המאגר מוליכה תעלה רחבה שניקזה את מדרון הגבעה.

606, (168) ציורי סלע

נ.צ. 1483/5419 ישראל ‏חדשה
על סלע גיר גדול בעל גוון חום שחור נראים ציורי סלע אחדים או וואסמים.

607, הראבת סוילם אבו ניז'מה

נ.צ. 152608/541459 ישראל חדשה ‏
נמצא במדרגת ואדי בגוש גבעות, מערבית לחולות שונרה ומזרחית לכביש הר קרן. הפיר החצוב צר מאד כ_ 30 ס"מ. החוליה בנויה מאבני גוויל גדולות וישרות, במתאר משולש, לגובה 6 נדבכים. בין החלק העליון של הפיר והחוליה נותר חלל רחב.
הבור מנקז את המדרון שממערב לו, באמצעות שתי תעלות הזנה המוליכות אליו. הדרומית שבהן נראית מטופלת ושמורה.

608, בור מים

נ.צ. 152614/541067 ישראל חדשה‏ (טעות?)
נמצא בקרבת כביש הר קרן וחצוב לרגלי דרגש סלע קשה. הפיר צר כ_ 0.5 מ' ומעליו בנויה חוליה גסה באבנים גדולות, במתאר משול, נראים בה חריצי חבלים. קיר אבן בנוי, וסכירה בשפכי החציבה בסמוך לבור מכוונים את הזרימה אל פיו.

609, שתי בריכות פתוחות

נ.צ. 152808/541335 ישראל חדשה
ממוקמות בקצה מדרון, לפני נפילתו לערוץ ואדי. שתי הבריכות הסמוכות אחת לרעותה, נתחמות בצד התחתון שלהן על ידי קיר אבן בנוי. אל הבריכות מוליכות תעלות איסוף מים קצרות. שטח הבריכה הצפונית 7‏5X מ'. הדרומית מוארכת: ארכה 14 מ' ורוחבה 10-5 מ'. שתיהן סתומות ובתוכן צמחיה צפופה ועשירה, הכוללת: ארכובית, לענה חד זרעית, קנה מצוי, רותם ועוד. בסמוך לבריכות- שרידי מבנה 3X3 מ', ממנו שרד על פני הקרקע, נדבך אחד בלבד של אבני גוויל גדולות.

610-611, בור מים ובריכות

נ.צ. 153233/541088 ישראל חדשה
האתרים מצויים מערבית לחולות שונרה בסמוך לכביש הר קרן. הבור נחצב בתחתית מצוק לא גבוה. שתי תעלות ההזנה נופלות מן המצוק באלכסון משני עברי הבור אל הפיר. הפיר עמוק ונמנו בו לפחות עשרה נדבכי דיפון. בנדבכים העליונים נראה שיפוץ בבטון ומסגרת מברזל עגול, שהותקנה ביניהם. בסמוך לבור נראים שרידי מבנה, או מתקן ששרד לגבה נדבך אחד, מסביב, פזורים חרסים ביזאנטיים. על המצוק, כ_ 100 מ' מהבור, נמצאים מתקנים נוספים:בריכה חצובה, סתוה כיום ברובה. קוטרה כ-80 ס"מ. מצדה הנוגע בשפת המצוק נראית בנייה באבני גוויל.

612 כבשן סיד

נ.צ. 156902/541367 ישראל חדשה                                                                                                                    בערוץ גירי קצר הנפתח אל החולות. שיטחו כ_ 19 X ‏15 מ', גובהו מעל פני הקרקע כ_ 3 מ' ופניו חסרות את המתאר הרגיל. נראים בהם שני פתחים: האחד כלפי צפון מזרח והאחר כלפי צפון מערב. גם מיקומו הגיאוגרפי שונה מהרגיל. הוא אינו ממוקם במפנה מערבי אלא בערוץ קצר הנפתח כלפי דרום מזרח. על פני הכבשן נראים סיגים, אפר רב ואבני גיר קלויות. 

613, (169) מצדית

נ.צ. 157205/541929 ישראל  חדשה                                                                                                                    בראש רכס של גבעות גיר, בלב גוש חולות שונרה,  מצויים שרידי מצדית עתיקה,  שהוקמה בבניה יבשה מאבנים מקומיות, מהוקצעות. קירות המצדית התמוטטו פנימה, חלקם החוצה, ורק נדבכים אחדים מהם שרדו במקומם. שטח  המצדית  11 X ‏9.70 מ' והיא    מהוה נקודת תצפית טובה לשלושה כוונים:  לדרום, למערב (להר קרן) ולמזרח (לגבעות אבחה).                                                                                                                                                   במרחק מטרים אחדים  מהמצדית מצוי מבנה קטן, בן חדר אחד, ששיטחו 6 X ‏4 מ'.

סביב האתר נמצאו על-ידי הארכיאולוג דן גזית חרסים מתקופות רבות, החל מהתקופה הכלקוליתית, דרך תקופת ברזל ב' וכלה בתקופה הביזנטית. על שרידי קירות המבנה ועל סלעים מסביב חקוקים כתובות בערבית וסימני וואסם בדווים. מהכתובות זוהה בבטחה השם עבדאללה. שמות נוספים לא זוהו.

 

614, בור מים, מאגורה

נ.צ. 174655/541556   ישראל חדשה                                                                                                                  ברכס גבעת חיל, תקרתו התמוטטה אך הבור נשאר בשימוש גם לאחר אירוע זה. בשולי הפתח  שנוצר עקב ההתמוטטות נבנה קיר אבן נמוך, כנראה כאמצעי בטיחות, או כנגד חדירת לכלוך וסחף. שיטחו כ_ 12 X ‏9 מ'. חלק התקרה שנותר, שעון על שלושה  עמודים חצובים ונראים אף שרידי עמוד רביעי. בפינה הצפונית של הבור נחשף בהתמוטטות כעין תא, במידות 2 X ‏1 מ'. חלק מקירותיו חצוב וחלק בנוי והם היו מטויחים. לא ברורה מספיק משמעותו של חלק זה בבור.   

הבור חודש בעבר ע"י הבדווים .                                                                                                                          ריכב רובין, המערך הישובי והבסיס החקלאי באזור רחובות -בתקופה הביזנטית  חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. עמוד  193.

                                                                                                                     צילום 6.2016

                                                                                                                                                      צילום 6.2016

615, באר

נ.צ. 170538/541589 ישראל חדשה                                                                                                                    שרידיה ניכרים בגדה המערבית של נחל הבשור והיא אף מסומנת במפות. דופנותיה קרסו  כנראה  פנימה וכיום נראים רק דפנות לס והיא סתומה לגמרי. מסביב לבור נראים  שפכי החפירה. חלוקי נחל וחרסיות ונראה שהבאר הייתה חפורה אל אקויפר החלוקים של נחל הבשור. כיום נמצאת הבאר בין אפיק הנחל ובין שדות השלחין של אשלים. (שדות השלחין כיום הם בחלקם אתר לייצור חשמל סולארי 2016)

616, (170) גשר הרכבת התורכי, על נחל הבשור

נ.צ.  170697/541575   ישראל חדשה                                                                                                                  מסילת הברזל שהניחו התורכים במלחמת העולם הראשונה מבאר-שבע לסיני חצתה את נחל הבשור על פני גשר אבן ארוך. הגשר הרוס ברובו. שרידיו הבולטים הן שתי האומנות בקצותיו וביניהן בסיסי שלושה עמודים. שרידי  הבסיסים נוספים, אינם נראים כיום.                                                                                                                              שתי האומנות הקיצוניות טמונות בצדן האחד  בתוך סוללות עפר, בעד שצדן האחר חשוף אל מול הואדי.                       האומנה הצפונית שרדה טוב יותר  מהדרומית. חלקה התחתון שמעל היסודות, בנוי מאבני גוויל מצופות באבן גזית עם סיתות גס. מעל לנדבכים אלה בנוי הציפוי מאבן גזית עם סיתות עדין יותר ושרד לגובה  נדבכים אחדים.

האומנה החיצונית הצפונית, ברקע, ההרחבה באשלים

מעל האומנה  הדרומית "קולף" כל ציפוי האבן המסותת.

עקב כריית חלוקי נחל באפיק, הוסטה הזרימה ובבסיס האומנה הצפונית ניכרת סחיפה עזה, וחשיפת יסודות האומנה. בעת שיקום אפיק הנחל עם סיום הכרייה  הונחו סביב יסודות הגשר סלעים גדולים להגנת השרידים מסחיפה.

617, בוסתן

נ.צ. 1707/5416 ישראל חדשה                                                                                                                            בטרסה  הנסמכת על סוללת המסילה התורכית, בסמוך לגשר, שעל נחל הבשור,  מצוי בוסתן נטוש. מספר עצים שרדו עדיין, אך מצבם  מתדרדר והולך. בין העצים תאנה אחת שלה  מעט עלים והרבה פירות קטנים שלא מצליחים להגיע לגודל סביר ולהבשלה.  רימון ושני שקדים. עצי השקד בעלי גזע עבה וענפים גבוהים וחזקים רובם יבשים. גרמה להתייבשותם עבודות  כריית חומר ואדי באפיק נחל הבשור, שפגעו במערכת הולכת המים לבוסתן.                                                                      

(2011) כריית החלוקים הנרחבת נגסה בגדות הנחל ושרידי הבוסתן אינם קיימים יותר.

618, שרידי היאחזות הנחל אשלים (פקועה)

נ.צ. 171250/541030 ישראל חדשה                                                                                                                     אשלים בנויה על הגבעה, שעליה הוקמה היאחזות  נח"ל פקועה ב-1956.  הקמת המושב מחקה כמעט כל שריד להיאחזות. רק בתחתית הגבעה נותרו מספר סימנים לקיומה: יסודות דיר הצאן, עמודים  וחגורות בטון. השרידים הללו נראים מכביש 211 ניצנה-צומת משאבים, בפינה הדרום-מערבית של גדר מושב אשלים.

יסודות דיר הצאן של ההיאחזות

רשימת גרעינים בהיאחזות                                                                                        מתוך: ספר גרעיני הנחל אבי דואר

619, בור מים

נ.צ. 173461/541856 ישראל ‏חדשה                                                                                                                    חצוב במישור משופע, למרגלות גבעה, אל מול ערוץ רחב ובו טרסות, במצב השתמרות טוב. בטרסה שרידי בוסתן ועצי שיטה גדולים ויפים. לבור, פיר חצוב וחוליה הבנויה מאבני גוויל גדולות  מלוכדות בבטון. כניסת המים מבעד לפתח שמתחת לחוליה. לפני הבור סוללת שפכים גדולה ולבנה. (הכיתוב משנות ה-80)

                                                                                                                                                                        צילום 2016

הבור תחום כיום באתר יצור חשמל סולארי                  

620, בוסתן, שני עצי  שיטה שקד

נ.צ.מ 174213/541877 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                  עצי שיטה גדולים בעלי  צמרת רחבה. גובה כ-7 מ' ולהם גזעים עבים. בסמוך, שרידי בוסתן  ובו שרד עדיין עץ שקד אחד בלבלוב. כ-150 מטר ממנו עץ שיטה נוסף. 

העצים תחומים כיום באתר ליצור חשמל סולארי מגודרים ומושקים. השקד נראה בפריחה בפברואר 2016

 621, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 174200/541200 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                    עץ גדול דומה לשני שכניו בריכוז.                                                                                                                        עץ גדול רביעי בריכוז, בנ.צ. 174632/541242 

העצים תחומים כיום באתר לייצור חשמל סולארי, מגודרים ומושקים                                                            

 622, בית בדווי

נ.צ. 176427/541710 ישראל חדשה                                                                                                                    מבנה בן חדר אחד ששיטחו  7 X ‏4 מ'. בנוי מאבני גוויל וטין. עקב בנייתו במדרון  בחלקו בתוך  מחפורת. השתמר לגובה 2 מ', חלק מקיר, נדחף פנימה ע"י סכין  בולדוזר.

623, קרקס הצור בנחל שועלים

נ.צ.מ.  191317/541164 ישראל חדשה                                                                                                                נוצר כאן הבדל רב בין שתי גדותיו. בעוד שהגדה הדרומית  גבוהה יותר ונחשף בה קירטון לבן הגדה הצפונית בנקודה זו יוצרת קרקס רחב במרחק מאתים עד שלוש מאות מטר מהאפיק. הקרקס מתוחם במדרגת צור בגובה  1.5 – 2 מטר מדרגה זו שימשה בעבר כנראה גם כמחצבת אבן צור. לרגליה חונים בדווים. ושרידי הציוד וגללי העיזים מפוזרים בקטעים, לכל אורך מדרגת הצור הארוכה . קטע זה של הנחל מומלץ לביקורים. (2015)

קטע מדופן "קרקס הצור"

624 (מ,מ 24) אתר העצים המבורזלים

נ.צ.  198212/541108 ישראל חדשה                                                                                                                    שרידים של גזעי עצים מבורזלים, שקוטרם כמטר ואורכם מטרים אחדים, מוטלים על מדרון אבן חול, מעט דרום לכביש המכתש הגדול, בסמוך למיסעף הדרך המובילה למעלה אברהם. שרידי עצים מבורזלים פזורים גם באתרים אחרים במכתש הגדול, אך אלה הגדולים ביותר. לאתר חשיבות מדעית רבה.

ממערב לאתר עוברת דרך עפר מרוצפת אבני גוויל ("סולינג"). זוהי הדרך שנסללה על-ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא מוליכה לאתר נטוש של קידוח נפט, הנמצא כ-2.5 ק"מ מדרום לכאן.

625, מעביר מים במסילה התורכית

נ.צ. 169221/540273 ישראל חדשה                                                                                                                    מעביר המים נותר על עומדו בשטח בן מאות דונמים שהוכשר לחקלאות עבור מושב שיתופי אשלים. שניים עד שלושה ק"מ משני עבריו הוסרה סוללת המסילה והמעביר נותר בודד בלב השטח החקלאי.

626, חלמוניות נחל רביבים עליון ומטמורה בנויה

נ.צ.מ. 191822/540496  ישראל חדשה                                                                                                                אל האתר ניתן להגיע… (ראה חלמוניות נחל שועלים אתר 627). כ-1 ק"מ מנקודת עזיבת הדרך לחלמוניות נחל שועלים, ב-נ.צ. 192046/540537 יש לעזוב את הדרך ולפנות לכיוון דרום מערב. מתגלה ערוץ משני, שטוח, שמשני עבריו משטחי סלע חלקים. במשטחים אלה ומשני עבריו של האפיק הראשי של הנחל חלמוניות רבות. הפריחה מתחילה בתחילת חודש אוקטובר במפנים צפוניים ובהדרגה הפריחה ממשיכה במפנים מזרחיים ודרומיים הפריחה מסתיימת לקראת אמצע חודש נובמבר. בדופן הדרום – מערבית של הנחל מצויה מטמורה בדווית בנויה ושמורה היטב. בניית אבני גוויל שסוגרת על נקרה טבעית בסלע. בביקור ב-תחילת אוקטובר ניצפו באתר חלמוניות מעטות בלבד. כמו כן נצפה כאן גם יעל זכר מבוגר בעל קרניים גדולות מאד

 

627, חלמוניות  נחל שועלים וקינון דורס

נ.צ.מ.  192106/540924 ישראל חדשה                                                                                                                 ריכוז חלמוניות. התגלה בסקר שנערך על ידי פקח רשות שמורות הטבע דני אפיק (איזיק) עם בית הספר הסביבתי במדרשת בן גוריון  ב – 29/10/1983. ריכוזים נוספים נתגלו במקום נוסף בנחל שועלים, ובנחל רביבים עליון.                 אל האתר נגיע מכביש 204. ניתן לרדת מהכביש בחוות נעמה, או בנ.צ. 190127/542477  בסמוך לאבן ק"מ 149. בנ.צ. 191986/540911 יש לעזוב את הדרך לכיוון צפון מזרח, ואפיק הנחל מתגלה. בנחל שועלים וביובל שלו מצוי קניון יפה של סלעים חלקים  וקירות זקופים, ובו גבים גדולים. הערוץ עמוק, ובו מפל קטן, גבים, וכיסי קרקע.   עיקר פריחת החלמוניות כאן היא בערוץ משני של נחל שועלים, אך מקצתם גדלות גם על המדרון הדרומי (מפנה צפוני) של הערוץ העיקרי. הפריחה נראית לאורך מאות מטרים, משני צידי הערוץ. עקב מציאות שכבת הסלע המאפשרת גדילת החלמוניות, במפנים שונים, מתמשכת פריחת החלמוניות החל מתחילת אוקטובר במפנים צפוניים ועד לאמצע נובמבר במרכז האפיק ובמפנים הדרומיים.                                                                                                                    ב_ 23/10/93 נצפתה כאן פריחה מעטה. בדופן המערבית של הערוץ, בראשה, שכבת סלע בעלת נקיקים וחריצים, ובה קן עורב וקן גדול יותר כנראה קן ישן של עיט סלעים. בנוי בתוך שקע מרווח במצוק, לקן שכבות זרדים רבות המעידות על שימוש, במשך שנים רבות. הקן נמצא בקיר המערבי של המצוק במפגש של היובל עם נחל שועלים. בקיץ 1983 נראתה יריעת בד מונחת על פני הקן. בתצפית נוספת בסתיו 1985 נראית היריעה משולבת במבנה הקן. הגובה הרב של תשתית הזרדים יכול לרמז על השימוש הרב שנעשה בקן.

עיקר הפריחה במדרון הימני. הגב הגדול ימין למטה. הקן הנטוש בניקרה משמאל.   

לרגלי הדופן המזרחית גב גדול שמחזיק מים זמן רב לאחר שיטפון. אל הגב מוביל שביל חצוב בסלע הקשה, אורכו כ-6 מטר ורחבו 10 – 20 ס"מ. בקרבתו ספלולים חצובים .

בערוץ היפה שכנו בעבר בדווים והותירו בו גרוטאות רבות ושרידי בגדים המכערים מאד את הקניון.

628,  כבשן סיד

נ.צ. 152531/540683 ישראל חדשה                                                                                                                    במורד גבעה, במפנה צפוני, בסמוך לכביש הר קרן. הכבשן רדוד, ומעט פגוע. הגבעה נחפרה ונפגעה קשות ע"י כלים כבדים. ראש הגבעה  תלוליות אבן, כנראה טומולי.

629, (173) מצדית, תצפית נוף

נ.צ. 153176/540683 ישראל חדשה                                                                                                                    בראש גבעה, ממערב לחולות שונרה ובסמוך לכביש הר קרן, מצויים שרידי מצדית סגלגלה, או בעלת פינות מעוגלות, ששיטחה כ_ 22 X ‏22 מ'. המיצדית נבנתה מאבני גוויל  גדולות ועל פני השטח נותרו ממנה רק 4-3 נדבכים ומפולות אבן. הגבעה והמצדית נפגעו בעבודות עפר של סקר סיסמי. המיצדית סבלה פגיעה נוספת, לאחר שבמרכזה חפר בולדוזר עמדת טנק, לעומק של כמטר אחד. בחפירה נחשפו אפר רב וחרסים. בביקור במקום עם דן גזית ב- ספטמבר 1990 נלקטו בהם חרסים מהתקופות: ברזל 2 רומית ביזנטית.                                                                                מהגבעה תצפית יפה ושליטה טובה לאזור גדול.                         

אזימוט                                                       טווח

1, בריכת מים רמת מטרד                130     28 ק"מ

2, מרכז רכס נמוך הר- ספון             154            15 ק"מ

3, ראש חורשה                             175            49 ק"מ

4, הר חורשה קצה צפון מערבי        178            46 ק"מ

5, שלוחת קדש כיפה מרכזית          180            32 ק"מ

6, קציעות                                  205             12 ק"מ

7, ג'בל חלל (סיני) מרכז הרכס       233             54 ק"מ

8, מושב ניצני סיני (קדש)              240             13 ק"מ

9, תצפית הר- קרן                        335           3.5  ק"מ

630, מחצבה עתיקה

נ.צ.מ. 154106/540395 ישראל חדשה                                                                                                                  ממוקמת בראש אחת מגבעות הגיר המתרוממות במערב גוש חולות שונרה. בראש הגבעה נמצאת שכבת גיר קשה בעובי 1 מ' בקירוב. האבן נחצבה בקטע בן כמה עשרות מטרים בהיקף הגבעה. לא ברור מהו היעד אליו נועדו אבני המחצבה. יתכן שנועדו למבני האתר מתקופת הברונזה שלרגלי הגבעה? (אתר  632). במדרון המזרחי של הגבעה המנוגד למחצבה יש מספר מחילות דרבן פעילות. בפי הבדואים נקראת הגבעה שונרה (נ, ר, קמוצות) – חגלה.  בעברית נקרא האזור והחולות – חולות שונרה. (נ-שווא) שונרה-חתול הבר.

631, (174) טומולוס

נ.צ. 154907/540602 ישראל חדשה                                                                                                                     גל אבנים  בראש אחת מפסגות הגיר הבולטות מהחולות שממערב לחולות שונרה.

632, "כפר" מתקופת הברונזה הקדומה

נ.צ. 155087/540569 ישראל חדשה                                                                                                                    על מדרון גבעה בחולות שונרה ריכוז של מבנים. מהמבנים נותרו נדבך או שניים של אבני גוויל  על פני השטח. כל יחידה מבנה נראית כמספר חדרים סביב חצר עגולה. השטח חולי והחולות אף "מטפסים על הגבעות שמצפון מערב למשטחי החולות. ה"כפר בנוי באוכף גבעה ובמדרון החולי שלה.

633, בית קברות מתקופת הברונזה הקדומה

נ.צ. 154649/540496 ישראל חדשה                                                                                                                    בית הקברות נמצא במישור חולי ממזרח לכפר (אתר 632). על הקברים הונחו אבנים בעלות פטינה שחורה שהובאו ממדרון גבעה, כ_ 200 מטר מבית הקברות.

634, כבשן סיד

נ.צ. 155252/540739 ישראל חדשה                                                                                                                    ממוקם בסמוך לאחת מגבעות הגיר שבמערב חולות שונרה. הכבשן גדול יחסית שיטחו כ_ 20‏14X מ' וגובה סוללותיו כ_ 7-6 מ'. מתאר פניו אינו ברור ביותר ונראים שני פתחים: לכיוון דרום-מערב ולכוון צפון. במדרון שמעליו שכבת סלע קשה ששימשה כמקור האבן לשריפה. על הסוללות נראים סיד, אפר וסיגים. סביבו נילקטו חרסים ביזאנטיים.

635, כבשן סיד

נ.צ. 155420/540681   ישראל חדשה                                                                                                                  נמצא בסמוך לכבשן נוסף, לרגלי רכס גבעות, במפנה דרום מערבי. שיטחו כ_ 11 X ‏7 מ' ופתחו כלפי דרום מערב. גובה סוללותיו כ_ 4-3 מ' ובמדרונות נראים סיד, אפר וסיגים. בכבשן זה נראה לראשונה במהלך הסקר חלקו הפנימי של כבשן, שכנראה נחפר חפירה חלקית. החלק שנחפר, הוא הקצה הצפון מזרחי של הכבשן. נראה שקע בקוטר כ_ 4 מ' ובו בניה באבני גוויל בינוניות בהיקפו של השקע. מהם – גלויים, 8-4 נדבכים. האבנים בחלקן קלויות, אדומות או אפורות. הפתח שבו הייתה כנראה מנהרת רוח, אינו חשוף. וגם כאן כמו ברוב הכבשנים, מקומו בדרום מערב, התלולית. בסמוך לכבשן שרידי מבנים בני אותה תקופה, וכנראה קשורים אליו. החרסים שנבדקו בסביבה, הם מהתקופה הביזאנטית.

636, מבנה בדווי

נ.צ. 159618/540272 ישראל חדשה                                                                                                                    שרידי שני מבנים 6 X‏ 4 מטר, ומבנה נוסף 5 X‏ 5 מטר. ניבנו מאבני גוויל ואבני גזית שנלקחו מבית חווה קדום. שריד נוסף חרב ביותר וממנו נותרו רק משטח – 7 X‏ 4 מטר מטויח,  וקירות בגובה שני נדבכים עם שרידי טיח עליהם.

637,  (175) ממגורה חצובה 

נ.צ. 163907/540910 ישראל חדשה                                                                                                                    שטח הממגורה כ- 7X5 מ' וגובהה מעל 2 מ'. בקיר הרוחב המזרחי מצוי פתח שרוחבו 3 מ'. אל הפתח נחפר במדרון  מסדרון, שארכו 10-8 מ'. בפתח נבנו תוספות על ידי הבדווים – הפתח הוצר ונבנה בו כעין חדר כניסה קטן, מקורה. חומרי הבנייה הם אבני גוויל מלוכדות בטין עם תבן. תומכים בגג חדר הכניסה הקטן עמודי ברזל, פס  ואדן מסילת הברזל התורכית. מעליהם כיסוי פחים וטין, עם תבן. מסביב לממגורה  חרסים רבים מהתקופה הרומית – ביזאנטית.

638,  (176) ממגורה חצובה

נ.צ. 164542/540384 ישראל חדשה                                                                                                                    במדרון גבעה חצובה ממגורה, הנראית כשקע בלבד. שיטחה  כ_5 X ‏4 מ' וגובהה כ_2 מ'. במחשוף החציבה נראות שתי שכבות צור דקות. ערמות שפכי החציבה מעורמות במדרון, לפני הפתח.

639, בור מים

 נ.צ. 172548/540775 ישראל חדשה                                                                                                                    חצוב במדרון חצצי צור. פתחו החצוב כ- 1X1  מ' אין סימני בניית פיר. אין תעלות איסוף מים

640, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 173111/540361 ישראל חדשה                                                                                                                    צומח בערוץ שטוח, באזור מישורי, מדרום מזרח לישוב אשלים. בינוני בגודלו כ_2.5 מ'. נראה שבעבר נכרת גזעו אך העץ התחדש  והתפתח.

641, (177) ישוב מתקופת הברונזה התיכונה I‏

נ.צ. 177594/541593 ישראל חדשה                                                                                                                     על מדרון שלוחה, באזור הררי ומבותר, מצויים שרידי ישוב עתיק גדול יחסית, שמנה עשרות בתים בנויים בצפיפות. הבתים עגולים דוגמת אתר "משאבי שדה". במרחק כמה  מאות מטרים ממערב לאתר חפורה תעלה ששרידיה נראים לאורך עשרות מטרים. התעלה מסתימת בשקע מלא סחף, שהוא כנראה בור מים סתום.

642,  (178) חרוב עתיק

נ.צ. 179646/540085 ישראל חדשה                                                                                                                    ‏עץ גדול ועב גזע. צומח באפיקו של נחל באר חיל (ואדי אום חרובה), בעבר עברה כאן דרך עתיקה שנקראה על שם העץ: טאריק אום חרובה גובה צמרתו כ_8 מ'. העץ מניב פירות מעטים. אופן הפרייתו הווה חידה, במשך שנים רבות.  בשנת 1979 נתגלו מס' עצים נוספים במורדות המערביים של הר רחמה ובעיית ההפריה נפתרה חלקית. בשנת 1978 נפגע קו נפט גלמי שעובר בקרבת העץ, כ_200 מ"ק דלק גלמי שטפו את הערוץ ליד גזעו ואף פגעו בענף גדול נמוך. ביזמת אלון גלילי מרשות שמורות הטבע, גויסו מחפרון ועשרות נערים, שפינו את הדלק מקרבת העץ. האזור גם נשטף בכ_2000 מ"ק מים מקו מקורות, כך ניצל  העץ היפה.    על שם החרוב אף נקראה דרך עתיקה שעברה במקום (טאריק אום חרובה). תוואי הדרך נהרס ברובו עקב סלילת כביש והנחת קווי מים, טלפון ודלק.

643 (מ,מ 25) מחשוף גיאולוגי

 נ.צ. 2019/5409 ישראל חדשה                                                                                                                            מחשוף יחיד של אבן חול וקונגלומרט מתקופת הניאוגן נמצא בנ.ג. 398, שבקרקעית המכתש, כקילומטר אחד מצפון-מערב לשער המכתש.                                                                                                                                העובדה שמיסלע ניאוגני נמצא בתוך המכתש מעידה, כי המכתש כבר היה קיים בתקופת הניאוגן, כי לולי כן לא היו משקעים ניאוגניים מסוגלים להצטבר בו. בעקבות זאת נראה, כי המכתש נוצר עוד לפני תקופת הניאוגן (3 – 15 מיליון שנה לפני זמננו), או במהלכה.

644 (מ,מ 26) חניון האקליפטוסים

 נ.צ.  2024/5401 ישראל חדשה                                                                                                                          כ-50 מ' מצפון לכביש, 300 מ' ממערב לשער הניקוז של מכתש חתירה, בגדה הדרומית של נחל חתירה, מצוי משטח טבעי מפולס ובו שבעה עצי אקליפטוס.                                                                                                                   עברו השני של הנחל מצוי מחשוף צבעוני  ביותר של אבן חול נובית מן הקרטיקון התחתון. בעבר היה כאן מפעל קטן לייצור בקבוקי חול צבעוני ("חול אילת"). במקום הוקם חניון מטיילים למנוחה ואכילה ושהיית יום ולילה.

• 645-646 בית קברות, ושרידי מחנה סוללי כביש רפיח-ניצנה

נ.צ. מ. 1424/5395 ישראל חדשה                                                                                                                        במדרגת ואדי רחבה, מצפון מזרח לבאר מילכה, פזורים מספר ריכוזי קברים, בדרך כלל בקטעים מוגבהים יותר. הקברים מסומנים בתלוליות עפר שעל חלקן חלוקי נחל גדולים. לעיתים מונחים על הקברים גושי בטון. על קברים רבים פזורים חרסים אדומים.                                                                                                                                        בסמוך לבאר מילכה, ולבית הקברות הקדום,  מצויים עקבות המחנה הבריטי של סוללי כביש רפיח-ניצנה. ליד שקע מאורך שבו ניצבה, כנראה מכונה כלשהי, מונחות ערמות חצץ דק וערמות אספלט פזורות בשטח. בסמוך מצויות שורות של שקעים מרובעים, שבהם הוצבו, כנראה, אוהלים. הכביש המקורי הסתעף מהכביש הבריטי באר שבע – סיני והגיע לרפיח. עם נסיגת כוחות צה"ל מסיני, ב-1957, נחרש הכביש ונהרס כליל. לאחר מלחמת ששת הימים נסלל  הכביש מחדש, אך הסתיים בשייח' זוייד ולא ברפיח. קטע משובש  ביותר מכביש  מנדטורי זה שרד לאורך מספר קילומטרים,  בין קציעות לכביש הגבול. ניתן לראות עד היום מצבורי פחיות אספלט מתוצרת "של" שנותרו בשולי הכביש.                קטע ארוך משרידי הכביש, חודש לצרכי יישובי האזור כמהין ובאר מילכה.

שטח בית הקברות מגודר כיום.

 

שרידי פחיות האספלט של הכביש המנדטורי

 647, (183) באר מילכה (ביר מלגה)

נ.צ. 142583/539477 ישראל חדשה                                                                                                                    במדרגת נחל, כ_100 מ' מדרום-מערב לאפיק נחל לבן, בסמוך למפגשו עם נחל ניצנה חפורה באר. מכאן גם שמה הערב של הבאר – ביר מלגה – שמשמעותו מפגש. (חבל שבקביעת שמה העברי לא נותרו עקבות מפגש זה).                עומק הבאר 19 מ' וכיום היא יבשה. בחלקה התחתון היא חצובה בצורת מחומש. וחלקה העליון מדופן באבני גיר קשות.                                                                                                                                                       הבאר שופצה בידי הבריטים וצורתה אופיינית לבארות רבות אחרות בנגב, ששופצו גם הן: קרוי מקומר, ובו פתח מלבני בין ארבע  קורות ברזל. מסביב לכיפה, בשולי משטח הבטון המקיף את הבאר, מצויות ארבע שקתות בטון, שמידות כל אחת מהם 205 X ‏53 ס"מ. בסמוך לבאר  עובר הכביש הבריטי הישן ניצנה – רפיח.

648, בור מים

נ.צ. 157558/539741 ישראל חדשה                                                                                                                     צוב בצפון מערב גבעות איבחה. לבור פיר עגול, חצוב לעומק כ_5 מ'. בראשו בניה גסה באבני  גוויל גדולות. הבור ניזון בעבר מערוץ ואדי שנסכר בסכר אדמה גבוה.  הסכר פרוץ כיום ותעלת איסוף בערוץ מסדירה את זרימת המים לבור. כ_2  מ' מהפיר: פתח נוסף, גם הוא מוסדר בבניה באבן. בבור יש מים. 

649, (184) בית קברות

נ.צ. 157558/539974 ישראל חדשה                                                                                                                    במשטח לס, באיזור גבעות איבחה, מצוי בית קברות בדווי קטן, הכולל 6-5 קברים. על הקברים מונחים אבנים וחרסים עתיקים, שנאספו כנראה בשטח. סביב בית הקברות מפוזרים חרסים עזתים שחורים.

650, בור מים

נ.צ. 157601/539318 ישראל חדשה                                                                                                                    נחצב בערוץ, בגבעות איבחה. מעל לפיר החצוב, בנויה  החוליה  מאבני גוויל גדולות, בבניה בלתי מסודרת. הבור ניזון בחלקו ממי הנגר של הערוץ. לשם כך נסכר הערוץ  בסוללות אבן ובשפכי הציבה. בגדה הצפון מזרחית של הערוץ קיימת גם  מערכת איסוף מי נגר, הכוללת   שתי תעלות, האחת מעל לרעותה. ייתכן שבשלב מסוים יצאה התעלה התחתונה מכלל פעולה, והיה קל יותר לחפור תעלה חדשה מאשר לשפר את הישנה.                                                  במורד הערוץ על  משטח לס, נמצא בית קברות קטן כנראה בדווי. בסמוך אליו קיים סכר עפר גבוה.

651, (185) מבנה בדווי, ביכת נאסר אבו-נאסר

נ.צ.   157840/539902  ישראל חדשה                                                                                                                  מבנה בן חדר אחד, ששיטחו 5‏3X מ', בפינה הצפון-מזרחית של גוש גבעות  איבחה. קירות הבית, הבנוי מאבני  גוויל, השתמרו לגובה של כ_2 מ', וזה כנראה גובהם המקורי. על הקירות שרידי טיח שנעשה מטין מעורב בקש  חרוך. בתוך החדר ניצב עמוד בנוי מאבנים גדולות, אך לא במרכז החדר, אלא בחלקו הצפון-מזרחי. הפתח נמצא בקיר המזרחי. בסמוך  לו, על רצפת המבנה, מונחים פסי  מסילת ברזל צרה שתמכו,  כנראה,  את גג המבנה.

במרחק כ_500 מטר, מן הביכה  סמוך למדרגת סלע, נמצאת ממגורה  תת קרקעית, שגם היא הייתה בשימושו של אבו נאסר. הממגורה  חצובה  בחלקה  בסלע הקירטון הרך, וחלקה בנוי באבני גוויל ובטון בהיר, בצבע הקרקע. צבע זה מסווה את הממגורה ומקשה על גילויה, גם כשעוברים בסמוך לה.                                                                            שטח הממגורה 2 X ‏2 מטר, ועומקה כ_2.5 מטר. מידות פיתחה המרובע כ_50 X ‏50 ס"מ. משפחת אבו נאסר נמלטה לירדן במלחמת העצמאות, לאחר שהטמינה בקרקע, בסמוך לממגורה, מסמכים שונים. ב-1987 לאחר מות האב הגיע  אחד מבניו לאזור הממגורה וניסה למצוא את מסמכי משפחתו. לא ברור אם המסמכים נמצאו, אך סימני חפירה רבים נותרו בשטח.                                                                                                                                             (מידע בע"פ עיידה שלייבה)                                                                                                                                בחולות מצפון לבית התגורר סלימאן אבו חזאל שברח במלחמת העצמאות לירדן.                                                      מקור השם: עיידה שליבי במקום.                                                                                                                          08.2007  נעלמו פסי המסילה שהיו מונחים על רצפת המבנה

652, עץ אשל הפרקים

נ.צ.  159427/539535 ישראל חדשה                                                                                                                    צומח על דיונת  חול החוסמת ערוץ נחל קטן, במזרח גבעות אבחה. העץ גדול ובעל מספר ענפים ראשיים גדולים. שורשיו שנחשפו ברוח נראים ככמה גזעים ומשווים לעץ מראה  מעניין.

653, (186) הראבת סלאמה אבן איליאין וחרבות מבנה 

נ.צ.  159423/539532 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                  מכלול אתרים של חווה חקלאית,  בראש גבעת נ.ג. 319, במזרחו של גוש גבעות אבחה. שטח המבנה המרכזי של החווה הוא כ- 20 X‏ 4 מטר, והוא מחולק לשלושה – חמישה חדרים. גלי ההריסות חסרים אבני גזית. מתחת להריסות נראה גזע עץ משויף בחתך מרובע.

 

במדרון הגבעה חצובה מערכת של בורות מים. חלקם הרוסים לגמרי, אך שניים מהם עודם פעילים. שטח הבור האחד  6 X ‏5 מ'  ותקרת הסלע שלו שרדה כמעט בשלמותה. שטח הבור השני 5 X‏ 4 מ' לערך  ותקרתו  התמוטטה. הדופן המערבית שלו היא קיר בנוי מאבני גוויל גדולות ואבני גזית. עובי הקיר כחצי מטר והוא מתנשא לגובה של כ_2 מ'. על קרקעית הבור גדל עץ אשל.

שני הבורות מטויחים היטב, חלק  מהטיח לבן וחלקו טיח מלט מודרני, והם מחזיקים מים גם כיום.                                מצפון לבורות מצויה מערכת מחפורות מסובכת, הנראית כשרידי בורות מים שהתמוטטו ויצאו מכלל שימוש. בתחתית הגבעה עמק חולי, חסום בדיונת חול גבוהה.

העמק היה מרושת  מקצה לקצה בטרסות אבן, והשתייך כנראה לחווה החקלאית. בסוף שנות ה- 80 יושר השטח על-ידי צה"ל לשימושיו וסוללות האבן נעלמו. במקום נותרו חלקי עמודי חשמל. האתר שימש לחניית מסוקי צ'ינוק של צבא ארה"ב. 

מקור השם: עיידה שליבי במקום.   

654, דיונת חול גבוהה ואתר חניה ארכאולוגי

נ.צ. 161037/539817 ישראל חדשה                                                                                                                    אתר חניה גדול המשתרע על קצה דיונה וגבעת גיר אבנית. החול בחלקו נייד ובחלקו מאובן. פריטי האתר שבחולות עדיין נחשפים. בין הפריטים הרבה מאד שברי אבנים קלויות. הרבה פריטי צור ומעט חרסים. ניתן להניח שאתר החניה הגדול התבסס גם על הגב שבקרבתו. (אתר 655) במקום נמצא בדצמבר 2006 צב חולות צעיר שכל אורכו כ- 4 ס"מ.    הדיונה נחצבה בעבר, ונותר מדרון תלול, המשמש כאתר גלישת חולות.

לאחר אחת מסופות הרוח בשנת 2013  התגלה בשולי הדיונה מוקד מדורה ובו אבנים קלויות, אפר, עצמות, וחרסים (כנראה מהתקופה הרומית-ביזאנטית). המוקד נעלם בעקבות רגלי גולשי החול הרבים, וגלגלי הטרקטורונים.

מקורות:                                                                                                                                    ריכב רובין, הנגב כארץ נושבת עמוד 129                                                                                      סקר שדה                                                                                                                                  2017 האתר משמש כיום שרותי אירוח מסחריים

655, (187) גב ומפל

נ.צ. 160779/539495 ישראל חדשה                                                                                                                    מצפון מערב לצומת שבטה, ליד כביש 211, ניצנה -באר שבע, עובר ערוץ המנקז את אזורי משלט שבטה ומצפה שבטה.                                                                                                                                                      לאורך כמה מאות מטרים, פזורים בערוץ מפלים, שגובהם גדל והולך במורד הערוץ ככל שהוא מתחתר לעומק המסלע הקירטוני. סדרת המפלים מסתימת בנקיק שבקרקעיתו גב, המחזיק מים כמה חדשים לאחר שיטפונות החורף.              עומק הנקיק הקירטוני כ-15 מ', ואורכו כמה עשרות מטרים. לאחריו נמשך האפיק באזור חולי ונבלע בחולות בדרכו  לעבר נחל לבן.

656, בריכה בנויה

נ.צ. 162037/539443 ישראל חדשה                                                                                                                    חפורה במדרון גבעה המשתפל אל ערוץ קטן. המדרון קירטוני ומכוסה בשכבת חול נודד. הבריכה העגולה, סתומה ברובה בחול נודד ולמרגלותיה ערמת שפכים. רק חצי היקף  הבריכה, גלוי כיום. ובו נראית הדופן בגובה 1.5 מ'. הקירות מדופנים באבני גוויל מלוכדות בטין.  קוטר הבריכה: כ_2.5 מ'.

657,  בור מים

נ.צ. 162441/539569 ישראל חדשה                                                                                                                    נמצא באיזור פלישת החול הנודד וסתום בחלקו עקב חדירת חול  פנימה. הפיר והחוליה בנויים  מאבני גוויל גדולות. בפתח קבוע מוט ברזל עם שרשרת ששימשו לנעילת  הבור.

658, בור מים-ממגורה

נ.צ. 162403/539284 ישראל                                                                                                                              נחצב במדרון גבעה הפונה אל כביש 211 באר שבע – ניצנה בסמוך לצומת שבטה.  שיטחו כ_10 X ‏10 מ', גובה תקרתו כ_2 מ'. שני עמודים  חצובים תומכים את התקרה. הפיר ממוקם  כ_2 מ' מדופן הרוחב  המזרחית. במשך שנות השימוש בו שונה ייעודו והפך ממאגר מים,  לממגורה או בור מגורים.  הפיר נאטם לחלוטין ובדופן הרוחב, הדרומית נפרץ פתח לכניסה, אל חלל הבור. מפתח הכניסה ומטה נחצב מסדרון  בשכבות אדמה  וקירטון. המסדרון מדופן באבני גוויל גדולות, למניעת התמוטטות הדפנות.

659, בור מים

נ.צ. 164119/539471 ישראל חדשה                                                                                                                    פיר הבור הוא בקוטר כ_1 מ', חצוב בגיר קשה עם בולבוסי צור. איננו מדופן אין מעליו חוליה בנויה. ממזרח  לבור ערמת שפכים גדולה ובה אבנים קירטוניות גדולות יחסית.

660, בור מים

נ.צ. 164119/539471 ישראל  חדשה                                                                                                                    תקרת הבור התמוטטה, בחלק שנותר, נראה הפיר בקוטר 2 מ'. בדופן הדרומית של הבור, בחתך  התמוטטות, נראות שלוש  שכבות צור. בשקע ההתמוטטות נאספה  קרקע וגדלים בו צמחי רותם גדולים, אטד ערבי מתנן שעיר ויפרוק. שפכי חציבת הבור נערמים כסוללה מדרום לו.

661, (188) מחצבות אבן קירטון עתיקות.

נ.צ.מ. 165668/539471 ישראל חדשה                                                                                                                  שתי מחצבות בראש גבעה, הצופה על הכביש הבריטי הישן שבטה-אשלים. בטעות הן מסומנות במפה כבור מים. בשתיהן נחצבו אבני נארי משכבה קשה מעט יותר מהסלע הרך של הגבעה. אורך  המחצבה הצפונית כ_30 מטר. והיא יצרה מדרגה שגבהה כ_3 מטר. המחצבה השנייה, קטנה יותר. נמצאות בקרבת סוללת המסילה התורכית.

662, (189) בור פקועה, חורבת פקועה.

נ.צ. 169360/539301 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                    בור פקועה, ששיטחו 11 X ‏10 מ', לערך, הוא אחד מבורות המים  היפים והמיוחדים באזור. בעיקר מעניינות כאן הן שתי קשתות שלמות לחלוטין, בנויות מאבני גזית, שגובהן כ_2.5 מ' מעל לקרקעית. שרידי ארבע אומנות נוספות, שנותרו בדפנות הבור, מעידות כי היו כאן עוד שתי שורות של קשתות. הקשתות תמכו בתקרה בנויה כנראה, שקרסה זה מכבר. במרכז  הבור  מצויים שרידי עמוד תמך חצוב, שתמך בעבר את תקרתו המקורית, החצובה.                                        בדפנות הצפונית והמזרחית תוקנו סדקים  רבים של  בסלע, באבני גוויל קטנות מלוכדות במלט קדום. כן מצויים כאן משטחים קטנים עם  טיח קדום, קשה.                                                                                                                  קרקעית  הבור מלאה בסחף. סביב הבור בנויים קירות נמוכים מאבני גוויל ואבני גזית. כנראה שהם ניבנו מטעמי בטיחות, לאחר שהתקרה קרסה.                                                                                                                           בדופן המערבית של הבור הפתוח  מצוי פתח מלבני של בור חצוב קטן יותר, ששיטחו 6 X ‏6 מ' וגובה תקרתו כ2 מ'. את התקרה תומך עמוד חצוב, עבה,  1.80 X‏ 1.80. בור זה ניזון מהבור הפתוח.

בתקופת מלחמת המפרץ שימש הבור כ"חדר אטום" למשפחה בדווית: הפתח הוצר בבניית אבני גזית וחלקי בטון טרומי מלוכדים בבטון. מעל הפתח השתלשלו יריעת ברזנט ויריעת פלסטיק. על הקרקעית נותרו מאותה תקופה "מזרונים", שנעשו  משיחי השבטוט המצויץ, וחלקי מסכות אב"ח.

בראש גבעה שטוחה בסמוך לבור  פקועה,  מצויה חורבת  פקועה – שרידי מספר מבנים ביזאנטיים. צה"ל בחר דווקא באתר זה להקמת מיתקן אימונים עם  חפירות וסוללות עפר. החפירה השחיתה חלק מהמבנים העתיקים וחשפה אבני גזית מסותתות יפה וחוליות עגולות של עמודים. בשקע גדלה צמחיה יפה, כולל עשרות רבות של נוריות אסיה הפורחות בעונתן.

663, בור מים

נ.צ. 171598/539339 ישראל  חדשה                                                                                                                    ממוקם בשפך יובל קטן של נחל הבשור, בצמוד לגדה התלולה. עומקו 3 מ' עד גובה פני המים. הפיר והחוליה בנויים באבני גוויל גדולות ומלוכדות בבטון, 30 X 30 ס"מ. סביב הפיר נעשה גם שימוש בקרשים וברזלים. בתוך הבור נראה פס מסילת ברזל צרה.  אל הבור מובילות שתי תעלות הטיה שמתמשכות לאורך המדרון התלול. תעלת המים המזרחית מטופלת גם כיום. תוואי התעלה נבחר בתשומת לב רבה ובחכמה: הוא עובר מתחת למשטחי סלע חלקים, וכל טיפת גשם שיורדת על משטחים אלה ניגרת אל התעלה ומובלת לבור. בור המים בשימוש גם כיום ע"י בדווים.                      מרץ 2020 עדכון נ.צ.

664, מחצבת "סולל בונה" נטושה.

נ.צ. 173464/539072 ישראל חדשה                                                                                                                    מחצבת אבן שפעלה בשנות ה-60 במקום נותרו שרידי מתקנים, פגועים בעיקר על ידי אימוני הצבא.

665, עץ שיטה סלילנית, קינון

נ.צ. 171701/53900 ישראל חדשה                                                                                                                      צומח באפיק הדייקה של הבשור. העץ גדול ועב גזע, גובהו כ_8 מ'. בצמרתו הענפה שני קינים. באביב 1984 קינן בעץ זוג בזים מצויים וגידלו 4 גוזלים.

666, (190) מחילות צבוע

נ.צ. 171832/53900 ישראל חדשה                                                                                                                      המערות נמצאות בגדה הצפונית של נחל הבשור, בשליש העליון של המצוק. בשכבת גיר קשה שמעל הדרדרת, נקרות רבות. הצבועים חפרו והעמיקו מספר מחילות. המחילות היו פעילות באביב 1984, ונצפו בהם בוגר ושני גורים.

667, (191) מטמורה

נ.צ. 1721/5392 ישראל חדשה                                                                                                                            מטמורה קטנה, בדופן יובל של נחל הבשור. בנויה, כקיר חיצוני לנקרה טבעית. הרוסה ברובה כיום.

668, (192) מערת נטיפים

נ.צ. 174991/539267 ישראל חדשה                                                                                                                     כ_200 מ' מצפון לפרשת מים מקומית, בין נחל זלזל הנשפך לנחל הבשור ובין ערוץ של נחל רביבים היורד צפונה. נמצאת  מערת נטיפים.  פתח המערה קטן, יחסית ומתגלה לעין רק ממרחק מטרים ספורים. לפני שנים  נקבעו בפתח  המערה שבכת ברזל ושער, לשמירה מפני שוד נטיפים. לאחר כמה מקרים של קדחת המערות, בה לקו מבקרים במערה, כמעט אין איש  בא לכאן המערה אינה נעולה כיום.                                                                                      פתח המערה מוליך לאולם הכניסה. בסמוך לקיר הנגדי,  למרגלות דרדרת, מצוי פתח נוסף, עם שרידי קיר בנוי, המוליך  למסדרון עם מפולות סלעים. מיד בתחילת המסדרון, משמאל, מצוי פתח, המאפשר מעבר בזחילה בלבד, לאורך 15-10 מ', לעבר אולמות קטנים וחדרים במפלסים אחדים, מלאים במפולות. באגף זה של המערה נמצאו בזמנו מספר כדי חרס שחורים בדוויים שלמים, שברי כלים גדולים למדי מהתקופה הכלקוליתית ושלד אדם, שנמחץ כנראה במפולת. בהמשך המסדרון היוצא מאולם הכניסה מצוי אולם נוסף, קטן יותר, שבתקרתו נטיפים. מאולם זה מסתעפים מספר מעברים לנקיקים וחדרונים שבהם נטיפים יפים מסוגים שונים. הנטיפים נוצרו בתקופה לחה יותר. כיום  המערה יבשה ואינה פעילה.                                                                                                                                  במספר מקומות במערה מצויים גללים רבים של עטלפים, אך אנו מצאנו כאן רק מספר קטן של עטלפי חרקים.              המערה נחקרה מעט מאד ולא נערך בה מיפוי. למבקרים בה כדאי לנקוט צעדים נגד קרציות שהן המעבירות את קדחת המערות.                                                                                                                                                                                           המערה נחקרה ומופתה על ידי מלח"מ.

669, שיח אשחר דו זרעי

נ.צ. 1798/5394 ישראל חדשה                                                                                                                                          

671, (194) קינון דורסים

נ.צ. 1811/5396 ישראל חדשה                                                                                                                            במצוק קטן ביובל של נחל באר חיל. במדרגת הואדי, מתחת למצוק, אתר ארכיאולוגי קטן.

672, (103 פלמ) מאגורת גדה

נ.צ. 18865/53910 ישראל חדשה
נמצא בשולי אפיק. גובהו הטופוגרפי 515 מ' מעל פני הים. שטח קרקעיתו כ-11.70 8.40X מ', עומקו, כ-3.5 מ', נפחו כ-345 מ"ק, גובה הסחף כ-1.10 מ'. לבור מגיע סכר הטיה שאורכו כ-45 מ'. הבור חצוב בקירטון מנוחה (גיל סנון). חלק מהקירות מטויחים. בבור עץ אשל. מחצית מתקרתו התמוטטה. מצב השתמרותו טוב.

673 (פלמ 101) מאגורת מדרון, ערוץ נחל רביבים.

נ.צ. 1896/5393 ישראל חדשה
הבור נמצא בחלקו התחתון של מדרון קעור המפנה מערבי. שיפועו הכללי 30.8 מעלות, גובהו הטופוגרפי 510 מ' מעל פני הים, שטח קרקעית הבור5.5  4.5X מ', עומקו כ-3.30 מ', נפחו כ-80 מ"ק, גודל פתח הבור כ-4.5X 060 מ, עומק הסחף כ- 1 מטר, לבור מובילה תעלה שאורכה כ0 380 מ' ומצב השתמרותה טוב. שטח אגן הניקוז כ- 22.000 מ"ר.
הבור חפור בקירטון מנוחה (גיל סנון), בבור שרידי טיח. פתח הבור בנוי מאבני צור (מתצורת משאש). הבור נושא מים בעונת הגשמים. מצב השתמרות הבור טוב, כיום נמצא הבור בשימוש.

674 (פלמ 102) מאגורת מדרון

נ.צ. 1895/5393 ישראל חדשה
הבור נמצא בחלקו התחתון של מדרון קעור במפנה מזרחי ששיפועו הכלל 1.8 מעלות. גובהו הטופוגרפי 505 מ' מעל פני הים. שטח קרקעית הבור כ-7.30  6.00X מ', עומקו כ-5.70 מ', נפחו כ-250 מ"ק, עומק הסחף כ-1.20 מ'. לבור מובילות שתי תעלות תקינות. אורך המערבית כ- 350 מ' המזרחית כ-100 מ'. שטח אגן הניקוז: כ- 35.600 מ'. כיסוי האגן מורכב כולו מקולוביום, הבור חצוב בקירטון מנוחה (גיל סנון). בבור גרם מדרגות, סימני טיח ועמוד תמך. על העמוד חרוטות 3 פרסות. הבור נושא מים בעונת הגשמים. מחצית מתקרת הבור התמוטטה. מצב השתמרות טוב, וכיום הוא בשימוש

675,  שיח אשחר דו זרעי

נ.צ. 1911/5399 ישראל חדשה                                                                                                                            בתחתית הערוץ של נחל רביבים עליון.

676,  עץ חרוב

נ.צ. 191060/539558 ישראל חדשה                                                                                                                    בערוץ של נחל רביבים עליון, עץ יפה בינוני בגדלו.

677, המכתש הגדול עץ שיטה.

נ.צ.  198453/539509 ישראל חדשה                                                                                                                    עץ בינוני צומח בערוץ נחל.

 678, ת'מילה בנחל חתירה

נ.צ    200439/539557 ישראל חדשה                                                                                                                  ת,מילה באפיק נחל חתירה, בדרגש קונגלומרט. בסמוך אליה דקל קטן. נמצאת במרחק לא רב מת'מילה נוספת שבאפיק הנחל.

679, (מ.מ 27) ת'מילה בנחל חתירה

 נ.צ.  200958/539542  ישראל חדשה                                                                                                                  ת'מילה היא שקע רדוד באפיק נחל, בו נקווים מי תהום גבוהים. ת'מילה כזאת נמצאת במרכז האפיק של נחל חתירה. שיח דקל נמוך (מטר אחד גובהו ), שהוא חריג באזור זה, מציין את מקומה.ת'מילה זו נוצרה באורח טבעי בדרגש של קונגלומרט באפיק. בקרקעית השקע נקווים מים מתוקים שאינם צלולים ביותר, אך בהחלט ראויים לשתייה.                  סביב הת'מילה גדלים שיחי סמר. שפע של צמחיה נוספת מצוי באפיק נחל חתירה: שיחי אשל, רותם, מלוח, ימלוח, שיח אברהם, מרווה ריחנית, שבר לבן, זוגן השיח, שיטה סלילנית (עץ קטן בודד, בסמוך לת'מילה) קיפודן, מתנן שעיר, ערטל המדבר, בלוטה גלונית, יפרוק אכילאה, אטד.

אתר זה נסקר על-ידי נערים מחוגי הסיור של החברה להגנת הטבע בירוחם. "מן הת,מילה יוצאת דרך ג'יפים המסומנת במפה כשביל. הדרך מתחברת לכביש בנ.צ. 2012/5402. סביב הת'מילה."

עדכון: בסיור ביוני 2007 לא נראו מים או לחות, הדקל נושא אשכול קטן ובו פירות קטנים אחדים.

680 (מ,מ 28) מאובני אלמוגים

נ.צ. 2024/5397   ישראל חדשה                                                                                                                          בקרקעית אפיקו של נחל חתירה חשוף משטח שלסלע- גיר לבן, מתקופת היורה. המשטח נטוי מזרחה, עדות לכך שהוא שייך לאגף המזרחי של קמר חתירה. מי השיטפונות יצרו במשטח זה שלוש מכתשות קטנות ויפות.                              משטח הסלע מכיל מאובני אלמוגים, אך עשיר ממנו במאובנים כאלה מתלול הגיר, התוחם את האפיק מצפון. יש בו דרגש ("ריף") רצוף ובו שפע של מאובני אלמוגים, המלווה את הערוץ לאורך כ-400 מ'. בהמשך אפשר לראות אופק נוסף ,של אלמוגים מאובנים ה"תקוע" בקיר הסלע שלאורך צלעו המזרחית של הנחל (נ.צ.מ.1552/0396 ). במפה מסומן הקיר כמצוק.                                                                                                                                    בקטע זה מכוסה אפיק נחל חתירה בחול טובעני, שלאורכו גדל ריכוז של שיחי רתמים, עם מעט אשלים.

681 (מ,מ 29-30) מצפה נ.ג. 450 ("הסנפיר")

נ.צ. 2027/5394 ישראל חדשה                                                                                                                            נקודת תצפית מרשימה על ראשה של מיצלעת גיר,  המזדקרת מדרום לשער הניקוז של המכתש הגדול. מזרחה מכאן נשקף מראה יפה ביותר של מיפער המים בו חוצה נחל חתירה את רכס חצרה. בין השאר נראים מכאן היטב עין ירקעם, ראש מעלה פלמ"ח, מצוקי מעלה ימין ומצד צפיר. בהמשך הצפון- מזרחי של רכס חתירה נראים רכס הרי אפעה, מישור ימין והכור האטומי, דרך מעלה עקרבים המנדטורי, אנטנות המתקן שליד מצפה המכתש הקטן, הר גולחן והר רכב. בדרום-מערב רכס חצרה נראים רכס מחמל, "כרבולת" המכתש הגדול, מעלה אברהם, נחל חביון, נחל חתירה, כביש מעלה הקאולין והר אבנון בראשו, חניון האקליפטוסים, שביל מעלה חתירה, מפעל חול זך בקרקעית המכתש ומפעל אורון. שביל מסומן בשחור עולה אל ראשה של המיצלעה מחניון האקליפטוסים (ראה אתר מס'  מ' 644) דרך ערוץ תלול מעט. מן התצפית יורד שביל מזרחה, אל עין ירקעם. שביל נוסף , מסומן בירוק, יורד מכאן בתוך ערוץ סובסקוונטי שהתפתח בין מיצלעות, לעבר שער המכתש הגדול.                                                                                           לצד הערוץ שבו יורד השביל,  מצוי דרגש סלע המכיל מאובני אקסוגירה בשפע יוצא דופן. בנ.צ. 1527/0440 מגיע השביל הירוק אל הכביש, בסמוך לשער הניקוז של המכתש הגדול.

682, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 141875/538142 ישראל חדשה                                                                                                                    צומח בעמק חול מיוצב, בין שתי דיונות גבוהות, בעל גזע עבה. עלווה רעננה וירוקה.

683, עצי שיטה סלילית

נ.צ. 142507/538088 ישראל חדשה                                                                                                                    שני עצי שיטה גדולים ורעננים. גדלים בשולי האפיק הרחב של נחל ניצנה. בעלי גזעים עבים והסתעפות גזעים נמוכה. כ_150 מ' האחד מהשני

684, (195) מצוקי חול-חרסית, קינון עופות

נ.צ.מ. 145774/538187 ישראל חדשה                                                                                                                  באפיק נחל לבן, לאורך כ_4 ק"מ, לפני מפגשו עם נחל ניצנה,  מצויים  מצוקים של חול חרסית: גובה המצוק נע בין  4 מ' ל – 15 מ', הם נוצרו משני עברי הנחל כתוצאה מהתחתרותו.                                                                                במצוקים מקננים בזים מצויים, יוני סלע ותנשמות. בחלק מדפנות הנחל ניתן לראות כמויות אדירות של חורים  המאכלסים דבורים או צרעות.                                                                                                                              בין קטעי המצוקים, בעיקר בגדה  הדרומית של הנחל, ניגשות דיונות  גבוהות בגובה 40-30   מטר  אל האפיק, כשהחולות גולשים מהם  במדרון התלול.

685, (196) ריכוז צמחי חצב

נ.צ. 146434/538068 ישראל חדשה                                                                                                                     על מדרגת ואדי, בנחל לבן ובפיתול רחב של האפיק, נמצא ריכוז צמחי חצב. הצמחים גדלים בצפיפות רבה, בשטח רצוף בן כמה דונמים.

686, (197) אתר גיאולוגי

נ.צ.מ. 146810/538400 ישראל חדשה                                                                                                                  על גדתו הצפונית של נחל לבן נראים  שלושה טיפוסי מסלע במרוכז. במרכז – מדרון קירטוני, חשוף מכסוי לס-חול או חולות נודדים. בגדת הנחל בחתך, נראה קירטון עם אופק צור. (הצור, דמוי  לשונות חומר נוזלי שהתקרשו במקום). משמאל לקטע זה, דיונת חול גבוהה המגיעה עד לגדת האפיק, וגולשת אליו פנימה. מימין – מזרחה, מהוות את גדת האפיק שכבות חול-לס עבות, שהורבדו במקום ונחשפות עם התחתרות הנחל בהן. בקטע זה נוצר אזור בתרונות מצומצם וגם כאן, כמו בנחל הבשור באזור הבתרונות הנרחבים, נראית בקנה מידה קטן תופעת סכירת ערוצונים בסכרוני עפר, שיוצרים שטחים חקלאיים קטנים.

687, (198) בור מים, אתר עתיק

נ.צ. 150197/538152 ישראל חדשה                                                                                                                    על  גבעה קירטונית, במרחק עשרות מטרים מנחל לבן, נמצאים שרידי אתר רומי ביזאנטי. למרגלות הגבעה חצוב בור מים  שעומקו 6-5 מ'  וקוטר פיו כמטר אחד. חולית הבור בנויה מאבני גוויל גדולות ואבני גזית מלוכדות במלט קדום. החוליה שופצה בבטון ונוספה לה תעלת איסוף מקורה בלוחות אבן. חלק מהתעלה התמוטט כ_1.5 מ' מפי  הבור.  תעלות האיסוף של הבור מקיפות את הגבעה.

688, עצי שיטה סלילנית, בור מים

נ.צ. 152216/538177 ישראל חדשה                                                                                                                    על גדתו הצפונית של  נחל לבן צומח עץ שיטה גדול, בעל שני גזעים עבים. בצמרתו שני קיני עורב שחור חום עורף. בסמוך אליו ריכוז צמחיה יפה וירוקה המכילה שבטוט ומלוח – המכסה  כנראה על בור מים. כ_200 מ' מהעץ, על הגדה הנגדית, עץ נוסף, קטן יותר  ובעל גזעים אחדים.

689 (פלמ 105) בריכה סכורה נחל בוקר

נ.צ. 1841/5386 ישראל חדשה
נמצאת בתוך אפיק, גובהה הטופוגרפי 555 מ' קוטר הבריכה כ-7.5 מ' עומקה 1.5 מ'. נפחה כ-70 מ"ק, גובה הסחף כ-0.5 מ'. לבריכה מתנקזים שני ערוצים. שטח אגן הניקוז כ-34.000 מ"ר. כיסוי אגן הניקוז כולל: 60% משטחי גיר סדוק, 40% קולוביום גס. הבריכה חפורה בחוואר מתצורת נצר (גיל טורון). קירות הבריכה מדופנים באבני שדה. סמוך לשפתו קיים אגן שיקוע. הבריכה נושאת כמות מעטה של מים בעונת הגשמים. מצב השתמרותה טוב וכיום היא בשימוש.

 

690, (פלמ 106) נחל בוקר בור פתוח עמוק ("צלחת")

נ.צ 1842/5385 ישראל חדשה
הבור נמצא בגדת ערוץ, בגובה טופוגרפי 570 מ'. קוטר פתח הבור כ-6.00 מ', נפחו המשוער כ-110 מ"ק. לבור מוביל תעלה באורך 400 מ'. מצב השתמרותה גרוע. כיסוי אגן הניקוז של הבור: 60% קולוביום 40% משטחי גיר סדוק. הבור חפור (באלוביום) סחף נחלים. מצב השתמרות הבור גרוע.

691, (פלמ 104) יובל נחל רביבים בור צוואר

נ.צ. 1899/6382 ישראל חדשה
נמצא במרכז מדרון קמור במפנה צפון מערבי. שיפועו 11.5 מעלות. גובה טופוגרפי 550 מ'. שטח קרקעית הבור 4.70 4.00X מ'. נפחו המשוער כ-70 מ"ק. לבור מובילות שתי תעלות שאורכן 220 מ' ו250 מ'. מצב השתמרות התעלות תקין בחלקן הגדול. שטח אגן הניקוז: 45.700 מ"ר. כיסוי האגן קולביום בלבד.
הבור חצוב בקירטון מנוחה (גיל סנון). מצב השתמרותו טוב. הינו בשימוש כיום. העונת הגשמים הבור מלא מים.

692, בור מים עץ רימון 

נ.צ.  159142/538958 ישראל חדשה                                                                                                                    במזרח גבעות אבחה, בערוץ קטן שנעלם בחולות שונרה, בור מים ולידו עץ רימון. חולייתו חצובה ובנויה באבן. מערכת הניקוז של הבור נשמרה. בעת הביקור ב-5/5/07 היו מים בבור ועץ הרימון החיוני היה בפריחה.

693, שלושה שרידי מבנים בדווים

נ.צ.   159295/538833  ישראל חדשה                                                                                                                   שרידי שלושה מבנים, בתחום של עשרות מטרים. המבנים במצב השתמרות גרוע, מסביבם חרסים רבים: שחורים בדווים ועתיקים יותר. באחד המבנים שרידי בטון נראה שאלו שרידי מבנים בדווים.

694, חווה עתיקה נקרה טבעית ותוספת בנייה

 נ.צ.  159987/538974 ישראל חדשה                                                                                                                   עיקרה של החווה ערוץ לא גדול שהטרסות בו שמורות טוב יחסית. הערוץ הולך ומתרחב כלפי תחתית המדרון. בגדה הדרומית של הערוץ מצויה נקרה טבעית שתקרתה מפויחת הניקרה הוגדלה ע"י בנייה באבני גוויל ושני עמודים בנויים מאבני גוויל לתמיכת התקרה. העמודים ניבנו אל תקרה מפויחת שקדמה להם. שטח הניקרה מטרים רבועים אחדים. רק חלק מהמבנה מקורה בתקרה הטבעית. השטח המקורה נמוך מקומת אדם.

 

בביקור שני במקום ובחינת השטח, נראה שבעל המבנה המיוחד, כנראה בדווי, ניסה את כוחו גם בשיפור הטרסות. ניכר שוני מהטרסות  שבחוות העתיקות שבסביבה.

695,  מבנה חווה וטרסות

 נ.צ. 161336/538465  ישראל חדשה                                                                                                                  מבנה הרוס על שלוחה בין שני עמקים רחבים ובהם טרסות רבות אחד הערוצים מגדל שיחי רותם רבים על הטרסות. בשני הרס רב של רכב שריון המבנה בן שני חדרים שפתחיהם למזרח. שרד לגובה 3 – 4 נדבכים ויותר. בנוי מאבני גוויל גדולות מיושרות. בסקר חפוז לא נמצאו כלל חרסים סביב המבנה.

696, (199) בור מים "בור הינשופים"

נ.צ. 162396/538588  ישראל ‏ חדשה                                                                                                                  בערוץ היורד ממשלט שבטה אל ערוץ הנבלע בחולות שונרה כרוי בור סגלגל, שאורכו כ_7 מ'. לא ברור האם הינו בור שתקרתו התמוטטה או בריכה  פתוחה. קרקעיתו לחה וצומח בה קנה מצוי. שולי הבור עטורים בסבך ארכובית, זוגן, רותם וחרחבינה. בביקורנו במקום התרוממו מתוך הסבך ארבעה ינשופי עצים. לפי כמות הצנפות שלהם נראה שזה אתר מנוחה  קבוע ויתכן אף מקום קינון.      אל הבור מוליכות שתי תעלות איסוף קצרות, והערוץ הסמוך חסום על-ידי סוללה, המטה את מימיו אל הבור. 

עדכון 12/2006 הקנה התרבה מאד מאז הביקור הקודם.

697, בור מים

נ.צ. 163182/538804 ישראל חדשה                                                                                                                    עומקו שלושה מטר, החוליה  והפיר בנויים מאבני גוויל גדולות, 50 X‏ 40 ס"מ. על האבנים ניכרים חריצי חבלים.  במרחק שבעה מ' מהפיר התמוטטה חלק מתקרת הבור ונוצר שקע. בשקע, שצבר סחף  קרקע יש ריכוז מתנן שעיר, רותם המדבר, וארכובית.

  698, (205) תחנת רכבת שדה פקועה, תמילת ראשד.

נ.צ.  167732/538890 ישראל  חדשה                                                                                                                  בעת עריכת סקר הרכבת הנוכחי בשנים 2011-2012 נראו השרידים במצב השתמרות גרוע. על כן הועתק החומר בשינויים בני הזמן מסקר נוף  ומסלולי טיול רמת נגב שהסתיים בשנות ה-90 המוקדמות, של המאה ה-20.                  שרידי תחנה רכבת בשדה פקועה. שלושה מיתקנים היו בנויים כאן בטור, לאורך המסילה, ממערב לה. לפחות שניים מהם היו כנראה קשורים לאגירת מים. המיתקן המרכזי, שהשתמר היטב, הוא מאגר מים או באר מקורה ומטויח. שיטחו 5  3.60 מ' ועומקו כיום כ_2.5 מ. בגגו הקימרוני פתח מרובע. בקרקעיתו גרוטאות רבות וביניהן מקננות תנשמות.

 הבאר

המיתקן הדרומי המרוחק מהבאר, נראה גם הוא כמאגר מים. שיטחו 13 X‏ 6 מ' לערך. הוא בולט עד כ- 2 מ' מעל פני השטח. אבני הבניין והריצוף נשדדו עד תום, ועל קרקעיתו נותרה שכבת סיד כבוש או טיט בהיר. נראים שרידי קיר פנימי וקירות חיצוניים. על שרידי הקירות מצויים עקבות  טיח. בצידו המערבי מרזב מטויח, מתחת לרצפת המבנה המוגבהת. יתכן שהמיתקן שימש למילוי מכלי מים, או לניקוז מאגר המים.המתקן הסמוך לבאר

המיתקן הצפוני הוא מיבנה שיטחו 10 X‏ 5 מ'. כל אבני הבניין נשדדו עד תום ונותרו רק יסודותיו המוגבהים ומילוי החול שביניהם. הרצפה מכוסה שכבת טיט או מלט אפור, שעליו הונחו כנראה מרצפות, אך הן נשדדו. כן פזורות כאן לבנים מלבניות וחלולות, עשויות חרס כתום, ורעפי חרס כתום, שנושאים את הטביעה JERUSALEM‏.

המתקן הצפוני

מתחת לחלקו המערבי של המבנה נמצא מרתף. קירותיו ניבנו מאבני גזית ותקרתו נתמכת בקורות ברזל עבות בעלות פרופיל I‏. פתח המרתף צר ומרובע קישר את המרתף אל המבנה שהיה מעליו. המרתף נסתם והולך בחולות נודדים.      שני המבנים הצדדיים שמשני עברי מאגר המים המקורה, נבנו על הגבהה. ורצפותיהן היו בגובה סוללת המסילה או מעט מעליה. בקטע זה הייתה הסוללה רחבה והכילה שתי מסילות. אחת מהן שימשה לחנית הרכבת ליד מתקני התחנה. שני מיתקנים מתוך השלושה הם כנראה מיתקנים הקשורים למים.                                                                התחנה פוצצה כנראה ב-23.5.1914

699, בור מים

נ.צ. 168466/538201 ישראל חדשה                                                                                                                    נחפר לרגלי גבעה קטנה  במישור פקועה. קוטר הפיר כ_2 מ' ומעליו בנויה החוליה מאבני גזית מלוכדות בבטון. חלק מתקרת הבור,  התמוטטה. שני עצי אשל צומחים בקרקעית הבור בתוך המים. מסביב לבור,  ערמות גדולות של שפכי חציבה, הכוללים אבני קירטון גדולות. ליד הבור  מונחת שוקת מאבן גיר שמידותיה 60 X ‏40 ס"מ, עומק השקערורית כ_25 ס"מ. הבור ניזון מערוץ רדוד, הזורם במישור פקועה.

700, עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 171442/538568 ישראל חדשה                                                                                                                    צומח על שפת ערוץ של נחל  הבשור. העץ בינוני בגודלו,  במרחק מה ממנו עץ נוסף בינוני בגודלו  אף הוא, שנגדע בעבר והתחדש יפה.