אתרים 501 – 600

501, אנדרטה לטיס רם אילי

נ.צ. 177674/545605 ישראל חדשה
אנדרטה לטיס שמטוסו התרסק בקרבת מקום. האנדרטה שהוקמה ע"י בני המשפחה הושחתה והגדר שהקיפה אותה נגנבה. תלמידי בית ספר משאבים התגייסו לשיפוץ האנדרטה. גם לאחר השיפוצים הושחתה האנדרטה פעם נוספת. בשנת 2007 הועברו לוח הזיכרון השבור וחלקי המטוס למקום מגורי המשפחה בבית שערים.

502, מעביר מים קשתי בסוללה התורכית

נ.צ. 177989/545719 ישראל חדשה
מעביר המים שלם. גובהו לא רב והוא מלא בסחף. הסוללה כאן גובהה פחות ממטר אחד.

503, (154) הראבת סלימאן אבו עיסא, מאגורת גדה

נ.צ. 182347/545443 ישראל חדשה
אחד מבורות המים הגדולים והמרשימים באזור, חצוב בגדה הצפונית של ערוץ נחל. בנקודה זו מתחתר הנחל בבסיס הגבעה ואפיקו הקירטוני נקי מחלוקים. הבור שמור היטב. שיטחו 12 X‏ 11 מ' וגובהו כ_6 מ'. המאגר קיבל את רוב מימיו מאפיק הואדי ופתחו מופנה אל האפיק וגבוה ממנו כ_ 70-100 ס"מ. כיום רק שיטפון מעל גובה זה יכול למלאו. בעבר היה כנראה סכר באפיק שהגביה את פני הזרימה והביא אותם אל פתח הבור.
לבור מגיעה גם תעלת הטיה לא ארוכה, שהשתמרה יפה – פרט למטרים האחרונים שלה לפני הפתח, שכן בקטע זה היא עברה על פני קירטון רך שנסחף. יש כאן סימנים של תיקונים מאוחרים, באבנים ובבטון, אך גם הם לא החזיקו מעמד.
עד לגובה של כ-2 מ' מדופן הבור באבני גוויל קטנות, מלוכדות במלט קדם, אך הוא לא מטויח. כ_ 20-30 ס"מ מעל לדיפון קיים חריץ שמידות חתכו הן 10‏10X ס"מ. יתכן שחריץ כזה הוכן כדי לעגן בו את האבנים. מעל גובה הדיפון נראים תיקוני סדקים בחומרים זהים לדיפון.
מהפתח יורדות 17 מדרגות חצובות בפינה הדרום-מערבית של הבור. על הקרקעית, מתחת לפתח, צומח אשל גדול.
שלא כצפוי בבור מסדר גודל כזה, אין עמודי תמך לתקרה. כנראה שעוביו וקשיותו של הסלע עומדים לו עד ימינו אלה מלבד קריסה קלה של התקרה באזור הפתח.
כקילומטר מערבה לבור, נ.צ. 181900/544985 ערוץ רחב, בו נשתמרו היטב טרסות עתיקות. בשנות ה – 60 נעשה ניסיון לגדל כאן שעורה, ביזמתו של ראש המועצה האזורית רמת נגב, חגי אבריאל ז"ל. על שיפוץ הטרסות וגידול השעורה הופקדו הבדווי עיידה שליבי ומשפחתו. עיידה גם טיפל בבור, ניקה את קרקעיתו (מהבור הוצאה שכבת סחף בעובי מטר לפחות. עיידה בע"פ), ושיפץ בבטון את קצה תעלת איסוף המים. אולם ניסיון גידול השעורה הופסק לאחר עונה אחת. עוד היום ניתן לראות חלק מהטרסות משופצות בבטון.

פתח המאגורה – האשל

504, צמד עצי שיזף, שרביטן ריסני

נ.צ. 178456/545715 ישראל ‏חדשה
העצים גדלים בצמידות, על מדרגת ואדי קטנה מצפון לאפיק נחל הימן. לעצים גזעים אחדים היוצאים מן הקרקע. גובהם כ_ 4 מ'. אל העץ המזרחי נסמך שיח שרביטן ריסני גדול המכסה את צמרתו. גזעי השרביטן הרבים מסורגים בגזעי השיזף. ב-1.7.85 הבשיל השרביטן שפע פירות כתומים.

שיזפים ושרביטן ריסני על גדת נחל הימן

505 בריכות מלח נטושות, מתקן התפלה

נ.צ. 178567/545955 ישראל חדשה
מספר בריכות מדרום לאפיקו של נחל הימן. הבריכות הוקמו לצורך אידוי תרכיז מי מלח, תוצר מתקן ניסויי להתפלת מי באר מים מליחים. המתקן פעל בשיטת האלקטרודיאליזה. ותוכנן להפקת 5000 מ"ק מים ליממה. המתקן הושלם בשנת 1973.

מקור: יעקובוביץ מרדכי, לכסיקון המים, הוצאת מעריב עמוד 155

506, (146) ח. אום גרפן, (ג-סגול, פ-קמץ) נבטי-רומי-ביזאנטי חווה חקלאית, כבשן, בור מים. Kh Umm jerfn

נ.צ. 181472/545560 ישראל ‏ חדשה
האתר שוכן על גדתו של נחל משאבים ובראש גבעת צור שמעל הערוץ. באתר כמה עשרות שרידי מבנים. בקירות חלק מהמבנים שולבו אבני גזית ופריטים ארכיטקטונים שונים. המקום שימש כחווה או כפר, (רודולף כהן בע"פ). המבנים נמצאים בשולי שטח חקלאי גדול בו שרדו טרסות רבות.
מצפון מערב למבני החווה, על מדרון חצצי-צור נראות כמה שורות של תלוליות אבן. באפיק נחל משאבים, לרגלי שורת התלוליות ניצב סכר עפר פרוץ (אתר 498) שהוקם עבור קיבוץ משאבי שדה. בשולי החווה – מתקן תעשייתי כנראה כבשן עגול, שנחשף בחפירה ארכיאולוגית. קירות המתקן עבים ובנויים אבני גוויל ואדמה. במרכז המיתקן שני קטעים של קיר פנימי, הבנוי אבני גוויל. שאר אבני הקיר הפנימי הושלכו החוצה בעת החפירה הארכיאולוגית. רובן קלויות, צבען אפור או אדמדם. בסמוך למתקן מפוזר אפר רב, המכיל חרסים. האפר שוטח על-ידי כלי מכני, שהכשיר דרך במקום.
בור המים חצוב בקירטון, בחלקה התחתון של גבעת הצור, הבור היה ניזון מערוצים בגבעת הצור. בסמוך לבור נסכר הערוץ על מנת להטות אליו את המים. הבור הרוס כיום, תקרתו התמוטטה, בשולי התקרה ההרוסה נראים שרידי בניית גוויל ואת כל חללו ממלא עץ אשל גדול. קרקעיתו מלאה בסחף ושיטחה 5‏4X מ'. ליד הבור ערמת שפכי חציבה.

מקור השם מפת: BEERSHEBA 1:100.000 palestina 1924

שולי החורבה וכבשן הסיד

507, (147) סכר משאבים

נ.צ. 181428/545897 ישראל ‏ חדשה
סכר עפר רחב, שהוקם עבור קיבוץ משאבי שדה. הסכר הטה מי שיטפונות של נחל מסעד – משאבים אל תעלת הטיה, המוליכה למערכת ערוגות מפולסות (לימנים). המים שזרמו בתעלה חולקו לערוגות לפי הצורך. הסכר פרוץ כבר שנים רבות, והמערכת אינה מתפקדת.

508, (148) ריכוז קיני עיט סלעים

נ.צ. 1384/0459 ישראל
הקינים בנויים על דרגשי סלע במצוק הצפוני של הדייקה של נחל רביבים בריכוז זה מצויים שלשה קינים: שנים סמוכים ושלישי בדרגש אחד מעליהם. ריכוז זה היה פעיל לסירוגין עם שני מקומות נוספים.

פרטים משנות ה-80 של המאה הקודמת

509, (148) קינון עיט סלעים

נ.צ. 1391/0453 ישראל ‏
אחד הקינים החלופיים של זוג עיטי סלעים הקן בנוי בכוך סלע, במצוק דייקת נחל רביבים. הוא אינו נראה בקלות מהדרך שבאפיק הנחל. התגלה לנו לראשונה בקיץ 1988 כשבו שני גוזלים. בעבר קינן זוג זה על עמוד חשמל.

פרטים משנות ה-80 של המאה הקודמת.

510, מטמורה בנויה

נ.צ. 1891/5452 ישראל חדשה                                                                                                                             המטמורה נבנתה בראש  מצוק בדופן הצפונית של דייקת נחל רביבים בצניר בסלע. אורך הקיר הבנוי  כ_ 4 מ'  וגובהו  2.5- 1 מ'.  הממגורה נצפתה מאפיק הוואדי ועל כן אין פרטים מדויקים יותר על אופי הבנייה והחלל שנוצר.

 511, (מ,מ 10) שרידים עתיקים בראש נחל ערוער 

 נ.צ.  2019/5457 ישראל חדשה                                                                                                                          שרידי טרסות חקלאיות, בור מים ומאגורה, פזורים בגדה הדרומית של נחל ערוער העילי.                                            לבור מכסה בטון עם מסגרת מתכת. עומקו 2 מ' ותעלת הטיה מגיעה אליו מהנחל. הבור יבש. בסמוך לבור, ממערב, חצובה בסלע מאגורה שפיתחה מטויח. למאגורה צורת טרפז, שאורך צלעותיו 6 מ' והעליון 5 מ'. גובה המאגורה 1.5 מ' והיא מטויחת. ריפוד קש מלמד שהיא משמשת כמחסן או כמחסה לילה ואין נאגרים בה מים. בערוץ נחל ערוער פרושה מערכת טרסות עתיקה

 512, (מ,מ 11-14) אלות  אטלנטיות

 2019/5452 עד נ.צ. 2017/0447                                                                                                                         בערוץ נחל, היורד משפתו הצפון-מזרחית של מכתש חתירה לעבר נחל ממשית התחתון, נמצא ריכוז של 5 – 6 עצי אלה אטלנטית. זהו כנראה המקום היחיד ברכס חתירה, בו מצויים עצים כאלה. העצים נמצאים במקומות הבאים:

*נ.צ. 2019/5452. עץ אחד.

*נ.צ. 2011/5448. עץ אחד. גובהו 4.5 מ' והוא מלבלב. בסמוך לעץ נמצא ראש ה"נקב", היורד מפינתו הצפון מזרחית של רכס חתירה אל מחצבת חול הזכוכית, שבקרקעית העמק. העץ גם מציין את ראשו של ערוץ האלות.

*נ.צ. 2013/5449, שני עצי אלה אטלנטית – אחד קטן והאחר בינוני – למרגלות מפל פרסה, שגובהו10 מ' ורוחבו 50 – 60 מ'.

*נ.צ. 2017/5447. עץ בעל 5 גזעים, על מדרגת סחף בערוץ. גובה העץ כ-5 מ' 

513,  (מ,מ 3-7)  נחל ממשית

מנ.צ. 2023/5459 עד נ.צ. 2070/5468                                                                                                                  באמצעות מערכת יובליו הצפופה, מנקז נחל ממשית כמעט את כל חלקו הצפוני של רכס חתירה, על שני אגפיו: מאיזור שפת המכתש עד להר רותם, שמצפון מזרח לעיר ממשית.                                                                                       ראשו של נחל ממשית נמצא בנ.צ. 2023/5459, כקילומטר מדרום-מערב להר צייד, 1.5 ק"מ מצפון –  מזרח לשפת המכתש הגדול.

קניון נחל ממשית

 מכאן יורד הנחל צפונה, אל הבקעה החולית  של ממשית (נ.צ.מ. 2040/5500). הבקעה הדומה לאמפיתיאטרון טבעי, מכנסת אל נחל ממשית מערכת של ערוצים בקשת של 270 מעלות. בנ.צ.2035/5503, פונה הנחלב-90 מעלות לדרום-מזרח ומכאן ואילך הוא חוצה את הקמר של חתירה-אפעה לעבר הקער הגדול של ימין, המפריד בין קמר חתירה לקמר חצרה.                                                                                                                                              בקטע שמ"נקודת הברך" ועד לקניון הנחל, האפיק רחב ושטוח, והוא עובר בתוך חולות, דרך מיפער מים קדום ענק, החוצה את קמר חצירה-אפעה. המיפער נמשך  מדימונה עד לצומת רותם (צומת אורון"). קרקעיתו מכוסה בחולות ניאוגניים שנסחפו בנחלים שירדו מהרי אדום לעברים-המלח בתקופה הקדם-ניאוגנית. על התשתית החולית הזאת מפותחת צמחיית אשלים ורתמים לאורך האפיק.                                                                                                    בקרבת קניון הנחל, החוצה את רכס חתירה, מופיעות מדרגות חקלאיות עתיקות, על גבי מדרגות סחף שטוחות. זהו חלק מהפריפריה החקלאית של ממשית הקדומה. ריכוז יפה של טרסות כאלה, הנמצא בנ.צ. 2047/5487, מעובד כיום ע"י משפחה בדואית, המתגוררת בעמק הנחל.                                                                                                      בנ.צ.מ. 2067/5482 פרושים לרוחב האפיק שלושה סכרים. שני העליונים עתיקים והשלישי הוקם בימי המנדט. הסכרים הם חלק ממערכת עתיקה שסיפקה מים לעיר ממשית: מי השיטפונות שנאגרו מאחוריהם הובלו אל מאגרים בתוך העיר הנבטית. נראה שהתושבים הנבטים של ממשית דאגו לתחזוקת המאגרים ופינו אל צידי האפיק את הסחף שהצטבר בקרקעיתם. ערימת חול כזאת נותרה עדיין מעל אחד הסכרים. כיום סתומים המאגרים בסחף.                                    הסכר הסמוך ביותר לממשית ניבנה בתקופת המנדט, עבור הבדווים, גובהו כ-10 מ' והוא בנוי אבן ומלט. (ראה ביבליוגרפיה מס' 39  ברמת נגב סקר נוף ומסלולי טיול).                                                                                        באזור הסכר המנדטורי מתחיל נחל ממשית לחצות את קמר חתירה במיפער (gap) קניוני מרשים, שעומקו 100 מ' ויותר. רוחב הקניון כמה עשרות מטרים  בלבד בקרקעיתו ו-300 – 400 מ' בשפותיו העליונות. הנחל חותר בו דרך סידרת סלעי הגיר הקשים מתקופת הקנומן.                                                                                                          בקרקעית הקניון במכתשות סלע יפות אחדות ובצלעותיו מפותחים צנירים (notch) בגיר קשה. האפיק, המרופד במצע חולי שנסחף לכאן מן העמק העילי של הנחל, מהווה אקוויפר טוב, האוגר כמות יפה של מי תהום עליונים. אלה מזינים חגורה של עצי אשל ושיחי סמר – צמחים מובהקים של מי תהום גבוהים. מתחת לסלעים חופרים הבדואים בחורף ת'מילות, שמימיהן משמשים להשקיה ואף לשתייה. בנוסף לאשלים ולסמר מלווה את האפיק צמחייה מגוונת, הכוללת שיטה, אטד, שבר לבן, מלוח, רותם, סירה קוצנית, זוגן השיח, כתלה חריפה, אכילאה, לענה חד-זרעית,  שיכרון זהוב, מתנן שעיר, מלחית, דרדר, צלף וקיפודן.                                                                                                        בנ.צ. 2064/5481 נמצאת באפיק באר מים.  זוהי באר ממשית (ביר כורנוב). עומק הבאר כ-1.5 מ' קוטרה 3 מ' והיא מקורה בבטון קוטר הכיסוי 7 מ' ובמרכזו פתח מלבני ארוך לשאיבת מים. בשולי הקרוי יצוקה שוקת בטון למיקנה. זוהי באר טיפוסית מתקופת המנדט הבריטי, כדוגמת באר מלחן שבהרי אילת, באר חפיר שבהר הנגב המערבי ומקומות אחרים בנגב.  הבאר חרבה.                                                                                                                        במוצא נחל ממשית אל מישור ימין מצויה מערכת יפה של טרסות חקלאיות נבטיות. תעלה עתיקה העוברת בגדה הימנית (הדרום-מזרחית) של הנחל, היטתה את מי השיטפונות מנחל ממשית להשקיית מערכת הטרסות הללו.

שביל טיול מסומן יורד מן האתר הקדום של ממשית אל הסכר המנדטורי בנחל ממשית וממשיך במורד הקניון עד לטרסות החקלאיות שבמוצא הנחל.

514, (149) מערכת סכרים, מבנה,  מאורות דרבנים

נ.צ.מ. 151308/544568 ישראל ‏חדשה                                                                                                                  שלושה סכרים, כנראה מהתקופה הרומית-ביזנטית, ניבנו בראש אפיק, מדרום לפסגת הר קרן. הסכר העליון, שהוא הקטן בשלושה, נהרס כמעט לגמרי על-ידי דחפור של משלחת סקרים סיסמיים. הסכר השני מרוחק  מהראשון כ_ 80 מ', במורד האפיק. אורכו כ_ 23 מ', רוחבו 2-3 מ' והוא בנוי משתי שכבות אבני שדה, שמילוי אדמה ביניהם. בשולי הסכר נותר המגלש, שרוחבו  כ_ 80 ס"מ, ועומקו כ_ 50 ס"מ. על השלוחה שמדרום לערוץ נמשכת לאורך מאות מטרים תעלת הטיה, שניקזה את מי הנגר אל הטרסה. הסכר השלישי, התחתון, המרוחק כ_ 150 מ' מקודמו דומה לו מאד. גם שני הסכרים התחתונים אינם שלמים: הם נפרצו במרכזם והפרצה אף הורחבה ע"י דחפור בעת ביצוע הסקרים הסייסמים.                                                                                                                                                   יתכן שמערכת הסכרים איננה אלא טרסות חקלאיות שנועדו לצבירת קרקע ומים, אך נפרצו  בסמוך לבנייתן, ולכן טרם צברו קרקע, והן בולטות על פני השטח במלוא גובהן. משני עברי הערוץ מחילות דרבנים.                                            בקצה השלוחה הנ"ל, הנמשכת מזרחה נמצאים שרידי מבנה הנראה כמגדל שמירה נ.צ. 1013/0443. הוא בנוי בקפדנות, בשיטת הבנייה של הסכרים, ומשקיף על סדרת עמקים (שהערוץ הנ"ל הוא אחד מהם) המתאחדים לנחל אבחה. תחתית העמקים האלה מרופדת בשכבת חול-לס עבה, ועתים יוצרים משטחים גדולים. ממזרח למגדל השמירה ישנו טומוליס קטן.

מקורות:                                                                                                                                                            רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול, ליבנה 1990.                                                                                                    סקר אקולוגי מרוכז חולות עגור, רשות שמורות הטבע יוני 1988. דן גזית

515, בור מים

 נ.צ.  151278/544611 ישראל  חדשה                                                                                                                   הבור חצוב בקירטון סנוני עם הרבה צור. בערימת השפכים מצויים סלעי צור רבים. שפכי הקירטון קיבלו פטינה חומה. הבור אינו קולט מים כיום. תעלת איסוף מים בנויה בקפדנות ושמורה היטב, נפרצה בחלקה התחתון. במקום הפירצה נוצר ערוץ בשטח, עקב איסוף כמות מים גדולה. התעלה נמצאת במדרון חצצי צור גדולים יחסית. על אבני הצור, אצות רבות שבהקו בצבעם הירוק עקב טפטוף גשם.

516, כבשן סיד

נ.צ.  154295/544303  ישראל חדשה                                                                                                                  צמוד למדרון גבעה, במפנה צפוני. מידותיו 14‏10X מ'. גובה דופנותיו 2-1 מ'. פיתחו לכיוון צפון מערב. חומר הגלם לשרפה נחצב במדרון שמעל לכבשן. מעל למדרון – רמה המשתפלת מזרחה על הרמה חווה ביזנטית.

517, תעשיית כלי צור

נ.צ. 154281/544083 ישראל חדשה                                                                                                                    בשולי המצוק לכיוון מערב, לאורך כמה מאות מטרים, נחשף דרגש צור ברציפות. בצמוד אליו ישנם שרידים של תעשיית כלי צור. בעיקר ניאוליתית וכלקוליתית.                                                                                                                  מקור: רשות שמורות הטבע סקר אקולוגי מרוכז חולות עגור יוני 1988. דן גזית

518,   כבשן סיד

נ.צ. 1543/5443 ישראל חדשה                                                                                                                            סמוך לכבשן (אתר 458,).  על המדרון במפנה צפוני. מידותיו 14‏6X מ'. עקב המדרון התלול עליו ממוקם הכבשן יש שוני רב בגובה הדפנות. הדופן הנמוכה במדרון גובהה כ_ 2 מ'. העליונה במדרון כ_ 0.5 מ'. מחצבת חומר גלם נמצאת במדרון שמעל הכבשן ויתכן  ששימשה גם כמחצבת אבן בנין לאתר  הביזאנטי שמעליו.

519, (150) מכלול חווה חקלאית, מחסן בדווי

נ.צ. 154308/544130 ישראל חדשה                                                                                                                    על מדרון משופע, מעל מצוק המשתפל לצפון מערב, מצויים שרידיה של  שורת מבנים, שחצר רחבת ידים צמודה אליהם.  מדרום למכלול זה – שרידי שלושה מבנים נוספים, שהשתמרו לגובה של כ_ 80 ס"מ. בין החורבות פזורים פריטים ארכיטקטוניים רבים. מעל שורת המבנים נראה שקע של בור מים שהתמוטט. בור זה ניקז את מי הנגר מהמדרון שמעל למבנים.                                                                                                                            ממזרח ומתחת לשורת המבנים הייתה מזבלת החווה. כאן פזורים חרסים רבים, שברי זכוכית, צדף ובזלת. בהמשך המדרון מזרחה מצויים כמה שורות של תלוליות אבן, ושטחי העיבוד של החווה.                                                          במרחק כ_ 200 מטר מהחווה  מצויים שרידי מחסן בדווי תת קרקעי, מדופן באבנים שנלקטו בחווה – רובם ככולם פריטי גזית ופריטים ארכיטקטוניים. מערבית לישוב, במצוק, מחצבת אבן ושני כבשני סיד גדולים.

במחסן הבדווי, יענקלה שמש עיידה שליבי. אדן המתכת של הרכבת התורכית אינו בתמונה

520, כבשן סיד

נ.צ. 158542/544572 ישראל חדשה                                                                                                                    נמצא בשוליים הצפוניים של חולות שונרה וממוקם במדרון גבעת גיר. מידותיו 11 X ‏10 מ'. גובה סוללותיו בין 1.5-0.5 מ'. לכבשן שני פתחים האחד, פונה לדרום מערב. פתח נוסף, שנוצר כנראה עקב סחף, מצוי בצפון מזרח הכבשן. מחצבת חומר הגלם מצויה במדרון מעל לכבשן, בשכבת אבן קשה.

521, עץ תמר

נ.צ. 167764/544012 ישראל חדשה                                                                                                                    גדל ליד סכרון עפר – שדוגמתו קיימים, אחדים, באיזור הקרוב. סכרוני עפר אלה נערמו ע"י בדווים בתקופות שהם חיו באזור. גובהו כ_ 4 מ'. בקרבת התמר – בור מים.

522, הראבת סאלם אל ג'אריב

נ.צ.  167914/544264 ישראל חדשה                                                                                                                    עומקו כ_ 3 מ', הבור התמוטט ושופץ בתמיכת אדני מסילת הברזל התורכית. חולייתו שופצה בבטון ופח גלי. כיום סתומה החוליה ונפרץ פתח לידה. מבעד לפתח נראה עמוד חצוב התומך את התקרה. ליד הבור סוללת שפכים גבוהה, מכוסה אדמה, וגדלים עליה שיחי חמדת המדבר גדולים.

523, בור מים, מחפורת, גבעת חיל

 נ.צ.    168299/544805  ישראל חדשה                                                                                                                 לבור פיר עליון עגול יצוק בבטון סביב חבית פח. פתח זה נסתם ונפתח פיר נוסף לידו נמוך יותר. התחתון בנוי באבנים בינוניות, תמוכות באדן הרכבת התורכית. סביב הבור סוללה גדולה של שפכים. בגבעה מעל הבור מחפורת  4X2 מ'

 

524,  בור מים

נ.צ. 168531/554143 ישראל חדשה                                                                                                                    הבור סתום. נראה רק חלקו העליון של הפיר, ללא דיפון, בסמוך סוללת שפכים.

525, מחשוף חוור

נ.צ. 168974/544015  ישראל חדשה                                                                                                                    מחשוף חוור וחרסיות בדופן הוואדי, – ערוץ רחב שמנקז את עמק פקועה, אל נחל הבשור מצפון לביר ת'מילה . כל האזור מכוסה בדרך כלל בחולות נודדים. בקרבת המצוק ריכוזי פריחת צבעונים. במשטחי החול המיוצב שבקרבתם ריכוזי פריחת אירוס הנגב.

526, (151) בית קברות בדווי

נ.צ. 169246/544564 ישראל חדשה                                                                                                                    בית קברות קטן בדווי קטן, ובו 10-8 קברים, נמצא על מצוק של קירטון חווארי בגדת יובלו של  נחל הבשור, המנקז את עמק פקועה.     במקום נקברו בני משפחת אבו חביק, שעיבדה קרקעות משני עברי אפיק הנחל. סכר עפר, שהטה את מי הערוץ לחלקות המעובדות עדיין קיים כאן.                                                                                                        הקברים ניכרו בימי מלחמת העצמאות, כאשר הצבא מצרי חנה באזור באר הדג' ולא אפשר לבדווים להשתמש בבית הקברות המרכזי שלהם שם. (עיידה שליבי בע"פ)

526א, ריכוז צמחי אירוס הנגב

נ.צ.מ. 169436/544964 ישראל חדשה
ריכוזי פריחה לאורך הדרך ואפיק הוואדי החולי.

527, (152) ריכוז צמחי אירוס הנגב

נ.צ.מ. 169984/544964 ישראל חדשה                                                                                                                  ריכוזי אירוס הנגב לאורך אזורי החולות המיוצבים.

528, מבנה בדווי, עווד אבן נוצרה (בית הפחים)

נ.צ. 173441/544831 ישראל חדשה
שרידי מבנה – רכושם של משפחת עווד איבן נוצרה או משפחת ברווי. בסיור במקום בשנות ה-80 עם עיידה שליבי, נראו בין השרידים פחים רבים. עיידה מספר שחלק מקירות הבית ניבנו מפחי מזון מרובעים שמולאו באדמה. לאחרונה נלקחה מהאתר אבן גזית שצלב חקוק בה.

529, באר  ביר ברווי

נ.צ. 174012/544340 ישראל חדשה                                                                                                                     חפורה אל תוך שכבת חלוקים עבה בעומק מטרים אחדים. הבאר אינה מדופנת. לפי אינפורמציה בע"פ (עיידה שליבה) חפר את הבאר חאלד ברווי ערבי מעזה שבנה כאן לפני מלחמת העצמאות, בית וחנות. חאלד לא הצליח להגיע למים בבארו.                                                                                                                                                     בסמוך לבאר, עץ אשל הפרקים בודד ברחבי האזור השטוח.  צומח על גדת נחל באר חיל. בסמוך אליו חיו לפני מלחמת העצמאות משפחת עווד איבן נוצרה. ומשפחת ברווי.

530, בית קברות בדווי

נ.צ  175448/544503 ישראל חדשה                                                                                                                    בית קברות קטן בסמוך למגוריהם של משפחות נוצרה וברווי עד מלחמת העצמאות.

531, קבוצת עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 1770/5446 ישראל חדשה                                                                                                                            בקבוצה מספר עצים קטנים, הגדלים בערוצונים של גבעת קירטון, במזרח שמורת חולות משאבים.

532, הראבת אבו חבירה, וממגורה חצובה

נ.צ. 182148/544186 ישראל חדשה                                                                                                                     חצובים בערוץ משני של נחל מסעד. סתום במידה רבה, הפיר אינו מדופן. כ_ 100 מטר מהבור נמצאת ממגורה חצובה. הייתה בשימוש אצל הבדווים בעבר. מזוזות הפתח בנויות באבנים ובטון, כמשקוף משמשת קורת עץ. הקירטון כאן מלוח מאד ומהתקרה "צומחים" גושי, או נטיפי מלח קטנים. לפי עדות בע"פ היו באים לכאן בעבר בדווים רבים להפיק מלח לצרכים ביתיים.

533, בתי חווה וקברים בדווים

נ.צ. 1822/5446 ישראל חדשה                                                                                                                                                  על גדת נחל משאבים, מצפון לבור מים ולממגורה חצובה. באתר שרידי מספר מבנים, וביניהם קברים. נראים כקברים בדווים. באיזור הקרוב לאתר, טרסות, חלקן השתמרו יפה.

534, בור מים

נ.צ.  183675/544873 ישראל חדשה                                                                                                                     חצוב בסמוך ליובל ראשי של נחל משאבים, בגבעת קירטון סנוני וצור. ניזון מערוץ קטן המנקז את גבעות האזור הקרוב אל הבור. לפחות חצי משטח תקרתו התמוטטה ובמקום החשוף גדלים שני עצי אשל. שטח הבור כ_ 7 X ‏6 מ' ואת שטח התיקרה הנותרת תומכים שני עמודים חצובים.  מסומן במפות כבאר.                                                                        מתצפיות במשך שנים רבות נראה שהבור מתמלא כמעט בכל שנה, וגם בשנים גרועות הוא מחזיק כמות מים מסוימת. כ_ 30 מ' מעל לבור, במעלה גבעת הצור, חצוב מחסן בדווי לא גדול שטחו כ_ 3 X‏ 1.5 מ', עומקו כ_ 2 מ'. תקרתו, שנתמכה בזויתני ברזל, קרסה והמחסן אינו בשימוש.

535, שמורת נרקיסי נחל מסעד

נ.צ.מ. 185806/544270 ישראל חדשה                                                                                                                  שמורה נקודתית מוצעת במורדות המערביים של רכס רחמה. שטחה: 450 דונם.                                                        עיקרה של השמורה, שני ריכוזים של נרקיסים, בתוך  אפיקיהם  של שני יובלים קטנים,                                              הנרקיסים גדלים לפחות, בערוץ המערבי מהשניים, בכיסים קרסטיים שבסלעי הגיר של תצורת נצר הטורונית.

                                                                                                                                                                        במעלה האפיק ובאוכף שבו נעבור לאפיק המזרחי. נחשפות בשכבות העליונות של החתך, תצורת מישאש הצורית, והקירטון של הסנון. ההבדל בעובי שכבות הצור מעיד על קיומו של קמר רחמה כבר בתקופת הסנון. במורד הערוץ נחשף חתך עובי של כ- 25 מ' . השכבות הולכות ונעשות דקות  במעלה המדרון, ובאזור פריחת הנרקיסים עוביין כ- 10 מ'. יש שוני מסוים בין שני הריכוזים.                                                                                                            הריכוז המערבי –  מצוי במעלה הערוץ. מעליו מתנשאים מתלולים זקופים של צור, ואילו האפיק מתחתר בשכבות קשות של גיר טורוני. באפיק הגירי כיסים קרסטיים רבים. כיסים אלה מהווים למעשה את אתר הנרקיסים כולו. בכיסים שהם בגדלים שונים מצטברת קרקע, המאפשרת גדילת צמחים. הכיסים בגדלים שבין כיס המכיל מבחינת גדלו פקעת אחת בלבד, לבין כיס שקוטרו שניים עד שלושה מטרים. אדמת הכיסים רוויה במים החל מהגשם הראשון. עקב הסביבה הסלעית גם ממטרים קטנים יחסית גורמים לנגר עילי ולהרוויית כיסי הקרקע.

הריכוז המזרחי –  אופיו שונה במעט מקודמו. אינו ממוקם במעלה האפיק, ותשתית האפיק אינה אחידה ואיננה מרוצפת במשטח סלע אחיד. צמחי הנרקיס מפוזרים יותר, הן בערוץ העיקרי והן בערוצים המישניים. סביבת גידולם העיקרית אינה בהכרח כיסי סלע וכוללת גם מדרונות קרקע למרגלות משטחי הסלע. בדומה לבית גידולן של החלמוניות ברכסי ירוחם וחלוקים. צמחים מעטים נסחפים במורד הערוץ, לעיתים מאות מטרים מהריכוז העיקרי, ומצליחים להיקלט בתשתית החצצית ואף להגיע לפריחה.

בשנים גשומות, או לפחות בעלות חלוקה טובה של הממטרים, נראים הערוצים כנהר לבן וריחני. בשנים של גשמים בעיתם, הלבלוב והפריחה אחידים. בשנים מעוטות משקעים או בעלות חלוקה לא טובה, מתפתחים תחילה נרקיסי הגבים, המצויים באפיק ממש הקולטים כל זרימה אפילו הקטנה ביותר. ואילו הצמחים הנותרים מאחרים בלבלוב ופריחה. כך אירע לדוגמה בחורף 1984-5 גשם ראשון וזרימה עילית אירעו בתחילת נובמבר. הזרימה הבאה ארעה רק חודש מאוחר יותר בתחילת דצמבר. בעת סיור בשמורה שנערך ב- 9.12.1984 נצפו בתוך הגבים שבמרכז האפיק, צמחים נמוכים, רובם בשלב פקעי פריחה ורק בודדים בפריחה ואילו הצמחים שבשולי הגבים או מחוץ להם החלו רק בלבלוב.                                                                                                                                                   בשנים גשומות נמדדו במרכז כיסי הסלע עמודי פריחה בגבה 70 ס"מ. כדאי לציין שלגבי הפריחה של אותה שנה יש חשיבות מרובה לגשמים המוקדמים של חדשי אוקטובר-נובמבר.                                                                              תצפיות אחדות מיומן השמורה.                                                                                                          30.12.1977 שיא פריחה.                                                                                                                                    6.1.1978 שיא פריחה.                                                                                                                                        16.11.1982 התחלת לבלוב, בכיסים אחדים, במרכז האפיק. צמחים בודדים עם פקעי פריחה על עמודי פריחה נמוכים, לפני פתיחה.                                                                                                                                        4.1.1984 התחלת פריחה, פרחים בודדים פתוחים.                                                                                                28.2.1984 רוב הפרחים בקמילה, חניטת פירות יפה.                                                                                              אתר הנרקיסים התגלה במקרה על ידי אנשי הסיירת הירוקה אלון גלילי ושלמה קניאס (מומו) בעת פעילות בשטח.  בחורף 1984 נבדקו מספר ערוצים (א.ל) נוספים משני עברי ערוץ הנרקיסים והתגלה ערוץ נוסף. באפיק הצפון מזרחי .   בעת גילוי אתרים אלו כבר היו ידועים בנגב שלושה  ריכוזי נרקיסים נוספים. נרקיסי נחל חצץ, בסמוך לשדה בוקר. בנחל אשלים סמוך לדימונה. וברכס חצירה סמוך למכתש הקטן.                                                                              דרכי גישה –  האתר מצוי בלב שטח אש ובאזור בעל נגישות פיזית קשה.                                                                  אפשר להגיע לקרבת האתר ברכב, בשני תנאים: כאשר הרכב הנו רב מינוע, האפשרות השנייה היא תנועה ברכב גבוה רק כאשר ידוע שדרכי העפר שופרו לאחר גשמי החורף. יישובי הסביבה נוהגים להגיע למקום בטרקטורים עם עגלות. בשלוש דרכים נגיע למקום.                                                                                                                                  א) הדרך הקלה ביותר מסתעפת מכביש ירוחם-צומת הנגב. (כביש הנפט) לדרום מערב בסמוך לנחל צבוע. עד סמוך לבסיס הצבאי. משם עוד 3-4 ק"מ בדרך לא ברורה לא מסומנת במפות.                                                                    ב) מקיבוץ משאבי שדה, בשתי דרכים. הקצרה והקשה יותר, הולכת בלב שטח האש לכיוון דרום מזרח. השנייה היא דרך – שרות של קווי מים וחשמל, סמוכה לאפיק נחל רביבים עד לבסיס הצבאי (ראה א').                                            ג) דרך לרכב 4+4 בלבד. מסתעפת מכביש ירוחם-שדה בוקר וחוצה את רכס רחמה עד לנחל מסעד.   

 מקור: רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול  ליבנה. 1990                                                                  סקר שדה

536, עץ חרוב

נ.צ. 186901/544572 ישראל חדשה                                                                                                                    במדרונות המערביים של הר רחמה ביובל  של נחל  רביבים. צומח למרגלות מפל קטן בכיס קרקע גדול.

537, (155) ריכוז צומח ובולבוסי אבן 

נ.צ. 187462/544803 ישראל חדשה                                                                                                                    במפנה המערבי של רכס  רחמה,  מתחתר ערוץ מישני של נחל רביבים לעומק של עשרות מטרים. במדרון הפונה אל הערוץ, במפנה צפון-מזרחי, ניצבים קירות סלע זקופים. בולבוסי גיר גדולים בולטים מהם, או מוטלים לרגליהם. לבולבוסים המתחילים  להיחשף  צבע  בהיר  בעוד שאלה  שכבר ניתקו מן הסלע, צבעם חום עד חום-שחור. הבולבוסים  הכהים חשופים כבר זמן רב לתהליכי חמצון, ולפיכך התכסו בפטינה חומה.                                              בסמוך למדרון הבולבוסים נראו  ארבעה  שיחי אשחר  דו זרעי. אחד מהארבעה צומח לרגלי ניקרת סלע, והוא גדול מהשאר, דמוי  שיח גדול בעל שלשה גזעים עבים, וגובהו כ_ 3 מ'. בסמוך לו שני שיחי  קרקש צהוב קטנים, בגובה 60 ס"מ והם צומחים בתוך סדק בסלע. נמוך מעט  במדרון, פריחה עשירה של עשרות צמחי דרבנית סגולה (1.8.88).  מעל  ריכוז צמחיה זו – מדרון רצוף, בנוי סלע חלק ומתחתיו שכבת גיר בעלת נקרות  ודרגשי סלע מחוררים: שכבה זו סיפקה לצומח העשיר שבבסיס המדרון מי נגר רבים. בסמוך לצומח, מערת רועים.                                                    בסמוך למדרון הבולבוסים   מצויה ניקרת סלע  גדולה. על קרקעית הנקרה שכבת גללים עבה. הקירות והתיקרה מפויחים – עדות לכך שהמקום שימש לחניית רועים.

צילום

538,  מושבת שפני סלע

נ.צ. 1893/5443 ישראל חדשה                                                                                                                            קבוצה של לפחות 10 שפנים, נראתה במדרון סמוך לאפיק נחל רביבים, במרחק לא רב מסכר אגם ירוחם. במדרון שבו נמצאת המושבה קיימים נקיקים רבים וצמחיה שופעת.

539, סכר ירוחם, האגם.

 נ.צ.  1895/5443 ישראל חדשה                                                                                                                          הסכר על ערוץ נחל רביבים הוקם בשנים 1953-4 כדי לאגום מי שיטפונות לצורך השקיית שדות חקלאיים במשאבי שדה ורביבים. הרעיון להקמת סכר כזה הועלה בשנות ה-40 של המאה הקודמת על ידי המהנדס קובלנוב, אך הקרקע לא הייתה בידי המוסדות המיישבים. כחלופה טובה פחות הוקם סכר על הנחל באדמות רביבים.                                      שיטחו המרבי של האגם כ-150 דונם. אורך הסכר כ-80 מטר וגובהו כ-15 מטר.                                                          בלב האגם, במפלס נמוך מפתח יציאת המים, דופן שקע מהקרקעית, בקאולין לשם שמירת מים במשך חודשי הקיץ. כענף נוסף לישובים, ענף דיג הוכנסו דגים לאגם ושני דייגים בסירת פח וזוג משוטים חילקו מזון לדגים.                        מערכת סינון כנראה לא הייתה, או לא הייתה במיטבה. דגיגים מהאגם בדרכם הארוכה סתמו את ממטרות מטע הדקלים ברביבים, לעיתים קרובות. עם הגעת צינור המים  לישובים, פסק השימוש במי האגם, והאגם וסביבתו החלו להתפתח כפארק.                                                                                                                                    בחוברת תקצירים מכנס בהזמנת המועצה האזורית רמת נגב, "שטפונות בנגב בנחלים חורף 1994=1995, עורך: יונת לירון," מצאנו: בעמוד מספר 10 סעיף מספר 6 "מאגר ירוחם הוא חלק בלתי נפרד מפארק גולדה.  המאגר אוגר כמויות מים גדולות כמעט מידי שנה. למיטב ידיעתנו אין נערכות בדיקות הנדסיות מקצועיות של הסכר. אם אכן זה נכון, הסכנה של קריסת הסכר היא מוחשית מאד ויש לקחת נתון זה בחשבון. הסכנה היא איננה רק לרכוש אלא גם לנפש והמדובר הוא הן בפארק גולדה והן בפארק ירוחם."                                                                                                                                                                                                   הדברים נכתבו בחוברת בשנת 1995.

540, באר ירוחם (ביר רחמה)

 נ.צ   191460/544480  ישראל חדשה                                                                                                                  הבאר נראית מטיפוס השיפוץ הבריטי, כיפת בטון עגולה, עם פתח מלבני בעל מסגרת מתכת. מארבעת עבריה תעלות המובילות אל שקתות בטון. פתחה רחב כ- 5 מטר.

541, (מ,מ 15-18) "נחל האלות" ברכס חתירה

ראש הנחל: נ.צ. 2011/5447; תחתית הנחל: נ.צ. 2046/5437

נחל תלול, קניוני במספר קטעים, יורד משפתו הצפון-מזרחית של המכתש הגדול, מזרחה, לעבר נחל ממשית.              בחלקו העילי של הנחל מצויות אלות אטלנטיות אחדות. ואילו בחלקו התחתי, התלול, מספר תופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות יפות: עדשות של אבן חול צבעונית הלכודות בין סלעי גיר, ריכוזי מאובנים, מספר מפלים שגובהם 2 – 4 מטרים וקטע מעוק (gorge) יפה, שהתחתר בחלקו התלול ביותר של הנחל, לקראת מפגשו עם נחל ממשית.

542, (מ,מ 21-22) מעלה חתירה

 ראש המעלה: נ.צ.2012/5441; תחתית המעלה 2011/5433.                                                                                  שביל גמלים עתיק כנראה יורד מפינתו הצפון-מזרחית  של מכתש חתירה דרומה, אל איזור הכרייה של מפעל חול הזכוכית בקרקעית המכתש.                                                                                                                                השביל מנצל שלוחה מתונה, שנוצרה כתוצאה מגלישות גדולות של סלעים מקיר המכתש. השביל כבוש היטב ובקטעים אחדים שלו ניכרים סימני סיקול ותמיכה. מעט מצפון לראש השביל ניצבת אלה אטלנטית מרשימה.                              במרחק לא רב ממעלה חתירה יורד אל קרקעית המכתש שביל נוסף שראשו בנ.צ. 2000/5437 והוא מתחבר לתחתית השביל של מעלה חתירה. שביל ברור נמשך על שפת המכתש, מראשו של מעלה חתירה אל ראשו של השביל הנוסף.

543 (מ,מ 19)  מפל בנחל ממשית

 נ.צ. 2049/5445 ישראל חדשה                                                                                                                            מפל בסלע צור, באפיק נחל ממשית. גובה המפל 5 מ'. למרגלותיו מכתשת שקוטרה 15 מ' ועומקה מספר מטרים. נראה שבחורף המכתשת היא בריכת מים ענקית.

 544 (מ,מ 8)  תצפית נ.ג. 538

 נ.צ.  2052/5447 ישראל חדשה                                                                                                                          מגב שלוחה צרה, המפרידה בין נחל ממשית לנחל המקביל לוו מדרום, לצד השביל העולה מסכרי נחל ממשית אל הר צייד (ראה טיול מס' 4, 5,), נשקף נוף יפה ביותר: מישור ימין ומישור רותם, רכס חצרה, רכס הרי אפעה, העיר דימונה ורכס הרי דימונה. יפה במיוחד הוא מראה מיפער המים הענק של עמק ממשית החולי, המבתר את רכס חתירה-אפעה, בקטע שבין דימונה לצומת רותם. על שלוחת נ.ג. 583 פזורים טומולי (קברים עתיקים מתקופת הברונזה). 

545 (מ,מ 20)  באר רטב (ביר אל-מורייטבה)

 נ.צ. 2053/5447 ישראל חדשה                                                                                                                            בתוך סלע גיר, בגדה המערבית של נחל ממשית, חצוב שקע שקוטרו כ-3 מ' והוא מרופד ביבלית ירוקה. בקטע זה של האפיק מצויים מי תהום גבוהים. מעיד על כך ריכוז יוצא דופן של שיחי אשל. לאחר גשמי מארס-אפריל 1991 בנגב, עלו מי התהום ומילאו את קרקעית הבאר.

546, אתר תעשיית כלי צור

נ.צ. 151191/543521 ישראל חדשה                                                                                                                    משתרע על ראש הר קרן ובשלוחותיו. בגלל מיקומו האתר ידוע, אך לא פורסם בצורה מסודרת. בשטח – כלי צור מהתקופות: פליאולית תיכון, פליאולית עליון, ניאולית- כלקולית.

מקורות: סקר אקולוגי מרוכז חולות עגור, רשות שמורות הטבע יוני 1988. דן גזית

547, בור מים

נ.צ. 152273/543896 ישראל חדשה                                                                                                                    חצוב באזור המעורץ של נחל אבחה, שבמפנה המזרחי של רכס הר קרן. הפיר החצוב, עומקו כ_ 2.5 מ' וקוטרו כ_ 1.5 מ'. החוליה שמעליו בנויה מפריטים ארכיטקטוניים בשימוש מישני, בעיקר מזוזות. בין האבנים משולב פס ברזל ששימש כבסיס לדלתית פח. כניסת המים אל הבור איננה, כבדרך כלל מהחוליה, אלא מפרצה שבתקרת הבור, ממערב לפיר. במערכת הולכת המים אל  הבור הושקעה עבודה ומחשבה רבה. עצם העובדה שהבור חצוב בתוך אפיק ואדי בינוני בגדלו, יכולה לגרום לסתימתו המהירה של הבור בסחף. עקב כך נבנה בערוץ מוליך מים שאורכו כ_ 50 מ'. המוליך בנוי מאבני גזית. (בקטע אחד נראים שלושה נדבכים לגובה) וחלקו חצוב בסלע הקירטון של האפיק. התעלה נמצאת במפלס גבוה יותר מהאפיק ומוליכה אל הבור רק חלק מהזרימה, עקב כך המים נקיים יותר מסחף. חומר החציבה של הבור אוטם רק את חלקו המוגבה של הערוץ, ומאפשר זרימה חופשית רק בחלקו הנמוך יותר. סביב הבור כמות גדולה של חרסים עזתיים שחורים.

548, בור מים

נ.צ. 15250/54372 ישראל חדשה                                                                                                                        נחצב בערוץ בראש נחל אבחה שברכס הר קרן. הפיר חצוב לעומק, כ_ 3  מ' וקוטרו כ_ 2 מ'. עומק הבור 5-4 מ'. במבט פנימה דרך הפיר, נראה שהדופן המזרחית אליה צמוד הפיר בנויה כולה מאבנים. הבור צר מאד רוחבו 3-2 מ'. נראה כעין תעלה הפונה מערבה. הבור ניזון בעבר על ידי  הכוונת הזרימה בערוץ, בשפכי החציבה ואדמה. הבור יבש כיום. בתחתיתו קינון תנשמת.

549, כבשן סיד

נ.צ. 1532/5431 ישראל חדשה                                                                                                                            בתחתית מדרון במפנה צפון מערבי. הכבשן גדול, שיטחו  20 X ‏14 מ' וגובה דופנותיו 5-4 מ'. פיתחו פונה לכיוון דרום. מחצבת חומר הגלם נמצאת במדרון שמעליו.  מסומן בטעות במפות 1:50.000 כבור מים.

550, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 1532/5436 ישראל חדשה                                                                                                                            צומח באפיק, ערוצון חולי בראש נחל אבחה. לעץ עלווה דלילה והוא בעל גזע אחד, ישר, בעובי בינוני, גובהו כ_ 4 מ'.

551, כבשן לכלי חרס?

נ.צ. 15525/54376  ישראל חדשה                                                                                                                        מתקן הנראה כשרידי כבשן לכלי חרס. הרבה אבנים מפויחות והרבה מאד חרסים מכל המינים. הקרמיקה – רומית-ביזנטית. (האתר צמוד לדרך רכב שלא מסומנת במפה).                                                                                מקורות:                                                                                                                                                            סקר אקולוגי מרוכז חולות עגור, רשות שמורות הטבע יוני 1988. דן גזית

552,   צמד בורות מים

נ.צ.  157045/543652 ישראל חדשה                                                                                                                     במדרון  גבעה, בלב אזור חולות, צמד בורות. המרחק ביניהם כ_ 50 מ' והם מנקזים מדרון גבעה שבראשה מצודה מתקופת הברזל. הדרומי מבין השניים, צר  ועמוק, כ_ 8 מ'. דופן אחת שלו היא קיר הסלע הטבעי ושאר השלוש בנויות ומטויחות. הטיח נראה כטיח מלט מודרני. אל הבור מובילות שתי תעלות איסוף קצרות. הבור הצפוני, כקודמו, נסמך אל שכבת נארי קשה, עומקו כ_6 מ'. רק חלקו התחתון חצוב ורוב שטח דופנותיו בנוי מאבני גוויל ומטויח. חתך פני הבורות מלבני – כ_ 200 X ‏150 ס"מ. אל הבור מוליכה לפחות תעלת איסוף אחת קצרה. פתחו הוצר עי בניה באבני גזית מלוכדות בבטון, ונקבעה בו מסגרת ברזל, כבסיס לדלת. שני הבורות שונים ביותר מרוב הבורות המצויים באזור ויתכן שנחפרו ונבנו בידי בדואים. בסמוך לבורות קיים בית קברות בדווי. במקום חייתה משפחת אבו לה'יה. במלחמת השחרור ברחו בני המשפחה לירדן.

אינפורמציה בע"פ עיידה שליבי 

553, בית קברות בדווי

נ.צ. 157323/543498 ישראל חדשה                                                                                                                    בבית הקברות הקטן, של משפחת להיה נימנו תשעה קברים. לפי גודלם – קבורים שם ארבעה בוגרים וחמישה ילדים. המשפחה עברה לירדן במלחמת השחרור.

554, (157) מצודה סגלגלה תקופת הברזל  (לעדכון האתר)

נ.צ. 157323/543498 ישראל חדשה                                                                                                                    בראש גבעה, נ.ג. 330,  שהיא מהנישאות באזור, מצויים שרידי מצודה סגלגלה.  זוהי אחת משלוש מצדיות, שהוקמו בתקופה הישראלית על גבעות נישאות, בלב חולת שונרה, כשהמרחק ביניהן 4-1.5 ק"מ.                                            שטח המצודה כ_ 17  X ‏13 מ' וקירותיה שרדו לגובה נדבך אחד מעל פני הקרקע. אבני הבניין נחצבו משכבת סלע נארי קשה  המכסה את כיפת הגבעה. האבנים גדולות וכמעט אינן מעובדות. אבנים רבות מהמצודה התדרדרו במדרון הגבעה.                                                                                                                                                  למצודה חומת סוגרים: קיר חיצוני וקיר פנימי מקביל, במרחק כ_ 1.75 מ'. בין שני הקירות מחיצות, המחלקות את החלל ההיקפי לחדרים. ג במרכז המצודה נראים שרידי קירות.                                                                                הפתח בחומה, שרוחבו 1.90 מ', פונה  לדרום מזרח. לימינו מספר אבני חומה גדולות, ועליהן ואסמים וציורי סלע  בדוויים.                                                                                                                                                    לואסם אחד צורת האות העברית -ח- והוא  של משפחות מהעזזמה. לוואסם אחר שלושה קוים מקבילים והוא שייך לבני הדולאם. בין הציורים – יעל בעל קרניים גדולות. הציור חדש, יחסית, והוא כנראה חיקוי לציורים קדומים יותר.                באתר וסביבו נלקטו חרסים מהתקופה הישראלית II‏.  סביב גבעת המצודה פזורים אתרים נוספים, מתקופות שונות: מכלול בתי חוה, מערת מגורים, ובהם מספר פריטים ארכיטקטוניים מתקופה הביזנטית. זוג בורות מים ובית קברות,  ובור מים הרוס (אתר 555).                                                                                                                                  המיצדית, שאליה הגענו באוגוסט 1989, הייתה השלישית במספר לאחר גילוי שתי קודמותיה: האחת בתחילת אותו קיץ, והראשונה – המלבנית שאליה הגענו עוד בשנת הסקר הקודמת. בשתי המצודות הראשונות, הסתייענו בזיהוי סוג האתר והקרמיקה, בעזרתו של הארכיאולוג דן  גזית. בזיהויו הסופי של אתר זה, לא היה סיפק בידינו, להסתייע בעזרתו של דן. ושמחנו לשלוח למקום, את עזרא אוריון, ששמע על גילוי שלושת המצדים, והגיע אל שניים מהם, עם שייקה לדנר. כפי שלמדנו מהעתק מכתבו לחדשות ארכיאולוגיות.

555,  בור מים

נ.צ. 157434/543507 ישראל חדשה                                                                                                                    הבור ממוקם כ_ 100 מ' מצפון מזרח למצודה (אתר  554) ובמדרון הגבעה. תקרתו התמוטטה פנימה והוא הרוס לחלוטין. בסמוך אליו נותרה ערמת שפכי החציבה – ערמת אבני קירטון בעלות פטינה חומה.

556,   מחפורת

נ.צ. 157543/543320 ישראל חדשה                                                                                                                    מחפורת וכמה מבנים, שנמצאים בתחתית המדרון,  שבסמיכות למצודה (אתר 554) הם מהתקופה הביזאנטית.  המחפורת סתומה כיום, מפתחה הסתום, חצוב מסדרון כלפי המורד. המסדרון היה כנראה שילוב של חציבה ובניה. מול אחת מדפנותיו נראים שרידי בניה. בין אבני הבניין נראות אבני  גוויל ומעט אבני גזית. ביניהם אבן מעוטרת עטור של עלים רחבים ועגולים בין מסגרות פסים.

557, בית קברות ביר הדאג'

נ.צ.מ. 170479/543099 ישראל חדשה                                                                                                                  בית הקברות נמצא מצפון מזרח לבאר הדאג'. חלק  מהקברים ניכרו בשטח חולי כיום. חלק מהקברים מסוידים בלבן, תוצאת התיישבות הבדווים בכפר הדאג'.  גם הצבא המצרי קבר כאן חלק מהרוגיו במלחמת העצמאות. משמש כיום כבית הקברות של הישוב כפר הדאג'.

אינפורמציה בע"פ עיידה שליבי                                                                                                     פקח שטח,  אהוד אביטבול

558, (158) באר הדאג'

נ.צ. 170785/543164 ישראל חדשה                                                                                                                    באר בגדה המזרחית של נחל  הבשור.  בתקופת המנדט הייתה הבאר רכושו של הבדואי מסלם אבן אג'וייד (ראה קסר עג'וייד אתר 588) והוא מכר את מימיה בכסף מלא לבעלי העדרים  בסביבה. (ראה סיפור הבארות באתר  494).

שרטוט מתוך "סקר נוף ומסללי טיול רמת נגב" עמוד 138

הבאר מדופנת באבני גזית ובשפתה חריצים  עמוקים של חבלים. מעל הבאר בנוי קמרון מאבני גזית, שנשא אנטיליה לשאיבת המים. לקמרון צמודות  מצפון שתי בריכות, שגם הן בנויות גזית. הקמרון מקורה בגג שטוח, מטויח במלט, ובו שני פתחים רבועים, שבהם עברה שרשרת מכלי האנטיליה. המים נשפכו על גג הבטון, ומכאן הוזרמו לשתי הבריכות. שטח הבריכות 4 X ‏4 מ' ו- 5. 1 X ‏1.5 מ', עובי קירותיהן  כמטר אחד. לבריכה הגדולה צמוד מצפון חדר קטן, בנוי מאבני גוויל ושברי אבני גזית. החדר נראה מאוחר לקמרון.

                                                                           מחלקת נחל ברביבים 1956

בפתח המערבי של הקמרון בסמוך לשפת הבאר, תקועים בקרקע שני אדנים ממסילת הברזל התורכית.                        באוגוסט 1989 נוקתה הבאר ע"י בדווים, שהוציאו ממנה לכלוך רב: חביות, אבנים ואדמה. עומקה כיום כ_ 20 מטר.

באר הדאג' לאחר הסרת שני אדני הרכבת התורכית

559, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 1709/5430 ישראל חדשה                                                                                                                            עץ קטן דליל צומח בקפל קרקע במישור.

560, גשר המסילה התורכית על נחל באר חיל דרום

נ.צ.  175112/543418 ישראל חדשה                                                                                                                    גשר על הערוץ הדרומי של נחל באר חיל, הגשר היה בן שתי קשתות. הרוח בין בסיסי הקמרונות היה 5.5 מטר. באזור הגשר הוגבהה הסוללה לרום של 4 מטר מפני השטח. אחד מבסיסי הקמרונות לא נראה כיום (2011) באומנה הדרומית נחשפים היסודות בעקבות כמה שיטפונות עזים.

אומנה חיצונית צפונית, ברקע כרם זיתים.

אומנה חיצונית דרומית והסוללה

561, כבשן נחל באר חיל 

נ.צ. 175358/543920 ישראל חדשה                                                                                                                    נמצא על גדתו הצפונית של נחל  באר חיל, באזור מישורי. על פני השטח נראה שקע עגול בקוטר 3 מ' לערך. סביב לשקע נראית מדרגת אדמה קשה  ואדומה – אדמה קלויה. כן ניתן לראות עדיין, גלויות, מספר אבנים קלויות ואף עקבות מרוק (גלזורה) על אבנים אחדות. בסמוך לכבשן, על גבעה שטוחה ונמוכה: שרידי מבנה כנראה רומי – ביזאנטי וחרסים  רבים. בחורבות נעשה שימוש מאוחר כנראה על ידי בדווים. במבנה וסביבותיו  אבני  גזית רבות ופריטים אדריכליים. במדרון הגבעה מערכת מוזרה ומסועפת של תעלות, מעגלים – שקעים מדופנים באבנים קטנות, ואף ריכוז של תלוליות אבן קטנות.

562, גשר המסילה התורכית על נחל באר חיל צפון

נ.צ. 175974/543647 ישראל חדשה                                                                                                                    הגשר הרוס לחלוטין נותרו בסיסי  הקמרונים המעידות שהיו בו 5 קשתות. שטח מרוצף בבטון מקיף את התחום שמתחת לקמרונות ובולט החוצה מהם לכ-5 מטר. הרווח בין קמרון למשנהו היה  3 מטרים. בחלקי המתקן שנותרו על מקומם נשדד רוב ציפוי האבן המסותתת. בחלקים התחתונים נותרו מעט אבנים מטיפוס הבליטה במרכז עם סיתות שוליים.

563, מעביר מים בכביש מנדטורי בנחל באר חיל

 נ.צ 176087/543542 ישראל חדשה                                                                                            גשר תאים על האפיק הראשי של נחל באר חיל. אורכו 8 מטר. בגשר 6 תאים בנויים אבן. רוחב כל תא 95 ס"מ, וגובהו כ-120 ס"מ. בכל התאים ריבוד בטון. ברצפת התא הדרומי נחשף בחלקו אדן מתכת של הרכבת התורכית.

צד מעלה הנחל, האומנות בולטות.

האומנות בנויות לסרוגין מאבני גזית ואבנים מהוקצעות. חזית האומנות בולטת מקו בסיס הגשר בכעין חרוט קטום. שתי הכנפיים הן המשך ישיר של בניית הגזית של האומנות. בחיבור כל אבני האומנות והכנפיים נראה מילוי בטון   כהה-רובה. בשברים באחת האומנות ובכנפיים, נראה שחומר המילוט הוא בהיר, דומה מאד למילוט בגשרי הרכבת התורכית.                                                                                                                                                   הגשר נשמר כמעט בשלמותו מלבד פגיעה קלה באומנה אחת  בצד מעלה הנחל. בצד מורד הנחל התחתרות קשה לעומק 1 – 2 מטר. התחלת פגיעה והרס הכנפיים. ללא שימור, צפוי האתר להרס, עקב כריית החלוקים שגרמה להתחתרות לאחור של האפיק.

הגשר לכיוון מורד הזרם

564, מעביר מים בסוללת הרכבת התורכית

 נ.צ. 176332/543781 ישראל חדשה                                                                                                                    גובה תקרתו כ-שני מטר מהרצפה. הקשת בנויה מ-3 נדבכים ישרים ו-6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. כל אבני הגזית של הכנפיים נשדדו.

565, מעביר מים בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ.  176634/543967  ישראל חדשה                                                                                                                  בנוי על אחד מערוצי המשנה של נחל באר חיל. גובה תקרתו כשני מטר. רוב אבני ה"כנפיים" נשדדו. על אחת האבנים חרוטה כתובת כנראה של חיל בריטי: VX 5040  T.A.H. 21/10/1941  (מעביר המים נמצא בסמוך לכביש ניצנה – באר שבע המנדטורי).    מנקז את אחד מערוצי המשנה של נחל באר חיל. גובה הקשת מעל הרצפה כ- 2 מטר. בקשת 3 נדבכים ישרים 6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה.

566, בוסתן

נ.צ. 178698/543198 ישראל חדשה                                                                                                                    שרד ביובל של נחל באר חיל, במורדות המערביים של רכס רחמה, בטרסה שמורה היטב. טרסה זו היא חלק ממערכת טרסות, שמורות היטב וכמה חצרות ומבנים  עתיקים. בבוסתן נותרו שני עצי תאנה יפים, עץ רימון וגפן. בעת הביקור  19/2/1994, ניצפה לבלוב יפה של הרימון והתחלת הצצה של התאנה.

567, (159) אתר משאבי שדה "כפר" מתקופת הברונזה התיכונה I

נ.צ. 179781/542431 ישראל חדשה                                                                                                                    כפר מתקופת הברונזה התיכונה, שנסקר לראשונה בשנת 1966 על ידי רודולף כהן ונחפר על-ידיו בשנת 1984. האתר שוכן על מדרון גבעה מוארכת, מדרום לקיבוץ משאבי שדה. שיטחו כ_ 12 דונם והוא מכיל שרידים של יותר ממאתיים מבנים. נחפרו ארבעה שטחים, בהם נחשפו מבנים עגולים  סביב חצר מרכזית, ומבנים מלבניים. קוטר  המבנים העגולים   נע בין 5.50 ל-3.50 מטר. שטח המבנים המלבניים הוא 4.50 X‏ 2.60 ו – 4.50 X‏ 2.90. בכל מבנה נמצאו שנים עד שלושה עמודי אבן, שתמכו בגג. לוחות האבן, שמהם נבנה הגג נמצאו בהריסות המבנים. על הרצפות נמצאו חרסים וכלים שלמים מתקופת הברונזה התיכונה א'. בסמוך לאתר נמצאו מאובני עצים מתקופת הטורון.

568, מצוק, מערה טבעית, קן דורס ואתר ארכיאולוגי

נ.צ. 1801/5434 ישראל חדשה                                                                                                                            מתחת לדרגש קשה במצוק הסלע נוצר צניר ששימש מחסה לרועים וצאנם. תקרת המערה מפויחת עקב הדלקת מדורות בתוכה. מעל לצניר קן דורס ישן, ולמרגלות הצניר, אתר ארכיאולוגי עם מבנים מעוגלים. במדרונות נראים עקבות חציבת אבן, ומשטח סלע עם 3 גומחות עגולות ומדויקות.

569, שיח אשחר דו זרעי

נ.צ. 1830/5433 ישראל חדשה                                                                                                                            גדל בערוץ של נחל מסעד במורדות המערביים של רכס  רחמה.

570, (160) עץ חרוב

נ.צ. 1836/5439 ישראל חדשה                                                                                                                            גדל במדרונות הדרומיים, של הר רחמה ביובל של נחל מסעד.

571, (161) עץ חרוב

נ.צ. 1836/5437 ישראל חדשה                                                                                                                            במורדות המערביים של הר רחמה, ביובל   של נחל  מסעד.

572, (162) ריכוז טומולי וציורי סלע

נ.צ. 148218/542210 ישראל חדשה                                                                                                                    בראש גבעה רחבה ושטוחה ברכס שלוחת קרן, מצויים טומולי אחדים. ביניהם על "רצפות" סלע סדוקות, חקוקים ציורי סלע, וואסמים בדווים.

573, בור מים 

נ.צ.  1484/5428 ישראל חדשה                                                                                                                            בור קטן ללא תקרה חצוב ברישול. שטחו 5 X‏ 4 מטר בקרקעיתו סחף רב. שיפכי החציבה המעטים, נוצלו לחסימת האפיק והכוונת המים אל הבור. בור קטן זה הינו בין הבודדים באזור שלוחת קרן.

574, כבשן סיד

נ.צ. 14854/54210 ישראל חדשה                                                                                                                        ממוקם במדרון במפנה מערבי של שלוחת קרן, סמוך לאפיקו של ערוץ חולי קטן.  הכבשן קטן ושטוח, על פניו – אבנים קלויות, סיגי, אפר וסיד. על מדרון גבעה מצפון לכבשן, מצוי דרגש סלע גירי ששימש כמחצבה. סלע הגיר כאן מחורר מאד, ומכיל בולבוסי צור. הכבשן נפגע  עקב הכשרת דרך לסקר סיסמי. דרומה לכבשן, בשלוחה מעל הערוץ החולי, סלעים שחורים ועליהם ציורי סלע. מעליהם בקצה השלוחה נמצא מאגר מים.

575, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 152306/542927 ישראל חדשה                                                                                                                    בינוני בגודלו גובהו כ_ 2.5 מ'. והוא ירוק ורענן.

576, כבשן סיד

נ.צ. 152545/54290 ישראל חדשה                                                                                                                      ממוקם בתחתית מדרון של גבעת גיר במפנה מערבי, הפונה אל נחל איבחה. שיטחו כ_ 12 X ‏7 מ'. דפנותיו נסחפו ופניו קיבלו את שיפוע מדרון הגבעה. פיתחו פונה לכוון מערב.

577, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 1526/5424 ישראל חדשה                                                                                                                            סמוך לדרך העתיקה חלוצה-רחובות-ניצנה,  עץ קטן.

578, בור מים

נ.צ. 152901/542751 ישראל חדשה                                                                                                                    מתחת למדרגת הגיר הקשה  בערוץ היורד אל עמק נחל אבחה, חצוב בור. הפתח חסום בצמחיה עבותה. מבעד לסבך נראה הפתח ובו נמנו לפחות שישה נדבכים של דיפון באבני גוויל ישרות. מתאר הפתח מרובע. ליד הפתח במורד, נראים שרידי מתקן, כנראה בור השיקוע – אם כי כיום הוא נמוך מפתח הבור. בסביבתו הקרובה של הבור חצר – מוקפת גדר אבן.

579,  (163) ציורי סלע

נ.צ. 152975/54275 ישראל חדשה                                                                                                                      משטח ישר יחסית, ששיטחו 2 X ‏2 מ', המצוי במדרגת סלע,  "מקושט" במספר ציורי סלע באיכות שונה, ולפי הפטינה – כנראה גם מתקופות  שונות. אחד מהם שצויר בחקיקה דקה ועדינה, עם פטינה כהה מהשאר, מתאר חיה בעלת גוף גלילי, עם ארבע רגלים וזנב מונף מעלה  בזווית ישרה. הראש כוסה בציור חדש, גס מאד, של וואסם בדוי. גם שאר הציורים נראים כוואסמים גסים ועבים. וכנראה שנחקקו בהקשת אבן או ברזל. גם באלה נראים הבדלי גיל לפי הפטינה.

580,  משטח גורן?

נ.צ. 1529/5427 ישראל חדשה                                                                                                                            בסמוך לבור המים,  במדרון הגבעה, נמצא משטח סלע סדוק, מעוגל, שקוטרו כ_ 10 מ' והוא תחום במעין גדר אבן נמוכה מאד. נראה כמשטח גורן.

581, ריכוז אירוס הנגב

נ.צ. 1569/5423 ישראל חדשה                                                                                                                            במדרון של חולות מיוצבים, צומח ריכוז של אירוס הנגב.

582,  כבשן סיד

נ.צ. 166701/542633 ישראל חדשה                                                                                                                    גובה סוללותיו כ-2-1 מ' ופתחו כלפי מערב. בדפנות נראים אבני גוויל רבות. בקרבת הכבשן, מדרום לו, יש מחפורת שטוחה, שארכה כמה עשרות מטרים. המחפורת מכוסה בסחף וצמחיה, וכנראה שהייתה זו מחצבת הקירטון, לתעשיית הסיד. כ_ 300 מ' דרומית מזרחית לכבשן, מתקן נוסף.

583, כבשן סיד

נ.צ. 166908/542159 ישראל חדשה                                                                                                                    מתקן זהה  לאתר 574?,  נמצא כ_ 300 מ' מדרום מזרח לו.

584, (164) בור מים ומערת מגורים

נ.צ. 167913/542162 ישראל חדשה                                                                                                                    חצוב במדרון, ברכס גבעת חיל. קוטר הפיר כ_ 1 מ', החוליה בנויה באבני שדה גדולות וישרות מלוכדות בבטון. מקבל את מימיו מערוץ קטן בין הגבעות. הערוץ נחסם בסוללת אבן, על מנת להטות את רוב מי הנגר אל הבור.                      כ_ 30 מ' מהבור, מעבר לפסגת הגבעה, נמצאות שתי מערות מגורים סתומות בחלקן הגדול. לפני המערות – משטח מיושר עם מעט חרסים רומיים – ביזאנטיים, ומספר אבני גזית בעלות סיתות מיוחד. האתר צופה אל המישור  הנרחב  על-ידי מושב אשלים, ואל נחל הבשור.

585, באר הדאג'  שרידי מבנה קדום

נ.צ. 170683/542941 ישראל חדשה                                                                                                                    מבנה בן חדרים אחדים  נערכה בו חפירה (האם פיראטית?) סביבו חרסים קדומים.

586, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 170606/542450 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                    צומח סמוך לגדתו  המזרחית של נחל הבשור. עץ גדול ירוק כהה ובעל עלווה צפופה ורעננה.

587, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 170637/542786 ישראל חדשה

588, (171) קסר אבן עג'ויעד 

נ.צ. 170953/541978 ישראל חדשה                                                                                                                    כ_ 300 מ' מצפון-מערב לתוואי מסילת הברזל התורכית מבאר שבע לסיני, סמוך לגדר המערבית של אשלים, ניצבת מצודה- קסר. חומת המצודה מקיפה שטח של 30 X‏30 מ. לאורך החומה הדרומית בנויים חמשה חדרים. החדרים נפתחים צפונה, אל תוך החצר. החדר המזרחי הוא הגדול בחמישה. שיטחו  10 X‏ 7 מטר, בעוד ששטחם של ארבעת החדרים האחרים הוא 5 X‏ 5 מטר כל אחד.                                                                                                  המכלול נבנה באבני גוויל מלוכדות  בטין. בעוד שבפינות החומה ובקירות החדרים שולבו אבני גזית רבות. כן שולבו  בקירות אבני גזית קדומות, משקוף שעיטורו הושחת, חוליית עמוד עגולה, אבני גזית רבות שהוסרו מגשרי מסילת הברזל התורכית ואדני ברזל של המסילה. (שימוש באבני המסילה לבניית מבנים בדווים מאוחרים, יכול להסביר את ההרס הרב שנגרם לגשרוני המסילה בקטעים אחדים). הפתחים והמשקופים יצוקים מבטון. קירות החדרים הרוסים ברובם, אך החומה השתמרה בקטעים מסוימים  במלוא גובהה  – כ-2 מטר ויותר. עם זאת  יש בחומה גם קטעים שנהרסו עד לגובה של נדבך אחד או שניים. המבנה סובל כיום מפגיעת אדם.

589, בור מים

נ.צ. 171674/542087 ישראל חדשה                                                                                                                    ממוקם בסמוך למסילת הברזל התורכית במישור הסמוך למושב אשלים.  סביבתו הקרובה נפגעה עקב עבודות הכשרת הקרקע  למושב אשלים. גם הבור  עצמו נהרס ברובו בשנים האחרונות. תקרתו קרסה פנימה וסמוך לאחת  הדפנות נותרו שרידי החוליה שנבנתה באבני גוויל ואבני גזית מלוכדות בבטון. בבטון פרורים של רעפי חרס ששימשו במתקני הרכבת התורכית. במבט אל חתך סלע הקירטון שנותר לאחר קריסת התקרה נראה שלא הייתה מצויה  במקום שכבת סלע נארי קשה המשמשת בדרך כלל כתקרת הבורות. גם הקירטון כאן אינו  אחיד ונראות שכבות אופקיות ואנכיות במעורבב.

590, הראבת חמדה אל ברעסיה

נ.צ. 171824/542603 ישראל חדשה                                                                                                                    הבור ניזון מערוץ המנקז חלק מהמישור הגדול שבין אשלים, לנחל באר חיל שבדרום שמורת חולות משאבים, ומגבעה שמעליו. על גבעה זו ממוקמות כיום בריכות החמצון של הישוב. לבור פיר חצוב מרובע כ_ 1.5 X ‏1.5 מ', המדופן באבני גוויל ואבני גזית, מלוכדות בבטון. בחוליה הותקנה מסגרת מתכת ששימשה לסגירת הבור בדלתית. כניסת המים לבור הוסדרה בפתח מתחת לחוליה. סמוך לבור נבנתה באבנים ובטון שוקת קטנה להשקיית  צאן. הבדואים משתמשים בבור בקביעות. באוגוסט 1989 נראו בבור רועות משקות את צאנן.

 591, מעביר מים או גשר בסוללת רכבת תורכית

נ.צ.  172065/542207 ישראל חדשה                                                                                                                    מעביר מים או גשר שלא שרד על ערוץ של נחל הבשור. אורכו כ-20 מטר. מהאומנה הצפון מערבית שרדו רק מעט אבני גוויל מלוכדות בבטון תורכי בהיר. מהאומנה הנגדית לא שרד מאום. סמוך למרכז האפיק מבצבץ ראש קיר שלא באתרו כנראה התהפך וסטה ממקומו בעבר. האפיק מנקז את מימיו מדרום לגשר.

592, מעביר מים בסוללת רכבת תורכית

 נ.צ.  172371/542369  ישראל חדשה                                                                                                                  הרוס בחלקו, נותרו הדפנות והקשת. חסרות כל אבני החזית והכנפיים. בשתי החזיתות. מדרום למעביר המים פרצה רחבה דרכה מתנקזים כיום מי הערוץ.  את הסוללה מלווה לכל אורכה סוללה נמוכה וצרה מצידה המערבי

593, מצפור הקומנדו הצרפתי

נ.צ.מ. 173144/542433 ישראל חדשה

סיפור קרבות משלטי התמילה – קומנדו צרפתי במבצע חורב (עין)                                                                             אזור ביר תמילה במלחמת העצמאות                                                                                                               כוח צבא מצרי שפלש בציר המזרחי פרש שרשרת מוצבים בין עוגא אל חפיר (ניצנה) לבאר שבע. במאמר זה נעסוק רק במספר מצומצם של מוצבים שנקראו בשם הכולל מוצבי התמילה. מספר מוצבים לאורך קטע  של ואדי ת'מילה (נחל הבשור) בין ביר ת'מילה לגבעת הישוב דהיום אשלים. חלק מהמוצבים איישו מספר גבעות לאורך הכביש המנדטורי, וחלקם בעומק השטח בקרבת ביר ת'מילה  ועץ השיטה הגדול.

(מפת כיבוש מתחם התמילה ב-26 דצמבר 1948)                                                                                                  מהלך הפעולה בשלב א' 25.12.48                                                                                                                        בשעה 17.00 – יוצאת חטיבת "הנגב" משטח הכינוס בחלוצה על הדרך היחידה, שהייתה עמוסה בכוחות רבים שנעו למשימותיהם. חטיבת הזקן (8) נעה בדרך העתיקה, לכיוון רוחיבה ונחל לבן. גדודים 7, 9, נעו מזרחה על הדרך העתיקה חלוצה – ביר עסלוג' לעבר רביבים. גדוד 7 הרגלי, נע באוטובוסים. עם הגעת הכוח לאזורי החולות מדרום לרביבים שקעו האוטובוסים, והכוח המשיך דרכו ברגל, לעורף משלטי הת'מילה המצריים.  גדוד 9 הממוכן ימתין לכיבוש משלטי התמילה ולפינוי שדה המוקשים, כדי להגיע מהעורף אל משלטי הת'מילה שעל הכביש.                                                                                                                                                                                    ב-22.30 מתחילה פלוגת ברן את הקרב הקשה על חמשת כיפות משלט י"ז – משלט ביר תמילה, והם נכבשים. יחידת הקומנדו הצרפתי ומפקדה טדי מגיעה באותו זמן, למשלט י"ג (נ.צ.מ. 1722/5415) הדרומי בקבוצת בקבוצת משלטי ואדי תמילה. (אזור אשלים כיום) מנהלת קרב קשה, וכובשת את המשלט. המשלטים המצרים הסמוכים, אשר לא נכבשו גרמו לקומנדו הצרפתי לאבידות רבות, ולמחסור בתחמושת.

באדיבות מוזיאון הפלמ"ח

                                 גדוד 9 מחט נחום שריד, קמבץ עוזי נרקיס, מפקד קומנדו צרפתי טדי דה פרה                    מוזיאון הפלמ"ח

בינתיים רוב הכוח מתעכב במשלטי ביר תמילה לפינוי שדה המוקשים שעל ציר התנועה.  בשעה 01.30 יוצאת הפלוגה הרזרבית מגדוד באר שבע, פלוגת סולל עם מפקד הגדוד ישכה קדמי ברגל למשלט י"ג. הפלוגה מגיעה לסוללת הרכבת התורכית, יוצרת קשר עם יחידת הקומנדו הצרפתי, ומנהלת קרב מול המצרים במשלטים, י"ד,  ט"ו,. הפלוגה מעבירה למשלט י"ג כתגבור מחלקת חיילים, מקלעים אחדים ותחמושת. אך אינה מצטרפת אל הקומנדו במשלט.          בשעה 04.30 פונתה דרך התמילה ממוקשים. הגדוד החל לנוע למשימותיו. בקרבת משלט י"ג, פוגשת הפלוגה, עם המגד ישכה  בשרידי הקומנדו הצרפתי, אשר הותירו את פצועיהם במחבוא, מעביר המים של הרכבת התורכית. בינתיים חוזרים המצרים אל המשלט ושוחטים את הפצועים במחבוא מעביר המים של הרכבת. (ראה אתר 594)            גדוד הפשיטה כובש את קבוצת המשלטים, והחיילים המצרים נסוגים צפונה לעבר משלטי ביר עסלוג'.                        כאשר גילו אנשי הקומנדו את גופות חלליהם החלו לחפש בשטח שבויים מצריים כדי לנקום. השבויים המצרים רוכזו לרגלי אחת הכיפות של משלט י"ז לא רחוק מעץ השיטה. בקשיים מרובים נמנעה פגיעה בהם. (יהודה דרור- צ'ובה בע"פ במקום)                                                                                                                                              חללי הקומנדו הצרפתי ביזמת מפקד קיבוץ רביבים, יהודה דרור – צ'ובה נקברו בקבר אחים בבית הקברות של הישוב הצעיר רביבים.

באדיבות מוזיאון הפלמ"ח

באדיבות מוזיאון הפלמ"ח

ביוזמת ראש המועצה האזורית שמוליק ריפמן, הוקם מצפור לזכר חללי היחידה. מטעמי נוחות גישה, הוקם המצפור על גבעה בסמוך לכביש 211. מתצפית זו נראים כל גבעות משלטי התמילה המצריים.

 לאחר נוסף בשטח והתייעצויות עם מספר גורמים אני (א.ל) נוטה לקבל את הגירסה שפלוגת הקומנדו הצרפתי כבשה בטעות את משלט י"ד ומשלט י"ג נותר בידי המצרים מדרום למשלט י"ד. מסייע להנחה זו – מציאות גשר הרכבת התורכית לרגלי מוצב י"ד.                                                            מקורות: סקר שדה                                                                                                                    מוזיאון הפלמ"ח                                                                                                                        ספטמבר 2018 המצפור עובר בחודשים אחרונים שינויים רבים

594, מעביר מים קשתי (מעביר הקומנדו)

נ.צ. 174075/542963 ישראל חדשה                                                                                                                    נותר במעביר המים כל צפוי האבן של דפנות המעביר כולל הקשת. חסרות אבני הדיפון של החזיתות וה"כנפיים". הערוץ מתנקז כיום בפירצה בסוללה מחוץ למעביר המים.                                                                                        הרוס בחלקו, נותרו הדפנות והקשת. חסרות כל אבני החזית והכנפיים. בשתי החזיתות. מדרום למעביר המים פרצה רחבה דרכה מתנקזים כיום מי הערוץ.  את הסוללה מלווה לכל אורכה סוללה נמוכה וצרה מצידה המערבי לא נותרו בחזיתות אבני גזית. סתום בחלקו. נראים רק שני נדבכים ישרים 5 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. בשנים האחרונות הוסדר כאן הערוץ ואפיק הזרימה הוסט לפרצה בסוללה.                                                                          למעביר מים זה חלק בהיסטוריה של מלחמת העצמאות. תחתיו הוסתרו פצועי "הקומנדו הצרפתי"  באחד מקרבות משלטי התמילה. ושם נרצחו על ידי המצרים.

595, ריכוז בורות מים  ומחפורת

נ.צ. 176107/542372 ישראל חדשה                                                                                                                    שלושה  בורות מים ומחפורת, חצובים בהיקפה של גבעה שטוחה, בסמוך ליובל של נחל באר חיל. הבורות ניזונו מערוצים קטנים המקיפים  את הגבעה, ומהמדרון עצמו. הבור המזרחי סתום ברובו, חלק גדול מתקרתו התמוטט פנימה.  לידו בצמידות בור נוסף, ששיטחו 4 X ‏4 מ'. את תקרתו תומכים שני  עמודים. הוא מקבל את מימיו מערוץ, אל פתח שהוסדר בבניה, לכעין חדרון.  מעט מערבה, שני בורות נוספים: בור ששיטחו – 4 X ‏4 מ', ללא עמודי תמך. פתח קבלת המים מהערוצים מוסדר בכמה אבנים. הבור הרביעי באתר ניזון מהמדרון אל תוך פיר בעל חתך של דופן אחת ישרה ורובו מעוגל. בסמוך, נ.צ.176121/542430  ריכוז אפר מזבלה, מכיל חרסים קדומים רבים.                                בסמוך לאתר נבנה בשנת 2015 מט'ש לכל יישובי האזור.

596,  מחשוף חול צבעוני

נ.צ.   176176/542292 ישראל חדשה                                                                                                                  מחשוף שטוח של חול סגול בקוטר עשרות מטרים. בולט בשינוי צבע הקרקע שמסביבו.

597, (165) מחסנים בדווים, מטמורות

נ.צ. 176220/542235 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                    שרידי שני  מחסנים חצובים בקירטון. האחד התמוטט בעבר ונסתם כמעט לחלוטין. האחר חצוב לעומק 2 מ' ושיטחו 4 מ"ר. בעבר היה  מקורה בפחים ואדמה. לידו ריכוז של חומר שהוצא מהבור, כנראה בעת  ניקויו האחרון: תבן, שרידי מלבושים וכלי ברזל מתפוררים.  ביניהם נראה כלי שהוא כעין שילוב של מעדר וגרזן.

598, בור מים

נ.צ 176617/542139 ישראל חדשה                                                                                                                      חצוב במדרון מישור משופע עמקו כים 6-7 מטר חצוב בקירטון, חלקו העליון בנוי באבני גוויל  בקוטר כ- 1.5 מטר על שפתו שיח רותם כיום בקרבת מטש רמת נגב

599,   שני בורות מים צמודים

נ.צ. 176617/542367 ישראל חדשה                                                                                                                    בין שני הבורות כ-10 מטר לא ברור האם הם שני פתחים לאותה מערכת מים. הפתח הדרומי פיר חצוב בקירטון. חתך מרובע עד עגול, כ- 1X1  מטר. בפיר הצפוני בניית הפיר באבני גוויל גדולות. (צילומים). לפני הפתח הראשון חרסים עתיקים וחרסים שחורים. כ-50 מטר צפונית לבורות מחפורת כעין מחסן. מול לפתח שרידי מזבלה עתיקה אפר וחרסים. המזבלה 176121/542430 האתרים הנ"ל על שפת ערוץ מקומי לרגלי גבעה.

600, (166) מערת  מחסן

נ.צ. 1798/5427 ישראל חדשה ‏  (נ.צ. מקורב)                                                                                                        ניקרה טבעית בסלע הקשה הוכשרה כמחסן על ידי עיידה שליבי. הפתח הוצר בבטון וממנו ניתן לרדת בסולם מתכת רעוע אל תחתית הבור. שם נותרו מוצי שעורה. מידותיו : 2 X‏ 2 מטרו עומקו כ_ 2.5 מטר.