אתרים 401 – 500

401, (126) חווה עתיקה

נ.צ. 1641/5477 ישראל ‏חדשה
מקבץ של שרידי מספר מבנים חלקם בנויים מאבני גזית, המכילים חדרים, חצרות סגורות ומכלאות צמודות. בין השרידים – כותרות מעוטרות. חומת אבן יורדת מהמבנים באלכסון אל האפיק, שבו נמצאים שיטחי העיבוד, אשר בראשו של היובל הצפון מזרחי של נחל סעדון. בהמשכו מצויה חווה נוספת. באחת החצרות – משטח סלע טבעי משופע. משטח נוסף, סדוק ומחורץ, ששיטחו כ_ 10 מ"ר, מצוי בסמוך למבנים. חצובה בו מערכת גומחות חרוטיות. המרכזית בהן גדולה יחסית. כיום היא סתומה באפר, ובדפנותיה סימני הבערת אש.

402, כבשן סיד

נ.צ. 164467/547566 ישראל חדשה
ממוקם בקצה מצוק נמוך, הנופל בתלילות מזרחה. את המצוק בונה שכבת סלע קשה שאף שימשה כחומר גלם לתעשיית הסיד. שטח הכבשן 13‏7X מ', גובה דפנותיו 1-1.5 מ'.

403, בור מים

נ.צ. 166250/547780 ישראל חדשה‏
עומקו 5 מ', קוטר הפיר 1.20 מ'. חלקו העליון מדופן באבני גזית בגובה של כ_ 1 מ'. החוליה משופצת בבטון וניכרים בה חריצי חבלי השאיבה. סוללות השפכים בגובה 3-2 מ'.

404, דקל ומחילת כוח אפור

נ.צ. 166304/547093ישראל ‏חדשה
דקל יפה ורענן, גובה גזעו כ_ 2 מ' ולידו דקל נוסף קטן יותר. שני הדקלים גדלים בטרסה בעלת סוללות עפר חזקות המשמרות את מי הנגר עד היום. בשולי הטרסה נראית מחילת כוח אפור: בפתח המחילה נראו עקבות קשקשי הגחון ורגליו. כ_ 200 מ' צפונית מערבית מטרסה זו, נראים שני דקלים קטנים נוספים.

405, בור מים

נ.צ. 168516/547661 ישראל חדשה‏
חצוב במדרון מתון, עומקו 6.5 מ'. פיר הבור מדופן בשני סוגי אבן. ככל הנראה תוצאת שיפוץ מאוחר של החלק העליון. החלק התחתון שגבהו כמטר בנוי מאבני גוויל גדולות. החלק העליון, גם הוא בגבה של 1 מטר בנוי באבני גזית. שיוצרות פתח מרובע, במידות 60‏60X ס"מ. החוליה בנויה אבני גוויל ישרות ומלוכדות בבטון ובה פתח לכניסת המים. את הבור מקיפה מדרום וממערב סוללת שפכים נמוכה. תעלות איסוף המים נראות בברור.

406, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 170822/547688 ישראל חדשה‏
כ_ 150 מ' צפון מזרחית לאפיק נחל הבשור, בינוני בגודלו, גבהו כ_ 4 מ'.

407, ממגורה חצובה מחסן בדווי

נ.צ. 173841/547550 ישראל חדשה
בעלת שני חדרים, העיקרי, שיטחו 6‏5X מ'. גובה תקרתו כ_ 2 מ'. התקרה נתמכת על ידי עמוד חצוב. משני צידי העמוד, בגובה אדם, שני שקעים משולשים חצובים ששימשו להנחת נרות תאורה. בקיר המערבי, מול פתח הכניסה- פתח לחדר נוסף: רוחבו 1 מ' וגובהו 1.80 מ'. שיטחו 7‏3X מ' ללא עמוד תמך. בשנות ה_ 70 נסגרה המערה על ידי בדווים. בפתח הכניסה, נוצק בטון ונקבעה דלת ברזל. אל פתח הכניסה מוביל מסדרון חפור, במדרון הגבעה.
כיום בשטח כפר ביר הדאג'.

408, (127) ממגורה חצובה, משלט מתקופת מלחמת השחרור "המשלט הקטן"

נ.צ. 175523/547688 ישראל ‏חדשה
חצובה במדרון גבעת קירטון קטנה, במפנה דרום מערבי. שיטחה 7‏5X מ' והיא בעלת עמוד תמך אחד חצוב. רוחב הפתח 2 מ'. מפתחה ומטה חפור מסדרון באורך כ_ 20 מ'. שפכי החציבה והחפירה נערמו משני עברי המסדרון. הממגורה בתהליך הסתמות בחול נודד. היא נמצאת לעיתים בשימושם של בדווים המאכסנים בה קש. במלחמת השחרור שימשה הממגורה והגבעה שמעליה משלט של מחלקות הפלמ"ח, ואנשי הישובים. "המשלט הקטן" נתפס כדי לקשר בין רביבים ו"המשלט הגדול" (ראה אתר 454) ולעמוד מול גדודים אחדים של צבא מצרים שתפסו את הרכס שמצפון לביר עסלוג' ולכביש לרביבים. בסמוך לפתח הממגורה, שרידי פעילות הלוחמים: גל אשפה ובו שרידים אופייניים, חלקם נושאים תאריכי התקופה ורימון יד קבור בחלקו. כמו כן נמצאה כירת הבישול – בור מרובע מדופן באבנים ישרות. מתחת למעטה החול הנודד שבכירה – שכבת אפר עבה. כמו כן ניכרים עדיין בשטח, מקום המאהל ונמצאו בו יתדות, אבזמי אוהלים, קסת דיו אופיינית, ושרידי חפצים אישיים. על קירות הממגורה והעמוד התומך נחקקו שמות רבים. חלק מהשמות והתאריכים כבר אינם ניתנים לזיהוי, או לזיהוי חלקי:
ניקלסברג ראול
…….. רה גידל יפתח 4.11.48 מחלקה ממונעת
אדם ישי 2.11.48 יהודה ס (באותה מסגרת)
לינר (או ליגר)
מרדכי ברינברג (או גרינברג) יפתח… מחלקה
ברשו (או כרשו)
שמוליק מ. ה.ר. דוד
שאליק (או שאוליק)
יהודה ארז 11 (?) .48
א. נגב (אברהם נגב)
בנימין ר קריית חיים
שוקה
יצחק מסלם
מקס אבי
מרדכי הש.
יצחק בארץ
נסים משיח
אבראם אזו
על הקיר שממול לפתח חקוקים בקפידה שני סמלים בצמידות: סמל צה"ל וסמל הפטיש והמגל. מתחת לסמלים שני שמות נוספים. מתתיהו בנימין הרשן ועזרא מ. 11.8.48.
בשנת 1989 הושחת סמל צה"ל.
בתקופה מסוימת, עסק בנושא תיעוד המשלט ושמות האנשים, הארכיאולוג והעיתונאי צבי אילן ז"ל. צבי צילם את כל הכתובות. ובכוונתו היה לפרסם את השמות ולקבל תגובות מהאנשים. דומני שמכל השמות אותר, אדם אחד, והוא עמיתו למקצוע, הארכיאולוג אברהם נגב.
בשנת 1993 נוקתה המערה מהחולות שחדרו פנימה, על ידי ילדי בית הספר האזורי משאבים. בסמוך לאירוע זה הושחתו במזיד חלק מהשמות החקוקים בקירות.
באתר ניצפו כ_ 20 או יותר צמחי כתריים אדמדמים, בפריחה, נראו בסוף פברואר. חלקם מרוכזים על שרידי בור אשפה ממלחמת העצמאות שהתכסה בחול נודד.
עדכון 8.2006 במקום כיום התיישבות בדווית.
במערה נשרפו קש ועצים. חלק ניכר מהשמות והסמלים החקוקים נמחקו בזדון. פתח המערה הולך ונסתם על ידי חול נודד.

הפתח בתהליך סתימה

                                                                                                                                                                                           צילום: אלי ליבנה

                                                                                                                                                                                                   צילום אלי ליבנה

                                                                                                                                                         צילומים אלי ליבנה

409, מבני שירותים, 'קרוסלה' במחנה הבריטי  בעסלוג'  AFRICAN ONLY

נ.צ. 176618/547516 ישראל חדשה
מבני שירותים בשולי המחנה הבריטי, על גדתו הדרומית של נחל רביבים (עסלוג') המבנים שמעל לקרוסלות לא שרדו, נותרה קרוסלת המושבים, שמעל לבור, המשמש כיום לקינון יונים ותנשמות.
אחת מהקרוסלות הועתקה ממקומה בעת בניית גשר אריה יחיאלי מעל נחל רביבים.

אחת הקרוסלות שהועתקה ממקומה עקב בניית גשר אריה יחיאלי
בנ.צ. 176549/547525 מצויות שתי קרוסלות נוספות. באוגוסט 2018 ארע פיצוץ במבנה והוא נעלם.

באוקטובר 2018 נשרפה אשפה שמילאה את המתקן. פגז או חומר נפץ שהיה בקרקעית התפוצץ והמבנה חרב.

מבנה השרותים שנחרב

410, שרידי סכר קדום בנחל רביבים

נ.צ. 176461/547543 ישראל חדשה
שרידי סכר עתיק סמוך לאתר עסלוג' שני גושי אבנים מלוכדות במלט בהיר קדום. הגושים במידות שני מטר ויותר על כמטר וחצי. נראים כ"עוגנים" של סכר קדום שדוגמתם ניצפו בנחל רביבים לאחר סיום הכרייה בו. נראה שגושי האבן הגדולים אינם באתרם והם בשולי אתר כריית חומר וואדי, נרחב.

411, מיקום באר חג' סעיד ושרידי תחנת קמח

נ.צ. 176687/547365 ישראל חדשה
בעת הקמת מתקני אתר "ספינת המדבר" נתקלו מקימיו בשפת באר. לאחר ניקוי האתר נראים במקום שפת הבאר ובסיסי הבטון, שבהם ברגים. כאן הייתה תחנת הקמח של חג' סעיד שפעלה על קיטור. התחנה נחשבה בזמנה כחדישה, לפחות לעומת תחנת הקיטור של ח'לסה – חלוצה. בעת ניקוי האיזור נמצאו גם שרידי רצועת העור ששימשה להעברת הכוח מהמנוע למתקן. כיום מכוסים השרידים בערימת עפר. רק פינת משטח בטון חשופה.

412, ביר עסלוג' באר ובריכה

נ.צ. 176734/547409 ישראל חדשה‏
באר ובריכה במתחם ביר עסלוג', כ_ 30 מ' דרומית לכביש 222. הבאר, מרוחקת כ_ 150 מ' מאפיק נחל רביבים. פני המים בה נמצאים בעומק של 7 מ', מדופנת באבני גזית חלקן רכות ומתפוררות. מכוסה כיום בלוח מתכת ומגודרת.

הבריכה מטויחת במלט מצויה כ_ 20 מ' מצפון מזרח לבאר. שיטחה 27‏8X מ' והיא מחולקת לשלושה חלקים, ששטח כל אחד 9‏8X מ, הקיר המערבי של הבריכה הרוס בחלקו. לקירות הבריכה העבים שתי מדרגות ומעקה חיצוני שגובהו 90 ס"מ.

                                                                                    הבריכה לאחר מלחמת העולם הראשונה  מעליה שוקת ארוכה, ברקע המסגד התורכי.                                  צילום: אתר בוקר

עדכון 12/2006 בעת סקר שנערך במקום זוהו חלקים עליונים של שתי בריכות

                                                    השוקת הארוכה שהייתה מעל דופן הבריכה                                                    צילום ויקיפדיה

413, ביר עסלוג' שרידי מבנים עתיקים בריכה

נ.צ. 176934/547778 ישראל חדשה
שרידי מספר מבנים עתיקים ובריכת מים קטנה קוטרה כ- 1.5 מטר גובה הדפנות כ-70 ס"מ בתחתיתה נראה טיח לבן. המתקן בנוי מאבני גוויל, בראשו נראה בטון. ברוב האתרים טיפלו מחפשי האוצר התורכי. חפירות בידיים ואף בכלים מכניים חפירות פיראטיות אלה מסבות נזק רב לאתרים רבים.
לדברי יואל דה מלאך מוותיקי רביבים היה כאן חאן גמלים (יואל בע"פ)
האתר נמצא מצפון לכפר ולמחנה, ומהעבר הצפוני של נחל רביבים.

414, (128) ביר עסלוג' (באר משאבים)

נ.צ.מ. 177250/547068 ישראל
כיום נראים במקום: חורשת אקליפטוסים נטועה על חורבות האתר. אנדרטה לזכר לוחמים על חורבות בנין המשטרה הבריטית. קבר שיח' בדווי, בארות אחדות, ושרידי מבנים.
"לפני מלחמת העצמאות היה כאן ישוב בדווי קטן ששימש מרכז לשבט ממטה העזזמה. שרידי כנסיה ביזנטית שהיו כאן פורקו בידי התורכים, שהשתמשו בהם לבניית מסגד צבאי במקומה של הכנסייה. כן הגיעה לכאן שלוחה צרה של מסילת הברזל התורכית שנסללה בימי מלחמת העולם ה 1, מבאר שבע לסיני. בקרבת מקום הייתה גם תחנת רכבת תורכית. לאחר הכיבוש הבריטי הוקם כאן מחנה צבאי, ששימש כמחנה מעבר לכוחות שנעו ממצרים-סיני, לארץ ישראל. במקום הופעלה תחנת משטרה בריטית". החוקר ברסלבי ביקר כאן בשנות הארבעים ומספר: "עומקן של שלוש, ארבע בארות עסלוג' הבנויות אבן, הוא 10 – 8 מ' מימיהן קרים והם מרובים כדי השקאת אלפי ראש צאן בקר וגמלים. לא לחינם הפכה עסלוג' תחנה חשובה בדרך באר – שבע מצרים ונקבעה בה תחנת משטרה. סביב המשטרה נטעו השוטרים עצי נוי."

משטרת ביר עסלוג'                                                                          מאוסף דוד בנבינישתי         ארכיון קיבוץ רביבים

להחליף לצילום טוב יותר

אירוח במשטרת ביר עסלוג'                                                                                                         באדיבות ארכיון רביבים

ביר עסלוג' באר      צילום הרמן וינקלר      אוסף דוד בנבינישטי              מארכיון ארכיון רביבים

הכיתוב על גב תמונת הבאר                                ארכיון רביבים

מפת ביר עסלוג' 1942                                                                                                                    מאוסף משפחת ליבנה

על חלק מהמבנים שבנו הבריטים במקום, אנו למדים מתוך מכתבו של ד. דה סולה פול, שליח ועד הסיוע המאוחד האמריקאי לנפגעי המלחמה היהודים. ב-11/3/1921הוא כתב לד"ר ארתור רופין, בין השאר, כי "מר קני-לויק, המושל המחוזי בבאר שבע, מציע שוב שהיהודים יתעניינו באדמת עסלוג', הנמצאת במרחק 18 מיל דרומה לבאר שבע…
בין שאר מעלותיה של עסלוג' המומלצות במכתב זה, קימת ההצעה לקבל שם "בתים גדולים וחזקים, שניבנו שם על ידי המהנדסים הצבאיים בימי המלחמה. הבתים יכולים להכיל חמישים איש לפחות".
ב-1943 הוקם בקרבת עסלוג', קיבוץ רביבים. יואל דה מלאך, מוותיקי רביבים, מספר כי תחנת הרכבת התורכית של עסלוג' שהייתה כשני ק"מ לפני הכפר כבר הייתה חרבה. מצפון לכביש, על מדרגת הנחל, הייתה בריכת השקתות העגולה הומה כמעט בכל שעות היום מאלפי ראשי צאן וגמלים המחכים לתורם לשתייה.

מימין, בין האפיק לכביש נמצאו הבארות שמבני בלוקים הוקמו מעליהן. בהסתעפות דרך העפר מהכביש, לרביבים. היה מוצב השלט: To The SETELMENT‏ (להתיישבות). שצייר זכריה רחבי, חבר רביבים, שעסק בעבודת חוץ כצבעי במחנה הבריטי. מולו מעבר לדרך העפר עמד גבוה, ברז מילוי המים למכליות המים. מימין לדרך העפר, מול המחצבה שבואדי הפנימי – הצפוני, ניצב מיבנה חאן הגמלים. 40 – 30 בתי החימר של המרכז הבדואי היו ממערב לכביש האספלט ודרומית לדרך העפר לרביבים. בשוליים הדרומיים של ריכוז בתי הטין, ניצב המסגד ובסמוך אליו באר מדופנת אבני גזית ובריכת מים. בקרבתם עמד בית אבן דו קומתי ולו שתי מרפסות, של חג' סעיד. באזור זה הייתה באר נוספת ותחנת קמח שפעלה על קיטור. (פי הבאר ובסיסי המתקנים של תחנת הקמח, התגלו ונוקו חלקית בעת הקמת מתקני "ספינת המדבר", ראה בהמשך) חלק גדול מבקתות החימר היו חנויות ודגל לבן שמונף מעליהן, ציין זאת. בחנויות נמכרו סדקית ומכולת לבדואים שהגיעו מהאיזור. דרומה למבני הטין השתרעו מבני הבלוקים של המחנה הבריטי ובין שתי קבוצות המבנים, בקרבת הכביש, נמצא בנין הנא"פי (השקם הבריטי). מעברו השני של הכביש נמצא בנין המשטרה הבריטי מוקף גן עצי תמר ועץ שיטה. דרומית למשטרה היה מחנה האוהלים הצבאי, לצד הכביש הראשי עוג'ה אל חפיר – באר שבע.
בתחילת מלחמת העצמאות נתפסה ביר עסלוג' על ידי כוחות של "האחים המוסלמים", והכביש הראשי שעבר בה נעשה לאחר מכן לציר הפלישה המזרחי של הצבא המצרי. על מנת למנוע מהצבא המצרי את התנועה דרך ביר עסלוג' החליט הפיקוד הישראלי לכבוש את המקום בערב ההפוגה ב-11 ביוני 1948. הכוח שרוכז לפעולה כלל שלוש מחלקות חי"ר, שני ג'יפים ונשק מסייע – 2 מרגמות "3 ודווידקה אחת. בשעת ה"ש" – 04.00 החלה הפגזת המרגמות ממערב והג'יפים נעו בוואדי ת'מילה) נחל הבשור (ובנחל באר חיל כדי לחסום את הכביש מדרום. הכוח שהתרכז מצפון לעסלוג' הפתיע ותקף ממזרח.
המצרים הופתעו לחלוטין. התנגדותם הייתה מעטה והם סבלו אבדות כבדות: 20 חיילים נהרגו וקצין ו – 14 חיילים נישבו.
על הפעולה המוצלחת העיבו עליית ג'יפ החסימה על מוקש בנחל הבשור ושני לוחמים שנסעו בו נהרגו. בנוסף לכך, מולכד מיבנה המשטרה במוקש חשמלי, שהופעל כאשר שלושה חבלנים נכנסו לתוכו, לבדוק אפשרות של מלכוד חשמלי. (דוגמת עימארה – אורים). עם כניסת החבלנים למבנה המשטרה הופעל מוקש חשמלי מתחנת הקמח או מביתו של חג' סעיד. (לפי הגרסאות השונות). גרסה נוספת על מקום הפעלת המוקש, פורסמה לאחרונה על ידי גנדי – יהושע ברנשטין חבר קיבוץ משאבי שדה שלחם בקרב זה. גנדי מספר שהכפר מוקש באתרים שונים. "בדיעבד התברר אחר כך, שרשת צפופה של חוטי חשמל כמו קורי עכביש נמתחה בשטח ומרכז ההפעלה היה במסגד שמשם היה ניתן לאנשי חג' סעיד להפעיל את המטענים". בפיצוץ המשטרה נהרגו השלושה ועוד שישה לוחמים, שעמדו צמודים אל קיר החומה שהייתה בחזית המשטרה והאגף השמאלי. ההרוגים שרובם היו חברי המשקים חלוצה ורביבים, נקברו בקבר אחים ברביבים ובחלוצה. מחוסר כוח אדם לא יכלו הלוחמים להחזיק בכל השטח שנתפס. במקום זאת הורכבה מחלקה מקובצת מחברי חלוצה ורביבים, והיא התחפרה במשלט הגדול, גבעה שישבה על הכביש וצפתה על ביר עסלוג'. נ.צ.מ. 176679/546278.
בשנות החמישים נהרסו כליל כל המבנים שנפגעו ומאוחר יותר גם המסגד. מבנים שנותרו בחלקם הם: בתי שימוש מדגם הקרוסלה. בדרום האתר נותר גם המבנה שמעל לקרוסלה. באפיק נחל רביבים נותרו שלושה מתקני קרוסלה. אחד מהם הועתק לאפיק בעת בניית גשר קבע במקום הגשר האירי שעדיין נתר לצידו. הגשר נקרא גשר אריה יחיאלי ע"ש חבר רביבים שנהרג כאן בהתקפת בדווים.

שרטוט של יואל דה מלאך שנערך מהזיכרון
ביר עסלוג' בשנות החמישים

שחזור ביר עסלוג' מתוך: זיוון זאב –מניצנה עד אילת סיפורו של הנגב הדרומי 1949 – 1957 עמוד 225

415, פארק ביר עסלוג'¨ פארק גולדה (על שם גולדה מאיר)

נ.צ.מ. 177221/547344 ישראל חדשה
ביסוד הקמת הפארק עמד שיקום קטע של נחל רביבים. הנתון לכרייה מאסיבית כבר שנים רבות, ובתחומו פעלו שתי מחצבות גדולות לחצץ ואספלט. בקטע רצוף בן כמה קילומטרים נגמרה הכרייה ונותר אפיק ואדי הרוס לחלוטין ומכוער. באפיק נותרו ערמות אבן ושקעי כרייה.

ביר עסלוג' בשנות השישים. בחזית, אפיק נחל רביבים כיום פארק גולדה

מי השיטפון בבורות הכרייה, רחצת הכבשים לפני הגז

ביר עסלוג' בתקופת חציבת חומר ואדי, ילדי רביבים בשיט

ביזמת מועצה אזורית. רשות שמורות הטבע, קק"ל ובתקציבי הקרן לשיקום מחצבות,  שוקם קטע נחל בן 2.5 ק"מ. הקטע המשוקם הוא בין צומת משאבים והגשר האירי (כיום גשר יחיאלי) בביר עסלוג'. בכביש 222.
בקטע הקרוב לביר עסלוג' שאורכו כמה מאות מטרים הוקם כבר חלק מהפארק הכולל בריכת מים המושתתת על שכבת החרסיות שבאפיק. בפארק מערכת שבילים וגינון. בתחום המשוקם מספר אתרים, בארות ומתקני מים.
באתר הוקמו לאחרונה (1993 – 1992) מספר אתרי תיירות, ומתקנים:
"ספינת המדבר" – האתר הוקם בחורשה שניטעה בשנות החמישים על חורבות הכפר. במקום ניתן לרכב על חמורים וגמלים ולערוך סיורים באזור. כמו כן ניתן ללון בו וכן לקבל ארוחות וכוס קפה ותה בסגנון בדואי הנעשה במקום על מדורה. כמו כן מתפתח במקום בזאר ובו ניתן להשיג פריטים שונים בסגנון בדווי, ולעיתים מוצרים מיוחדים מתוצרת משקי האזור.
מאגר מים – המאגר מתמלא במי שטפונות החורף. בשנות בצורת ניתן למלא את המאגר במי הקידוח המליחים. לבריכה הוכנסו דגים וניתן לראות כאן דייגים כמעט בכל יום. הכוונה להפוך את המקום לאתר דייג חובבים בתשלום. (2019, מזה שנים מספר אין דגים באגם, שטח האגם התמלא בצמחי קנה המאיימים לסתום את פני המים)
תצפית נוף – על גבעה מצפון מזרח לבריכה הוכשרה תצפית ודרך עפר עבירה לכל כלי רכב. מהמקום תצפית יפה על כל שטח הפארק, המשלט הגדול והקטן, ורכסי ההרים ממזרח, דרום ודרום מערב.
בחורף 1994-5 שהתברך במשקעים רבים. ארע שבר ענן באגן הניקוז של נחל רביבים. חלקים גדולים משטח הפארק נהרסו. האגם הפך לאפיק נחל. עצי דקל ושינגטוניה נסחפו חלק מהם נמצא בסמוך למפגש נחל רביבים עם נחל הבשור. לאחר שיקום הפארק והאגם לא הוכנסו מחדש דגים.
האגם ניזון במשך כל חודשי השנה ממי בריכות חמי נגב ושיטפונות מזדמנים.

 עדכון: פסקה הזרמת עודפי המים. כיום מגיעים לאגם מי שיטפונות, כל שטח האגם סתום בצמחיית קנה צפופה.

בשיטפון ענק בשנת 2010 ניזוק הפארק בהתמוטטות גדת הנחל הדרומית, וסתימת חלק מאגם על ידי סחף.

שולי הפארק שהשיטפון נגס בהם

שימור האפיק בשולי פארק גולדה

קטע הנחל בין גשר צומת משאבים לגשר על נחל רביבים, בכביש 222 שוקם סופית בשנת 1915.

שיטפון ראשון בקטע המשוקם חורף 1915

416, מחצבה עתיקה

נ.צ. 177068/547925 ישראל ‏ חדשה
במדרון גבעה הנמצאת מצפון מזרח למכלול ביר עסלוג', נמצאת מחצבה, ובה שכבות אחדות של גיר קשה. במדרון נותרו מדרגות. וכמות רבה של בולבוסי צור ששוחררו מבין שכבות האבן. לא ברור לאיזה תקופה היא שייכת. באזור הייתה פעילות בניה החל מתקופות קדומות ועד התורכים והבריטים. למעשה יש סימני חציבה בחלק גדול של המדרונות הפונים אל ביר עסלוג'.
עדכון, בסיור נוסף שנערך בנובמבר 2007 זוהתה תלולית הרוסה דמויית כבשן סיד. בכך מוסברות כמויות הצור ששוחררו מאבני הקירטון. על המדרגות באזור המרוחק מהכבשן נותרה פסולת חציבה וסיתות

417, אנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העצמאות

נ.צ. 177099/547257 ישראל חדשה
באנדרטה מונצחים 34 מלוחמי הגדוד השמיני הדרומי של חטיבת פלמ"ח "הנגב" שנפלו בקרבות הנגב במלחמת העצמאות.
האנדרטה נחנכה לראשונה ביום ד בסיוון תש"ט 1.6.1949 ביום השנה לנפילת הלוחמים בקרבות לכיבוש המקום.

האנדרטה המקורית    1949                                                                                                                  באדיבות ארכיון רביבים

האנדרטה המקורית נבנתה מאבני המשטרה, אבני קירטון. אבני האנדרטה החלו להתפורר. בשנת 1966 הוקמה בסמוך לה האנדרטה הנוכחית. האנדרטה וסביבתה שוקמו ושופצו בשנת 2011 ע"י מועצה אזורית רמת נגב, קרן קימת לישראל, והאגף להנצחת החיל במשרד הביטחון.

418, באר משאבים, המערבית

נ.צ. 177125/547318 ישראל חדשה
באר ומבנה משאבה שהוקם על ידי הבריטים. הבאר חפורה בסמוך לאפיק נחל רביבים והיא מדופנת בטון. עומקה 5 מ' עד גובה פני המים. לידה בסיס בטון שעליו הותקן מנוע המשאבה. מיבנה המשאבה, ההרוס ברובו, נבנה מלבני בטון ומכיל חדר תת קרקעי, ששימש כחדר מנועים. בקיץ 1985 בעת עבודות בקרבת הבאר נחשף צינור מתכת שהוביל מים לקיבוץ משאבי שדה. על פי הבאר מונחת כיום רשת הגנה מברזל. המבנה שופץ ובעת בנייתו של המבנה החדש על המבנה הבריטי. הושארו חלקי המבנה המקוריים שאינם מטויחים ונותרו כפי שהיו. בשנת 2013 שופץ מבנה הבאר פעם נוספת. ננעל, וישמש כתחנה במסלול האנז"ק בדרכם לכיבוש באר שבע.

מבנה הבאר טרם שיפוצו

בית הבאר תוצאת השיפוץ הראשון קטע קיר הלבנים  – מקורי.

בית הבאר תוצאת השיפוץ האחרון. מסלול האנז"ק

419, תצפית על פארק גולדה והסביבה, מצפה טלי.

נ.צ 177234/547517 ישראל חדשה
התצפית ממוקמת על הרכס הצופה על הפארק.
אל התצפית מוליכה דרך לכל כלי רכב. הדרך מסתעפת מכביש 222 ממערב לגשר אריה יחיאלי.

בשנת 2006 נפטר איש רביבים יענקלה יוגב. בתקופת כהונתו כראש המועצה האזורית רמת נגב. יענקלה חזה ויזם את הקמת הפארק על חורבות מחצבת חומר הוואדי באפיק נחל רביבים. אנדרטת אבן צנועה הוקמה לזכרו בשולי מגרש החניה של התצפית.

420, קבר שייח'

נ.צ. 177167/547163 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                    קבר שייח' סאלם אל עסאם למטה התיאהה. לידו קבר קטן יותר. לפי גרסת ששון בר צבי (בע"פ) – ("הקבר הקטן יותר הסמוך אליו, שיך לבדווי בשם נאברי שבנה אותו עוד בחייו בסמוך לשיח' סאלם. אולם סביר להניח שמתחת למצבה זו לא קבור איש"). הקבורה קדומה והבדואים אינם יודעים בדיוק את זמנה. שני הקברים כיום בנויים ומסוידים. בית הקברות שימש את הכפר הקטן ביר עסלוג', שנכבש במלחמת העצמאות. ייתכן שבית הקברות קדום אף יותר ושימש את הישוב הביזאנטי, שהיה במקום. בראשית שנות ה-80 נעשה ניסיון לחדש את הקבורה הבדווית ליד קבר השייח' לאחר שהופסקה ב-1947. במקום נקברו שני ילדים (לפי גודל תל האבנים). הניסיון הופסק ע"י המועצה האזורית. עד שנות ה_ 70 היה הקבר בנוי גל אבנים גדול. ילדי הישובים באזור שיחקו במקום ופגעו בו. לאחר הפגיעה שופץ גל האבנים, ונבנה במתכונתו הנוכחית. מדי יום ו' מקיימות משפחות אל עאסם ומשפחות משבטים אחרים זייארה (ביקור) באתר הקבר ושוחטות כבש לידו.
בשנת 2005 שודרג הקבר הנוסף הקטן יותר. תבניות עץ ומיקסר בטון השוו את גודלם של שני הקברים.

                                                            שני הקברים בשנת 1991         צילום דב ברנע                                              באדיבות ארכיון רביבים

קבר שיח' אל עאסם

קבר  נבארי

421, באר משאבים המזרחית

נ.צ. 177268/547305ישראל חדשה
באר בריטית ששימשה את המחנה בביר עסלוג' ואת הכפר הבדווי. לאחר מלחמת העצמאות ועליית קבוץ משאבי שדה למקומה הנוכחי, הותקן בה מנוע חדש ומימיה שמשו לצורכי הקיבוץ.
מיבנה הבאר עודנו במצב טוב יחסית. יש בו שני מדורים, ללא קשר ביניהם בשני מפלסים. במדור המזרחי נמצאת הבאר, המדופנת בלבני בטון, שהמים עולים בה עד כ_ 5 מ' משפתה. על פי הבאר מונחות שלוש קורות עץ עבות ושתי קורות ברזל, שנשאו את המשאבה. ליד פי הבאר בסיס בטון עם ברגים, שעליו היה מותקן מנוע המשאבה. קיר הרוחב הצפוני בנוי במעוגל, בהתאם להיקף הבאר. מידות המדור 5.5‏3.5X מ'. הוא חסר גג, ועץ פלפלון ענף, הגדל מחוץ למבנה, ומכסה אותו בענפיו. למדור זה צמוד המדור התת קרקעי. כדי לרדת אליו יש לעלות תחילה בחמש מדרגות ואחר לרדת. בקירות המדור ששימש בעבר כחדר המנועים, נראים שרידי מערכות צינורות מתכת, המדור אינו מקורה. כל המערכת דומה מאד לאתר מס' 412. במקום זה עבד גם גנרטור שסיפק חשמל למחנה הבריטי.
עדכון: אפשר לראות שהמבנה המקיף את הבאר דומה אך שונה מהמבנים הבריטים המקוריים. כאמור, עם עליית קיבוץ משאבי שדה למקומו הנוכחי, הכשירו את הבאר הבריטית לאספקת המים לקיבוץ החדש. שני חברי הקיבוץ פרקו לבנים ממבנים בריטיים ובנו מחדש את המבנה סביב הבאר. כיום בנוי על מבנה הבאר וסביבה מתקן שעשועים שאינו מתפקד וסגור לקהל.

422, בריכה ושוקת מים

נ.צ. 177704/547210 ישראל חדשה
בריכה עם תקרה כיפתית, ושקתות בהיקפה. בנויה באפיק נחל רביבים בין שני ערוצי זרימה. קוטרה 4 מ' וסביב לה משטח עגול, שקוטרו כ_ 10 מ'. הבריכה עגולה ומטויחת היטב. כל המתקן יצוק בטון. מהבריכה יוצאת צנרת ברזל אל השקתות שבהיקף. המתקן היפה משולב כיום בפארק ע"ש גולדה מאיר.

423, באר?

נ.צ. 177819/547155 ישראל ‏ חדשה
מצויה באפיק נחל רביבים על מדרגת חלוקים בסמוך לכביש צומת משאבים – רביבים. סתומה כיום לגמרי. חלקה העליון היה חשוף, ובנוי אבני גוויל מלוכדות בבטון. מתחת לבניית האבן מבצבצת בנייה בבלוק מעוגל שדוגמתו נראה במתקנים בריטיים באזור. נראה שהמתקן היה קשור לאתר ביר עסלוג' הבריטי.
עדכון 1/2007 בעקבות כריית חומר ואדי באפיק הנחל הונמכו מאד פני האפיק והמתקן נותר בולט במרכז האפיק. כדי למנוע סחיפתו כוסה ברובו בחומר ואדי. כיום אין לראות מאומה, מחמת צמחיית המלוח הענפה שצומחת על פני המתקן המכוסה.
בתרשים של פרסום איטלקי שלא ידוע מקורו מסומן האתר כבאר. התרשים מתאר את כיבוש ביר עסלוג' בשנת 1947.                (בתרשים ביר עסלוג' ששרטט יואל דה מלאך מהזיכרון, הוא מסמן את האתר כבאר. ראה אתר 414)

בעקבות שיקום האפיק בשנת 2018 נותר חלקה העליון של הבאר גלוי.

424, גשר על נחל רביבים כביש 222

נ.צ. 177819/547041 ישראל חדשה
בנובמבר 1994 זרם בנחל רביבים שיטפון נדיר בעוצמתו. השיטפון חשף ליד גשר הכביש (בסמוך לפארק גולדה) מגלש גשר שלא היה חשוף קודם לכן. בירידה אל הגשר "התגלו" באחד מתאי הגשר, שני קטעי בניית אבן שלא טויחו בטיח מלט מודרני. בהם כיתוב בערבית: תאריך 1935 וארבע מילים: מעווד, מ, חביב, מצרים. הגשר הישן נהרס בעת בניית הגשר החדש.

הגשר החדש

425, קידוח נטוש (מים?)

נ.צ. 178077/547051ישראל חדשה
בין צומת משאבים לבאר משאבים, לרגלי הגבעה, קידוח. מסביב לצינור שקבוע באדמה, בקוטר 4", שרידי מלבושים ופסולת אחרת, וחרסיות המשמשות כבוץ קידוח. על סלע הקירטון חקוקה הכתובת "סלע ישראל" לא ידוע מה הייתה מטרת הקידוח.

426, שמורת אירוס ירוחם

נ.צ.מ. 1975/5478 ישראל חדשה
שמורה קטנה שטחה 180 דונם.
בשטח השמורה ריכוז אירוס ירוחם נדיר בצפיפותו. התשתית הקרקעית היא חולות ניאוגניים אדמדמים. חולות אלה משתרעים על שטחים נרחבים בסינקלינה שבין רכסי חתירה וחלוקים, בין ירוחם לדימונה. צמחי האירוס מצויים בכל מרחבי החולות הללו, אך אינם בטוחים שם, והיה צורך להגן עליהם. כל העמק החולי מעבד על ידי הבדואים, או משמש כשטח אש. שני החלקים גם יחד, נתונים תחת לחץ רעיה כבד. גם מציאותם בשטח של כלי רכב זחליליים סיכנה מאד את סכויי הישרדותו של האירוס במקום. איתורו של ריכוז צמחי אירוס צפוף כל כך יצר את ההזדמנות לנסות, ולשמרם במקום זה.
אירוס ירוחם פורח במספר גוונים רב: בין הסגול כהה עד שחור של האירוס השחום מאיזור ערד. לבין הסגול בהיר של צמחי אירוס הנגב הפורחים בחולות חלוצה-עגור. בין שני גווני יסוד אלה קיימים מספר ריכוזים של צבעים נדירים יותר. כגון צהוב, חום, לבן-סגול, וגווני בינים שונים.
בשנים גשומות שופעים החולות בפריחה יפה של שני גאופיטים נוספים. סתוונית הנגב, וכחלית ההרים. פריחת הצמחים הרב שנתיים מכסה לעיתים משטחים נרחבים. בצפון העמק החולי מרובים ריכוזים צפופים של ערטנית השדות. פריחת הערטנית צובעת שטחים נרחבים בצהוב. לעיתים נדמה שדווקא בשטחי העיבוד של הבדווים צפיפות צמחי הערטנית גדולים יותר.
השמורה הקטנה סובלת ממספר בעיות הנובעות משטחה המצומצם, צמידותה למתקן צהלי, ומשיכתה החזקה לקהל. השטח מסומן ומגודר בהיקפו בשלטים חביות, וגדרות תיל. כל אלה אינם מונעים חדירת עדרי עיזים. ובוודאי שאינם מונעים חדירת טנק כבד בטעות לשטח בלילה. (כפי שקרה לראשונה בראשית שנות השמונים, ולאחרונה במרץ 1991) קשה לתאר מה מתחולל בשטח לאחר שטנק חודר עד למרכז השמורה, נהגו מרגיש שטעה, מבצע סיבוב חד, ויוצא בחזרה כפי שנכנס!!! גם לחץ הקהל הרב שמבקר במקום בתקופת הפריחה מחייב ממשק מתאים. צפיפות צמחי האירוס כה גבוהה, שלמעשה בלתי אפשרי לשוטט בשטח השמורה, מבלי לרמוס צמחי אירוס. ואמנם בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לכוון את תנועת קהל המבקרים בשבילים מסומנים, העוברים בין גושי הפרחים.

427, ( 130) תחנת הרכבת של עסלוג' ובאר שרה – ביר מחטה (באר התחנה)

נ.צ.מ 179492/547178 ישראל חדשה
תחנת הרכבת נבנתה בשנים 1915-1916 (1)
התחנה נחנכה בעת ביקור ממלא מקום המפקד העליון אנוור פאשא בתחילת מרץ 1916. מבני התחנה פוצצו, אך לא ידוע האם בפעולה הגדולה של פיצוץ מתקני הרכבת במאי 1917.
הכביש המנדטורי באר שבע – ניצנה עקף את שרידי התחנה ממערב.  תוואי הכביש הנוכחי, באר שבע – צומת טללים, כביש 40, חתך את המכלול במרכזו. בין השאר נסתמה גם הבאר. כיפת הבאר, פרי השיפוץ הבריטי המאוחר, הוסטה אל שולי הכביש ונותרה בצידו. שלט כחול של המועצה לשימור אתרים מספר על עברה.                                                                                                                                                             צילום אלי ליבנה

                                                                                                                                                               צילום אלי ליבנה

מלחמת העצמאות, רחצה במי הבאר                                                                                              באדיבות מוזיאון הפלמ"ח

תוואי כביש 40 נמוך טופוגרפית ממבני התחנה והמסילה. חלק גדול מחורבות התחנה הוסטו
מערבה מתוואי הכביש, וניתן לראות שם חלקי רעפי חרס מתוצרת ירושלים וחלקי לבני חרס חלולות.
כיום נראים שרידי שלושה מבנים או חלקי מבנים. (הנחת צינור גז במקום מחקה חלק מהשרידים).  המסילה שהוליכה מהגשר הגדול שמעל נחל עסלוג' (רביבים) הוקמה על סוללה גבוהה ששרדה בחלקה. רוב המבנים ניבנו על משטחים מוגבהים בגובה המסילה. סעיף מסילה שניגש אל המבנים שמר על גובה זה, או היה מעט נמוך מהם.
תאור תחנת הרכבת נערך לפי ארבעה צילומים נדירים מהשנים 1916 – 1917. וסקר שדה מפורט שנערך במאי 2008. וסקרי השלמה בשנת 2012.
ארבעת הצילומים מצולמים מזוויות שונות, וע"י כך מתקבל תאור מפורט ונכון יותר של כלל מתקני התחנה.
צילום בפברואר או מרץ 1916 (צילום מאוסף גונתר) של התחנה: על גג מבנה הקומותיים סדורים הרעפים בחבילות קטנות לפני התקנתם במקומם. מעל המבנה האוואלי נראה כעין פיגום.

צילום

תמונת אינטרנט מאוסף גונטר. Gunter hartmagel. התמונה צולמה על ידי צלם צבאי גרמני שנלווה לביקור אנוור פאשה במסילה. (גונתר?)

צילום (אבי נבון) מתוך אלבום ממלחמת עולם ה-1 במשרדי ה- PEF בלונדון. על התמונה כיתוב בכתב יד – Asluj railway station "Turkish" nov 1st 1917. כל השנים ידענו שמתקני המסילה מניצנה עד עסלוג' פוצצו במאי 1917.
(האם ייתכן שמי שכתב את התאריך 1/11/1917 על דף האלבום מתחת לתמונה טעה בתאריך?)

                       צילום אינטרנט: מאתר ה-NZMR.  הפרשים הקלים מכינים את מבנה התחנה לפיצוץ

תחנת עסלוג'
תיאור קו מתקני התחנה, מדרום מערב-לצפון מזרח.
תאור התחנה – כל המבנים נמצאים בצידה המערבי של מסילת הברזל.
מבנה מס' 1 – המבנה מצולם מקו המסילה. סמוך למקום עומדו של הצלם הסתעפות מהמסילה הראשית אל מבני התחנה. בחזית התמונה מתקן להסטת הפסים. המבנה בעל גג רעפים ובו שתי ארובות: בקצהו הדרום מערבי ובקצה הצפון מזרחי. באגפו הדרום מערבי שני חלונות גדולים, כנראה מסורגים. בקיר הצפון מזרחי נראים 5 חלונות וכנראה שני צינורות – מרזבים. בקיר הצפון מזרחי דלת. בצילום נראה המבנה מרוחק מהמסילה ובנוי על משטח מוגבה, בגובה הסוללה הגבוהה מפני השטח. המבנה מרוחק מעט מריכוז שאר מבני התחנה.
מבנה מס' 2- מגדל מים אוואלי, נראה שציר האורך שלו מזרח-מערב. בעל חלון אחד מוארך במזרח, שגובהו מעל פני הקרקע כגובה הגג השטוח של המבנה הבא. בצידו הצפוני פתח רחב, דלת? נראה כאילו סף הדלת מוגבה מעט מפני הקרקע. משקוף הדלת בגובה גג המבנה הסמוך.
מבנה מס' 3 – מרוחק מטרים אחדים ממגדל המים. מבנה בן קומה אחת בעל גג שטוח. למבנה ארבע דלתות ושלושה חלונות. בחזית המבנה נראה רציף משופע שהולך ועולה אל חזית המבנה הבא, מבנה 4. בנתיב עליית הרציף נראות שתי הדלתות הצפוניות של המבנה. מוסתרות בחלקן.
מבנה מס' 4 – מבנה בעל גג רעפים דו שיפועי. בדופן הדרומית, דלת במרכז הקיר, רחבה יותר מדלתות הכניסה של מבנה 3. סביב הדלת אבנים מסותתות סיתות חלק יותר. מעל הדלת, מתחת לגג הרעפים פתח עגול מעוטר שאינו נראה ברור בצילום. בקיר המזרחי הפונה אל המסילה, דלת רחבה מאד שהרמפה מגיעה אליה ומסתימת כשני מטרים ממנה. גג הרעפים מתארך ומצל על חלק מהרחבה. (רציף) חלק הגג המתארך נתמך ע"י שתי קורות אלכסוניות.
מבנה מס' 5 – מבנה בעל שתי קומות. גם כאן נראה שיש מתחת למרכז גג הרעפים חלון עגול או עיטור כל שהוא. בשני קצוות גג הרעפים שתי ארובות כנראה, ארובה בכל קצה. המבנה סמוך מאד וייתכן צמוד למבנה 4. חלקו הצפוני של המבנה, חד קומתי. שימש כמרפסת בעלת מעקה עמודונים. בחזיתו בקומה התחתונה ארבע דלתות וחלון אחד. אחת מהדלתות רחבה יותר. בין שתי הקומות פס בהיר כנראה נדבך אבן דקה יותר, ובהיר. הפס בין שתי הקומות מתחבר אל חזית הגג של החלק החד קומתי. בקומה השנייה שלושה חלונות בעלי כרכוב בהיר בולט החוצה. משני עברי גג הקומה השנייה יורדים, כנראה צינורות – מרזבים. באחת התמונות נראים על ה"מרפסת" גופים גדולים מרובעים.

מבנה מס' 6 – מרוחק יותר מהמבנים המרכזיים. ציר האורך שלו הוא מזרח – מערב, בשונה מכל שאר המבנים. מבנה בעל גג רעפים, וארובה בקצה הגג המערבי. בקיר הדרומי שתי דלתות. בקיר הצר יותר הפונה אל המסילה שני חלונות קטנים גבוהים.
נותר ממנו כיום, בסיס מוגבה של המבנה, שרידי טיח, רעפים, שברי לבני חרס חלולים, ומעט חלקי אבן. בסיס זה נחתך כבר בעבר ע"י קו תקשורת שהונח במרכזו.

מבנה מס' 7 – במרחק כמה עשרות מטרים ממבנה מס' 6, שרידי מבנה ארוך 25  4X מטר. שרד לגובה נדבך או שניים מעל פני הקרקע. בסביבתו מעט שברי רעפי חרס, מתוצרת PADOVA. נראה שזו תשתית לצריף או מבנה קל אחר.
בינואר- פברואר 2012 נחפרה תעלה להנחת כבלי חשמל, לעיר הבה"דים. תעלה זו נחפרה מתחת לכביש מס' 40 ולסוללה הגבוהה של המסילה. כדי לא לפגוע בשרידים אך פגעה קשות בשרידים הדלים של מבנה מס' 7.
בין מבנה 5 – 6 נראים בצילום מהתקופה, ברקע, שני מבנים מרוחקים, לרגלי הגבעות, כנראה מאות מטרים ממבני התחנה.
המקום המשוער נבדק. נמצאו שני יסודות ומשטחים שקועים. מעט שברי רעפי חרס וחלקי מתכת וברגים אופיניים למסילת ברזל.
כמה מאות מטרים משרידים אלה לרגל הגבעות נבדק אתר שבו נראו בתמונות אוהלים. נמצאו שלושה מעגלי חצץ שתמכו כנראה באוהלים. בסמוך נראו ערימות חצץ צורי שנאסף כנראה לפיזור על הסוללה.
בסקר שדה שנערך מצפון מזרח למבנה מס' 6 נמצאו שרידים נוספים של מתקנים ושרידי מסילות אחדות. כל המסילות נמוכות, כמעט בגובה פני הקרקע.

בקרבת מבנה מס' 5 קיים תוואי סוללה משנית קטוע, ולא מספיק ברור. אורך הקטע הוא כ- 300 מטר. בקצהו המזרחי, התוואי מתעבה וכנראה היו שם שתי מסילות. ההתעבות בניגוד לסוללה הראשית שומרת על קו גובה.
בנוסף להרס תשתיות המבנים תוך סלילת כביש מס' 40, נפגעו גם עקבות צבר מסילות התחנה. באזור מבנים 6 – 7 ישנם שרידים של קטעי סוללות. לא לגמרי ברור האם היו 5 או 7 מסילות שונות. כולן או רובן "חתוכות" ע"י כביש הגישה לקיבוץ משאבי שדה. כל הסוללות החתוכות, שרידיהן אינם מופיעים כיום בעבר הדרומי של כביש הגישה.
המסילה הראשית – המסילה שומרת על כיוונה לצפון מזרח, התוואי מנמיך טופוגרפית וחלקו נסלל בתוך שקעים חפורים. בחלק מהתוואי נראה רק מעט מחצץ החיפוי של התוואי. בכמה מקומות נראות ערימות קטנות של חצץ שנראה שהוכנו לצורך זה. תוואי המסילה מהגשר הגדול, והתחנה עבר כאן במקביל לאפיקו של נחל עסלוג' (רביבים). (עקב חציבת חלוקים באפיק הנחל, הורחב מאד האפיק וקטע קטן של המסילה התמוטט). בנקודה מסוימת פונה האפיק מזרחה ותוואי המסילה פונה לצפון מערב וממשיך בעמק נחל אטדים.
כחצי ק"מ מהתחנה, הסוללה עדיין שטוחה. כ-800 -1000 מטר ממבנה מס' 5 שני משטחים, במרחק 3 מטר מהסוללה. המשטחים מוגבהים לגובה המסילה ומרופדים באבני חצץ צורני כמו בסוללת המסילה.

לכל אורך קטע הסוללה שבין תחנת הרכבת לגשר הגדול נראים גם כיום שקעים רחבים
(כ-10 מטרים) בעלת דפנות רוחב. נראה שמכאן הוציאו אדמה לבניית הסוללה וייתכן שתעלות אלה שימשו מאוחר יותר, כעין "לימנים" לגידולים חקלאיים. נשמרת בהם כיום צמחית בר ירוקה רב שנתית, לכל אורך הקיץ. (שקעים כאלה נראים במספר מקומות לאורך תוואי המסילה).
בקיץ 1916 הונח צינור גז מאזור רמת חובב למתקני ייצור חשמל סולרי. העבודות על הצינור מחקו חלק נוסף משרידי התחנה המעטים שנותרו.
מקורות:
סקר נוף רמת נגב
סקר המסילה התורכית ערן דורן
סקר שדה של מסילת ברזל תורכית 2013

428, נחל ממשית שיטה סלילנית

נ.צ. 202049/547208 ישראל חדשה

429, באר ממשית

נ.צ. 206324/547988 ישראל חדשה

430, נחל ממשית שדירת עצי שיזף, שיטה סלילנית

נ.צ. 207007/547163 ישראל חדשה

431, (129) מחפורות

נ.צ. 178474/546913 ישראל חדשה ‏
שלוש מחפורות צמודות חצובות סמוך לצומת משאבים. בראש גבעה שצופה אל אפיק נחל רביבים. המחפורות חצובות בסלע קירטוני, בחזיתן משטח מיושר, שאורכו כ_ 20 מ'. שתיים מהמחפורות סתומות. המערבית שבהן שיטחה, 7X מ'. וגובה תקרתה 1.90 מ'. הקרקעית מכוסה סחף. בקירות המחפורת חמש שכבות דקות של צור. לפני המחפורת משטח מיושר עם שכבות עבות של אפר חרסים רבים רומים – ביזאנטים ושברי אבני ריחיים מבזלת, וסלע אבן חוף. במלחמת העצמאות תפס כוח מצרי את קו הגבעות שבהמשך, מפקדתו ישבה במחפורת זו. (יעקב שמש בע"פ) ויתכן שהם אלה אשר ניקו את המחפורת.

432, שלושה כבשנים

נ.צ.מ 178354/546907 ישראל חדשה
בתחתית הגבעה, כיום בסמוך לכביש 222, נראים שלושה כבשנים שטוחים קרובים האחד לשני, באחד מהם אבנים אחדות עם ציפוי קרמי או אחר.
כבשן דומה נמצא ליד גשר הרכבת בעזוז.
עדכון 1/2007

433, נקודת טריאנגולציה

נ.צ. 178895/546789 ישראל חדשה
נקודת הגובה סומנה בראש גבעה מעל צומת משאבים, ומחצבת אבן תורכית. (בסמוך אליה פסל סביבתי, יצירתו של יהושע ברנשטין (גנדי) איש משאבי שדה). סביב הנקודה  מצוין התאריך 1924.

נקודה נוספת, קיימת ממזרח לשרידי המשטרה וקבר השיח' בשולי שדה חקלאי ועל שרידי אתר עתיק.

434, בור מים

נ.צ. 186217/547911 ישראל חדשה
חצוב בגדה הצפונית של מפגש הנחלים צבוע ורביבים. לבור פיר רחב יחסית – כ_ 2 מ' קוטרו ומעליו בנויה החוליה מ_ 3-2 נדבכי אבן ישרה.
הבור ניזון מערוץ קטן היורד דרומה מהשוליים המזרחיים של רכס צבוע. הערוץ נחסם בשפכי חציבת הבור ומכוון את הזרימה אל פי הבור. נמצא בשימוש פעיל יום יומי. ב_ 1/5/88 נמצאו בו מים זכים. באזור הבור מעובדים כיום, ע"י הבדואים שטחים נרחבים. העיבוד בטרקטורים הורס את הטרסות הקדומות ששמרו את הקרקע במקומה. כבר היום, לאחר עיבוד כזה במשך שנים אחדות נראים שטחי קרקע שנסחפו ואינם ראויים יותר לעיבוד.

435, (131) מקברת אבו סוה'אחנה

נ.צ. 185837/547538 ישראל חדשה
בית קברות פעיל נמצא במישור משופע בסמוך למפגש הנחלים רביבים וצבוע.

436, (32) כבשן סיד, ציורי סלע

נ.צ. 149318/546180 ישראל חדשה
הכבשן ממוקם על גבעה קטנה, בקציה התחתון של שלוחה היורדת מהר קרן ונבלעת בחולות עגור. דרך עפר טובה בשימוש פעיל צמודה לדופן המזרחית של הכבשן. הכבשן, מהגדולים בסוגו באזור. גובה סוללותיו 2.5 – 1.5 מטר. אורכו 16 מטר ורוחבו 9 מטר. פניו שונים מעט מהמקובל בכבשנים רבים אחרים ופיתחו אינו נמשך ישר בציר האורך של הכבשן, אלא פונה בזוית לכיוון דרום מערב שהוא כיוון הרוחות העיקרי באזור. (הרבה מהכבשנים נבנו על ציר האורך צפון – מזרח דרום – מערב). על הסוללות נראה אפר רב, סיד, סיגים ואבנים קלויות. כ_ 200 מטר ממנו לכיוון צפון מזרח, נראה כבשן נוסף קטן ושטוח. באזור הכבשן זוהו חרסים מהתקופה הביזנטית. מעל לכבשן בשלוחה נמוכה, מחצבת הכבשן. נחשפות בה שכבות גיר קשה, נטויות מעט עם אופק בולבוסי צור גדולים. במדרון שלרגלי המחצבה נראים כל גושי הצור ששוחררו מתוך סלעי הגיר והושלכו למטה. על חלק מגושי הסלעים הגדולים והישרים נראים ציורי סלע – כנראה וואסמים בדואים. החריתות – נקודות, נחקקו בשיטת ההקשות. בסמוך לכבשן וכ_ 1 ק"מ צפונית מערבית לו, לאורך הדרך ריכוז נדיר של אירוס הנגב.

437, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 1503/5468 ישראל
צומח בגבול מדרון הגיר והחול הנודד. עץ בינוני בגודלו ובעל עלווה מועטה.

438, אתר אפי פליאוליתי

נ.צ. 15137/54623 ישראל חדשה
על מדרון חולי הצמוד למצוק שמתחת לפסגת הר קרן, פזורים בצפיפות כלי צור רבים. הכלים אופייניים לתרבות הכבארית על סף הנאטופית.
מקור: אתר 9 סקר חולות עגור, דן גזית

439, שרידי מבנה, בור מים

נ.צ. 152686/546519 ישראל חדשה‏
בראש גבעה בשלוחה החוצצת בין שני עמקים במערב הר קרן- שרידי מבנה בן חדרים אחדים וחצר, הבנייה באבני גוויל. במבנה וסביבו נראו חרסים החל מהתקופה: רומית מוקדמת, והביזאנטית. כמה עשרות מטרים מהמבנה בור מים, שנחצב במדרון תלול. קוטר הפיר כ_ 1.5 מ'. ללא חוליה או דיפון. שתי תעלות האסוף בנויות היטב באבנים ובקטעים אחדים אף חצובות. התעלות שמורות היטב. משרידי המבנה, שבראש הגבעה, תצפית יפה – צפונה, לקניון הלס. מערבה: לעמק חולי, סגור משלושת עבריו, בגבעות גיר. ולעבר ים החולות הגדול-חולות עגור. מדרום, חסום העמק, בדיונת חול נודד.
מקורות: סקר חולות עגור ר.ש.ט

440, בור מים

נ.צ. 153272/546340 ישראל חדשה‏
חצוב במדרון דרומי של גבעה, במוך לציר פרשת המים של הר קרן וממערב לה. לפיר החצוב לעומק כשני מטר, חתך בין עגול למרובע, בקוטר של 1.5 מ'. חולייתו בנויה באבני שדה גדולות, מלוכדות בבטון. על האבנים נראים חריצי שחיקת החבלים. אל הבור מובילות שתי תעלות הטיה שנראות מטופלות ומתוחזקות כנראה בידי הבדווים. בזמן הביקור לא הכיל מים.

441, (133) טומולוס

נ.צ. 153525/546260 ישראל חדשה
טומולוס שקוטרו כ_ 8 מ', בנוי מאבני גוויל בינוניות, נשמר כאן לגובה של כ_ 1.5 מ'. כמה עשרות מטרים מדרום מזרח – שרידי טומולי נוספים.

442, (140) "בור הבטון" הראבת אבו ג'רמה (תראבין).

נ.צ. 152662/546022 ישראל ‏ חדשה
נמצא בשולי הרמה של רכס הר קרן, בגובה 334 מ' אל מול משטחי החולות הנודדים הנרחבים – חולות עגור. שיטחו כ_ 15‏15X מ', תקרתו המקורית התמוטטה ברובה. את החלק שעדיין נותר, תומכים שני עמודים חצובים. הבור שופץ בבטון לפני מלחמת העצמאות על ידי אבו ג'רמה בעליו, שהיה בדואי משבט התראבין. (דורון עקיבא בע"פ) לבור נוצקה תקרת בטון שנתמכת על ידי 9 עמודי בטון. בתקרת הבור שני פתחים: פתח כניסת המים מהתעלה, המוסדר בבטון בצד דרום. פתח נוסף, בעל דלת פח לירידת אנשים אל הבור. גם תקרה זו התמוטטה ובשבריה נראים פסי מסילת ברזל צרה, כחלק מזיון הבטון. באחד העמודים הקרובים לפתח, מול הדלת, שובצו בעמוד, בעת היציקה, טבעות מתכת – כעין סולם מברזל, אך העמוד אינו מספיק קרוב לפתח כדי לאפשר ירידה בסולם אל קרקעית הבור. על קירות הבור מסביב שערות שולמית, ובקרקעיתו צומח גוש צפוף של סוף. הבור ניזון מתעלות המנקזות מדרון גבעה, וכן את חלקו העליון של ערוץ קטן.

מקורות:
סקר חולות עגור.                                                                                                                                                               מקור השם: דורון עקיבא בע"פ

443, בור מים

נ.צ. 153840/546591 ישראל חדשה
לבור פיר רחב בנוי באבני גוויל גדולות, כ- 1.5X 1.5 מ' ללא שיפוץ בבטון כבבורות רבים אחרים באזור.

444, חווה עתיקה, "חוות שלושת הבורות"

נ.צ. 104282/047106 ישראל חדשה
אדמות החווה משתרעות בשטחי ערוצי ואדי מסדר שני, המתלכדים לשטח רחב דמוי כוכב בעל טרסות רבות, ומשטחי קרקע נרחבים. ה"ערוץ" המאוחד ממשיך במהלכו לדרום – מזרח. בחווה השתמרו 3 אלמנטים עיקריים: טרסות עם סוללות אבן. בחלקם ציפוי אדמה. 3 בורות מים עם חרסים רומיים-ביזאנטיים סביבם. ובית אבן בדווי עם שרידי בוסתן.
בורות המים: בורות א' ו_ ב' מצויים בערוץ העליון – המערבי שמעל ה"כוכב"- הוא , הערוץ הראשי. שני הבורות ממוקמים בחלקן התחתון של שתי טרסות עוקבות, בצמוד לקצוות המערביים של סוללות הטרסות הללו.
בור א': ממוקם בטרסה הראשונה – העליונה של האפיק המערבי. טרסה זו נושאת בלחץ חזק של מי הנגר. לפיכך הסוללה שלה נבנתה רחבה וחזקה. היא בנויה מאבני גוויל ואבנים שנלקחו משפכי חציבת הבור, ומילוי אדמה בין האבנים. הבור נמצא בקצה המערבי של הסוללה וניזון ממי הנגר המגיעים אל הטרסה הראשונה. שיטחו של הבור 10‏6X מ', תקרתו קרסה, ואיתה הפיר שבעדו נכנסו המים אל הבור. ניכר בבור שהוא עומד בלחצי מים חזקים. מערכת קליטת מים "חדשה" בדווית, שנבנתה באבני שדה, ובטון נהרסה אף היא. שרידי מערכת זו כיום, הם קיר אבן ובטון, שנושא עליו את קצוות שתי תעלות. המים נכנסים לבור כיום בין הריסות מערכת זו. בקצה הסוללה הנגדי לבור, מצויה תעלת עודפים, המסדירה העברת עודפי המים לטרסה הבאה, הנמוכה ממנה. בסמוך לתעלת העודפים נכנסת לטרסה, תעלת איסוף מי הנגר מהמדרון. לתעלה זו כנראה גם תפקיד נוסף: הגנת הבית, מזרימת מי הנגר אליו.
בור ב': הבור חצוב- בקצה הצפון מערבי, של סוללת הטרסה השנייה במניינה, שבאפיק הראשי, ממש כבור א'. בטרסה זו לחץ המים כבר חלש יותר. הסוללה אינה חזקה כקודמתה. גם בסוללה זו רבות האבנים משפכי חציבת הבור, הסתום ברובו. הפיר החצוב שקוטרו 2 מ', איננו מדופן ואין חוליה על פיו. נראה שבור זה לא שופץ בידי הבדווים, עקב מצבו הגרוע, ומציאותם של שני בורות חלופיים. מתפקדים, בקרבה כה גדולה. הבור היה ניזון ממי הטרסה ומתעלת איסוף מהמדרון המערבי.
בור ג': הבור מנקז אליו ערוצים צפוניים של מערכת ערוצי החווה. מתפקד כיום, ואוגר מים. חולייתו התמוטטה פנימה, בעשרות השנים האחרונות. על קרקעיתו, בין אבני החוליה שנפלו פנימה, נראית מסגרת הברזל של דלתית הפח, שנמצאה בעבר בבורות רבים, שתוחזקו בידי בדואים.
בית החווה: מבנה בדווי בנוי מאבני גוויל מלוכדות ומטויחות בטין. שטחו 6 4X מ'. הקירות שרדו בחלקם לגובה 2 מ'. בקירות-בדפנות הפנימיות מספר שקעים ארונות קיר. סביב המבנה חרסים רומיים-ביזאנטיים וכנראה שהוא בנוי על שרידי בית קדום. המבנה נמצא בחלקה העליון של טרסה שבה שרידי שני עצי תאנה.

445, (134) בריכה חצובה

נ.צ. 154869/546863 ישראל ‏חדשה
בעוד שרוב בורות המים באזור חצובים למרגלות מדרונות, חצובה בריכה (או בור ללא תקרה) זו באוכף, במדרון גבעה. קוטר הבריכה העגולה: כ_ 7 מ'. לא נראה דיפון קירות. אל הבריכה מוליכה תעלת איסוף אחת. הבריכה סתומה בסחף רב. על הקרקעית, ממלא את רוב שטחה, צומח בצפיפות, קנה. בשולי הבריכה, ריכוז רתמים גדולים ורעננים. הבריכה ידועה כאוגרת מים לפחות במספר השנים האחרונות.

446, בור מים

נ.צ. 155012/546321 ישראל ‏חדשה
חצוב במדרון גבעה בראש נחל שונרה. ללא תיקרה, שיטחו כ_ 7‏7X מ'. חזיתו בנויה באבני גוויל מלוכדות בבטון. הבור מטויח, לפחות בחלקים העליונים, בטיח מלט מודרני. אל הבור מוליכות במדרון שתי תעלות איסוף. בקרקעיתו צומח סוף. בחזית הבור כמויות שפכים לא רגילות. כמויות אלה הנן ללא ספק תוצאות חפירת הבור, וניקויו לאחר התמוטטות תקרתו.

447, בור מים

נ.צ. 155601/546901 ישראל חדשה
הבור סתום ברובו בסחף. שיטחו כ_ 5‏4X מ' והוא בעל עמוד תמך חצוב. פתחו היחיד נמצא בדופן הצפונית. דרך הפתח נראים בקירות תיקוני סדקים שנעשו באבני גוויל קטנות מלוכדות במלט קדום. בדפנות הטחובים, מעט, שרכי שערות שולמית. הבור ניזון ממי הנגר שבערוץ ומתעלת איסוף שהובילה מים לטרסה.

448, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 156214/546702 ישראל ‏חדשה
צומח על גדת ערוץ חולי רדוד. עץ צעיר ירוק וחיוני.

449, (135) אתר ארכיאולוגי

נ.צ. 156675/546275 ישראל חדשה
האתר הנרחב ממוקם בהיקפה של גבעת גיר מכוסה בחול נודד, בין שתי זרועותיו של ראש נחל שונרה. בהיקפה של הגבעה מדרגת סלע קשה, עליה מספר מבנים, הבנויים מאבנים קשות גדולות ובלתי מעובדות. בדופן הגבעה נראו מבצבצות מתוך החול מספר אבנים גדולות המזכירות בתי ארבעת מרחבים מתקופת הברזל? המבנים מכוסים בשכבת חול נודד. האתר שונה מאד באופיו מרוב האתרים באזור.

450, עץ שיטה סלינית

נ.צ. 157883/545910 ישראל חדשה
צומח בערוץ חולי של נחל שונרה. גבהו 9-8 מ', בעל גזע יחיד. צמרתו ירוקה ועשירה, בראשו קן עורב.

451, מבנה בדווי וכבשן סיד

נ.צ. 158542/546890 ישראל חדשה
בנוי על מדרון גבעה הפונה אל נחל שונרה. שיטחו 7 6X מטר והוא הרוס בחלקו. נותרו קירות בגובה 2.0 – 0.5 מטר. במבנה משולבות אבני גזית רבות בשימוש שני. על פי רוב בפינות המבנה. פיתחו פונה למזרח. ליד הפתח ההרוס שני אדני מתכת ממסילת הברזל התורכית. יתכן ששימשו כמשקוף. על אחד האדנים ניתן עדיין לזהות את שנת היצור שלו – 1908? סביב לבית בפיזור רב אבנים רבות שלא השתמשו בהם לבניה. התופעה חוזרת באחדים מהמבנים באזור. כ_ 150 מטר מצפון למבנה נמצא כבשן סיד גדול בשטחו ושטוח.

452, מחילת קרקל

נ.צ. 1634/5469 ישראל חדשה
המחילה נמצאת בין סלעים קשים וסדוקים ושני פתחים לה. בעת התצפית (1989) נראה פרט צעיר, מגיח ומציץ כמה פעמים מבעד לאחד הפתחים. ליד הפתח השני נראו סימני חפירה ועקבות. (נתוני נ.צ. לא עדכניים)

453, שרידי מתקן בריטי בעסלוג'

נ.צ. 176620/546931 ישראל חדשה
שרידי מתקן בריטי. כיום בלב שטח שנחרש ויושר. מהמתקן נותרו שתי שורות עמודים, מרובעים עבים שבנויים מלבנים, וצבועים בצבע כהה. בקצה שורות העמודים ורצפת הבטון בור שרוחבו 3 – 4 מטרים , אינו מדופן. עומקו 2 – 3 מטרים נראה כמתקן לשטיפת מכוניות או מוסך. זהו אולי המתקן הבנוי היחידי שנותר מהמחנה הבריטי. בקצה המזרחי של אתר המחנה, שרד מבנה בלוקים קטן ובו שרותי קרוסלה בעל שני תאים.

454, (136) המשלט הגדול

נ.צ.מ. 176679/546278 ישראל חדשה
למחרת כיבוש ביר עסלוג' על ידי כוחות ישראליים במלחמת העצמאות, הוקם על גבעת גיר, מדרום מערב למחנה הבריטי, משלט, שהוחזק על ידי מחלקה מקובצת מחברי חלוצה ורביבים. המסלע הקשה ומחסור בכלי חפירה מתאימים היקשו על ההתחפרות במקום ובמשך 40 יום נחפרו העמדות עד לעומק 50 ס"מ בלבד. (חיים בנטל מפקד המשלט, בע"פ) ב-19 ביולי 1948 הופגז המשלט על ידי הארטילריה המצרית והופצץ על ידי זוג מטוסים, שהתחלפו כל היום, מגיני המשלט הדפו התקפת חיילים מצרים שעלו על המשלט בחולות שמדרום לו. כיום נראים החולות נקיים ויפים בתצפית מעל המשלט. גם רביבים הופצצה באותה עת ורק לעת ערב הצליחה להגיע ממנה תגבורת, שהביאה אספקה ופינתה את הפצועים.
במקום נראים עדיין שרידי העמדות וגדר התיל. המשלט בנוי על שתי גבעות מוארכות. באוכף שביניהן, שרידי שני מבנים עתיקים. במקום חרסים רומים-ביזנטיים, וחוליית עמוד עגולה.
הגבעה מכונה היום בפי תושבי האזור "גבעת הצבעונים" על שם הצבעונים הרבים המכסים את מורדותיה והצבעוני הצהוב שפורח בסמוך. במדרון הצפון-מזרחי פורחים לעיתים מעט צמחי אירוס הנגב
לרגלי הגבעה עובר שביל הכניסה המזרחי לשמורת חולות משאבים, ולכפר ביר הדאג'.

455, צבעוני הנגב צהוב

נ.צ. 176864/546059 ישראל חדשה
פרט צהוב שגדל בסמיכות לפרט רגיל אדום, בשנים גשומות פורח פרט זה בין פריחת צבעונים שופעת בכל גבעות האיזור. בשטחים החוליים הסמוכים פורחים גם פרטים לא רבים של אירוס הנגב.
עדכון 2013 לאחר כמה שנות בצורת רצופות לא נראתה יותר פריחתו. (האם נעקר?)

                                                                                 צילומים אלי ליבנה

456, מחפורת ואתר עתיקים

נ.צ. 177643/546024 ישראל חדשה
על גבעה נמוכה – מספר מחפורות: בצידה הצפוני משטח מיושר וחצוב ששיטחו 20‏10X מ'.
נראה שהחלק התת קרקעי של המחפורת, באם אכן היה קיים, סתום. רמזים על קיומו מספקות חפירות של דרבנים, אל תוכו. במשטח המחפורת וסביבותיו – חרסים רבים (רומי-ביזאנטי). בחלק הדרומי של הגבעה – שתי מחפורות נוספות שיוצרות משטחים רבועים חצובים, שטוחים יחסית. בראש הגבעה, שני בורות חצובים בעלי פיר מרובע. הבורות קטנים ודומים לבורות "המחסן" הבדוויים. לרגלי הגבעה – שרידי שני מבנים (רומי-ביזאנטי)
1916 בסמוך לאתר נבנה בית ספר יסודי דתי.

457, ביר אבו ארכב – באר הגר

נ.צ. 177810/546501 ישראל ‏ חדשה
מקומה כ_ 50 מ' מגדתו הדרומית של נחל רביבים, שבקטע זה רוחבו כ_ 250 מ'. גובה פני המים, הוא כ_ 9.5 מ' משפתה. הבאר מדופנת באבני גזית יפות ומסותתות בדייקנות. שפתה שופצה בבטון. לכל היקפה חריצי חבלים. כאן הייתה נחלתו של אבו ארכב עד למלחמת העצמאות. לא ברור כיצד הגיע השם באר הגר, למקום. כנראה פועלו של ראש המועצה האזורית יענקלה יוגב. בעבר היו כאן שטחי עיבוד של קיבוץ משאבי שדה (כרם ענבים). הבאר אינה מסומנת במפות ישנות ואף לא במפות חדישות. לשם, באר הגר יש טוענים, לבאר באזור ירוחם.
סביב הבאר גרוטאות ופסולת רבה, שנותרו במקום לאחר העברתה של חלקת תחנת הניסיונות, של המועצה האזורית למקום אחר.
ב- 12/2006 סולקו כל הגרוטאות. הבאר גודרה ומכוסה בסבכת ברזל קשיחה. סביבה ניטע גן. כל זאת במסגרת פרויקט "הנסיך הקטן" שלא יצא אל הפועל.

458, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 177810/546013 ישראל ‏ חדשה
בעל נוף ירוק ועשיר. גזעו מוטה מעט על צידו. מתחת לעץ הענף הותקן שולחן פיקניק. כמאה מטרים לידו שני עצים נוספים צמודים זה לזה. העצים בעלי מספר גזעים ונראה שהתחדשו לאחר כריתה. בקרבת מקום שרידי שני מבנים עתיקים לרגלי גבעת אתר 456. ובסמיכות למשרדי מועצה אזורית רמת נגב. מתחתיו הותקן שולחן שדה וספסלים.

459, (145) "כביש בורמה" המצרי

נ.צ. גשר אירי – 178253/545607 ישראל ‏ חדשה
תוואי מרוצף אבנים ("סולינג"), שנסלל על-ידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות, על מנת לעקוף את מתחם ביר עסלוג', לאחר כיבושו בידי כוחות ישראליים. הכיבוש הישראלי ניתק את ציר הפלישה המזרחי המצרי, שהוליך מסיני לבאר שבע וחברון. אורך התוואי הסלול היה במקורו כ_ 2 ק"מ, אך כיום שרד ממנו רק קטע של 700 מ', העובר בין נ.צ. 1285/0459 לנ.צ. 1283/0452. רוחב התוואי 10-8 מטר והוא חוצה את נחל הימן בגשר אירי יצוק מבטון שאורכו 11 מטר ורוחבו 4 מטר. חלק מאבני הכביש הובאו על גמלים, מהאתר הארכיאולוגי מתקופת הברונזה התיכונה I‏ אתר משאבי שדה (אתר 567). (אינפורמציה בע"פ עיידה שליבי) כחומר גלם לניפוץ אבן לצורכי סלילת כביש הסולינג יכלו לשמש מעבירי המים והגשר התורכיים הסמוכים.

ברקע צומת משאבים                                                                                                ברקע קיבוץ טללים

460, באר בטון

נ.צ 178188/546789 ישראל ‏ חדשה
בסמוך לכביש צומת משאבים – ביר עסלוג' ומדרום לו. הבאר מדופנת ביציקת בטון גס, כדוגמת בארות נוספות באזור הקרוב. עומקה 6 מ' והיא יבשה כיום.

461, מעביר מים מפורק בסוללת הרכבת נחל הימן

נ.צ. 178446/546044 ישראל חדשה
אבני שרידי מעביר המים התורכי הוסטו ממקומם בתוואי המסילה ע"י כלי מכני כנראה כדי ליצור ניקוז טוב יותר למעביר המים של כביש ניצנה – באר שבע, כביש 40.

462, מעביר מים "הנעלם" בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 178876/546427 ישראל חדשה
סוללת הרכבת כאן גבוהה מאד, הגשרון בנוי מעל ערוץ משני של נחל הימן. והוא אחד ממעבירי המים הגדולים יותר, ששרדו בשלמותם. מעביר המים בנוי משני קירות ישרים ומעליהם בנוי קמרון. אל הפתח "ניגשות" שתי "כנפיים פתוחות כלפי חוץ ובעלות שיפוע חזק, מהנדבכים העליונים של הגשרון ועד פני הקרקע. הכנפיים נועדו לרכז את המים אל מרכז הגשרון. קרקעית הגשרון מרוצפת ביציקת בטון למניעת סחף והתמוטטות של המתקן כולו. (קרקעית הבטון מאוחרת, וקשורה כנראה להנחת צינור מים בתוך מעביר המים. ייתכן צינור מבארות עסלוג' אל קיבוץ משאבי שדה בתחילת דרכו) כמו גם בגשרים וגשרונים אחרים לאורך המסילה כל חלק בנוי מאבן בעלת סיתות שונה.
שני הקירות, בנויים לגובה 6 נדבכים, וביניהם רווח של 195 ס"מ. האבנים מסותתות בשיטת הזיז או הבליטה במרכז האבן. מעל הקירות הישרים נבנה הקמרון מחמישה נדבכי אבן, מסותתות עדין יותר. במרכז – נדבך שישי סוגר את הקמרון. גובה הקמרון 270 ס"מ כולל סחף. האבנים החיצוניות של ה"כנפיים" והנדבכים שמעל פתח הקמרון הן בעלות סיתות גס עם זיז או בליטה במרכז האבן. אבני הקמרון, החיצוניות הן בעלות סיתות גס עם פס חלק בשוליים. בחלק ממעבירי המים היותר גדולים ובגשרונים, מדופן הפן העליון של ה"כנפיים" באבנים בעלות סיתות חלק ביותר.
עדכון 2007 הסוללה עטויה בשיחי מלוח קיפח גדולים ומעביר המים איננו נראה ביניהם.

                                                                                                                                                               צילום אלי ליבנה

463, גשר הרכבת התורכית על נחל רביבים

נ.צ.מ 178857/546602 ישראל חדשה

הגשר על נחל רביבים היה בן 18 קשתות. היה אולי הגשר הגדול ביותר בקטע המסילה באר שבע – ניצנה. (גשר באר שבע הוא בן 20 קשתות, אך מפוצל על ידי סוללת אדמה בין שני הקטעים).
מספר גורמים גרמו לבניית גשר ארוך וגבוה מעין זה. היה צורך לגשר על פני עמק רחב של נחלי רביבים והימן. סוללת הרכבת משני עברי הגשר הייתה גבוהה מאד.
בעברו הצפוני של הגשר, נבנתה תחנת הרכבת עסלוג'. מבני התחנה והסוללה עד לגשר היו גבוהים מעל פני השטח, המשתפל אל נחל רביבים. רק בקצה הצפון מזרחי של מבני תחנת עסלוג' חזרה המסילה אל פני השטח. גם מעברו השני של הגשר היה צורך לעבור מעל עמקי נחלי רביבים והימן.
הארכיטקטורה של הגשרים זהה או דומה כפי הנראה, בכל הגשרים, או שרידי הגשרים שנותרו בקטע המסילה שנסקר:
יסודות ואומנות קשתות הגשר שהם בני נדבכים אחדים. מעל האומנה, בבסיס הקשתות נדבכים אחדים בבניה ישרה. מעל אלה מתחילים נדבכי הקשת.
אין לנו הרבה מידע כיצד נראו הפריטים הארכיטקטוניים של הגשר, שהם שונים במעט מגשר אחד למשנהו. האם הוא היה דומה לגשר באר שבע, שנותר בשלמותו? או גשרים אחרים? פרט אחד נמצא דומה לגשר באר שבע. באחת מתמונות האינטרנט נראים חיילים בריטים מטמינים חומר נפץ באחד מהשקעים המרובעים. באחת משרידי האומנות כאן, שרדו שני שקעים כאלה, בנדבך הישר החמישי שמעל לאומנה. בגשר באר שבע, הוא הישר השביעי.
מאפיין נוסף של גשר עסלוג', הוא גימור האומנות. בסיסי האומנה, חורגים בחזיתות, לבליטה בכל צד. העבר הצפון מזרחי מעוצב בחצי מעגל. ואילו המערבי מעוצב בחדות כראש חץ. עיצוב כזה נראה בנוסף, רק בגשר באר חיל צפון. המרחק בין האומנות – כ-5.5 מטר.

ניתן לראות את מבנה היסודות ואת החומרים ששימשו ליציקת היסודות, בבסיסי האומנות וביסודות ששרדו, מעל פני אפיק הוואדי. לאחר התמוטטות יסוד אומנה בחורף 2010, ניתן היה לראות בקרקע את עקבות כלי העבודה שהכינו את המקום ליציקת יסוד האומנה.

גשר זה היה אחד הגדולים על קו המסילה. הגשר חובל ונהרס ברובו, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ב – 23-5-1917 נערכה פשיטה של כוחות בריטיים (יחידות הנדסה וליווי של דיביזית אנזק והדיביזיה הרכובה הקיסרותית) על קו המסילה. כוח אחד נע לעוגה אל חפיר (ניצנה) כוח שני הגיע לעסלוג'. שני הכוחות שפעלו במקביל זה מול זה, הרסו שישה גשרים וחיבלו בכ_ 20 ק"מ מסילה. (הרכבת פסקה לפעול כבר בינואר אותה שנה, אך התורכים אספו את הפסים והאדנים, להקמת מסילות אחרות). לאחר החבלה בגשר נותרו על עומדן כמחצית הקשתות. כיום לא נותרה אפילו קשת אחת.

באזור, נעשות פעילויות בניה ופיתוח, החל מראשית שנות הארבעים, של המאה הקודמת – עד לפעילויות הגדולות האחרונות של העשור. – סלילת כביש באר שבע ניצנה החדש, וכריית חומר ואדי בקרבת שרידי הגשר.
ניתן להניח ש"כביש בורמה" המצרי ממלחמת העצמאות שנסלל לאורך תוואי המסילה, גבה גם הוא מכסת אבן ענקית מהגשר הגדול. כביש סולינג באורך כ-4.5 ק"מ וברוחב 8 – 10 מטר צורך כמויות אבן גדולות, וזמינות.
גם בסלילת הכביש הבריטי באר שבע – ניצנה, היה שימוש רב באבני המסילה התורכית.
במבנים, ומתקנים בדווים-חוליות בורות מים. נראו פריטים מאבני גשרי המסילה.
גם אימוני צ.ה.ל תרמו לא מעט להכחדת השרידים.
כיום נותרו על עומדם, רק שרידי האומנה החיצונית הדרומית הנשענת על סוללת המסילה, והאומנה החיצונית הצפונית שנחשפה עד ליסודותיה. בעת סלילת כביש 222. בין שני שרידים אלה נימנו 17 אומנות או יסודות של אומנות הקשתות.
בעת חיזוק יסודות גשר כביש 40 החדש, ופעולות למניעת נזקי שיטפונות, נוצק משטח בטון נרחב ומספר אומנות הוסרו. שתי אומנות נשטפו השאר חשופות עד ליסודות. וסדקים נבעו באחרות.
שרידי הגשר נפגעו בשיני הזמן. אך נזקים כבדים ביותר נגרמו בשיני הציוד הכבד של
כורי חומר הוואדי שניגשו עד לשרידי הגשר עצמו.
הכרייה ירדה באפיק לעומק מטרים אחדים, ההתחתרות לאחור בעקבות כמה שיטפונות עזים חשפה את השרידים עד ליסודות ואף מתחת להם. לפחות שתי אומנות על יסודותיהן התמוטטו לאפיק, בעשור האחרון. האחרונה, שהייתה מוטלת עדיין באפיק הזרימה של הנחל, כוסתה עם שיקום אפיק הנחל בשנת 2013

תאור שרידי הגשר

אומנה מס' 1
אומנה חיצונית, דרום מערבית – נותרו שבעה נדבכים ישרים, מעל היסודות החשופים, שישה נדבכי קשת, ושתי הכנפיים, שבצידי הגשר. בחיבור בין הנדבכים הישרים ונדבכי הכנף יש סיתות שולים. הכנף המזרחית נפגעה בעת בניית גשר כביש 40.

שרידי אומנות 2 – 5 הוסרו בעת יציקת משטח ההחלקה של גשר כביש מס' 40.
שרידי אומנה מס' 6 התמוטטו לאפיק השיטפוני בחורף 1994-5
אומנה מס' 7 התהפכה לבור באפיק, בשיטפון חורף 2010. יסוד האומנה שהתמוטט בנוי מארבעה חלקים, במפלס הולך וצר כלפי מעלה. בקרקעית יסוד האומנה שנפלה, ניתן לראות את עקבות כלי העבודה שהכינו את המקום ליציקת הבסיס.

אומנה מס' 8 יסודות בלבד

אומנה מס' 9 נותרו ארבעה נדבכי בנייה מעל היסודות.

אומנה מס' 10 נותרו שלושה נדבכים מעל היסודות.
אומנה מס' 11 צילום 9719. נותרו שלושה – ארבעה נדבכים מעל היסודות.
אומנה מס' 12 נותר נדבך אחד מעל היסודות.
אומנה מס' 13 נותרו חלקי נדבך אחד תחתון.
אומנה מס' 14 נותרו שרידי שני נדבכים ישרים
אומנה מס' 15 נותרו חמישה נדבכים ישרים, מעל היסודות.

אומנה 15
אומנה מס' 16 מצידה הצפוני חשופים שלושה נדבכים ישרים. מעליהם בגובה שני מטר ויותר נותר המצע הפנימי של חומרי המילוט ואבני גוויל. בצד הדרומי של האומנה חשופים חלקים נמוכים יותר. חשופים שישה נדבכים וחלקו העליון של יסוד האומנה. היסוד שהוא רחב יותר מחלק הגזית יוצר כעין מדרגה. בנדבך החמישי נותרו שני שקעים מרובעים (כמו בגשר באר-שבע) וייתכן שרידי שקע נוסף. עומק השקעים כשישים ס"מ והוא עמוק יותר משכבת הגזית.

אומנה מס' 16

אומנה מס' 17 אינה נראית על פני השטח.
אומנה מס' 18 אינה נראית על פני השטח, אך כריית החלוקים חשפה אותה חלקית.
אומנה מס' 19 אומנה חיצונית צפון מזרחית. בצידה הפנימי הדרומי חשופים רק שני נדבכים ישרים. בשרידי הקשת נותרו 7 נדבכים קוניים.

צידה האחורי, נחשף בעקבות סלילת צומת משאבים וכביש 222. הבנייה היא באבנים ישרות. ואבני גוויל גדולות. חלק מהאומנה סדוק.

כאשר מתבוננים בצילום הגשר: צילום שחור לבן מתקופת קיום הגשר ניתן לראות, שהאפיק הפעיל שטוח, וגבהו שווה בשני קצות הגשר. הצילום נערך מצפון מזרח. כל בליטות האומנות נראות בגובה אחיד. כיום לאחר כרייה פרועה, בצרוף שיטפונות עזים ירדו פני האפיק במטרים אחדים, מהמרכז לאומנה הדרום מערבית.

צילום:  org.il.itga

464, מחצבת אבני קירטון תורכית

נ.צ. 178952/546782 ישראל חדשה
בין תחנת הרכבת של עסלוג' ובין הגשר הגדול שמעל נחל רביבים, סוללת המסילה גבוהה מעל פני הקרקע. ממש לפני הגשר נצמדת הסוללה אל דופן גבעה קירטונית. מדופן זו נחצבו גושי אבן גדולים שהושקעו בסוללה הגבוהה. חלק מגושי האבן בולטים החוצה משיפוע הסוללה.

המחצבה וסוללת הרכבת

465, מעביר מים בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 179020/546858 ישראל חדשה
מעביר מים בן קשת אחת על ערוץ לא גדול שנשפך לנחל רביבים בצומת משאבים. הקשת בתהליך התפוררות. שורות אחדות של אבנים בראש הקשת נשמטות ממקומן. ה"כנפיים" שבולטות החוצה משני עברי הקשת רוב אבניהן כבר נעלמו. יש ריכוז של אבנים מחוץ למעביר כנראה כהכנה לשדידתן. בתוך הקשת בקרקעית, חפירות לא עמוקות. מחוץ לקשת חפירה בכלי מכני. חפירות אלה מאפיינות אתרים רבים מהתקופה התורכית בחיפוש אחר "זהב התורכים" שנפוץ אצל בדווים.

466, אתר ארכיאולוגי (משאבי-שדה)

נ.צ. 179735/546687 ישראל חדשה
על אחת הגבעות הנמוכות בעמק הנרחב שממזרח לנחל רביבים, שרידי 5 מבנים עגולים. באחד המבנים, נותר בסיס של אבנים בינוניות, ישרות. קוטר המבנה כ-5 מטר. בשאר המבנים נראות רק אבני גוויל קטנות מעל פני הקרקע. אחד המבנים נחפר כנראה באופן שטחי.
בקרבת מקום היה כבשן סיד שנבלע באתר הטמנת אשפה יבשה שהוקם באתרו.

467, עץ שיזף מצוי

נ.צ. 180962/546755 ישראל חדשה
גדל בשולי אפיק נחל מסעד בסמוך לשפכו לנחל משאבים. גובהו 4-3 מ' והוא בעל גזעים אחדים.
בקיץ 1993 נכרה סביב העץ חומר ואדי, וסביב העץ הושארה מדרגה. העץ אינו נראה במיטבו.

468, (138) מערת רועים

נ.צ. 187887/546468 ישראל ‏חדשה
מערה טבעית בדייקת נחל רביבים. תקרת המערה היא דרגש סלע מאורך. המקום נמצא בשימוש רועים שנים רבות, כפי שמעידים שיכבה עבה של גללים ואפר על קרקעיתו ופיח רב על קירותיו.

469 (מ,מ 9) הר ציד (רוג'ם קנסייה)

נ.צ. 2036/5466 ישראל חדשה
פיסגה ברום 658 מ' על גב רכס חתירה, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לאתר הקדום של ממשית. מן הפיסגה נשקפים יפה מישור ימין ורכס חצרה שממזרחו.
משטח הפיסגה, הנטוי קלות לצפון-מזרח, מכוסה במספר רב של טומולי – גלי קבורה עתיקים – כנראה מתקופת הברונזה הקדומה. זהו אחד מריכוזי הטומולי הגדולים בהר הנגב הצפוני. האתר נפגע, אם כי עדיין לא בצורה חמורה, ע"י חפירות לצורכי האימונים של צה"ל.

470, שיטה סלילנית נחל ממשית

נ.צ. 206879/546719 ישראל חדשה

471, שיטה סלילנית נחל ממשית

נ.צ. 206884/546579 ישראל חדשה

472, שיטה סלילנית נחל ממשית

נ.צ. 207065/546902 ישראל חדשה

473, עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 147199/545198 ישראל חדשה
צומח בקצה עמק קטן, סגור על ידי דיונת חול. עץ חיוני, גובהו כ_6 מטר. עלוותו דלילה והוא בעל שני גזעים עבים וחלקים. כ_ 100 ממנו עץ נוסף דומה בגודלו.

474, כבשן סיד

נ.צ. 147922/545838 ישראל ‏חדשה
בנוי על מדרון גבעת קירטון בגבול חולות עגור. כבשן בינוני, ששיטחו 11 X‏ 7 מטר ופניו שטוחים, כנראה עקב מילויו בחולות נודדים. בגבעה שמעליו נראית המחצבה. מתחת לשכבה שנוצלה נראים חלקי הצור שנותרו לאחר הפרדתם מאבני הגיר.

475, (139) אתר תעשיית כלי צור

נ.צ.מ.151457/545547 ישראל חדשה
משתרע על ראש הר קרן, ובשלוחותיו. בשטח-כלי צור מהתקופות: פליאולית תיכון, פליאולית עליון, ניאולית-כלכולית.
מקור: סקר אקולוגי מרוכז, ר.ש.ט חולות עגור יוני 1988 (דן גזית)

476, בור מים

נ.צ 153354/545451 ישראל חדשה
הבור אינו מסומן במפות 1:50.000 חצוב בסלע האיאוקן במורד דרומי של שלוחה. הבור חצוב כפיר עגול בקוטר של 1.5 מטר, לעומק של כ-2 מטר, ומתרחב לצורת פעמון (שלא נמדד). פי הבור ריבועי בנוי באבן ומחוזק בבטון. לא מכיל מים.
אל הבור מובילות שתי תעלות הטיה בחתך 80X80 ס"מ, שנראות מתוחזקות ומסוקלות היטב אל שפתן. (כנראה בשימוש על ידי הבדווים – ישנם בשטח חרסי עזה שחורים).
התעלות מקיפות את השלוחה ומתחברות לערוצים בראש השלוחה. במדרון שמצפון לבור ועד ראש השלוחה ישנה תעשיית צור אינטנסיבית (ראה אתר 475). כ-100 מטר מצפון לבור שרידי מבנים בלתי ברורים. לא נלקטו בשטח חרסים עתיקים.

מקור: סקר אקולוגי מרוכז, ר.ש.ט חולות עגור יוני 1988 (דן גזית)

477, רשתות חול ממלחמת העצמאות

נ.צ. 155282/545553 ישראל חדשה
לצד הדרך העתיקה חלוצה-רחובות-ניצנה פזורים קטעי רשת-מתכת מגלוונת, אשר אפשרו מעבר לרכב "רך". רשתות אלה הונחו במלחמת העצמאות. הרשתות מתגלות בעת הסדרת הדרך ע"י צה"ל בעזרת כלים כבדים. קטעי רשתות "ושפאלות" מדרך זו רואים באתרים שונים ובבורות מים שהיו בשימוש בדווי.
עדכון 2012 לפי כמה עדויות בלתי בדוקות נעקרו שרידי הרשתות בבהלת איסוף וגניבת המתכות

478, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 157894/545899 ישראל חדשה
צומח בערוץ חולי של ראש נחל שונרה. עץ בינוני בגודלו בעל גזע יחיד, גובהו כ_ 8 מ'. בבסיס גזעו גלויים שרשים אחדים שנחשפו על ידי הרוח.

479, כבשן סיד?

נ.צ. 161401/545202 ישראל חדשה
האתר ממוקם על גבעה, מערבית לריכוז כבשנים. נראה כשני קירות מאבני גוויל הבנויים לגובה 60 ס"מ, ללא חיבור ביניהם. הפתחים שנותרו הם בכיוונים צפון מזרח ודרום מערב. הקיר הדרומי קשתי ועוביו כ_ 1 מ'. הצפוני ישר ובעובי דומה. במרכז בין שני קירות האורך מונחים ללא סדר גושי גיר קשה גדולים. מבנהו של האתר מזכיר צורתו של כבשן: נראה ככבשן חדש שהוכן אך לא הופעל. לא נראו בסביבותיו אפר, סיגים ואבנים קלויות, כמקובל בכבשנים שהיו פעילים. ייתכן שנחפר בחפירה ארכיאולוגית.

480, כבשן סיד

נ.צ. 161643/545234 ישראל ‏חדשה
חלק ממערכת הכבשנים שבדרום חורבת סעדון. הכבשן שטוח, גובהו כ_ 1 מ' שיטחו 11X‏7 מ'. פתחו לכוון כללי מערב. בסמוך נמצאת מחצבת חומר הגלם שמנצלת דרגש של סלע נארי קשה.

481, כבשן סיד

נ.צ. 162001/545510 ישראל ‏חדשה
המערבי בריכוז הכבשנים. גובה סוללותיו, כ_ 1 מ' מעל פני הקרקע. שיטחו 15‏12X מ', ופיתחו כלפי דרום מערב.

482, כבשן סיד

נ.צ. 162103/545602 ישראל ‏חדשה
נמצא בריכוז הכבשנים הגדול מדרום לסעדון. מתארו אינו ברור דיו, פיתחו כנראה כלפי מערב. גובה סוללותיו 2-1.5 מ' על פניו אבנים קלויות, אפר וסיגים.

483, ביר אבו עיש

נ.צ. 162243/545762 ישראל חדשה
אחד מתוך שני בורות המכונים בשם זה, (בפי עיידה שליבה) ונמצאים במרכזו של מתחם גדול בן שמונה כבשנים. עומקו 4.5 מ', קוטר הפיר כ_ 120 ס"מ. דיפון הפיר ובנית החוליה בוצע באבני גוויל ישרות, פיתחו בצורת משולש. נותרו שרידי תעלת הטיה.
(בור מים "חדש" ריכב רובין)

484, כבשן סיד

נ.צ. 162323/545564 ישראל ‏חדשה
ממוקם במרכז מדרון שאותו חורצים שלושה ערוצים קטנים. הוא הגדול בין כבשני ערכת זו. בסמיכות אליו – שני בורות מים. סוללותיו גבוהות (מסומן במפה כבור מים) – כ_ 5 מ' ושיטחו    17‏9X מ', פיתחו כלפי מערב. במרחק מטם ספורים ממנו כבשן קטן ושטוח.

485, ביר אבו עיש

נ.צ. 16246/545763 ישראל ‏חדשה
עומקו 3.5 מ'. בניית הפיר והחוליה נעשו באבני גוויל גדולות. מידות פתח החוליה 45‏45X ס"מ. שרידי תעלות הטיה, נראים בשטח.

486, כבשן סיד

נ.צ. 162563/545680 ישראל ‏חדשה
מידותיו: 10‏8X מ' גובה סוללותיו כ_ 1.5 מ'. ופתחו פונה למערב.

487, כבשן סיד

נ.צ. 1627/5455 ישראל חדשה

488, כבשן סיד

נ.צ. 163143/545672 ישראל חדשה
שיטחו: 10‏8X מ' גובה הסוללות כ_ 2 מ'. פתחו פונה לצפון מערב.

489, בור מים

נ.צ. 164130/545890 ישראל ‏חדשה
חצוב במדרון חול-לס, הפיר חצוב בחלקו העליון בשכבת לס-חול וקוטרו כ_ 3 מ'. חלקו התחתון חצוב בקירטון וקוטרו כ_ 1.5 מ'. אין סימני דיפון על הפיר ואין חוליה בנויה. אל הבור מוליכה תעלת ניקוז אחת שבקרבת הבור היא מטויחת בבטון. קיימת השערה שהבור נחצב בידי בדווים.

490,  בור מים (טעות?)

נ.צ. 164635/545864 ישראל חדשה
עומקו כ_ 5 מ'. עומק הפיר כ_ 2 מ' וקוטרו כ_ 1 מ'. דיפון הפיר ובניית החוליה באבני גוויל גדולות וישרות, מלוכדות בבטון. פתח החוליה 40‏40X ס"מ. פתח כניסת המים הוא מתחת לחוליה. לפי גרסת ריכב רובין בור זה הינו חדש ונחפר ע"י הבדווים. אינו מופיע בצילומי האוויר מ_ 1945.

491, בור מים

נ.צ. 164635/545864 ישראל ‏חדשה
הבור מנקז מדרון חולי, בחלקו, ומוליכה אליו תעלת איסוף אחת קצרה. קוטר הפיר כ_ 1 מ' והוא נחצב לעומק 2 מ', עד לחלל הבור. לא נראית בניה או עקבות של דיפון הפיר. קיימת השערה לפי בדיקת ת.צ.א (ריכב רובין) משנת 1945, הבור נחצב לאחר תאריך זה, כנראה בידי בדווים. בפיר נראות שריטות בהיקפו. בביקור קודם נראה דרבן רובץ ליד הפיר, בחריץ בסלע ובשעות היום. הדרבן נמלט בשדה. עם זאת קשה לתאר שהדרבן נכנס לבור ומצליח לטפס ולצאת ממנו בפיר.

492, דופן ואדי מצוקית, נחל לבן

נ.צ. 1696/5452 ישראל חדשה
מצוק חולי שכולו נתון לפעילות חפירה של דבורים או צרעות. קוטר החורים כחצי
ס"מ או יותר. חלקם פתוחים וחלקם סתומים בכעין פקק.

493, ריכוזי פריחת אירוס הנגב

169910/545241 ישראל ‏חדשה
ריכוזים אחדים של אירוס הנגב לאורך גדתו החולית של נחל המנקז את עמק פקועה אל נחל הבשור בקרבת מקום לביר ת'מילה.

 עדכון 2016 חלקים גדולים של הערוץ השטוח כלולים באתר ייצור חשמל סולארי.

494, (142) באר חיל ביר א – ת'מילה Bir eth Themele

נ.צ. 171289/545190 ישראל חדשה
מבנה באר, במרכז אפיק נחל הבשור. המבנה טיפוסי לבארות שנחפרו או שופצו בידי הבריטים. גובהו כ_ 2 מ', מעל פני האפיק, והוא בנוי מאבני גוויל מלוכדות במלט. בראש המבנה כיפת – בטון קמורה ובה פתח מלבני במסגרת ברזל, אופייני לבארות ששופצו על ידי הבריטים. (קיים דמיון כלשהו למבנה גבוה כזה, בבאר רסיסים. נ.צ. .1591/5207 )
המבנה הגבוה הזה סתום לחלוטין בסחף חלוקים.

במשך שנים רבות התמיה אותי המיקום הבלתי רגיל של הבאר – במרכז האפיק. מה עוד שהאפיק כאן אינו רחב ובקלות יכלו לחפור את הבאר, על מדרגת הוואדי. את המיקום הבלתי סביר של מיקום הבאר, יכול להסביר הסיפור הבא, ששמענו בעת הכנת סקר הנוף, מפי עיידה שלייבה מבני העזזמה המתגורר כיום בשגב שלום. (בע"פ 1990)
באזור הקרוב פעלו שתי בארות, האחת: ביר הדאג' (אתר 557) והשניה "הבאר הנסתרת" שהתגלתה לנו רק ב_ 10-1990 – ביר עווד אל דביג'י (אתר 495), המצויה כ_ 100 מטר מביר ת'מילה. (כמו כן ידועה בקרבת מקום, ת'מילה באפיק נחל באר חיל בקרבת מפגשו עם אפיק נחל הבשור. ת'מילה זאת לא נחפרה כבר שנים רבות, אך על מציאותה ועל ת'מילות נוספות כאן, קיימות מספר עדויות ממקורות בדווים אחדים). הבארות היו רכושם הפרטי של בדווים שמכרו את מימיהן לבעלי העדרים שנזקקו למים. הבריטים, כדרכם בנגב, התכוונו גם כאן לפתח מקור מים ציבורי שהשימוש בו יהיה חופשי וחינם. הצוות הבריטי חיפש את הת'מילה, על מנת לבנות מתקן מעליה. בעלי הבארות שחששו לאבד את מקורות פרנסתם, עשו יד אחת והוליכו את הצוות הבריטי למקום הנוכחי.
בסמוך לריכוז האתרים: מפגש נחלים, באר, ת'מילה, ועץ שיטה גדול, קיים כאן גם בית קברות קטן, ובו קברו של ראשיד……

מקור השם מפת: BEERSHEBA 1:100.000 palestina 1924

בראשית שנות ה-90 תוכננה על ידי הק.ק.ל דרך נופית מאשלים למצפה רביבים, שבמרכזה ביר תמילה. בצוע הדרך לא הגיע לכלל מעשה.

495, (143) ביר עווד אל דביג'י

נ. צ. 171130/545401 ישראל חדשה
באר או ת'מילה במדרגת נחל הבשור, בסמוך לעיקול של האפיק, ולביר ת'מילה. במפות אינה מסומנת אך שם יש לה. ביר דבייג'י. (עיידה שליבי בע"פ) הבאר הרדודה שלא הייתה מדופנת, סתומה כיום. בשקע, פזורות מספר אבנים גדולות שהקיפו את פיו, ועליהן חריצי חבלים. בתוך השקע, מונחות מספר שקתות אבן שבורות.

  בשיטפון הגדול של חורף 1994-5 נעלם כלא היה השקע במדרגת הוואדי, ועימו נעלמו כל שרידי האבן.

496, עץ שיטה סלינית

נ.צ. 171290/545512 ישראל ‏חדשה

צומח על מדרגת נחל גבוהה, סמוך למפגש הנחלים: בשור – באר חיל. עץ ענף ויפה, גובהו 10-8 מ' וגזעו עבה. בצמרתו שני קינים. באביב 1982 קיננו בשני הקינים בו זמנית, עורב שחור חום עורף ובז מצוי. מתחת לעץ נמצאו פעמים אחדות שריוני צבי חולות צעירים, מנוקבים. כנראה שרידי ארוחת העורבים. בשנת 1992 נשבר אחד מענפיו הראשיים. במשך מספר שנים היה הענף הגדול שעון בצמרתו המדלדלת על הקרקע, עד שנעלם, כנראה במדורות שכניו החדשים-ישנים
בתקופת מלחמת העצמאות, נכבשו משלטי הת'מילה שמעליו מידי הצבא המצרי הפולש. מכאן יצאה פלוגת הקומנדו הצרפתי לקרב האומלל של כיבוש משלט י"ג המצרי. כמו כן נערכה מתחת לעץ קבוצת פקודות לקראת כיבוש שאר משלטי הת'מילה.

רכב שלל מצרי בביר ת'מילה 1947                                                                                            באדיבות מוזיאון הפלמ"ח

2013 כיום עוברת לרגליו דרך עפר משובשת אך בשימוש רב של רכבי הבדווים הבאים מאזור אשלים אל כפר הדאג'.

497, (144) בית קברות בדוי (קבר ראשיד)

נ.צ. 171294/545344 ישראל ‏חדשה
על גדת נחל הבשור במפגשו עם נחל באר חיל. בקרבתו, עץ שיטה עתיק וענף. בית קברות קטן וכבר איננו בשימוש שנים רבות. בקצהו הדרום מערבי קבר מבודד יותר ומעט גדול מהאחרים. במשך כל השנים האחרונות ביקרו בו, השאירו חפצים ותלו דגלונים לבנים.

בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת החלה התנחלות של קבוצת בדווים לאזור רביבים. הקבוצה שבראשיתה מנתה 15 משפחות כונתה קבוצת "ה-חמסתאש". משפחות הקבוצה הקימו אוהלים בחלוצה ופונו. אך חזרו והתיישבו באזור רביבים. בשנת 1984 נבנה מעל גל האבנים של הקבר הגדול מבנה מבלוקים ובטון והוקם תורן ברזל לתליית הדגלונים.

498, עמדות ישנות ומחצבות עתיקות

נ.צ. 176909/545898 ישראל חדשה
על אחת הגבעות הצופות אל המשלט הגדול ( אתר 448) ממזרח, ניכרים חפירות מספר כנראה של הצבא המצרי שהקיף את המשלט הגדול. בראש הגבעה ובמדרון המערבי מחפורות רבות קטנות בהן נחצבו אבני נארי קשות. בחלק מהמחפורות חשופים הסלעים ונראית פסולת מחצבה אבנים קטנות ושטוחות.

499, שדה מוקשים ממלחמת העצמאות

נ.צ. 177258/545893 ישראל חדשה
על מדרון מזרחי של גבעה ממזרח למשלט הגדול ( אתר 454) התגלו מספר מוקשים מתקופת מלחמת העצמאות. שטח המדרון "גורד" על ידי כלי מכני, על מנת לחפש מוקשים נוספים והחלקה גודרה. בסמוך אליה דיונת חול יפה ונקייה

500, מחצבה עתיקה

נ.צ. 177584/545955 ישראל חדשה
בראש אחת הגבעות מדרום מערב לביר עסלוג', שתי מחפורות מוארכות ושטוחות. מכוסות כיום בחול. על הרכס ובמדרונות מחפורות קטנות ובהן מבצבצים סלעי נארי ופסולת חציבה.