אתרים 301 – 400

 

301, מעביר מים קשת כפולה

נ.צ. 180176/549424 ישראל חדשה
נותרו שרידים דלים בלבד. אבני הבנייה, שנותרו באתרם, קירטוניות או נארי בלויות. המעביר בנוי על ערוץ נחל שחר בסמוך אליו פרצה רחבה בסוללה.

IMG_1657 מעביר מים אטדים שחרעותק

302, אבן ק"מ בריטית

נ.צ. 181141/549377 ישראל חדשה
אבן גיר מסותתת. נמצאה שלא באתרה בשולי הכביש המנדטורי באר שבע-ניצנה. האבן שבורה לשני חלקים. חלקה התחתון, שברובו אינו מסותת היה כנראה בתוך הקרקע. השבר העליון מסותת כולו. החלק העל קרקעי, מתארו מלבני 37X24 ס"מ. גבהו כ-40 ס"מ. וראשו מעוגל. מתחת לכיפה המעוגלת שקע מרובע 23  23X ס"מ.
בכביש מנדטורי אחר נמצאה באתרה אבן ק"מ יצוקה בטון.

IMG_7204 אבןעותק.jpg

IMG_7207 אבןעותק.jpg

302א,  מיקום אירוס שחום נחל שחר

נ.צ. 182975/549795 ישראל חדשה

IMG_0260 אירוס נחל שחרעותק

IMG_0267 אירוס בית גידול נחל שחרעותק

בית הגידול בנחל שחר

303, בור מים

נ.צ. 184681/549418 ישראל חדשה                                                                                                                                          ללא חוליה, חצוב במחשוף קירטון סביבו חרסים שחורים רבים.

304, כביש הנפט, אבן ק"מ מנדטורית

נ.צ. 187388/549758 ישראל חדשה                                                                                                                                          אבן ק"מ מבטון                                                                                                                                                                        כביש אספלט שהסתעף מהכביש התורכי-מנדטורי בצומת הנגב. הכביש נסלל עבור חברת הנפט המנדטורית ( P.D.Pׂ  ) שחיפשה נפט במכתש הגדול. בקידוח נמצאו מים מליחים בלבד. בהר אבנון נבנה מחנה קודחים וסוללי הכביש.                                              (ראה אתר 602)

 

IMG_7675 אבן קמ כביש הנפטעותק.jpgׂאבן ק"מ מבטון

305, (96) כבשן, טומולי

נ.צ. 152540/548454 ישראל חדשה                                                                                                                                          אחד הכבשנים הגדולים באזור. שיטחו 20 X ‏15 מ'. גובה סוללותיו מטרים אחדים. הכבשן נסמך על צלע גבעה ומוקף גבעות משלושת עבריו: צפון דרום ומזרח. עקב גובהו של הכבשן התקרבו פני הסוללות לגובה המחצבה שמעליו, והתאפשר בקלות לגשר ביניהם ע"י שפיכת סוללת אדמה לנוחיות הובלת חומר הגלם. המחצבה מבוססת על שכבת דרגשי סלע קשה. בסלע אחוז גבוה של צור, שהופרד מאבני הגיר והושלך במדרון. מעל המחצבה נראית כמות רבה של אבני צור שהופרדו מחומר הגלם, ושימשו לבניית מבנה בדווי. דרך של סקר סיסמי פגעה קשות בבית הצור. בראש הגבעה הדרומית, הקרובה לכבשן, טומולי אחדים.

306, (97) חוות "הדקל דק הגזע" ומבנה בדווי

נ.צ.מ. 15535/548360 ישראל חדשה                                                                                                                                          שטחי החווה מצויים בערוץ קצר ושטוח. כל הטרסות מדורגות בסכרי אבן. בטרסה האחרונה בסדרה, הסוללה דקה יחסית לשאר ופרוצה כיום וסביבה גדר אבן.  שרדו בה שני עצי תמר. האחד עבה וכרות. סביב הגדם הכרות התפתחו נצרים רבים. הדקל השני, גובהו כ_ 7 מ'. גזעו דק יחסית לנופו ובמספר מקומות הוא אכול ומכורסם עד כדי סכנת שבירה. בחווה  שרד  מבנה בדווי שנמצא מעל הטרסה האחרונה – התחתונה וממערב לה.  המבנה בן שני חדרים ללא דלת ביניהם. שני החדרים נבנו כנראה בנפרד ובזמנים שונים. עובי הקירות שונה וכן גם סגנון הבנייה. ציר האורך של המבנה:  צפון-דרום,  בקירוב. הקירות שרדו לגובה כמעט מלא. שיטחו  8 X ‏5 מ' ופתחי דלתות החדרים הן בקיר המזרחי.                                                                                                                        החדר הצפוני – מפלס הרצפה נמוך,  מאשר בחדר הדרומי,  וקירותיו דקים יותר, ובנויים מאבני גוויל מלוכדות בטין. על קרקעיתו שכבת אפר עבה.                                                                                                                                                              החדר הדרומי – בקירות העבים,  משולבות אבני גזית בשימוש משני בין אבני הגוויל. בפתח הכניסה אבני מזוזה עתיקות בשימוש משני.                                                                                                                                                                               קורת  המזוזה השמאלית בעלת שקע לקליטת הבריח. אבן זו נסדקה ונשברה, בנקודת החולשה של השקע ושופצה בבטון. במפה מסומן במקום בור מים שאינו קיים.

307,   בור מים

נ.צ. 155540/548053 ישראל חדשה                                                                                                                                       הפיר החצוב בעל חתך עגול עד מרובע. רוחבו יותר מ_ 2 מ'. חולייתו בנויה בניה גסה – בהרבה אבני צור גדולות ומלוכדות בבטון. כניסת המים מתחת לחוליה. קולט כנראה מעט מים לפי מיקומו וכלי שאיבה מאולתרים שבסביבתו. ממוקם כיום ממערב לסוללה של מתחם צבאי גדול.

IMG_0146 בור מיםעותק

308,   בית קברות בדווי

נ.צ. 155648/548217 ישראל חדשה                                                                                                                                      בית קברות קטן, ששימש כנראה את תושבי שתי החוות הסמוכות. ("חוות הדקל" ו"חוות הדקל דק הגזע"). בבית-הקברות 13 קברים. לפי גודל הקברים, ב_ 9 מהם קבורים ילדים והשאר – מבוגרים.

309,   בור מים

נ.צ. 155877/548353 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור בעל פיר חצוב, רחב. החוליה בנויה במרובע, במידות 40 X ‏35 ס"מ. המים נכנסים לבור, מתחת לחוליה,  באמצעות תעלה בנויה מחוליות אבן. חתך התעלה מרובע. ואורכה כ_ 15 מ'.  ממוקם כיום ממערב לסוללה של מתחם צבאי גדול.

310, בור מים

נ.צ. 155673/547962 ישראל ‏חדשה                                                                                                                                          פיר עגול, חצוב, בעומק כ_ 3 מ'. חולית הבור בנויה מאבני גזית מלוכדות בבטון ופתחה מרובע. סוללת השפכים גדולה. חלק מאבני הקירטון בסוללה הן בעלות פטינה חומה.

311, (98) "חוות הדקל",  בור  מים

נ.צ.  156184/548472  ישראל ‏ חדשה                                                                                                                                        טרסות אחדות  בערוץ ואדי שטוח ורחב. חלק מהטרסות בעלות כיסוי עפר מעל סוללות האבן. כיסוי האדמה מעיד על שימוש מאוחר בשטח על ידי בדווים. רק בטרסה האחרונה שרדה סוללת אבן חשופה. סוללה זו חזקה ורחבה מאד כ_ 5-4 מ'. בסוללה  הושקעו אבנים רבות משפכי חציבת בור המים. השטח החקלאי מתוחם בגדר אבן. בטרסה האחרונה נותר עץ דקל יפה בגובה כ_ 7 מ' ולידו דקל נוסף,  קטן יותר.                                                                                                                                    בפינה המערבית של החווה מבנה בדווי ממנו  שרדו נדבכים בודדים של אבני גוויל בתוך מחפורת שטוחה בגבעת הקירטון. מעט  מתחתיו בור המים אליו מוליכות שתי תעלות הזנה שאוספות את מי הנגר מהמדרון שממערב לבור. התעלה הדרומית עושה  את דרכה, וקצה מסלולה לאורך גדר האבן של החווה. שתי התעלות נפגשות בבור שקיעה בנוי באבני גוויל מלוכדות בבטון. אל הבור נכנסים המים בפתח מתחת לחוליה. לבור פיר עגול חצוב. החוליה בנויה מאבני גזית מלוכדות בבטון. מידות הפתח 50 X ‏30 ס"מ.

עדכון 12/2006: הסוללה הרחבה בטרסה האחרונה פרוצה כיום. הדקל הקטן נעקר ונלקח מהמקום, כמו כן נעקרו החוטרים מבסיס הדקל הגדול שהוא זכר.    

IMG_0148 דקל חוהעותק

                              

312, מבנה בדווי

נ.צ. 156530/548901 ישראל חדשה                                                                                                                                          שטח  הבית 10X6.5 מ' והוא בן שני חדרים, ללא קשר ביניהם. ציר האורך שלו צפון דרום והכניסות לחדרים מכיוון מזרח. המבנה הרוס ברובו והקירות נותרו בגובה 1.5-1 מ'. חומר הבנייה העיקרי הוא אבני גוויל, אך משובצות ביניהן אבני גזית מרובות,  בשימוש משני.                                                                                                                                                                             החדר הצפוני  נשא כנראה גג כבד, או קומה שנייה. בקירו המערבי שרידי בסיס לקשת ומולו, במרכז החדר נותר בסיסו של עמוד חזק,  בנוי מאבני גוויל ומילוי טין. הכניסה לחדר הייתה מול העמוד.                                                                                              בחדר הדרומי, על הקרקע אפר רב ואבני הקיר הדרומי אדומות וקלויות. לחדר זה מוצמד קיר חיצוני שיצר כעין חצר חצי סגורה. המבנה מסומן במפות כבור מים.

313, בריכה? בור מים?

נ.צ. 157101/548310 ישראל חדשה                                                                                                                                          בשולי יובל  שטוח של נחל רחובות. ספק בור שתקרתו התמוטטה, ספק בריכה חצובה, המאגר ניזון מזרימות שיטפוניות בערוץ. כיום סתום ובתוכו צמחית הערוץ שמסביבו. בעיקר ארכובית ארץ ישראל.

314, בור מים

נ.צ.  157230/548121 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב באפיק צדדי של נחל רחובות בסמוך לדרך הראשית רחובות-הר קרן. שיטחו  x10‏6 מ'. רוחב פיתחו,  כ_ 2 מ' וממנו נראה עמוד חצוב בסמוך לדופן האחורית, כ_ 1 מ' ממנה. הפתח הרחב בחזית, נאטם בתקופה מאוחרת בבניית אבני גוויל בבטון. כמו כן נבנה בבטון בור שיקוע לסחף בסמוך לפתח. בין הקיר הבנוי ותקרת הבור הושאר פתח כניסה למים. הבור יבש ובתוכו נראו שני גוזלי תנשמת.

315, (99) מערת מגורים  – גת 

נ.צ. 15728/548447 ישראל חדשה                                                                                                                                             בשולי רכס גבעות, כ_ 2 ק"מ מאתר רוחייבה, חצובה מחפורת  ששימשה למגורים.  נראים, שרידי בניה בדווית, שיתכן כי שחזרה בניה קדומה. האתר משמש לעיתים גם כיום את הבדווים, החודרים לאזור לצורך רעייה, אחסנת מספוא.                                    המחפורת מחולקת לשני חללים. תקרת החלל הפנימי, שהשתמרה בשלמותה, נתמכת בעמוד חצוב. החלל החיצוני הוא מסדרון שנחצב מפתח המחפורת אל  מדרון הגבעה ויש להניח שבעבר היה מקורה גם הוא.                                                                  לחלל הפנימי צורת מלבן בלתי מושלם: רוחבו  4 מ' ואורכו אינו אחיד. אורך הצלע האחת, 6 מ' ואורך השנייה 4 מ', כאילו לא הסתימה חציבתה. בעת החציבה הושארה בין העמוד והקיר האחורי כעין מחיצה. בדיוק מתחתיה מצויים שרידי קיר בנוי מאבני גוויל מלוכדות במלט קדום. הקיר שרד לגובה של כמה עשרות ס"מ ולא ברור לצורך מה הוקם.                                                                          בין החלל הפנימי והמסדרון בנוי משקוף מאבני גוויל וגזית מלוכדות בבטון. רחבו 1.10 מ' וגובהו 1.60 מ'. תקרת הסלע של החלל הפנימי אינה מגיעה עד למשקוף ממש, וחריץ פתוח ביניהם. נראה שחריץ זה היה  סגור בזמנו בגג שכיסה את המסדרון. הקירות החצובים הוגבהו בנדבכים בנויים מאבני גוויל וגזית  מלוכדות בבטון. גובה הקירות החצובים והבנייה מעליהם הוא כ_ 2.5 מ'. משני קצות המסדרון שרדו אבני  מזוזה בשימוש משני, ונראה שהיו לו דלתות בשני קצותיו.                                                             בערוץ הרחב שלרגלי המחפורות פזורים שרידי טרסות חקלאיות רבות. מעבר לערוץ מתמשך תוואי הדרך העתיקה רוחייבה – עוג'ה אל חפיר (ניצנה). בביקור מאוחר בשנות ה-2000 שונו פני האתר. נעשתה חפירה בתוך המחפורת, ונחשפה תשתית מתקן הנראה כגת.

IMG_0149 גת רוחיבהעותק

IMG_0155 גת נרחובות ה העתק

316, כבשן סיד

נ.צ. 157920/548640 ישראל                                                                                                                                                      מסומן בטעות כבור מים. שיטחו  כ_ 9 X ‏7 מ'. גובה סוללותיו כ_ 2 מ'. פתחו פונה לכוון כללי מערב. קשה לראותו ולאתרו מחמת עבודות העפר שנעשו סביבו.

317, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 158021/548640 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח באפיק נחל רחובות שבקטע זה הינו רחב ושטוח. עץ גדול רענן ירוק מאד, גובהו כ_ 7 מ'.

318, בית  אבן חמד

נ.צ  158013/549048 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממערב לחורבות אתר רחובות. מבנה בן חדר אחד, ששיטחו  5 X ‏4 מ'. קירותיו עבים ובנויים שתי שכבות:  השכבה החיצונית – מאבני גזית שנלקחו מחרבות העיר. השכבה הפנימית – מאבני גוויל שעליהם נותרו שרידי טיח טין. בקירות שלושה שקעים-כוכים בגודל  40 X ‏30  ס"מ, שנים בקיר הצפוני ואחד במערבי. פתח הכניסה נמצא בקיר המזרח. המזוזות נבנו מאבני מזוזות בשימוש משני, והמשקוף מקורת אבן גדולה ואדן מסילת הברזל התורכית, שמונחים על המזוזות. בביקור במקום שנערך בינואר 1991 נראה הבניין כששני קירותיו – הדרומי והצפוני הרוסים לחלוטין ועקבות טנק טריים, מגלים את שאירע במקום. (באירוע דומה, ובאותו זמן, נחרב חציו של בנין משטרת הגמלים התורכית).

img170עותק.jpgחורבות המבנה ועקבות הנגמ"ש שנגח בו 1990

עדכון 12/2006: לא נותר כבר הרבה מהבית, רובו הרוס.

319, הראבת (באר-בור?) אבן חמד (Bir Ibn Hemd)

נ.צ.  157959/549096 ישראל חדשה                                                                                                                                          נמצא כ_ 50 מ' מבית אבן חמד (אתר 318) הפיר עמוק מהרגיל ומהפתח אפשר למנות כ_ 11 נדבכי אבן של דיפונו. נראה שעומקו גדול עקב הצורך לרדת בשכבת לס עבה עד לקירטון. לא נראות תעלות איסוף המים אולם שפכי חציבת הבור מרכזים את מי הנגר, מהמדרון אל הבור. בערמת השפכים, כנראה של הניקוי האחרון של הבור ניתן לראות חלקים גדולים של כדים וחרסים רבים.                                                                                                                                                                                                      מקור השם מפת: BEERSHEBA     1:100.000 palestina   1924

320,  בור מים

נ.צ. 158120/548873 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב מדרום מזרח לאתר  רחובות  ובשוליו. קוטר הפיר 2-1.5 מ' ובקצהו התחתון נראים חריצי חבלים עמוקים. מעל הפיר בנויה חוליה באבנים גדולות מאד וישרות כ_ 4-3 נדבכים, שיוצרת פתח מרובע 80 X ‏80  ס"מ. לצד הפתח מונחת אבן החוליה המקורית: מידותיה – 95 X ‏95 ס"מ. עובייה כ_ 30 ס"מ ובמרכזה פתח   מרובע  45 X ‏45 ס"מ, ובו שקע שבו הייתה מונחת דלת הבור. בשקע כמו באבני חוליה רבות אחרות, חור ומולו שני חורים. אלא שכאן ישנו רמז למהותם של החורים.  בשני החורים קבועות  שתי טבעות ברזל ששימשו כנראה צירים לדלת. החור השלישי שממולם שימש כפי הנראה לקליטת הבריח. ערמת שפכי החציבה בסמוך לפתח, מרכזת את מי הנגר אל פתח הבור. בין החרסים הרבים, נראים חרסים עזתיים שחורים.                                                                     בשטח בו חפור הבור, בין הבתים האחרונים והמדרונות היורדים אל נחל רחובות, בורות  נוספים.

321, בור מים

נ.צ. 158302/548131 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב  במישור משופע המשתפל אל נחל רחובות ואל גוש הבורות הסמוכים לעיר, מדרום לה. הפיר החצוב בקירטון, רחב בחלקו התחתון, הרך יותר, ומידותיו כ_ 2 X ‏2 מ'. הפתח מצטמצם כלפי מעלה ל_ 100X60  ס"מ'. אין דיפון וגם החוליה לא שרדה. שפכי החציבה נוצלו לבניית טרסה שיצרה שדה ירוק ומלא צמחיה בסמוך לבור.

322, בור מים

נ.צ. 158461/548561 ישראל חדשה                                                                                                                                          ניזון מערוץ במדרון, המשתפל אל נחל רחובות מדרום. הערוץ היה חסום בעבר בעזרת שפכי החציבה והמים כוונו ממנו אל פי הבור. הסכר פרוץ כיום, אך הבור עדיין מתפקד ואוגר מים. קוטר הפיר כ_ 1 מ' ובחלקו העליון הוא מדופן בכ_ 7 נדבכים  של אבני גזית –  במתאר מרובע  60  X ‏60 ס"מ. בפתח נותר חלק ממסגרת הברזל המרוקע של הדלת. דלת הברזל עצמה מונחת ליד פתח הבור.

323, (100) רחובות בנגב (ח'ירבת רוחייבה)

נ.צ.מ 1585/5489 ישראל                                                                                                                                                          רחובות היא מהגדולות בערים שקמו בנגב בתקופות הנבטית – ביזנטית.                                                                                    השם רחובות ניתן לה ב-1838 על ידי החוקר אדוארד רובינסון, ראשון החוקרים המערביים שביקרו בה. בגלל הבאר העמוקה הנמצאת כאן ובגלל  צליל שמו הערבי של המקום –  ח'ירבת רוחיבה – ניסה  רובינסון לקשור את האתר עם רחובות, והבאר שחפר יצחק. (בראשית כו, כב). רובינסון עצמו נסוג מזיהוי זה מאוחר יותר, אך השם  כבר השתרש.                                                            הארכיאולוג  יורם צפריר סבור, שאת שמה הקדום של רחובות יש לחפש בין השמות המופיעים בפפירוסים של ניצנה. מביניהם נראים לו כאפשריים "ברטיבה" ו"בתומולכון".                                                                                                                                      בשנת 1870 מבקר במקום, מטעם הקרן לחקירת ארץ ישראל, החוקר פאלמר. ערך תכניות כלליות של האתר וכתב תאור קצר.  החוקר הצ'כי מוסול היה בערי הנגב פעמיים: בשנים 1901 – 1900 ובשנת 1909 – 1908.  מוסיל שרטט כמה תכניות של מבנים, כנסיות, ומערות. ביניהם את בתי המרחץ בעובדת וברחובות. מוסיל גם צילם הרבה.                                                                           בשנת 1914 נסקר הנגב על ידי החוקרים וולי ולורנס. הם שרטטו תכניות חדשות ומדויקות יותר של הערים, וכן של בתים בודדים. בשנת 1933 נערך סקר נוסף מטעם מחלקת העתיקות המנדטורית, ונתגלו שברי כלי חרס נבטיים במספר ערים.                        השרידים הקדומים ביותר שנתגלו ברחובות, הן בסקרים והן בחפירות, הם חרסים מן התקופה הרומית הקדומה וחרסים נבטיים מצוירים, מהתקופה  שבין המאה הראשונה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה.                                                                  עיקר החרסים הקדומים נמצאו בשוליים הדרום מזרחיים של העיר.                                                                                            הישוב הנבטי היה, כנראה, תחנה  בענף צדדי של דרך הבשמים, שהוליך מחלוצה למרכז סיני או לחוף אל עריש.                          לשם בדיקת שאלת ישובה של העיר בתקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית בה נחפרו שני שטחים במרכז העיר. שטח  C‏  "החאן"  ושטח D‏ הכנסייה המרכזית. בשטח  C ‏ נמצאו שרידים שאפשר ליחסם לתקופה הנבטית מאוחרת – רומית.  תקופת סיפוח של הממלכה הנבטית לאימפריה הרומית והקמתה של פרובינקיה ערביה (שנת 106 לסה"נ). בחפירות בשטח D‏ בכנסיה, לא התברר סופית זמן הקמתה, אך ההנחה היא שהוקמה בראשית  המאה הה' לסה"נ או יתכן בשלהי המאה הד'.                                    בתקופה הביזנטית התפרנסה העיר  מחקלאות מפותחת כמו ערי הנגב האחרות, וממתן שירותי דרך לצליינים שהלכו להר משה ולסנטה קטרינה בסיני. בתקופה זו הגיעה העיר לשיא התרחבותה והשתרעה על כ_ 130 דונם. בתי העיר היו בנויים אז בצפיפות האופיינית לערים מתקופה זו וללא תכנון נוקשה. בסקרים שנערכו בעיר נחשפו ארבע כנסיות: אחת מרכזית, אחת בדרום, סמוך לדרך הראשית, ולבאר. אחת במזרח, ואחת בצפון.                                                                                                                   הכנסייה הצפונית נ.צ.  158248/549229 ישראל חדשה                                                                                                            מתחת לבימה של הכנסייה הצפונית נמצאת קריפטה (קאפלה תת קרקעית) גדולה, ששיטחה כ_ 4.30 – 3.40 מטר. קמרון הקריפטה אמנם התמוטט, אך שוחזר בזמן החפירה. הקריפטה הייתה מצופה בלוחות שיש.                                                                    בשנת 2008 פגעו בקריפטה ונגרמה התמוטטות פנימה.

 קריפטה רוחיבה 17.jpg

קריפטה רוחיבה 17 (2).jpg

 

בית המרחץ של העיר נמצא מחוצה לה, על אם הדרך הראשית חלוצה – ניצנה -סיני. הבדווים כינו את בית המרחץ בשם "קובת – אל – ביר", כלומר – "כיפת הבאר". המבנה נהרס על ידי התורכים, שהקימו במקומו בנין למשטרת הרוכבים שלהם. כמו מבנים עתיקים אחרים המצויים בתוך שטחי האימונים של צ.ה.ל. סבל מיבנה  המשטרה התורכי מרשעותם של חיילים, שנגחו אותו בטנק, והרסו את חציו. גורל דומה היה באותו יום כנראה, למבנה בדווי סמוך, שהיה שלם עד לגובה התקרה, טנק התקרב והרס שני קירותיו.

img164עותק.jpg

img163.jpgהריסות אגף במבנה המשטרה התורכי, לאחר ניגוח הטנק, מימין

IMG_9725 רוחיבהעותק.jpgהרס זדוני של המבנה 2013. משמאל הבאר, מאחור, הכנסייה הדרומית שלא נחפרה.

מקורות: סקר שדה                                                                                                                                                           "הנגב כארץ נושבת" ריכב רובין.

324, מאגר מים פתוח, ריכוז צמחי בן חצב מדברי

נ.צ. 156741/548716 ישראל חדשה                                                                                                                                          בשולי העיר הדרומיים נמצאת בריכת מים גדולה, שניקזה חלק מדרום העיר על ידי תעלות.  הבריכה חלקה חצובה וחלקה בנויה. על הקיר הבנוי יורדת מערכת מדרגות אל תוך הבריכה. נפחה מתקרב ל 1000 מ"ק. בתחתית הדופן החצובה, פתחי מחילות פעילות של צבוע, המקום עקבות טריים רבים. על סוללת  הבריכה,  נצפה ריכוז של עשרות צמחי בן חצב. ב-8/9/85 נסקרו בריכוז זה צמחים, בשלבי הצצה, פריחה ומספר צמחים בשלב חניטת פירות. ריכוזי צמחים נוספים נראו  בתאריך זה באזור הר קרן.

IMG_9723 רוחיבה מאגרעותק.jpg

IMG_972רוחיבה מאגרעותק.jpg

img180

שירטוט מתוך: ריכב רובין-הנגב כארץ נושבת, עמוד 115

325, (101) באר מים 

נ.צ. 158457/548862 ישראל חדשה                                                                                                                                          נמצאת מדרום לרחובות, על אם הדרך העתיקה לניצנה. עומק  הבאר  כ _60 מטר ( לפי י ברסלבי הידעת את הנגב ב' עמוד  119 עומק הבאר – 130 מטר), קוטרה כ _2 מ' והיא מדופנת באבני גיר קשות. בנדבכים העליונים נראים חריצי חבלים עמוקים.            הסוקרים הראשונים מצאו את הבאר סתומה. "קיטרייבר מציין שהבאר חודשה שנה אחת לפני בואו, דהיינו ב-1911"  "באר זו היא העמוקה ביותר בנגב" ריכב רובין הנגב כארץ נושבת עמוד 153.  בקרבת הבאר היה בנוי בית המרחץ העתיק שנקרא בפי הבדווים "קובת-אל-ביר" (כיפת הבאר) ברסלבסקי י. הידעת את הנגב חלק ב' עמוד 204

img760 העתק                                                                                                                                                                      צילום אלי ליבנה

326, מערכת מחפורות בשוליים הדרומיים של רחובות בנגב

נ.צ.מ 158620/548703 ישראל חדשה                                                                                                                                        מחפורת מספר 1 – המערבית שבהן. מסוג הממגורות החצובות. סמוכה לבריכת המים הגדולה של העיר. הכניסה סתומה בחלקה. חדר המבוא, גובהו כ_ 2 מ'. בפינתו הימנית חדרון קטן או כוך חצוב. משמאל, בסמוך לכניסה לממגורה – חדר נוסף ששיטחו 7 X ‏6 מ'. הכניסה אליו מסודרת בבניה באבני מזוזה בשימוש משני. אין עמודי תמך.                                                                          מחפורת מס' 2 – ממגורה חצובה. מרוחקת כ_ 10 מ' מקודמתה. לממגורה תקרת גיר קשה. פתחה, שאורכו כ_ 10 מ', הוצר בבניית גוויל וגזית לכ_ 1.5 מ'. בצד ימין של הפתח נבנתה המזוזה מאבני מזוזה בשימוש משני. שטח הממגורה 10 X ‏8 מ'. בקיר ממול הכניסה נחצבו שני חדרים קטנים. הקירות החצובים הושלמו על ידי בניה באבני גוויל מלוכדות בבטון.                                    מחפורת מס' 3 – מערת מגורים. פתחה סתום לגמרי בשפכי אדמה, חול ואבני בניה שהתדרדרו מהבתים הקיצוניים של העיר שמעליה. לפני הפתח הסתום משטח מיושר ששיטחו 20 X ‏15 מ'.

327, בור מים

נ.צ. 1586/5485 ישראל  חדשה                                                                                                                                                  נמצא במדרון של רכס המצוי דרומית לעיר רחובות. לא נראית מערכת איסוף המים. הפיר מדופן ב_ 10 נדבכים של אבני גזית. בנדבך השני והשלישי – שקעים, כנראה לצירי דלת. במדרון זה בורות אחדים הניזונים ממי הנגר שיורדים מהרכס לנחל רחובות.

328, בור מים

נ.צ. 158755/548483 ישראל חדשה                                                                                                                                           במדרון מדרום לנחל רחובות. בנייתו שונה מרוב הבורות המצויים באזור. שיטחו  5 X ‏4 מ' ללא עמוד תמך. תקרתו, שכבת סלע נארי קשה בעובי כ- 0 3 ס"מ. כל שטח הדפנות מצופה באבני גוויל קטנות מלוכדות במלט קדום. יתכן שחמר זה רק מצפה את קירות הקירטון. הפתח, שנמצא בדופן הדרומית, כלפי מעלה הגבעה, מלבני 100 X ‏50 ס"מ. הבור סתום כיום בסחף רב. גובה תקרתו כ_ 1.5 מ' מהקרקעית. הקרקעית טחובה מאד וסמוך לפתח גם צמחי שערות שולמית.

329, בור מים – מערת צבוע

נ.צ. 158864/548560 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור הרוס. תקרת סלע הנארי  הדקה שלו, כ_ 30 ס"מ, התמוטטה פנימה. בדרומו, בכוון מעלה הגבעה נראה כעין פתח כניסה בנוי באבני גוויל ישרות, במתאר מלבני (2 X ‏1 מ). מסביב לבור, בשולי התקרה שהתמוטטה ובדפנות הבור חפורות מספר מחילות. בכל השטח נודף סרחון פגרים עז. סביב הבור, שרידי פגרי כבשים ועופות דורסים. נראו עקבות צבוע וכנראה שזו מערכת מחילות חילופית, למערכת שבבריכת המים של העיר רחובות שנמצאת כ_ 500 מ' ממחילות אלה.

330, בור מים

נ.צ. 1589/5485 ישראל חדשה                                                                                                                                                  ממוקם ברכס הגבעות שמדרום לעיר רחובות מעבר לנחל רחובות. לבור פיר מלבני 100 X ‏80 ס"מ. בחלקו העליון של הפיר בנויה החוליה במלבן 60  X ‏50 ס"מ לגובה 4 נדבכים. מעליהם מסגרת ברזל מרוקע. חוליות האבן מונחת באלכסון על פי הבור. שיטחה 95 X ‏90 ס"מ ועובייה כ_ 30 ס"מ. במרכזה פתח עגול בקוטר 45 ס"מ. בצד הפתח מונחת אבן חוליה נוספת גדולה יותר. שיטחה  160 X ‏110 ס"מ ובמרכזה פתח עגול בקוטר 55 ס"מ ובו שקעים לדלת. בהמשך הערוץ המזין את הבור, כ_ 50 מ' מעליו, נראים שני שקעים גדולים המלאים בסחף ומגדלים צמחיה עשירה רב שנתית כגון ארכובית, בוצין השיח וויטניה משכרת. על הסוללות הסוגרות את המאגרים, גדלים בצפיפות שיחי אטד. נראה ששקעים אלה היוו בריכות אגירה פתוחות. באזור הבור והמאגרים נראים עקבות מחצבת אבן.

331, כבשן סיד

נ.צ. 159021/548931 ישראל חדשה                                                                                                                                          כבשן שטוח ממערב לעיר רחובות. שיטחו  14 X ‏10 מ', חלקו האחורי המערבי פתוח לגמרי. דפנותיו נמוכות ושטוחות ונראים עליהם אפר רב וסיגים.

332, בור מים

נ.צ. 159132/548931 ישראל חדשה                                                                                                                                          מדרום לדרך הראשית לרחובות וסמוך אליה. הוא האחרון והמזרחי בשרשרת בורות החצובים במדרון שמדרום לרחובות. קוטר הפיר החצוב כ_ 1 מ'. מדופן ב- 10 נדבכים של אבני גוויל ישרות ואבני גזית. דלת הברזל שלו נפלה פנימה ומונחת על מדרגה בפיר החצוב.

333, בריכה חצובה או בור מים

נ.צ. 159100/548120 ישראל חדשה                                                                                                                                          נראה כיום כשקע במדרון, מלא צמחיה צפופה. יתכן שזהו בור מים שתקרתו התמוטטה או אולי,  בריכה פתוחה. סביב הדפנות נראה דרך סבך הצמחייה קיר מגן, בנוי מאבני גוויל  בגובה של נדבכים  אחדים.

334, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 159461/548990 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח בהסתעפות ערוצי נחל שונרה. בינוני בגודל.

335, בור מים

נ.צ. 161740/548340 ישראל                                                                                                                                                      בצד הדרך הראשית סעדון-רוחייבה, בשלוחה המערבית של ערוצי נחל סעדון. הפיר עגול וקוטרו כ_ שני מ'. מדופן ב_ 7-6 נדבכי אבנים גדולות וישרות, מלוכדות בבטון. בסמוך לפתח הבור – אבן גדולה קבורה בחלקה באדמה. ספק חוליה ספק שוקת אבן.

336, (102) מערת מגורים

נ.צ. ‏161789/548450 ישראל חדשה                                                                                                                                          מערה חצובה, סתומה ברובה, שפיתחה הקטן מקשה להיכנס או להסתכל לתוכה. מעל לפתח – שרידי מבנה. בחזית – המערה משטח מיושר מרובע. בסמוך למערה -בור מים. באפיק הנחל שממול פרושה מערכת טרסות, שגדרות אבן מקיפות את חלקותיה.

337, בור מים

נ.צ. 162488/548673 ישראל חדשה                                                                                                                                          ליד ציר הדרך סעדון – רחובות, בשלוחה המרכזית של סעיפי נחל סעדון. לבור פיר בקוטר 1.5-1 מ', המדופן ב_ 7 נדבכים של אבנים גדולות וישרות, מלוכדות בבטון. באבנים משולבת מסגרת ברזל לדלת שרק חלק ממנה נותר. לא נראות תעלות איסוף אך מיקומו של הבור בתחתית מדרון עם ערוצונים אחדים מבטיח את מילויו.

338, צמד בורות מים

נ.צ. 162415/548021 ישראל חדשה                                                                                                                                          צמד בורות שנחפרו  במישור משופע בסמוך לחורבת סעדון. קוטר פירו של הבור הצפוני הוא, כ_ 1 מ'. והוא  מדופן בחלקו העליון בלבד, ב_ 3-2 נדבכי אבני גזית גדולות כשמעליהן הונחה אבן חוליה מקורית. האבן עגולה ובמרכזה פתח ריבועי 50 X ‏45 ס"מ ובו שקעים, כנראה לסגירת הפתח במכסה. כניסת המים לבור, היא מתחת לחוליה. הבור מחזיק מים כל השנה.                                    בן זוגו הדרומי אינו מתפקד. פירו אליפטי ומדופן בחלקו באבנים ישרות מלוכדות בבטון, שיוצרות פתח מרובע שגודלו  50 X ‏50 ס"מ. הבורות  במרחק 30 מ' האחד מהשני, אין מוליכות אליהם תעלות איסוף והמים ניגרים ישירות ממדרון הלס אל הבורות. בין שני הבורות בנוי קיר אבן, שמכוון את המים אל תוך הבורות.

339, בור מים

162457/548673 ישראל                                                                                                                                                            צמוד לבתים הקיצוניים של חורבת סעדון. קוטר הפיר כ_ 1.5 מ' והוא מדופן באבנים. הבנייה נעשתה בחתך עגול ההולך ומתרבע כלפי מעלה. פי הבור משופץ בהרבה בטון והותקנה לידו שוקת קטנה. הבור ניזון ממישור משופע המגיר את מימיו אל הבור.

340,  (103) חורבת סעדון (ח' א-סעדי)

נ.צ.מ. 162541/548819 ישראל חדשה                                                                                                                                        סעדון קטנה יותר משאר ערי הנגב העתיקות ומרוחקת מדרכים ראשיות. נמצאת כ_ 8 ק"מ מדרום מערב לחלוצה וכ_ 4 ק"מ מצפון מזרח לרחובות. שטחה כ _35 דונם ושרידיה השתמרו היטב: יש כאן קירות שגובהם עד  2 מ'.                                                   שמה הקדום של העיר העתיקה הזו אינו ידוע. השם חורבת סעדון ניתן לה על ידי ועדת השמות הממשלתית על סמך שמה הערבי – ח'ירבת א-סעדי.                                                                                                                                                               סעדון נחקרה אך מעט, ולא נערכו בה חפירות. החוקר המערבי הראשון שביקר כאן היה פאלמר, בשנת 1870. כתב שהאתר הרוס מאד, וקשה לשחזר את תוכניתו. החוקר הצ'כי מוסיל ביקר בה פעמיים בראשית המאה. בשנת 1912 ביקר בעיר החוקר קיטרייבר ומספר על באר מים שראה במקום, יתכן שהתכוון לבורות מים. וולי ולורנס ביקרו במקום במסגרת סקר מקיף שערכו בשנת 1914, וראו שאינה מוקפת חומה, הם גם זיהו מבנה בולט בעל עמודי אבן, וכן מצאו באר ושני מאגרי מים. הם לא הצליחו לזהות בעיר את כנסיותיה.                                                                                                                                                                      בשנים 1985 – 1984 נערך לראשונה בעיר סקר מקיף ונערכה תכנית של האתר, על ידי ריכב רובין ויוסף שרשבסקי. כשאר הערים הביזאנטיות בנגב נבנתה סעדון ללא תכנון. חלק מרחובותיה, שרוחבם שלושה-ארבעה מטרים, חסומים בבתים. לעיר לא הייתה חומה, אך בתיה החיצוניים דבוקים זה לזה וכך יצרו כעין קיר חיצוני אחד.                                                                                           בתי המגורים ששיטחם הממוצע כ_ 400 מ"ר, כניסה יחידה אל חצר מרכזית, שהחדרים בנויים סביבה.                                        שיטת קרוי הבתים לא הובררה עדיין מספיק וכנראה שהשתמשו גם בקורות עץ לתמיכת הגג, בניגוד לשיטה המקובלת בבנייני התקופה בערים האחרות. שם השתמשו בשיטת הקשתות שעליהן, הונחו קורות אבן גדולות. אם כי נמצאו גם מעט חלקי קשתות. נמצאו מעט מאד פריטים אדריכליים מעוטרים. ברוב החצרות שנבדקו, נמצאו בורות מים. לעומת זאת לא ידועות בארות בסביבתה הקרובה של העיר.                                                                                                                                                           בסקר הארכיאולוגי נתגלו שתי כנסיות, המשולבות בבתי העיר, ויתכן שהייתה גם כנסיה שלישית.                                              תושבי התפרנסו כנראה מחקלאות, בטרסות אבן רבות שהשתמרו ברובן באפיקו הרדוד של נחל סעדון וכל יובליו. סביב לישוב, כמו גם ברחובות שבנגב, שרידי מכלאות צאן,                                                                                                                                    בסמוך לישוב – כבשן סיד גדול, ובמרחבי האזור נמצאים עוד עשרות כבשנים, יש להניח שגם בעיסוק זה מצאו פרנסתם תושבים רבים באזור.                                                                                                                                                                                על פני השטח לא נמצאו חרסים נבטיים אלא ביזאנטיים בלבד, דבר העשוי להעיד על תקופת הקמתה של העיר – אך הנושא  עדיין לא הוברר סופית.

img179

מקורות:                                                                                                                                                                                   סקר שדה,                                                                                                                                                                                "הנגב כארץ נושבת" ריכב רובין

341, כבשן

נ.צ. 162746/548904 ישראל חדשה                                                                                                                                           צמוד לבתים הקיצוניים של חורבת סעדון, מדרום מזרח לה. שיטחו כ_ 15 X ‏9 וגובה סוללותיו כ_ 3 מ'. פיתחו כל דרום מערב. מסומן במפות 50.000 בטעות כבור מים.                                                                                                                                     ממדיו גדולים בהרבה מרוב כבשני הסיד הרבים שבאזור.

342, הראבת ע'רבת

נ.צ. 162715/548904 ישראל חדשה                                                                                                                                           חצוב בגדה הצפון מזרחית של נחל סעדון מול חורבת סעדון, שבגדה ממול. לבור פיר עגול בקוטר 1.5 מ'. החוליה נבנתה באבנים גדולות וישרות. בין האבנים משובץ מוט ברזל. מעל  החלק הבנוי שהוא בעל חתך מרובע – 60 X ‏60 ס"מ. שובצה במקומה אבן החוליה המקורית שעביה כ_ 40 ס"מ ובמרכזה פתח עגול בקוטר 60 ס"מ מעל אבן החוליה המקורית קבועה  מסגרת ברזל, עשויה על-ידי נפח בעבודת יד. המסגרת משמשת כבסיס, למכסה מפח עבה,  המורכב על המסגרת בעזרת שני צירים פשוטים. מעל המכסה בנויים 3-2 נדבכי אבן נוספים. השיפוץ נעשה בבטון. כניסת המים אל הבור,  היא דרך פתח מתחת לאבן המקורית.  הבור ניזון מיובל קטן של נחל סעדון. סוללת השפכים יוצרת סביב הבור כעין משפך לקליטת מי הנגר. סמוך לפתח נבנתה באבנים ובטון שוקת קטנה בקוטר 60 ס"מ.                                                                                                                                                          משפחת  ע'רבת שבבעלותם היה הבור, שיפצו אותו  וטיפלו בו. המשפחה התפצלה לאחר מלחמת העצמאות, חלקם עברו לירדן, וחלקם נשארו במדינת ישראל ומתגוררים כיום בשגב שלום.                                                                                                   פרטי המשפחה עיידה שליבי בע"פ

343, (104) מתקן תעשייתי עתיק

נ.צ. 16275/548894 ישראל חדשה                                                                                                                                            בגדתו הצפונית של נחל סעדון, מול העיר, נחצבו בשכבת סלע קשה, ספלול ושני אגני אבן. עומק הספלול החרוטי 62 ס"מ וקוטרו על פני השטח 60 ס"מ. מתחת לשפתו העליונה מצוי נקב. שטח אגן אחד הוא  88 X ‏84 ס"מ ועומקו 30 ס"מ. בדופן האגן נקב, המחבר אותו לאגן השני, השבור ברובו ומנוקז על ידי נקב בפינת האגן. במתקן ביקרו חוקרים בעבר, ותארו אותו. פאלמר סבר שהאגנים הם שקתות הקשורות בבאר עתיקה. נלסון גליק אף  צילם את האתר וסבור שהמתקן הינו יקב (ריכב עמוד 216 ריכב סבור שפאלמר טעה בהנחתו גם עקב אופי האגנים וגם בגלל שלא "איתרנו באר בסמוך למתקנים אלה"). מכל מקום: עד כה לא סוכם סופית לאיזה צורך נחצבו המתקנים הללו, הנמצאים באתר שהוא מחצבה. המיתקן שבור כיום ל_ 4 חלקים. יתכן, איפוא, כי המתקנים  נועדו להעברה למקום אחר. אך מפני שהסלע נשבר הושארו במקום ככלי אין חפץ בו.

img173עותק

img171עותק

עקב ידיעות על פגיעה באתר נערך סיור במקום ב-יולי 2013. האתר הושמד לחלוטין בעזרת שופל או כלי אחר. במקום נותר בור בקרקע. – אתר נוסף שהושמד בידי מחפשי אוצרות.

344, (105) מכלול חווה

נ.צ. 163724/548241 ישראל חדשה                                                                                                                                   שרידי שני מבנים, נמצאים במישור גבוה, מעל אפיק נחל סעדון, בו מצויות חלקות חקלאיות עתיקות, בשלוחה הצפון מזרחית של נחל סעדון. בית החווה כולל שני מבנים נפרדים. המערבי במכלול, היה בנוי בחלקו בנית גזית ובין השרידים נראים מספר פריטים ארכיטקטוניים: מזוזות, כותרות, ופריטים מעוטרים. המכלול המזרחי היה בנוי אבני גוויל. במבנים, חדרים חצרות ומכלאות צאן. המחפורת שבמצוק לרגלי המבנים סתומה כיום ובה מחילות דרבנים פעילות. במפות 1:50.000 מסומנת כבור מים אך נראה שאפשר לשייכה לסוג המחפורות המכונה "מערת מגורים".

345, בור מים

נ.צ. 164064/548297 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור סתום לחלוטין. על מיקומו מצביע שקע בקרקע, וסוללת שפכי החציבה משלושת עבריו.

346, בור מים

נ.צ. 164491/548311 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור סתום ללא היכר. שפכי החציבה נערמו לסוללה שסגרה את מדרון הערוצון. נוצרה מדרגת סחף שישרה את פני השטח והבור.

347, תצפית 

נ.ג. 311 נ.צ. 164655/548335 ישראל חדשה ‏

תצפית.

האתר                                אזימוט                                          מרחק בק"מ

חלוצה                               18                               8.2

אשל ענק אתר 117              18                               4.5

גבעות להב                         35                               50.0

אנדרטת חטיבת הנגב, ב"ש    36                              42.3

גבעת חבלנים                       41                              24.3

הר עמשא – לוציפר              47                                60.0

רמת חובב                           54                                19.5

קיבוץ רתמים                       60                              6.4

קיבוץ רביבים                      77                               9.0

מצפה רביבים                      79                               8.7

רכס הרי דימונה                   83                               37.0

הר צבוע                            90                                21.5

פסגה מעל שמורת הנרקיסים 101                               21.0

בריכת מים דייקת נחל הבשור147                               11.1

רמת מטרד כיוון כללי          170                               30.0

כתף הר חורשה הדרומי        190                              58.0

שלוחת קדש                      197                               50.0

הר קרן                            256                               13.5

חורבת סעדון                    282                                2.7

גוש מבטחים (צוחר)           320                                31.7

348, בור מים

נ.צ. 164967/548320 ישראל חדשה                                                                                                                                          עומקו 5.5 מ' הפיר המדופן והחוליה,  בנויים באבני גוויל גדולות וישרות מלוכדות בבטון. הבור חצוב בשונה מבורות אחרים. הפיר נחצב רחב ביותר, כ_ 3 מ' קוטר. פי הבור הוצר בבניה לפתח בגודל  40‏40X  ס"מ. בסמוך לבור מוערמת סוללת שפכי חציבה גבוהה.

349, (106) בור מים –  מאגורה

נ.צ. 167149/548041 ישראל חדשה                                                                                                                                          עומקו 5.5 מ'. הפיר עגול קוטרו  כ_ 2.5 מ'. הפיר והחוליה  נבנו באבני גוויל גדולות וישרות, 7-6 נדבכים לעומק. קיר דופן החזית החצוב של הבור, שופץ בבניית אבני  גוויל. בקטע זה  קבוע  מרזב בעל שתי צלעות, מסותת מאבן גיר קשה, שהיה כנראה בפתח כניסת המים הקדום יותר. במבט פנימה מבעד לפתח הבור, נראה בסמוך לדופן הבור הצפונית, גרם  מדרגות רחב שמסתיים בבמה, בגובה 2 מ' בערך מקרקעית הבור. כנראה שהבמה הייתה הקטע בו פנה גרם המדרגות ועלה החוצה אל פני השטח. קטע המדרגות האחרון הוסר, והדופן  הושלמה בבניית גוויל. מדרום לבור שקע של בור גדול נוסף שהתמוטט כולו. ליד השקע ערמות שפכי סלע קירטוני.

350, הראבת דבעי, ממגורה חצובה, ומבנה בדווי (Harabet ed Deb'i)

נ.צ. 167825/548042 ישראל חדשה                                                                                                                                          המחפורת סתומה כיום ברובה. ממנה מתמשך מסדרון, שחצוב  בחלקו בסלע הקירטון ובחלקו בקרקע. בחלק מהמסדרון בנוי מבנה בדווי נמוך האופייני למבני המחסנים הבדוויים. בפתח מבנה המחסן נעשה שימוש מישני באבני מזוזה קדומות. שיטחו, 5.0 X ‏2.5 מ'.   כל מתקני הבור העליונים ניבנו בקפידה ומחומרי בנייה משובחים תוך הקפדה על הגימור.  הפיר מדופן בחמשה נדבכים של  אבני גזית מלוכדות בבטון, מעל פני הפיר המדופן הוגבהה הבנייה באבני גזית עד לגבה 80 ס"מ מעל פני הקרקע. כולל חוליית אבן גיר קשה מסותתת היטב ויפה. האבן עגולה – קוטרה  1 מ', עובייה 15 ס"מ,  במרכזה חור עגול בקוטר 46 ס"מ. לצורך  סגירת הבור בדלת, נחקק באבן שקע מרובע 45 X ‏45 ס"מ. עומק הסיתות 4 ס"מ. בשקע המרובע שני חורים עגולים לצירים ומולם שקע יחיד כנראה לבריח. כל המכלול בנוי בבטון, כך שניתן לתארך את שיפוץ הבור לתקופה המאוחרת שעד מלחמת השחרור.  החוליה המוגבהת בנויה על פני קרקע מדרונית, המים נכנסים אל הבור מתחת לחוליה – בתעלה בנויה ומקורה באבני גזית מלוכדות בבטון. פתחה נגלה לעין כ_ 10 מ' מן החוליה ומצפון לה. אל פתח התעלה המקורה מתנקזת תעלת הטיה ארוכה. (בצמידות לבור, מבנה – מערה).                                                                                                                                                                             מקור השם מפת: RAFAH     1:100.000 palestina   1924

351, בור מים

נ.צ. 168801/548056  ישראל חדשה ‏

חצוב במדרון מתון אל נחל הבשור. עומק הבור 9 מ'. החוליה בנויה מאבני גזית, מידותיה 50 X  ‏40 ס"מ. שני פתחים בה לכניסת המים. שפכי החציבה המקיפים את הבור  משלושת עבריו, הם  בגובה כ_ 2 מ'.

352, (107) "מערת האורווה"

נ.צ. 169269/548002  ישראל חדשה                                                                                                                                          נחצבה בראש גבעה קירטונית בנ.ג. 284 שממנה תצפית טובה  אל עבר נחל הבשור ויובליו.  את הידיעות על מציאות מערה ששימשה כאורווה קיבל יעקב שמש חבר קיבוץ רביבים מבדווים, כבר מספר שנים קודם לכן. מיקומה נשכח כנראה או שלא היה עניין לגלותו. את העובדה שהמערה נחשפה מחדש, ואת מקומה המדויק גילה  פקח רשות שמורות הטבע אורי מלכה. בתקופת מלחמת המפרץ השתמשו בדווים רבים במערות שונות ובורות מים עתיקים כמקלטים וחדרים אטומים. פתחי המערות נאטמו ביריעות פלסטיק. לקבוצה הקטנה של משפחות הבדווים שהתגוררה  בין נחל רביבים ונחל הבשור בסביבות הקיבוצים רתמים ורביבים, לא נמצא חדר אטום מתאים. הבדווים ניקו את פתח  המערה שהייתה סתומה בחולות נודדים כבר שנים רבות, והשתמשו בה בתקופת המלחמה. גם לאחר פתיחתה שמרו על מיקומה בסוד זמן רב. בדרך כלל ניתן לאתר את רוב המחפורות בעזרת התלולית הלבנה של שפכי החציבה. שפכי מחפורת זו מכוסים בחול וסביבה נחפרו תעלות רבות כמתקן אימונים. מסיבות אלה אף לא התגלתה המחפורת הסתומה במסגרת סקר הנוף על אף שנסקר בור מים כ_ 200 מטר ממנה.                                                                                               אל המערה יורד מסדרון חצוב ברוחב כ_ 3 מטר. (זוהי המחפורת היחידה שנסקרה ובה מסדרון היורד אל פתח המערה. נסקרו מערות ומחפורות רבות בעלות מסדרון חצוב אך תמיד שיפוע החציבה הוא מפתח המערה כלפי מטה). למערה שני מדורים נפרדים. פתחיהם סמוכים האחד לשני. פתח מדור האורווה  נמצא בהמשכו הישיר של המסדרון לכיוון  מערב. מידות חלל האורוה כ –  9 X ‏6  מטר  את החלל מחלק קיר לשני חלקים בלתי שווים: מדור ראשי שאליו נכנסים דרך הפתח מהמסדרון. שיטחו כ_6 X‏ 6 מטר. המדור ריק ממתקנים, לבד משוקת קטנה חצובה בתוך גוש סלע שהושאר בחציבה.                                                                                 מידות השוקת: 2 X‏ 0.60 מטר. על פני השוקת חצובה מגרעת שטוחה ששימשה כנראה להנחת מכסה. השוקת נמצאת בפינת המדור הצמודה לקיר החוצץ. לאורך שלושת קירות המדור ובתקרתו חורים מיוחדים לקשירת הסוסים בחבלים. בקיר החוצץ בין שני המדורים ארבעה חלונות מרובעים ופתח כניסה ברוחב כ_ 1 מטר. בדופן התחתונה של כל חלון חצוב אבוס ובאחת המזוזות נחצב חור לקשירת הבהמה. המדור בו עמדו הבהמות  צר, רוחבו כ_ 3 מטר. בדופן המזרחית שלו חצובה שוקת נוספת או אבוס למזון.                                                                                                                                                                                                                 האגף השני של המערה שימש כנראה למגורים או כמחסן המזון של האורוה. נחצב בצורת טרפז. אורכו 7 מטר ורחבו 7 – 5 מטר. בדופן שממול לפתח נחצב ספסל אבן לכל רוחבו מידתו: כ_ 70 ס"מ. ברצפה שעליה חול רב  יתכן ספסל נוסף. סמוך לפתח הכניסה גומחה בקיר. בפתחים  היו מותקנות דלתות,  עדות לכך הם  השקעים במזוזות.                                                                                                                                                                                                                                                               בנובמבר 1991 ביקר במקום הארכיאולוג דן גזית מרשות העתיקות שסקר את האתר וסביבתו. על הגבעה נמצאו מעט חרסים רומים – ביזנטים וחרסים עזתיים שחורים.

מערת האורווה, נילוןעותק

המערה כ"חדר אטום" במלחמת המפרץ

IMG_2437 מערת האורווהעותק

IMG_2436 מערת האורווה.jpgבפינה מימין שוקת מים חצובה באבן                                                                                                               צילום: אלי ליבנה

353, (92) באר  אריאטי, באר בטון

נ.צ. 169751/548683 ישראל חדשה                                                                                                                                          חפורה כ-300 מטר מדרום לאפיק נחל הבשור.  עומקה כ- 7 מטר. יבשה כיום, מדופנת ביציקת בטון גסה.  נראה שהתבנית ליציקה נעשתה מפח חביות. (דיפון זהה מוכר מעוד שתי בארות, באר (ביר אבו כרישאן- ביר סלמאן – ביר אבו סמרה) על גדת נחל רביבים. ובאר נוספת מצפון לנחל רביבים בקרבת צומת משאבים.)                                                                                                        עם התנחלות הבדווים בכפר הדאג' נעשה ניסיון לנקות את הבאר. הוצאו מתוכה כמויות חול וחלוקי נחל אך לא הגיעו למים.  

מקורות:                                                                                                                                                      מפת מיכאל וימרס ארכיון רביבים                                                                                                                   סקר שדה                                                                                                                                                   עיידה שליבי בע"פ

354, (108) סכר קדום   בנחל רביבים

נ.צ. 173514/548545  ישראל   חדשה                                                                                                                                        כריית חלוקי נחל באפיק נחל רביבים חשפה  סכר קדום. פקח רשות שמורות הטבע אילון ויזן, הגיע למקום ועצר את עבודות הכרייה במקום לא לפני שנגרם נזק כבד יותר לאתר. חלק מאבני הסכר הובלו כבר אל מגרסת החצץ של המחצבה.                                הסכר בנוי באפיק קדום של הנחל, מעט דרומה מאפיק הזרימה הנוכחי. קטע הקיר החשוף כיום הוא באורך כ – 4 מטר. קצהו הדרומי הושמד ואילו קצהו הצפוני עדיין לא נחשף. נדבכיו העליונים חסרים ובמקומם מונח חול וחלוקים  לא ידועים ממדיו מאחר וחלק נפגע וחלק מכוסה עדיין. גובהו  כ_ 3 מ' והוא בנוי אבני קירטון גדולות מלוכדות במלט  לבן קדום, המכיל  אפר  ופירורי פחם. בקטע שנחשף חסרים "העוגנים" – גושי האבן הבנויים – הגדולים המקשרים את קיר הסכר לדופן הואדי. חלקים מעוגן כזה מונחים במרחק כ – 20 מטר מהסכר ויתכן שאלה חלקי  "העוגן" הדרומי, שהוסט ממקומו על ידי הטרקטורים שחפרו את חומר הואדי. העוגן הצפוני לא נחשף. הסכר  מעורר מספר תמיהות: רוב סכרי ההטיה אלכסוניים,  בעוד שסכר  זה, ניצב לאפיק. לכן לא ברור מה בדיוק היה ייעודו. ייתכן ששימש להאטת זרימת מי השטפונות באפיק. כמה מאות מטרים מכאן במורד האפיק, היה סכר הטיה, שאיננו כיום. גם העובדה שנבנה מאבני קירטון רך  ולא  מאבני גיר קשה  מעוררת תמיהה. הסכר כולו נתון בסכנת סחיפה והרס.

IMG_6728 סכר נ. רביבים.jpg

355, (109) ממגורה חצובה

נ.צ   173201/548124  ישראל חדשה                                                                                                                                        ממגורה בעלת שני חדרים. שטח  הגדול שבהם  6 X ‏5 מ' וגובה תקרתו כ_ 2 מ'. התקרה נתמכת על ידי עמוד חצוב. משני צידי העמוד חצובים בגובה אדם שני שקעים משולשים, קטנים, ששימשו להצבת נרות. בקיר המערבי, מול הכניסה – פתח לחדר נוסף. רוחב הפתח  1 מ' וגובהו 1.80 מ'. שטח  החדר הנוסף 7  X ‏3 מ' בשנות ה_ 70 נסגרה המערה על ידי בדווים, שקבעו בפיתחה דלת ברזל. אל פתח הכניסה מוביל מסדרון שנחפר במדרון הגבעה, באורך 20 – 15 מטר. המסדרון נועד כנראה  לנקז מי גשמים אל מחוץ לממגורה.                                                                                                                                                                   בתקופת מלחמת המפרץ שימשה המערה כחדר אטום לבדווים המתגוררים בסביבה. יריעות ברזנט ופלסטיק נסרכו על פני הפתח.

356, (110) באר – ביר סלאמה אבו נואסרי

נ.צ. 173941/548221 ישראל חדשה                                                                                                                                          על גדתו הצפונית של נחל רביבים. ליד פיתול חזק של אפיק הואדי, חפורה באר שעומקה 6 מ'.  הבאר חפורה אל תוך שכבה עבה של חלוקי נחל ואינה מדופנת. יתכן שכל הדיפון התמוטט אל תוכה. ליד הבאר ערמת אבני גוויל ואבנים מסותתות בחלקן, שיתכן כי הוכנו לדיפון הבאר. כיום הבאר יבשה. ועל קרקעיתה צומחים שני עצי אשל.

מקור השם: עיידה שליבי בע"פ.                                                                                                                     2012 , הבאר אינה קיימת יותר, בעקבות כריית חלוקי נחל והרחבת האפיק. 

357, (111) שרידי סכר קדום

נ.צ. 174750/548322 ישראל חדשה                                                                                                                                          גוש גדול של אבנים, חלקם אבני צור גדולות, מלוכדות במלט בהיר קדום. נמצא בפאתי מחצבה בנחל רביבים. נראה שזהו "עוגן" של סכר קדום, שאבניו הובלו אל מגרסות המחצבה. גוש זה היה גדול מידי עבורן והושאר במקום.

358, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 175540/548621 ישראל חדשה                                                                                                                                          גדל במדרון מתון בסמוך לדרך הכניסה למחצבת רביבים, עץ בינוני בגדלו.

359, (112) מערות מגורים

נ.צ. 176256/548307  ישראל  חדשה                                                                                                                                        שלוש  מחפורות, כ_ 10 מ' מפרידים בין האחת לרעותה, חפורות  במדרון מתון הפונה אל נחל רביבים. המחפורות סתומות כיום, באחת מהן יש מחילת דורבן. לפניהן משטחים מיושרים שפזורים בהם חרסים רומיים – ביזאנטיים רבים ואפר. בקיץ 1984, בעת חפירת קו טלפון, נחשף בשולי משטח מיושר של אחת המחפורות קטע קיר בנוי גזית בגובה 4 נדבכים.

עדכון: המחפורות נמצאות כיום בתוך שטח חוות זהר במדבר. תעלה שנחפרה לאורך גדר החווה "חתכה" את המשטחים המיושרים שבחזית המחפורות.

360, (113) מערכת עמדות מצריות, מלחמת העצמאות. 

בין נ.צ. 1765/5483 לצומת משאבים                                                                                                                                          קו הגבעות נתפס בידי כוחות מצריים שנהדפו קודם לכן מביר עסלוג', ערב ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור. הקו נערך מול המשלט הגדול (אתר מס' 454 ) מאוחר יותר גם מול המשלט הקטן (אתר מס' 408) ניתן לראות עד היום את קו עמדות החי"ר, עמדות מרגמות ואת מקום מוצב הפיקוד המצרי (יעקב שמש בע"פ) באתר ארכיאולוגי סמוך לצומת משאבים.

361, דקל

נ.צ. 176742/548341 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח בטרסה רחבה  ושמורה היטב בערוץ מצפון לנחל רביבים. גובהו כ_ 1 מ'.

362, מחצבה קדומה

נ.צ. 176983/548438  ישראל חדשה                                                                                                                                  מחצבה בינונית במדרון גבעת קירטון. נראות כ-שלוש מדרגות של חציבה ששכבת צור מפרדה ביניהם

363, (114) קיר בנוי בגדת נחל רביבים

נ.צ.מ. 182677/548297 ישראל חדשה                                                                                                                                        הקיר בנוי לאורך גדתו המערבית של נחל רביבים, ונחשף לאורך קטע גדול במפנה המזרחי שלו, עקב כריית חלוקים באפיק הנחל. חשיפה זו נתנה הזדמנות לעמוד על אופן בנייתו. הקיר הסדיר ככל הנראה את זרימת מי המדרון לחלקות שהיו במדרגת הנחל מעל האפיק. גובה הקיר כ_ 1.5 –  2 מטר, ונראים בו שני סוגי בנייה. רוב אורך הקיר הנראה לעין נבנה על תשתית סלע הצור. אורך הקטע הגלוי כ_ 50 מ' ועוביו 70-60 ס"מ. הוא בנוי מאבני גוויל גדולות ומילוי אבנים קטנות ביניהם. החללים מולאו במלט קדום. קצהו הדרומי מסתיים בבליטה מעובה לשם חיזוקו. ייתכן שבליטה זו היוותה את העוגן לסכר שהיה במקום ונחצב עם יתר אבני הוואדי. אל התעבות זו מתחבר קיר נוסף שאורכו כמה עשרות מטרים. בנייתו שונה, פחות חזקה ואין שימוש במלט. קטע זה בנוי בחלקו על תשתית סלע הצור ובהמשכו על תשתית חלוקי נחל. רק ראשו של הקיר נראה על פני השטח, עד שנעלם בעיקול קטן של הואדי. שטחי העיבוד היו כנראה משני עברי האפיק הצר. כיום לאחר הכרייה התרחב מאד האפיק, ונעלמו שטחי העיבוד. באזור הקרוב נראים על פני השטח טרסות רבות וסכרים לרוחב האפיק.

IMG_8808 גדר אבן נחל רביביםעותק.jpg

IMG_8812 גדר אבן נחל רביביםעותק.jpg

364 (115) סכר קדום בנחל רביבים  

נ.צ.  83521/548339 ישראל חדשה                                                                                                                                            לרוחב נחל רביבים בנוי סכר, שבקצהו האחד היה סמוך אל שלוחת צור המשתפלת אל האפיק. הסכר בנוי משתי שכבות חיצוניות של אבנים גדולות מסותתות חלקית, ובתווך אבני גוויל קטנות יותר. האבנים מלוכדות במלט קדום בהיר, רוחב הסכר כמטר אחד. קצהו הצפוני נתמך בגדה בבסיס רחב וחזק (עוגן), בנוי באבני גוויל מלוכדות במלט קדום. בשליש מאורכו, בקצה הדרומי, לא נשתמרו מפלסיו העליונים. נראה שבסיסו הדרומי שהיה סמוך אל שלוחת הצור לא היה חזק ולא נשאר שריד ממנו. מבנה הסכר מדורג: בקיר הפונה אל מדרון האפיק נראים שלושה נדבכים, כאשר כל נדבך נסוג מהנדבך שמתחתיו בכ_ 15 ס"מ. שלוחת הצור שימשה גם כמחצבה וניכרות מדרגות שנותרו לאחר חציבת גושי אבן.

עדכון: בנובמבר 1995 עבר בנחל שיטפון נדיר בעצמתו. עצמת השיטפון והנמכת בסיס האפיק עקב כרייה גרמה להיחשפות הסכר. אותם שלושת הנדבכים, הגלויים הפכו לשמונה נדבכים ויותר. הקצה הדרומי נסמך על סלע הצור. לפני השיטפון הנ"ל לא נראה החיבור של הסכר לגדת הצור, מפאת שכבת חלוקים עבה שהייתה מונחת עליו. ואילו הצד הנגדי נראה איתן יותר. לאחר החשיפה נראה החיבור האיתן לגדת הצור והעוגן בתוך שכבת חלוקים בגדה הנגדית.                                         

מאז שנת 1995 עברו שיטפונות אחדים באפיק בעצמות שונות. העוגן בגדה הצפונית ניזוק. בשנת 2006 העוגן אינו קיים יותר ובמקומו, פתח ברוחב של כ-1 מטר שהתכרסם בסכר. פרצה זו תמוטט בשנים הבאות את רוב ארכו של הסכר.

 IMG_1368 סכר נחל רביביםעותק.jpgהסכר שנחשף

 IMG_1363 סכר נחל רביביםעותק.jpgקצה הסכר הדרומי שמונח על שלוחת הצור

 

קצה הסכר הצפוני שנפרץ בסמוך לעוגןIMG_1373 סכר נחל רביביםעותק.jpg 

365, בוסתן, שקמה

נ.צ. 183817/548167  ישראל  חדשה                                                                                                                                     עץ שיקמה בינוני שרד בטרסה פרוצה בקרבת נחל רביבים.

img325 שקמהעותק

8.2006 הטרסה משוקמת מזה שנים אחדות. השקמה מתחזקת ומפתחת נוף ירוק.

IMG_1345 שקמהבוסתןעותק

366, (117) שרידי סכר קדום

נ.צ. 184087/548366 ישראל חדשה                                                                                                                                     באפיק נחל רביבים, בסמוך לשמורת "חמוקי קירטון", מצויים שרידי סכר שניצב אלכסונית לזרימה. כיום נותרו על פני הקרקע שני בסיסיו-עוגניו, משני עברי האפיק. המרחק ביניהם 26 מ', גובהם מעל פני הקרקע כיום 1-0.5 מטר, והם בנויים מאבני גוויל מלוכדות במלט קדום, בהיר.                                                                                                                                                           הסכר נותר ללא חשיפת יתר. בקטע זה לא הייתה כרייה באפיק. ואילו הסכר באתר 364 שנחשף  מאד, רק החל בתהליך פריצתו ושמר על האפיק שמעליו ללא סחף.

IMG_8800 סכר נחל רביביםעותק

367, (118) "שמורת  חמוקי קירטון"

נ.צ. כניסה  184687/548474  ישראל חדשה                                                                                                                               האתר הוצע על ידי כשמורת טבע ב-28-10-1984. כנראה שלא היה ראוי למעמד זה, אך כאתר ביקור מיוחד  למטיילים הוא מומלץ  ביותר. יחודו של האתר הוא מחשוף קירטוני.  אל אף העובדה שבאזור,  מחשופי קירטון נראים  בכל אתר ואתר, יש יחוד באתר זה.                                                                                                                                                                                       המחשוף המרכזי נראה כעין "מכתש" בעל פתח יחיד. שיטחו מוערך  בכ_ 200 X ‏150  מ'.  ה"מכתש" נמצא באזור  בו חשופים סלעי קירטון וצור מהסנון. "תצורת מנוחה הקירטונית ותצורת משאש – הצורית. הקירטון מופיע כאן ללא עדשות צור. מופיעים בו סדקים רבים,  לעיתים שתי וערב.  הסדקים מולאו בקלציט, שהוא קשה יותר מהקירטון, ונותר בולט לאחר התבלות הקירטון". (רמי בן-דוד)                                                                                                                                                                                   "המכתש" התחתר בשיפולי רכס,  שחר-צבוע אל בסיס הניקוז שלו שהוא אפיק  נחל רביבים. דופנותיו וקרקעיתו בדרך כלל מעוגלות, והקטעים הישרים והזוויתיים מעטים. על פני חלקים משטח הדפנות והקרקעית,  פזורות בליטות מעוגלות, בקוטר של מטר ויותר. הבליטות פזורות כבודדות או כשרשרות.                                                                                                                                 על פני הסלע מתאספת שכבה עבה של אבק קירטוני לבן ורך. השילוב של המראה הכללי הבולט  והמעוגל ורכות המגע של האבק הקירטוני הדק יצר את הדימוי של חמוקי הקירטון. פתח "המכתש"  צר ודמוי שער. "מזוזת השער" המזרחית מתנשאת, זקופה וישרה לגובה של כ-שלושה מטרים. יש עליה מספר חקיקות בלתי ברורות,

IMG_1417 חמוקי קירטוןעותק

ה"עמוד" בפתח הכניסה

 עדכונים    2010  – 2006  : מן ה"שער" התקלפה שכבה, והחקיקות נעלמו.                                                                              משלושת עברי ה"מכתש" מחשופי קירטון. ממזרח חושף ערוץ קטן את הדופן החיצונית ומגלה קיר מעוגל. ממערב, מתחתר ערוץ גדול יותר, במורדות הר שחר, אל נחל רביבים  וחושף את התופעות הקירטוניות בצורה אורכית. בחזית, יוצר פיתול  נחל  רביבים  לחץ על הגדה הצפונית, עקב כך נוצר מצוק בגובה כ-6 מ', ובאורך 30 מ'. במורדות הגבעות, שמעל לאתר,  נחשפים  במדרונות הצור מכתשונים אחדים בהיווצרותם.

IMG_8732 חמוקי קירטוןעותק

IMG_8733 חמוקי קירטוןעותק

 אל האתר, שתי גישות נוחות. האחת מכיוון משאבי שדה, לאורך דרכי השרות של קווי המים והחשמל. השניה-לאורך  אותן דרכים,  אך מכיוון צפון,  מכביש הנפט, והמחנה שליד מפגש נחל צבוע-רביבים. עבירות הדרכים היא לרכב גבוה בלבד. לעיתים אף רכב כזה איננו עביר ויש לנוע ברכב שטח. ניתן להגיע גם מדרך המחצבה.

368, "חמוקיים" מוארכים

נ.צ.מ 185021/548747 ישראל חדשה                                                                                                                                        במורדות הר שחר, ערוץ נחל קירטוני, רחב. עוקף את "מכתש החמוקיים" ממזרח ומצפון ונשפך אל נחל רביבים. בשטחים הנרחבים של מצע קירטוני נחשפות תופעות האופייניות לאפיק קירטוני פעיל.

IMG_8731 חמוקי קירטוןעותק

369, (מ.מ 1) ממשית (כורנוב)

נ.צ 2060/5482 ישראל חדשה                                                                                                                                                    עיר נבטית על שפתו הצפונית של קניון נחל ממשית – אחת משש ערי הנבטים ששרידיהן התגלו ברחבי הנגב הצפוני והמרכזי. ממשית, שהיא המזרחית בערי הנגב הקדומות, יושבת בצד הדרך העתיקה מירושלים לאילת (ירושלים, חברון, עמק ערד, ממשית, מעלה עקרבים, עין חצבה, רכס אדום, אילת) העיר מוקפת חומה ובנויה במערך מסודר של רחובות.                                          במשך שנים נערכה כאן חפירה ארכיאולוגית והעיר שוחזרה בחלקה.                                                                                        המסייר בממשית יגלה כאן שתי כנסיות מפוארות מן השלב הביזנטי, המאוחר, של העיר, ארמונות ובתי מידות, בית מרחץ, מתקנים חקלאיים, מערכת איגום והובלת מים ועוד.

IMG_0525 ממשית כנסיית נילוסעותק

כנסיית נילוס

IMG_0528 ממשית אורווהעותק

האורווה

(על ממשית וממצאיה ראה בפירוט ברשימת המקורות מס' 39, 41. ראה בנוסף מסלול טיול מס' 4, 5.   מתוך "סקר נוף ומסלולי טיול רמת נגב")

370, (מ.מ 2) הר רותם

נ.צ. 2067/5481 ישראל חדשה                                                                                                                                                  גבעה בולטת, ברום 537 מ' מע"פ הים, במרחק 600 מ'  לערך מזרח לחורבות העיר ממשית. בראש הגבעה שרידי מבנה: כנראה מגדל או מיצד שחלש על העיר ממשית ממרח ופיצה בכך על נחיתותה הטופוגרפית. מכאן מבט יפה על העיר עצמה, על קניון נחל ממשית העובר מדרום, על מיפער המים העתיק החוצה את רכס חתירה – אפעה מצפון לאתר (ובו מסילת הרכבת וכביש דימונה – סדום) וכן אל מישור ימין הענק המשתרע מכאן מזרחה, כשרכס חצרה סוגר עליו באופק.

371 סכרים קדומים בנחל ממשית

נ.צ 205695/548195 ישראל חדשה

IMG_0512 ממשית סכר ביזנטיעותק

כ-300 מטר במעלה הנחל שרידי סכר קדום נוסף (ראה אתר (מ.מ) 513

IMG_0522 ממשית סכר עליוןעותק

372, סכר מנדטורי בנחל ממשית

נ.צ. 205821/548214 ישראל חדשה

IMG_0509 סכר מנדטוריעותק

ראה אתר (מ.מ.) 513

373, כבשן סיד

נ.צ. 151874/547742 ישראל חדשה                                                                                                                                          מצוי על גבול חולות עגור ורכס קרן. הכבשן רדוד, גובה דפנותיו כ_ 1 מ', שיטחו 10 X ‏7 ופיתחו פונה לדרום מערב. כ_ 500 מ' מדרום מערב לו קיים כבשן נוסף

374, כבשן סיד                                   

נ.צ. 152214/547927 ישראל חדשה                                                                                                                                     מצוי בגבול גבעות הגיר והחולות הנודדים,  מערבית לרכס קרן. מסומן במפות בטעות כבור מים. מידותיו 13 X ‏9 גובה סוללותיו כ_ 2 מ'. על פני שטחו העליון, ובמורדות הסוללות – אבנים קלויות, סיגים ואפר. פתחו פונה כלפי דרום מערב. כ_ 10 מ' מצפון מזרח לו כבשן נוסף קטן ושטוח מאד במורדות הגבעה שבתחתיתה מצוי הכבשן נמצאת מחצבת אבן בדרגשי הסלע. הכבשן נסמך על המדרון, במפנה דרום מערבי. כ_ 20 מטר מדרום לכבשן, שרידי מיבנה מאבני גוויל. מסביבו חרסים ביזאנטים מעטים.

375, בור מים

נ.צ. 157532/547404 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממוקם בתחתית מדרון,  הפיר בחלקו עגול וחלקו רבוע, קוטרו כ_ 1 מ'. החוליה בנויה מאבני גוויל גדולות,  מלוכדות בבטון. ניזון משתי תעלות איסוף. לצידו סוללת שפכים גדולה.

376, בור מים

נ.צ. 152795/547402 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממוקם בתחתית מדרון,  הפיר חצוב במרובע  1.5 X  ‏1 מ. החוליה בנויה מאבני גוויל גדולות וגסות, מלוכדות בבטון רב. פתח כניסת המים אל הבור, מתחת לחוליה. הבור ניזון משתי תעלות איסוף,  שבחלקן התחתון,  מכוונות אל פי הבור, ע"י שימוש בשפכי החציבה.

377, בור מים

נ.צ. 152988/547535 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור ניזון מתעלת איסוף במדרון, ומערוץ קטן שמהלכו הוסדר אל הבור. הפיר מרובע 1 X‏ 1 מ'. החוליה בנויה מאבני גוויל מלוכדות בבטון. בסמוך לבור שרידי שוקת בנויה מאבני גוויל. בבור נמצאו מים בתאריך 8.87.  בעונה זו רוב הבורות באזור יבשים.

378, (119) ישוב ביזאנטי – אתר פרהיסטורי

נ.צ. 153141/547540 ישראל חדשה                                                                                                                                           על כתף שלוחה, בין שני עמקים מכוסים לס סחוף, מצויים שרידי ישוב ביזאנטי, המשתרעים על כ_ 10 דונם. קירות המבנה מרכזי בנויים בקפידה ובקווים ישרים מנדבכים של אבני גוויל, שהשתמרו  לגובה של כמטר אחד. בבניין כ_ 20 חדרים. מבנים קטנים ומתקנים שונים פזורים בסמוך. מצפון למבנה – משטח  "גורן" ובדרום מזרח  השתמרה היטב תעלה בנויה משתי שורות מקבילות של גושי אבן ניצבים. רוחב התעלה כ_ 40 ס"מ, עומקה כ_ 60 ס"מ, והיא מובילה לשטחי העיבוד או לבור שלא זוהה. ממערב למבנה – מערה סתומה, שרוחב פיתחה כ_ 5 מ'. ממזרח למבנה המרכזי נמצא אתר אשפה עתיק  ובו הרבה מאד חרסים ביזאנטיים ואולי גם רומיים מאוחרים, ושברי כלי בזלת, כולל שברים  של אבני ריחיים.  כ_ 150 מ' מדרום-מזרח  לאתר הביזאנטי מצוי אתר פרהיסטורי,  ששיטחו כדונם אחד. לפי תעשיית הצור  שנמצאה בו,  היה האתר מיושב  בתקופת  הפליאולית העליון.

מתוך סקר אקולוגי מרוכז, ר.ש.ט. חולות עגור 1988 (ארכיאולוגיה דן גזית)

379, עץ אשל הפרקים

נ.צ. 153650/547296 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח בעמק לס סגור ללא ניקוז, בין גבעות הגיר. העץ בינוני בגודלו, בסמוך לעמק, גבול חדירת החולות הנודדים.

380, מכלול חקלאי ובור מים       

נ.צ. 153920/547434 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב בסלע איאוקני במעלה ערוץ. פי הבור מרובע כ-80X80 ס"מ, ועומקו עד פני המים  כ-2 מטר (1988) מעליו בנייה קדומה באבני גזית לגובה כ-50 ס"מ. (שני נדבכים), עם מלט עתיק במישקים, ונדבך עליון (שלישי) מחוזק בבטון מודרני. אל הבור מובילה תעלה חצובה ובנויה ברוחב של כ-1 מטר. הבור ניזון בעבר גם מהערוץ שמעליו. הבור נמצא כם כיום בשימוש ע"י בדווים. התעלה מתוחזקת ונקיה.                                                                                                                                                                            ממזרח לבור, כ-30 מטר ממנו יש מתקן עגול בקוטר כ-2.5 מטר הבנוי מאבן, בעובי קירות כ-80 ס"מ. בעמק ישנם סכרים שנשתמרו לגובה של נדבכים אחדים, הבנויים אבני גוויל בצורה מרושלת.

מתוך סקר אקולוגי מרוכז ר.ש.ט. חולות עגור 1988 (ארכיאולוגיה דן גזית)   

381, בור מים 

נ.צ. 154201/547067 ישראל  חדשה                                                                                                                                          מצוי ברכס הר קרן סמוך לפרשת המים ומדרום מזרח לה. הבור סתום בצמחיה עבותה של אטד, מבעד לשיחים נראית מסגרת ברזל קבועה בחוליית הבור. לצד הפתח קבורה בחלקה בקרקע, חוליית האבן המקורית שעשויה אבן אחת. אל הבור מוליכות שתי תעלות איסוף.

382, חוה עתיקה

 נ.צ. 154920/547185 ישראל חדשה

383, בור מים

נ.צ. 1545/5474 ישראל חדשה                                                                                                                                                   נמצא  מצפון לדרך  הר קרן-רחובות, בראש פרשת המים המערבית. פיתחו סתום בצמחיה סבוכה, של שיחי  אטד, והתצפית פנימה קשה. בניית החוליה אינה מסודרת ביותר והפתח הוצר ל_ 40 X ‏40 ס"מ ובו נקבעה מסגרת ברזל. החוליה המקורית מונחת בסמוך לפתח ובאלכסון וקבורה חציה בקרקע.

384,  שני בורות מים מסומנים במפות, שאינם קיימים בשטח

נ.צ.מ. 1541/0471

385, בור מים מסומן לא קיים בשטח

 נ.צ. 1557/5473

386, בור מים

נ.צ. 156342/547301 ישראל חדשה                                                                                                                                           חפור בשולי יובל של ראש נחל שונרה. הפיר החצוב, מדופן בחלקו העליון, באבנים גדולות. הבנייה מלוכדת בבטון. בנדבכים העליונים של הבנייה, שולבה בשחזור, אבן החוליה המקורית. מידותיה: 88 X ‏88 ס"מ ועובייה 25 ס"מ. במרכז, פתח מרובע- 40 X ‏40 ס"מ. פינתה האחת של החוליה שבורה. סביב הבור – כמות גדולה של אבני קירטון ושפכי חציבה. החומר הקירטוני רוכז ונבנו ממנו שני קירות ששרדו לגובה כ_ 1.5 מ'. הקירות ריכזו כנראה את מי הנגר אל פתח הבור. הבור ניזון בעיקר ממי  יובל של נחל שונרה ומהמדרונות הקצרים שמעליו.

 בסיור מאוחר יותר, לסקר הנוף במקום, נתגלה שעבודות עפר בהיקף גדול, פגעו בסביבתו הקרובה של הבור ושמני סיכה של מנועים נשפכו בסמוך לבור.

387, (121) מכלול חווה חקלאית-טרסות מבני חווה ובור מים

נ.צ. 157120/547791 ישראל חדשה                                                                                                                                           בראש אפיק של יובל נחל רחובות  נמצאת מערכת חקלאית עתיקה. האפיק כאן רחב ושטוח וגדלה בו צמחייה ירוקה, רב שנתית, ברובה ארכובית. באפיק נראים ראשי סכרים. השטח החקלאי כולו מוקף קירות אבן. הקיר המזרחי בנוי ונשמר היטב. הקיר המערבי משולב במבני החווה. בסמוך למבנים, באפיק, שקע של בריכה פתוחה, או בור מים שתקרתו התמוטטה. סכר הטרסה שממול לבריכה עבה וחזק מהסכרים האחרים במכלול. יתכן שנועד גם להעלאת מפלס המים בטרסה ולמילוי המאגר.

388, (122) ממגורה חצובה

נ.צ. 157820/547520 ישראל חדשה                                                                                                                                           בערוץ קצר מסדר ראשון, של נחל שונרה חצובה  ממגורה. שיטחה 4 X ‏2 מ', חזיתה פתוחה ורוחבה 4 מ'. מהפתח חצוב מסדרון כלפי מטה. הממגורה מלאה שפכים וסחף וגובה תקרתה כיום כ_ 60 ס"מ. במרכז הפתח – עמוד תמך בנוי או מדופן באבני גוויל קטנות, מלוכדות מלט קדום. במספר מקומות מתוקנים  הקירות באבני גוויל קטנות, מלוכדות במלט קדום.

389, בור מים

נ.צ. 158301/547209 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממוקם בסמוך לערוץ קטן של נחל שונרה. הפיר החצוב – חלקו בעל מתאר עגול חלקו מרובע. מעליו בנויה חוליה מ_ 5 נדבכי אבן שבהם משולב מוט ברזל.  הבור ניזון ע"י שתי תעלות איסוף. שתיהן ברורות בשטח ומתפקדות, הן מנקזות אל הבור את מי הגבעה שמעליו. ליד הפתח שבר של החוליה המקורית. הבור מכיל מים.

390, (123) בור מים  "בור הפקק"

נ.צ. 158540/547231 ישראל  חדשה                                                                                                                                           בור סתום, שתקרתו התמוטטה והוא  נראה כשקע בקרקע. במקום שבו היה כנראה הפיר נותרה חוליית האבן בנטייה אלכסונית. שיטחה כ_ 100‏100X ס"מ ועובייה 45 ס"מ. במרכזה פתח עגול שקוטרו כ_ 50 ס"מ. בסמוך לחוליה, בשולי הבור, מונחת אבן גדולה מסותתת לכעין "פקק": חלקה העליון מרובע והתחתון עגול-קוני, מידות הקונוס זהות לפתח החוליה. ומעידות כי שימש כפקק לחסימת פי הבור. ("פקקים" מסוג זה מוכרים היטב בבורות מים במדבר יהודה. מנחם מרכוס בע"פ). באפיק, למרגלות מצוק נמוך – מערכת טרסות.

img192.jpg                                                                                                                                                            צילום: אלי ליבנהimg190.jpg                                                                                                                                                                     צילום: אלי ליבנה

391, כבשן סיד

נ.צ.  158706/547511 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממוקם בתחתית מדרון תלול בסמוך לנחל שונרה.  באופן נדיר במפנה מזרחי. מתארו אינו ברור מספיק. בחלקו הנמוך של המדרון גובה הסוללה או הדרדרת של חלקי הכבשן כ_ 4 מ'. הצלע הנגדית של הכבשן נשענת על פני הקרקע בצמוד לשכבת גיר קשה. על פניו אפר רב, אבנים קלויות והרבה סיגים.

392, (124) ממגורה חצובה

נ.צ.  159430/547920 ישראל חדשה                                                                                                                                          בדופן ערוץ קצר מסדר ראשון, של נחל שונרה, חצובה ממגורה שכיום היא סתומה ברובה. מבעד לפתח הצר נראה חלק מתקרת המחפורת. מפתח הממגורה ומטה, במדרון מתון, חצוב מסדרון צר. שפכי החציבה נערמו משני עברי המסדרון.

393, בור מים

נ.צ. 160014/547430 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב במדרון גבעה בגבול המפגש עם חולות נודדים. הפיר רחב, לא מדופן, ובראשו נדבך אחד של אבנים גדולות וישרות. אחת מ_ 4 אבני הנדבך חסרה. הפתח במתאר מלבני, במידות 80  X ‏55 ס"מ. חולות נודדים  גורמים לכיסוי התעלות וחול נודד אף חודר אל תוך הבור.

394, בית חווה עתיקה

נ.צ. 160201/547911 ישראל  חדשה                                                                                                                                          החרבות שרדו לגובה נדבך עד שניים מעל פני הקרקע. נראים מספר חדרים, ובהיקף- חצרות רחבות ידיים, מגודרות בגדרות אבן. בין אבני החרבות אבני גזית רבות. מבני החווה בנויים על גדה  מצוקית של ערוץ,  שעיקרה שכבת סלע קשה, היוצרת מדרגה המתמשכת לאורך כל גדת הערוץ. הגדה הנגדית נמוכה יותר, ורדודה. בתוך הערוץ הרחב-שרידי החלקות המעובדות עם טרסות אבן. במדרון, מתחת למבני החווה, שפך קירטוני לבן המסומן במפה בטעות, כבור מים.

396, בור מים

נ.צ 160202/547397 ישראל חדשה                                                                                                                                            ממוקם בסמוך לבתי חווה, מקומו הבלתי שיגרתי גרם כנראה גם לסיום תפקודו. הבור נחצב מתחת למפל קטן שנוצר ע"י שכבת סלע קשה ששימשה בוודאי גם תקרתו. אין כאן מקום לבניית בור שיקוע וכל הסחף שמגיע עם המים הזורמים בערוץ נכנס ישירות לבור. גם באם היה מתקן שיקוע כלשהו הרי שאיננו נראה כיום. הבור סתום כיום, ונראים רק 4 נדבכים מדיפונו, שנעשו באבנים גדולות וישרות מלוכדות במלט קדום, במתאר מרובע (60 X ‏60 ס"מ). מתחתיו, כ_ 2 מ' במורד הערוץ מונחת חולייתו, שנחצבה מאבן גיר קשה במידות X130‏130 ס"מ. עובייה כ_ 35 ס"מ ובמרכזה פתח עגול בקוטר כ_ 45 ס"מ.

397, בור מים

נ.צ. 160901/547068 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב באזור חולי כיום, בגבול הצפון מזרחי של חולות שונרה. הפיר עגול ורחב, מדופן באבנים מלוכדות במלט קדום, בגובה 7 נדבכים. הבור ניזון מערוץ במדרון, ויתכן שבעבר הגיעה אליו תעלת הזנה נוספת, שהתמשכה מגדר האבן המקיפה את שדות החווה שמתחתיו. בסמוך לבור, מכוסה בחלקו  בחול, נראה מתקן, כנראה  שוקת, באורך 5-4 מ' וברוחב 40-30 ס"מ.

398, (125) חוות "בור סעדון"

נ.צ.162302/547068 ישראל חדשה                                                                                                                                            חווה חקלאית בערוץ ואדי שטוח ורחב. לאורך כ_ 800 מ' הוקמו לכל רוחב הערוץ טרסות אבן, והשטח כולו  מוקף בגדר אבן. במדרונות שמשני צידי הערוץ פזורים שדות תלוליות אבן (תולילאת אל-עינב). הבור נמצא דרומית לחורבת סעדון. ומצוין במפות בשם בור סעדון, או מאגורת סעדון. אולם מיקומו במפות שגוי, ומועתק ממפות בריטיות ישנות. עומקו הרב של הפיר, התחייב ממיקומו של הבור בעמק לס והצורך להגיע לסלע הקירטוני שכאן כוסה בשכבת לס עבה. אי לכך  הפיר עמוק וקצהו אינו נראה מהפתח. נמנו כ_ 10 נדבכי אבן  מדיפון הפיר. האבנים ישרות וחלקן גזית והן מלוכדות בבטון. מידות הפיר 50 X ‏50 ס"מ, ומעליו הונחה אבן חוליה מקורית שעובייה  25 ס"מ ובמרכזה פתח עגול. בפתח העגול, נחקק בעומק של כ_ 5 ס"מ שקע מרובע, המיועד לדלת ובו שקעים לסגירת דלת קטנה. אל פתח הבור מתנקזות שתי תעלות איסוף. הצפונית מנקזת גבעת גיר, הדרומית מנצלת את גדר האבן של החווה הבנויה במקביל לאפי. במעלה האפיק בור נוסף.

399, בור מים

נ.צ. 162493/547606 ישראל חדשה                                                                                                                                          בור נוסף במעלה האפיק של חוות בור סעדון. חלק מתיקרת הבור שסביב פיתחו התמוטטה. שיטחו  כ_ 10 X ‏8 מ' והוא חסר עמוד תמך.

400, תלוליות אבן (תולילאת אל עינב)

נ.צ.מ. 164079/547901 ישראל חדשה                                                                                                                                        התלוליות נאספו, במדרון חצצי, בעל מפנה צפון מזרחי, המשתפל אל נחל סעדון. חלק מהתלוליות שטוחות יחסית, ואינן בולטות למרחוק.