אתרים 201 – 300

201, בור מים

נ.צ. 177628/551190 ישראל ‏חדשה
חצוב בסמוך ליובל של נחל אטדים. הבור קטן, שיטחו 3‏4X מ' ולו פיר רחב מאד, אנכי ובהמשכו פיר אופקי, רחב גם הוא. כניסת המים ושאיבתם דרך פיר זה. הבור ניזון, מערוץ קטן שהותקן בו סכר אדמה להגבהת מפלס הזרימה וכיוונו אל הבור. כיום סתום חלקית.

IMG_0819 בור אטדיםעותק

IMG_0815 בור אטדיםעותק

202, בור מים

נ.צ. 178182/551335 ישראל ‏חדשה

ניזון מסעיף דרומי קצר של נחל אטדים, שיטחו: כ_ 7 X‏6 מ'. הדופן המזרחית בנויה בחלק  ניכר משטחה באבנים מלוכדות בבטון. הפיר החצוב, שקוטרו כ_ 50 ס"מ, צמוד לדופן הבור הבנויה. שפכי החציבה הורחקו כ_ 10 מ' מהפיר, תוך  השארת רחבה משופעת, המנקזת את מימי הסביבה ואת תעלת האיסוף. עקבות התעלה בעשרות המטרים הקרובים לבור נימחו כליל עקב פריכות סלע הקירטון  שבמדרון.

203, מעביר מים קשתי, סוללה תורכית (חור בגג)

 נ.צ. 179500/551787 ישראל חדשה

מעביר מים קשתי. מעל סחף הקרקעית נראים 3 נדבכים ישרים, 4 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. נדבכי הקשת – סיתות שוליים עם זיז. אבני הבנייה קירטוניות ומתפוררות, הטיט שביניהן שורד טוב יותר מהאבן. הגג החשוף שמחוץ למבנה  מטויח בטיט מתחת לשכבות האדמה שמעל. במרכז המעביר חור בגג.

IMG_1304 מעביר מים נחל אטדים טיח כיסויעותק

204, מעביר מים מרובע

 נ.צ. 179399/551554 ישראל חדשה

חסרות אבני החזית והכנפיים.

IMG_9465 מעביר מים אטדים-סכרעותק

205, אשל הפרקים, בוסתן

נ.צ.  179635/551162  ישראל ‏ חדשה

עץ גדול. שריד לבוסתן שגדל בטרסה שנוצרה עקב סכירת ערוץ בסוללת מסילת הברזל התורכית באר שבע – קסיימה. עדיין נראים מספר גזעים יבשים של רימונים ושקדים. בסמוך לבוסתן – בור מים ומערכת מערות מגורים, סתומות כיום, שנכרו בגדה הקירטונית של הערוץ.                                                                                                                                                     בסיור ספטמבר 2013 לא נראה זכר לשרידי הבוסתן, לבד מהאשל. העץ משמש לחניית חיילים בעת אימונים. כאחד המושבים משמשת חוליית עמוד ממבנה עתיק.

IMG_1285 אשל הפרקים נחל אטדיםעותק

                                                        אשל הפרקים וטרסת הבוסתן שנסחפה. משמאל שרידי סוללת המסילה התורכית

206, (62) בור מים, ומשטח מגורים

נ.צ. 179639/551092 ישראל ‏ חדשה

חצוב באוכף לרגלי גבעה,  הצופה אל נחל  אטדים, ואל עץ אשל הפרקים גדול בערוץ שממערב לבור. קוטר הפיר כ_ 2 מ', החוליה שמעל לפיר בנויה ברשלנות, סביב הפיר מונחות מספר אבני גזית וגוויל, כעין גדר אבן. בבור יש מים. אל הבור מוליכות שתי תעלות הטיה ארוכות מהגבעה שמעליו.  לרגלי הגבעה, צפונית לבור, מערכת מערות מגורים, סתומות לגמרי, וניכרות – במשטחים שלפניהם, הזרועים חרסים ואפר.

עדכון: בביקור שנערך באתר ב-23-4-1994 נראה שרכב כבד עלה על פני הבור ומוטט כנראה את פתחו. העקבות הרבים של כלי הרכב שעסקו בחילוץ עדיין ניכרים בשטח.

IMG_1282 משטח מגורים נחל אטדיםעותק

משטח המגורים, הבור מימין מעל המשטח.

בסיור ספטמבר 2013 נראה פתח הבור ללא חוליית הפיר

IMG_1283 בור מים נחל אטדיםעותק

פתח הבור ללא חולייתו 

207, (63) ממגורה חצובה

נ.צ. 179806/551404 ישראל ‏חדשה

אל מול עמק קטן, במפגש של שני יובלי נחל אטדים, חצובה  ממגורה ששיטחה  6‏6X מ' והיא בעלת עמוד תמך חצוב. בעמוד שני שקעים, כנראה להצבת מנורות. גובה הפתח כ_ 2.5 מ' ורוחבו 1.5 מ'. מצידו הפנימי של הפתח נותר משקוף מתכת של דלת שסגרה את הממגורה. המשקוף שעשוי מברזל מרוקע, ומחובר אל הקיר במסמרי ברזל גדולים. שגם הם מרוקעים בעבודת יד. מסדרון חצוב במדרון, כנראה לגישה נוחה אל הפתח ולניקוז מי גשמים. (מסדרון כזה אופייני לחלק מהממגורות החצובות).

208, בור מים

נ.צ. 180254/551720 ישראל ‏חדשה

הבור מושך את מימיו מערוץ היורד אל נחל  אטדים. קוטר הפיר כ_ 2 מ' והוא מדופן באבני גוויל שתומכות בשני קטעי פסי מסילת הברזל. בעת השאיבה עומד השואב על פסי המסילה ומשלשל את החבל וכלי השאיבה, מטה אל הבור. על הפיר צמחי השרך שערות שולמית. שפכי החציבה חוסמים את הערוץ ומטים את המים אל פתח הבור.

209, בור מים (מאגורת גדה)

נ.צ. 1804/5515 ישראל חדשה ‏

מאגורה קטנה לא מושלמת, חצובה על גדת יובל של נחל אטדים. סכר בערוץ מטה את המים למאגורה. שפכי החציבה שימשו בבניית סכר ההטיה.

210,  בור מים

נ.צ. 180602/551580 ישראל חדשה ‏

הבור חצוב על גדת יובל קטן של נחל אטדים. ניזון מערוץ צדדי. חולייתו נבנתה בבניה יבשה באבני גוויל גדולות וישרות. הבור אוגר מים.

211, בור מים, בוסתן

נ.צ. 181720/551486  ישראל חדשה ‏

חצוב באחד היובלים העליונים של נחל אטדים. לבור פיר מלבני ועליו צומח השרך שערות שולמית. חולייתו נבנתה מאבני גוויל מלוכדות בבטון. פתח החוליה מרובע ומעליו מסגרת ברזל כבסיס לדלתית הפח שסגרה את פתח הבור. הבור מקבל את מימיו מערוץ היורד אל נחל אטדים. הסמוך לבור, בטרסה, שרדו מספר עצי תמר יפים ועץ שקמה. הבור אוגר מים 12/6/86

212 (64) קמפ א- שרף

נ.צ.מ.  183501/551937ישראל ‏חדשה

בראש גבעת נ.ג. 426 מצויים שרידי מחנה צבא בריטי, שהכיל מבנים אחדים, בנויים לבנים או אבני שדה. המחנה שלט על כביש באר-שבע – סיני ועל צומת כביש הנפט למכתש הגדול – כיום צומת הנגב. המחנה שימש כנראה כבסיס רדאר במלחמת העולם השניה, כדוגמת המחנה הבריטי גבעת הרדאר בהרי ירושלים. במלחמת העצמאות נתפס המקום על ידי המצרים,  שטור הפלישה המזרחי שלהם נע בכביש מסיני לבאר שבע וחברון.                                                                                              יחידה מגדוד הנגב של הפלמ"ח ניסתה לתקוף כאן, אך טעתה בדרך בגלל ערפל כבד ולא הגיעה כלל ליעד. בקרבות מבצע חורב השתלט צה"ל על המוצבים הדרומיים של המצרים באזור: משלטי הת'מילה, (אשלים) ומשלט המשרפה (שבטה), לאחר שקודם לכן נכבשו באר שבע ואזור ביר עסלוג'. הכוח המצרי המנותק במחנה א-שרף, נס דרך כביש הנפט לעוג'ה אל חפיר (ניצנה) וסיני – דרך רמת צפרים ונחל לבן. האתר שימש כמתקן אמונים לצ.ה.ל. וההרס רב.  כיום  נערכים במקום חיפושי "הזהב  התורכי", ונערכות כאן חפירות בידיים ובציוד מכני. בנוסף נערכים כאן ארועים חברתיים  ובמקום נותרת אשפה רבה.

בשנת 1915 נערך במקום סקר, על ידי כותב שורות אלה. כל שרידי המבנים נמדדו וצולמו. (מזבלת המחנה ראה אתר 261 )

IMG_2654 אתר 3עותק.jpg

DJI_0011 א.JPG                                                                                                                                       צילום  רחפן: מלקולם בלאנטינה

213, (65) אתר ארכיאולוגי 

נ.צ.   185627/551584  ישראל ‏ חדשה

אתר ארכיאולוגי, במרחק כמה מאות מטרים מדרום-מערב לכביש הנפט החדש, בשולי עמק סחף מישורי. באתר מצויים עשרות שרידי מבנים שנבנו מאבני גוויל, רובם אבני צור, הסלע השכיח באזור.                                                                                         בסמוך לאתר חצובים ממגורה ושני בורות מים. בכל הערוצים שבין גבעות הצור שבשולי רכס צבוע לבין העמק, בנויים סכרי אבן ועפר. חלק מהטרסות בערוצים אלה מעובדות גם כיום בידי בדווים.

IMG_8691 ליד רמךעותק

בפינה השמאלית מתקנים ראשונים של עיר הבה"דים

214, (66-67) מאגורת רמך

נ.צ.  185692/551705  ישראל ‏ חדשה

המחפורת נמצאת סמוך לכביש הנפט החדש. שיטחה  5 X‏5 מ'. וגובהה  3 מ'.  הפתח גדול, כ_ 4 מ' רוחבו ולמלוא גובה  המחפורת. לא מספיק ברור מה היו שימושיה של מחפורת זו, כמו מחפורות נוספות דומות לה באזור. על כל פנים, לא שימשה כבור מים כפי שסומנה במפות.

IMG_8684 מאגורת רמך.jpg IMG_8686 מאגורת רמך.jpg

 215, טומוליס

 נ.צ 185724/551403 ישראל חדשה

קוטרו כ-10 מטר בבסיסו נראות 2-3 שכבות נדבכי אבני צור. גובהו 1.5 – 2 מטר האתר נחפר, נראה כחפירת שוד.

IMG_8708 טומולוסעותק.jpg

216, בור מים

נ.צ.  185928/551388 ישראל חדשה  ‏

הבור צמוד לכביש הנפט החדש מדרום מערב לו. שפכי עבודות העפר של הכביש נערמו מסביב לפתחו. עומקו 4 מ'. קוטר הפיר כ-1.5 מ'. אין דיפון בפיר, ונראה שהוא לא היה בשימוש כבר שנים רבות.  בסמוך לו בור פעיל.

217,  (68) הראבת אבו אל קהיל

נ.צ.  185955/551226  ישראל ‏ חדשה

בסמוך לכביש הנפט המחודש מצוי בור, המכיל מים כל השנה. עומקו עד גובה פני המים, ביום המדידה, היה 3 מ'. קוטר הפיר 1 מ'. החוליה בנויה  מאבני גזית גדולות מחוזקות בבטון. הבור ניזון מתעלת הטיה,  המנקזת אליו את הערוץ שיורד מרכס צבוע. הבור והתעלות זוכים לטיפול שוטף מידי הבדווים שמשתמשים במים הללו כל השנה.                                                                   10.2007  היה הבור יבש                                                                                                                                                           מקור השם:   Harabet Abu el Kheil     מפת BEERSHEBA  PALESTINE 1:100,000

IMG_6546 הראבת אבו אל קהילעותק.jpg

218, (69) ממגורה חצובה

נ.צ. 186704/551900 ישראל ‏חדשה

במורד גבעת קירטון נמוכה חצובה ממגורה ששיטחה  9 X‏4 מ'. וגובהה כ_ 2.5 מ'.  במרכזה עמוד-תמך חצוב ובו שקע מפויח למנורה או נר. רוחב הפתח 1.20 מ' וגובהו כ_ 1.5 מ'. אל הפתח חפור מבחוץ מסדרון שאורכו כ_ 5 מ'. הממגורה נמצאת בשימוש הבדווים כיום, (1990) ומאוחסנים בה,  בסדר ובניקיון  שקי מספוא וציוד ביתי, כגון מזרונים ושמיכות. יתכן שהיא משמשת גם למגורים.

219, הראבת אל גו'מילי

נ.צ. 156542/550579 ישראל ‏חדשה

הבור שופץ בתקופת השימוש  האחרונה שלו בכמות רבה של  בטון. הפיר חצוב בצורה בלתי אחידה. חלקו בעל חתך מרובע 50 X‏50 ס"מ וחלקו התחתון בעל חתך מרובע, בחצי ההיקף, ועגול בחצי ההיקף הנותר.  מעל הפיר החצוב בנויה חוליה ב_ 5 נדבכים   של אבני גוויל גדולות, מלוכדות בבטון. הבור היה נסגר בדלתית פח, אשר פס ברזל מבסיסה עדיין נותר באתרו. מתחת לבטון נראים חריצי חבלים באבני החוליה סימן, לשימוש בבור גם לפני שיפוצו האחר. אל הבור מובילות שתי תעלות הזנה שהסתיימו מתחת לחולית הבטון של הבור.                                                                                                                        מקור השם: Harabet  el jumeili   מפת BEERSHEBA  PALESTINE 1:100,000

220, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 157009/550696 ישראל חדשה

צומח בערוץ חולי קצר בין גבעות הגיר. בינוני בגודלו ובעל עלווה דלילה. בעבר קיננו בצמרתו זוג חיוואים.

221, בור מים

נ.צ. 157495/550400 ישראל ‏חדשה

חצוב במדרון גבעה, ברכס שמצפון מזרח לחרבות רחובות, סמוך לבור נוסף. (אתר 222 ) הפיר חצוב במרובע 50 X‏50 ס"מ, בראשו בניה  של 3 או 4 נדבכים, מאבני גזית. מעליהם מונחת אבן חוליה מקורית מרובעת במידות 95 X‏95 ס"מ ועובייה כ_ 20 ס"מ. הפתח המרכזי של החוליה עגול בקוטר 45 ס"מ. בפתח העגול נחקק בעומק 6-5 ס"מ שקע מרובע במידות 48 X‏45 ס"מ במרובע זה 3 שקעים בעומק 3 ס"מ. אחד בצד מערב ומולו שניים נוספים. סידור זה נועד ככל הנראה לסגירת הפתח בדלת כל שהיא. (אבני חוליה זהות נמצאות באתרים אחדים באזור). טרקטור שעבד באזור נגע באבן החוליה והסיטה מעט ממקומה. אל הבור מוליכות שתי תעלות איסוף. נראה שבבור זה לא נעשו כלל שיפוצים בבטון.

222, בור מים

נ.צ. 157540/550432 ישראל ‏חדשה
חצוב במדרון גבעה, ברכס שמצפון מזרח לחרבות רחובות. לבור פיר רחב כ_ 3 מ', מעליו בנויים ארבעה נדבכי אבן מאבנים גדולות וישרות. שביניהם קבועה מסגרת ברזל מרוקעת בעבודת יד, אשר שימשה בסיס לדלת פח. מעליהם נקבעה בזמן השיפוץ אבן החוליה המקורית. החוליה עשויה מגוש אבן אחד במידות: 1.10‏1.10X מ' ובעובי 20 ס"מ. במרכזה פתח 45‏45X ס"מ ונראה בו שקע כנראה לסגירת דלת. בסמוך לפתח נראים שרידי בור השקיעה ותעלה בנויה שריכזה את מימי שתי תעלות האיסוף. בתעלה הדרומית נראה קטע חפור לאורך עשרות מטרים. קטע בן כ_ 15 מ' בחפירה, מדופן באבני גזית. בצד הבור שוקת הבנויה מאבני גזית מלוכדות בבטון.

223, בור מים

נ.צ. 159507/550367 ישראל חדשה

נחצב במדרגת ואדי באזור המחצבות של רוחיבה-רחובות. הבור סתום, מקומו ניכר בשקע גדול, מלא צמחיה – תוצאת התמוטטות התקרה פנימה. לידו סוללת שפכים קירטוניים גדולה.

224, (70) מחצבת ענק – רחובות

נ.צ.מ. 160060/550307 ישראל ‏חדשה

מחצבת ענק משתרעת לאורך מאות מטרים, משני עברי יובל של נחל  שונרה ובגדה המערבית, המצוקית, של נחל שונרה.          במקומות שבהם הוצאה כל שכבת הסלע הקשה, נותרו משטחים ישרים, שנוצלו לגידולים חקלאיים. בקטעים אלה פזורות טרסות קטנות ותעלות קצרות.

225, (71) קצר א –  רוחייבה

נ.צ.  160127/550280  ישראל חדשה

שרידי מצודה מתקופת הברזל בקצה שלוחה, במפגש נחל שונרה עם נחל סעדון.  שטח המצודה 21.50 X‏ 19.50 מ'. עובי קירותיה החיצוניים 1.10 מ' והם שרדו לגובה 0.50 מ'. עובי הקירות הפנימיים הוא 0.60 מטר.                                                                    המצודה  שולטת היטב על הדרך העתיקה  שהוליכה בנחל שונרה לניצנה ולקדש-ברנע ועל ההסתעפות ממנה לחורבת  סעדון. התוכנית הראשונה של המצודה הוכנה בידי וולי ולורנס בשנת 1914. בשנת 1958 נסקר האתר שוב על-ידי נלסון גליק ובשנת 1966 על-ידי חולית הסקר, בראשות רודולף כהן. האתר נחפר על ידי רודולף כהן בשנת 1976. המצודה שתכניתה מלבנית, נחפרה בצידה הצפוני. בחפירה הובחנו שתי תקופות שימוש במצודה. בשכבה העליונה נמצאו חרסים מן המאות הא' – ב' לסה"נ. בשכבה השניה חרסים מתקופת הברזל ב'.

226, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 260487/550157 ישראל חדשה

צומח באפיק נחל שונרה הרחב והרדוד. עץ יפה: גדול, ומלא עלווה ירוקה.

227, בור מים

נ.צ. 161402/550520 ישראל ‏חדשה

הבור ממוקם בשולי אפיק ואדי חולי, מזרחית לנחל סעדון. לבור שני פתחים מרובעים. פיר אחד סתום היום ונראים רק 4 נדבכי הדיפון שלו. הפיר הפעיל, שעומקו כ_ 3 מ' מדופן ב_ 11 נדבכים של אבנים גדולות וישרות מלוכדות בבטון. הבור ניזון מערוצים אחדים היורדים אל האפיק. בסמוך לבור שוקת אבן שבורה. בבור מים שנשתמרו כל הקיץ (נובמבר 88). כנראה שהבור קשור למכלול החווה הסמוך

229, (72) שרידי מכלול חווה עתיקה

נ.צ. 161710/550705 ישראל ‏חדשה

שרידי מבנים, וחצרות מוקפות גדרות אבן. באחת החצרות מונחת שוקת אבן גדולה. מתחת למדרגת סלע קשה מצוי שקע, הנראה כבריכה לאגירת מים, שקוטרה כ_ 5 מ'. אפיק הנחל הרחב שלמרגלות האתר מלא כולו בטרסות.

230 (73) שרידי ישוב ומתקן תעשייתי

נ.צ. 161884/550531 ישראל ‏חדשה

אתר עתיק שמתארו שונה מזה של חוות או כפרים עתיקים בנגב:  המבנים מסודרים במתחם מלבני, בשתי שורות ישרות, משני עברי שביל מרכזי. שורת המבנים המערבית נמצאת במרכז מישור השלוחה. שורת המבנים המזרחית בנויה על שפת מדרגת אבן קשה, מעל לערוץ.                                                                                                                                                     בפינה הדרום-מזרחית של האתר, בקצה שורת המבנים, מצוי מיתקן תעשייתי ובו שקע כבשן, הנמוך בכ-2 מ' משורת המבנים. אבני בנין, אדמה ואפר התדרדרו לתוך השקע. מסביב לשקע פזורות כמויות גדולות של אפר.                                                      השקע והמפולת מוקפים קירות אבן, היוצרים מתאר מלבני. לא ברור לאיזה שימשה מיתקן.                                                        בערוץ הקצר והרחב שמתחת לאתר נחשפות טרסות אחדות, רובן פרוצות. בתוך הפרצות, נראים סכרי אבן שגובהם למעלה מ-2 מטר ושכבות לס שנרבדו מאחורי הסכרים.                                                                                                                          בסמוך למפגש הערוץ הקצר עם אפיק גדול יותר מצויה חלקה  חקלאית, ששיטחה כ5- דונמים, וגדרות אבן מקיפות אותה. נראה שקירות האבן העתיקים תוקנו על ידי הבדווים.

231, (74) חווה חקלאית עתיקה

נ.צ. 162611/550927 ישראל ‏חדשה

שרידי מספר מבנים וחצרות גדולות, מוקפות גדרות אבן. בין השאר  פזורים כאן אבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים אחרים. רוב המבנים מרוכזים במישור, ורק הקיצוניים שבהם בנויים במדרון בשולי המישור. גדר האבן שמקיפה את השטחים החקלאים  שבאפיק הואדי משולבת במבנים שבמדרון.

232, בוסתן, עץ דקל קטן

נ.צ. 163245/550793 ישראל ‏חדשה

הדקל צומח בטרסה בין שרידיו היבשים של בוסתן עצי פרי.

233, בור מים

נ.צ. 166714/550629 ישראל חדשה

בחולייתו מספר אבנים גדולות ללא בטון. אין שרידי דלת. הפיר חצוב בסלע הקירטון.

234, סוללת שפכים קירטוניים

נ.צ. 166978/550728 ישראל ‏ חדשה

מסומן במפות כבור מים.

235, (75) שרידי בית חווה ומערת מגורים

נ.צ. 163517/550502 ישראל ‏חדשה

שרידי מכלול של חווה עתיקה ובו מערה סתומה, שמשטח מיושר בחזיתה.  בפתח המערה-עקבות חציבה מעוגלת.                     באתר פזורים חרסים עתיקים.

236,  (76) מחפורות

נ.צ. 164621/550904 ישראל חדשה ‏

שלוש  מחפורות צמודות.  מסומנות במפה כבור מים.

237, (77) בית חווה  מחפורות

נ.צ.  164927/550699  ישראל ‏חדשה

שתי מחפורות חצובות בקירטון, בסמוך לאפיקו של ערוץ. בחזית, שורות משטחים מיושרים, ושרידי בניה, כדי נדבך עד שניים. באפיק הסמוך למחפורות, מצויות טרסות חקלאיות, ושרידי מבנה, כנראה בית חוה ביזאנטי, ועקבות פעילות אדם.

238,  בור מים

נ.צ. 165291/550441 ישראל חדשה

חצוב בשולי ערוץ שנחסם בחולות. הפיר החצוב מדופן בחלקו העליון בגובה 6 נדבכים. ובמידות 50 X‏40  ס"מ. קיימים שרידי  דלת ברזל ושרשרת לנעילה. האזור הקרוב היה נתון לעבודות עפר. בביקור חוזר במקום, ב_ 26/11/1988 אובחנה פגיעה בבור.

239, (78) הראבת   אבו זיר

נ.צ. 165261/550253 ישראל ‏חדשה

בור מים בחצר חורבה מלבנית. שטח החורבה  80 X‏60 מ'. עובי הקירות החיצוניים 1.5 מ' והם בנויים משתי שכבות של אבנים גדולות וישרות, שביניהן מילוי אבני גוויל קטנות יותר. במרכז הקירות ובפינותיהן ניבנו בליטות כלפי חוץ. כנראה שהיו אלה מגדלים. מחוץ לחומה  המערבית צמודים שרידי מבנים אחדים.     הפיר הבור וחולייתו בנויים אבני שדה גדולות. בפתח החוליה מסגרת ברזל שמידותיה 40 X‏ 40 ס"מ. ליד הבור מונח חלק מהחוליה המקורית. מסותתת סיתות גס  ולא מדויק באבן גיר קשה. שיטחה  1.10‏1.10X מ' שטח הפתח הפנימי שלה 50 X‏50 ס"מ.

מקור השם: Harabet  Abu Zirr   מפת BEERSHEBA  PALESTINE 1:100,000

240, שיטה סלילנית

נ.צ. 166077/550453  ישראל חדשה

עץ שיטה צעיר.

241, בור מים

נ.צ. 166756/550632 ישראל ‏חדשה

כרוי בשולי ערוץ רחב שנחסם בהמשכו ע"י דיונת חול. עומקו כ_ 5 מ'. על הפיר החצוב נבנתה חולייתו באבנים ישרות והותקנה מסגרת ברזל לדלת קטנה – שאינה קיימת כיום.

242, מבנה בדווי

נ.צ. 166826/550389 ישראל חדשה

מבנה בן חדר אחד. נבנה על מישור שבין נחל סעדון ויובל של נחל שונרה, בסמוך לדרך הראשית, רוחיבה-חורבת סעדון. שיטחו 5X7 מ'. קירותיו שרדו בחלקם לגובה מלא, וחלקם הרוסים לגמרי. הקירות בנויים משתי שכבות: החיצונית אבנים ישרות ואבני גזית בשימוש משני. הפנימית מאבני גוויל מלוכדות בבטון.  נראים עקבות טיח טין. הפתח שהיה בציר האורך הצפון מזרחי,  נהרס עם הקיר. בהריסות – שברי יציקות בטון. בקרבת המבנה שרידי טרסות וחלקה מגודרת.

243, בור מים

נ.צ. 1670/5508 ישראל חדשה

הבור התמוטט ברובו. שיטחו  5 X‏5 מ'. נראה שריד של עמוד תמך יחיד.

244,  בור מים

נ.צ. 168304/550271 ישראל חדשה                                                                                                                                           עומקו כ_ 3 מ'  הפיר מעוגל בקוטר 1.5 מ' בחלקו העליון של הפיר בנויה חוליה באבני גוויל ישרות,  0.70 X ‏0.60 מ'. הבור  ממוקם בסמוך לערוץ שטוח. ניזון מערוצים צדדיים של מדרון הגבעה,  הנמצאת מצפון מערב.

245, בור מים

נ.צ. 168425/550686 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור סתום ברובו הפיר חצוב במידות 1 X‏1 מ'. נראים על שפתו חריצי חבלים.

246, (79) באר גטאווי 

נ.צ. 169057/550116 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                                           באר בגדה הדרומית של נחל הבשור, כ_ 200 מ' מהאפיק. הבאר שעומקה 11 מ', שופעת מים רוב חדשי השנה. היא מדופנת בבטון, ושפתה בנויה אבני גזית, מחוזקות במלט. בריכת אגירה, ששיטחה  4.20  X‏4.10  מ',  צמודה לבאר בצידה המזרחי. עובי דופן הבריכה – 55 ס"מ. מצפון לבריכה  צמודה אליה שוקת. מסביב לבאר נותרו יסודות מבנה מאבני גיר מסותתות בחלקן, ששטחו  7 X‏4  מ'. פתח הכניסה למבנה היה מצד מערב.                                                                                                  מסומנת במפת סקר מקורות המים של מיכאל וימרס מ- 8.1.1948  הסקר נערך כנראה על ידי אריה יחיאלי, מראשוני קיבוץ רביבים.

IMG_1765 ביר גטאוי.JPGברקע, הקצה הצפון-מערבי של כפר ביר הדאג'

הבאר נחפרה על-ידי סאלח אל- גטאווי, בין השנים 1948 – 1946. ששון בר צבי מספר מפי הבדואים שסאלח שלח את ביתו הקטנה להלך על גדת נחל הבשור ולחפש את המקום המתאים לחפירת הבאר. ובמקום שקבעה הילדה נחפרה הבאר.               מידי פעם מתעוררת מחלוקת על האפשרות שבדווים חפרו במו ידיהם בארות או באר מסוימת. כאן ישנה עדות של ששון בר צבי על חפירת הבאר.                                                                                                                                                                 כיצד נקבע מיקום החפירה לפי ששון בר צבי?                                                                                                              "בשלהי שנת 1946 התפרסם באוהלים שמסביבנו שהבדווי צאלח אלקטאוי, שהיה שכן לקרקע אתנו וחנה על גדות  ואדי ת'מילה, חפר באר ומצא מים רבים ומתוקים.                                                                                                                             לא היה מאורע משמח באזור זה כמציאת מים. ולכן באו כל הבדווים מהסביבה, בקרו וראו את הבאר, חקרו, שאלו וברכו את צאלח להצלחתו.                                                                                                                                                                  וגם אני באתי לברכו ככל היתר, ואיתי עודה וסלמאן אבן טרבוש.                                                                                                 אמר צאלח: ראיתי שהיהודים חפרו באר כאן, ומצאו מים. אמרתי לעצמי שכדאי לי לחפור ובטח אמצע גם אני מים.  מכיוון שלא ידעתי איפה בדיוק לקדוח, סמכתי על אללה. מה עשיתי?  הבאתי את בתי הקטנה, כבת 6 שנים, ושאלתי אותה: הגידי בתי; האם לחפור באר? אמרה: כדאי. אמרתי: ואיפה? אמרה: שם. והלכה עד שעמדה על המקום הזה.   אז חפרנו כאן ומצאנו מים. אלוהים שומע לאלה שלא עשו כל חטא או פשע בימיהם, וממלא משאלות ליבם. ואיך יכול היה אלוהים שלא להיענות לבקשתה של ילדה קטנה?"                                                                                                                                           ששון

מקורות:  ארכיון רביבים תיק ששון בר צבי.                                                                                                                                נעשה ניסיון לבדוק במפות ישנות סימון לבאר. את הבדיקה ערך אבי נבון. לא נמצא סימון כזה. אך אין סימון לבאר גם במפות עדכניות.

247, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 169607/550959 ישראל חדשה                                                                                                                                          ממזרח לאפיק נחל הבשור, צומח עץ גדול וענף.

248, (93) "באר היונים"

נ.צ.  171972/550056 ישראל חדשה                                                                                                                                        בקצה רמה או מדרגה, כ_ 3 מטר מעל אפיק נחל רביבים, חצובה באר. קוטרה כ- 2.5 מ' היא מדופנת באבנים מהוקצעות ואבני גזית. עומק הבאר כיום (1968) כ_ 5 מטר והיא יבשה. על קרקעיתה מקננות מידי שנה זוג תנשמות.                                               כדי למנוע את התמוטטות הבאר, בנו בתקופות קדומות, קיר מגן בקצה המדרגה בה היא חצובה. הקיר בנוי בניה יבשה  מאבני גוויל שביניהן אבני גזית בודדות. רק בקטע קטן אחד נראה בקיר מלט בהיר, דומה למלט שמצוי בסכרים הקדומים.                      ברסלבי שביקר כאן בשנות ה-40, ראה את הבאר וקיר התמך. הוא מספר על "קיר – אבנים באורך של 120 מטר בקירוב(!)…..באחד הימים חפרו המע'ארבה (קרי: מגארבה), הנימנים עם המרייעאת למטה העזזמה באדמה שמעל לגדה השמאלית של הנחל וחשפו שם באר קדומה ובנויה להפליא. דופנותיה של הבאר ערוכות נדבכים של אבנים מסותתות, קוטרה כ – 2 מ' ועומקה כ_ 40 מ'."                                                                                                                                              בנובמבר שנת 1994 זרם באפיק נחל רביבים שיטפון נדיר בעוצמתו. כמויות המים הגדולות ועצמתם הרחיבו בהרבה את האפיק. קיר התמך הבנוי התמוטט ברובו, ונותרו נדבכים תחתונים אחדים.                                                                       עדכון 1/2007 הבאר נסתמה לגמרי נראה רק נדבך האבן העליון. כנראה שהיוותה סיכון עקב קירבתה לדרך ראשית, בה משתמשים תושבי כפר הדאג'.                                                                                                                                             גם הנדבכים התחתונים של קיר התמך נעלמו ואינם.                                                                                                              הכינוי "באר היונים" ניתן על ידי חבר קיבוץ רביבים, עמוס בר – פוסה, שלימד בבית הספר ברביבים.

250, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 175558/550662 ישראל חדשה

גדל בערוץ נחל חולי, מצפון מזרח לקיבוץ רביבים. לעץ מספר גזעים המסתעפים מן הקרקע, גובהו 2 מ'.

251, (81) ממגורה חצובה 

נ.צ. 177210/550662 ישראל חדשה                                                                                                                                          בראש גבעה, מעל ערוץ משני של נחל רביבים,  חצובה ממגורה ששיטחה 5 X‏ 2.5 מ'. רוחב הפתח כ-2 מ'. סחף ודרדרת חודרים מבעד לפתח פנימה. נראה שחציבתה של הממגורה נפסקה באמצע. בדופן האחורית נראים שקעים ובליטות, שבמרכזם נראה מתאר של עמוד תמך, שחציבתו רק החלה. באזור הסמוך, טרסות רבות. חלקן שמורות יפה.

252, בור מים

נ.צ. 177916/550930 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור חצוב סמוך ליובל של נחל אטדים, סתום ברובו. חלק מתקרתו התמוטט.

253, בוסתן

נ.צ. 178141/550154 ישראל חדשה                                                                                                                                          שרד בערוץ צדדי של נחל אטדים. נותרו בו  טרסות רבות עם סכרי אבן. רובם פרוצים. בשתי טרסות שרדו עץ תאנה ושקד.

255,  בור מים, מאגורה

 נ.צ.  179480/550906 ישראל חדשה                                                                                                                                         בערוץ משני של נחל אטדים. הבור עבר שינויים. נראה שהיה מסוג בורות המים בעלי מדרגות. פתח המדרגות נסתם בבניית לוחות אבן גדולים

256, בית קברות כנראה תורכי 

 נ.צ  179972/550104 ישראל חדשה                                                                                                                                          בית קברות בקרבת סוללת המסילה, ובו עשרות קברים. לפי שרידי אבני המצבות המעטות הוא נראה קדום. מבדיקה ראשונית אינו בית קברות בדווי.

257, (82) חורבת מקרה א שריף  (Kh. Meqrah esh Sherif)

נ.צ. 181669/550147ישראל  חדשה                                                                                                                                          אתר עתיק קטן כ_ 500 מ' מבור שחר (אתר 258) האתר צופה על נחל  שחר תחתון שבו פזורים שרידי חקלאות עתיקה רבים. באתר פזורים חרסים רומיים-ביזאנטיים, וזכוכיות עתיקות. שוחות  רבות החפורות  באתר, הן כנראה שרידי מוצב מצרי ממלחמת העצמאות.                                                                                                                                                         מקור השם מפת: BEERSHEBA     1:100.000 palestina   1924

258, (83) בור שחר (ביר א תורכי) Bir eth Turki

נ.צ.   182011/550434 ישראל חדשה                                                                                                                                        בור או בריכה פתוחה, כיום סתום ברובו, מצפון-מערב לכביש  40 צומת משאבים -צומת הנגב. הבור נחפר אל תוך שכבת חוואר או חרסיות צהובות, החשופות כאן על פני השטח. הבור דופן באבני גוויל והיה מטויח. סוג זה של בורות  מים נדיר מאד באזור. לא ברור לאיזה תקופה יש לשייך אותו, ומה מקור  שמותיו. הבור היה ניזון מערוץ מקומי.                                                                  מקור השם מפת: BEERSHEBA     1:100.000 palestina   1924

259, (84) בור מים מאגורת יתמה (Hqrbet Abu Ithnein)

נ.צ. 182433/550089 ישראל  חדשה                                                                                                                                          בור מלא מים שתעלות ההטיה שלו זוכות לטיפול מידי הבדואים המשתמשים בו. קוטר הפיר 1 מ' והוא מדופן באבני גוויל גדולות, מלוכדות בבטון. הבור סמוך מאד לממגורה חצובה. שמו הערבי המופיע במפות ישנות, השתמר בפי הבדואים.   אחת מאבני החוליה היא אבן עם עטור. הכינוי מאגורה המופיע במפות אינו מתאים לבור מים זה שאין בו מדרגות חצובות.                            מקור השם מפת: BEERSHEBA     1:100.000 palestina   1924

IMG_1066 בור מים אבו את'ניןעותקבפיר הבנוי אבן, עם תבליט רוזטה

260, (85) ממגורה חצובה

נ.צ. 1825/5500 ישראל  חדשה                                                                                                                                                  בשוליים המערביים של הר שחר, שבגוש הר צבוע חצובה ממגורה ששיטחה 7‏7X מ', וגובהה 3-2.5 מטר במרכז הממגורה  חצוב  עמוד תמך. הפתח פונה למזרח.

IMG_1059 מאגורת יתמה (אבו את'נין) ממגורהעותק.jpg

IMG_1060 מאגורת יתמה (אבו את'נין)עותק.jpg

261, (86) מזבלת מחנה א-שרף 

נ.צ. 1837/5510 ישראל חדשה‏

בערוץ משני של נחל שחר, מדרום-מזרח למחנה א-שרף ולכביש באר-שבע, פזורות ערמות של פחיות שמורים, שמני סיכה, ובקבוקים ריקים הנושאים תאריכים משנות ה- 40. נראה שכאן הייתה המזבלה של מחנה א-שרף הסמוך. (אתר212) בסיור במקום בשנת 2012 לא נמצאה ערימת הפחיות. במקום נותרו שרידים בלבד. בהלת איסוף המתכות לא פסחה גם על אתר זה.

262, טומוליס

נ.צ 184881/550314  ישראל חדשה                                                                                                                                          נראה כחפור חפירה פיראטית. מסביבו פזורות עצמות. מאחור, מבנים ראשונים של עיר הבה"דים ברקע רמת חובב.

IMG_8704 טומוליסעותק.jpg

263, מחסן בדווי עתיק

נ.צ 185342/550933 ישראל חדשה                                                                                                                                            מחסן בדווי עתיק שנחפר בשנים האחרונות.

264, מחצבה מנדטורית

נ.צ.186979/550137 ישראל חדשה                                                                                                                                            במקום, מחצבת אבן, ועקבות אספלט. ייתכן מקום עבודה לסלילת כביש הנפט המנדטורי.

265, ריכוז אירוס הנגב

 נ.צ.  152926/549753 ישראל חדשה                                                                                                                                      ריכוז צמחי אירוס הנגב בצידי "הדרך האדומה" בחולות עגור.

IMG_0082 אירוס הנגבעותק

266, עץ שיטה סלילנית קינון עורב

נ.צ. 153939/549766 ישראל  חדשה                                                                                                                                          עץ בינוני בגודלו. בצמרתו 3 קינים, באחד מהם נראו שלושה גוזלי עורב שחור חום עורף.

267, כבשן סיד 

נ.צ. 153906/549368 ישראל חדשה                                                                                                                                          בראש גבעת גיר במערב רכס הר קרן. אל הגבעה "זוחלת" ומטפסת דיונת חול נודד. הדיונה כיסתה חלק מהכבשן שמתארו אינו נראה בבירור. שיטחו כ_ 15‏11X מ'. גובה סוללותיו אינו ברור – ממערב, בו הכיסוי החולי רב, נראה שגובהם כ- 1 מ'. במזרח, שיפוע הגבעה חריף וחומר מהכבשן התדרדר מטה מטרים אחדים מראש הגבעה. מחצבת חומר הגלם אינה קשורה לשכבה מסוימת ושטחה כמה עשרות מטרים מרובעים של סלע קירטוני.

268,  בור מים

נ.צ. 157579/549668 ישראל חדשה                                                                                                                                          לבור זה פיר  חצוב, רחב מהרגיל באיזור, קוטרו למעלה מ_ 2 מ'. הפיר אינו מדופן. יש להניח שהדיפון התמוטט פנימה. שפכי החציבה יוצרים סוללה רחבה סביב הבור. עדיין ניכר תוואי תעלה ההזנה שהוליכה מהאתר הארכיאולוגי שמעליו.

269,   מבנה בדווי ושרידי מבנה רומי-ביזאנטי

נ.צ. 157574/549627 ישראל חדשה                                                                                                                                          מבנה בן חדר אחד  ששטחו 5  X ‏4.5 מ'. המבנה בנוי מתערובת אבני גוויל ואבני גזית מלוכדות בטין. שני קירות נותרו בגובה כ_ 3 מ'. שני הקירות האחרים שרדו לגובה של מטר אחד.  פתח הכניסה בקיר הצפוני. בסמוך למבנה הבדואי שרידי מבנה קדום רומי-ביזאנטי, שבאבניו השתמשו הבנאים, וצמד בורות מים.

270, עץ שיזף

נ.צ. 157550/549081 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח  בערוץ צדדי, רחב ושטוח של נחל רחובות. העץ רענן וירוק עלווה, ניצפה בגמר הבשלת פירות ופריחה נוספת. לכל גבהו נראים עקבות כריתה והתחדשות ענפים, גובהו כ_ 5 מ'.

 271,  בור מים

נ.צ. 167643/549765 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב בתחתית המדרון של גבעה שבחלקה העליון שרידי מבנים. רומי-ביזאנטי בדווי  וכן מספר מחפורות בקירטון סתומות כיום. לבור פיר חצוב בקוטר של 2 מ'. החוליה בנויה מאבני גוויל גדולות וישרות בבניה יבשה. סוללת השפכים שליד הפתח נמוכה. סמוך אליו נמצא בור נוסף.

272, כנסיה צפונית רוחיבה

נ.צ.  158248/549229 ישראל חדשה                                                                                                                                          כנסייה צליינית שמשכה עולי רגל מחוץ לעיר, ולסביבתה הקרובה, ואף ממרחקים.              (מקור: יורם צפריר)                          האתר נפגע והקריפטה נסתמה באבנים גדולות.

קריפטה רוחיבה 17.10 049עותק

273, שרשרת בורות מים, 6 בורות

נ.צ.מ. 158596/549251 ישראל חדשה                                                                                                                                        מערכת בורות המנקזת מדרון שמצפון לעיר רחובות, ובשוליה, לערוץ היורד אל נחל רחובות. לבורות קווי דמיון רבים בפרטי הפיר-חוליה שלהם. הבור הבורות לא נבדקו בפרטיהם האחרים, כגון עומק וקיבולת. לכל הקבוצה, מלבד לבור מס' 1 חוליה העשויה מגוש סלע אחד, מגושם בדרך כלל. עקב חפירת הבורות באזורים נמוכים  טופוגרפית, שהתמלאו בשכבות לס עבה, הפיר עמוק יחסית – על מנת לחדור דרך שכבות הלס אל הסלע הקירטוני שמתחתיו. הפירים העמוקים  מדופנים כולם באבני גזית מסותתות יפה. בחלק מהבורות או בכולם טופלו ושוחזרו חלקי הדיפון העליונים והחוליות. בעת השיפוץ התקנו דלתיות ברזל בעלות מסגרות מרובעות, שדוגמתם מוצאים בבורות מים רבים באזור. מידותיהם של הפירים המדופנים הם 70  X ‏60 ס"מ בערך. רוב הבורות מתפקדים ומכילים מים.                                                                                                                                בור מס' 1 – הבור הסמוך ביותר לשולי העיר. ניזון מערוץ המגיע מכוון הכנסייה הצפונית (החיצונית). בור זה מנקז למעשה את הקטע  המערבי ביותר של אגן הניקוז המזין את שרשרת הבורות. בפיר העמוק נמנו כ_ 12 נדבכי דיפון באבן. חוליית האבן המקורית חסרה.                                                                                                                                                                  בור מס' 2 – חצוב כ_ 50 מ' מערבית לבור מס' 1. ניזון משני ערוצים קטנים המגיעים אליו משני עבריו. בפיר נמנו לפחות 8 נדבכי דיפון. החוליה נחצבה מאבן אחת במידות 100 X  ‏100 ס"מ ובעובי 40-30 ס"מ. החוליה הונחה בעת השיפוץ האחרון במהופך ופניה כלפי מטה. בפתח העגול שבמרכז האבן נחקק ריבוע ובו שקע עמוק כ_ 10 X ‏10 ס"מ. על האבן חקוקות כתובות או סמני ואסם.                                                                                                                                                                                  בור מס' 3 – כ_ 100 מ' מצפון מזרח לקודמו. בפיר נימנו כ_ 7 נדבכי אבן. מעל הפיר מונחת חולית אבן מקורית במידות 80 X ‏80 ס"מ ועובייה כ_ 40 ס"מ. הפתח עגול, עם חציבה במרובע, ובו 3 שקעים: שנים מול אחד. בנוסף לשלושת אלה קיים שקע נוסף, עמוק יותר (כ_ 10 X ‏10 ס"מ, כמו בבור 2). בנדבך השני מתחת לחוליה נקבעה מסגרת ברזל, ששימשה את הדלת ה"חדשה" יותר, הבדווית. סביב הבור חרסים עזתיים שחורים רבים.                                                                                                       בור מס' 4 – ערוצי מרכזו של אגן הניקוז מתנקזים יחדיו  אל בורות 5-3.  הפיר מדופן ב_ 10-8 נדבכי אבן. בנדבך השני מתחת לחוליה נקבעה מסגרת ברזל מרוקע עם שני צירים. דלת הפח חסרה. חולית האבן במידות 100 X ‏100 ס"מ. עובייה כ_ 30 ס"מ ובמרכזה פתח עגול ובו נראים, חריצי חבלים. על פני האבן חריתות גסות.                                                                                  בור מס' 5 – בפיר נמנו חמישה   נדבכי דיפון באבן ויותר. החוליה דומה למס' 4 אך שבורה לשני חצאים ומונחת לצד הפתח.          בור מס' 6 – הקיצוני בסדרה, לכוון צפון מזרח. מנקז את הערוץ הצפוני של אגן הניקוז. הערוץ היה חסום בסוללת עפר שהעלתה את פני המים אל פתח הכניסה לבור. כיום פרוצה הסוללה והבור אינו מתפקד. בפיר נמנו כ_ 9 נדבכים של אבני גזית. מידותיו 60 X ‏60 ס"מ. אבן החוליה במידות 100 X ‏100 ס"מ ועובייה כ_ 50 ס"מ. במרכזה פתח עגול, ובו נראים חריצי חבלים. על פני האבן  חקוקות כתובות או סימני ואסם. האבן שבורה, ומונחת לצד הפתח.

274, (87) הראבת אבו ג'ראב Harabet Abu jerab

נ.צ. 158674/549760 ישראל חדשה                                                                                                                                          צפונית לחורבות רחובות ובסמוך למערכת הבורות (273). חפור בור עמוק. הפיר שלו מדופן  בכ_ 10  ויותר נדבכים של  אבני גזית. מעליו מונחת חוליית אבן מקורית ששיטחה 80 X ‏80 ס"מ, עובי דפנותיה כ_ 30 ס"מ ובמרכזה פתח עגול. מתחת לחוליה – מסגרת ברזל שמוטה על צידה ועליה תלויה דלת הברזל שגודלה  40 X ‏40 ס"מ. הבור אינו בשימוש.                                            מקור השם מפת: BEERSHEBA     1:100.000 palestina   1924

275, בור מים

נ.צ. 158848/549023 ישראל חדשה                                                                                                                                           בשולי העיר, רוחיבה בסמוך לבית קיצוני. החוליה בנויה באבנים גדולות וישרות במרובע 55 X ‏55 ס"מ. הדיפון  בעומק של 9-8 נדבכים, ובהמשכו נבנתה החוליה. אבן החוליה המקורית שבורה, ומחציתה מונחת על פי הבור. מידותיה 95 ס"מ, עובייה 30 ס"מ. הפתח שבמרכזה עגול, וחקוק בו שקע מרובע ובו חורים, שנים מול אחד. הבור מכיל מים. ערמת השפכים שסביב הבור מדופנת בבניה יבשה למניעת התמוטטותה אל הבור.

276, מבנה בדווי

נ.צ. 158925/549915 ישראל חדשה                                                                                                                                          צפונית לחורבות רחובות  נמצא  מבנה בן חדר אחד, 9 X ‏4.5 מ'. בנוי על ציר אורך כללי צפון-דרום. פיתחו  פונה לכוון מזרח. הקירות שרדו לגובה כ_ 1 מ' וייתכן שלא נבנו עדיין לכל גובהם. אבני הבניין, רובן אבני גזית וביניהם שבר אבן מעוטרת, מפוזרות בשטח רחב מסביב לבנין. יתכן שהאבנים פוזרו כדי שיקל בידי הבנאים  לבחור את האבן המתאימה ולשבצה במקום המתאים בקיר. תופעה זו נצפתה במספר מבנים נוספים וגם בהם לא הגיעו הקירות למלוא גובהם. בסמוך למבנה, בערוץ שטוח, אזור חקלאי בעל סוללות עפר האופייניות לחקלאות הבדווית באזור.

277, בור מים

נ.צ. 159110/549001 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב בשולי הרמה עליה יושבת העיר רחובות. המצוק שמעל הבור שימש כמחצבה ושתי התעלות המגיעות אל הבור מנקזות את אזור המחצבה. התעלה הצפונית נתמכת בקיר אבן בנוי. הפיר מדופן באבנים יפות – אבני גזית ברובן – בגובה 9 נדבכים במתאר מרובע 50 X ‏50 ס"מ. אבן החוליה המקורית מונחת לצד הפתח, מידותיה: 130 X ‏130 ס"מ עובייה, 45 ס"מ ובמרכזה פתח עגול בקוטר 42 ס"מ.

278, (88) תלוליות אבן

נ.צ.מ.  159302/549640 ישראל חדשה                                                                                                                                      עשרות תלוליות  מצפון מזרח לרחובות, במדרון הפונה מזרחה.   תופעת התלוליות (תולילת אל עינב) נדירה מאד באזור רחובות-רוחיבה.

279, צמד בורות מים

נ.צ. 159511/549513 ישראל חדשה                                                                                                                                          הבור הראשון חצוב בראש אפיק ואדי קצר הנופל אל נחל שונרה. הפיר חצוב, עמוק יחסית כ_ 5-4  מ'. מדופן ב-8-7 נדבכים של אבנים ישרות שמעליהן קבועה מסגרת ברזל 40 X ‏40 ס"מ. הבנייה מלוכדת בבטון. בסמוך לבור ערמת שפכים לבנה ובוהקת למרחקים. בבור יש מים (יוני 1989). כ_ 50 מ' מזרחית לו: בור נוסף, סתום עד גובה הפיר החצוב. הפיר רחב יחסית – כ_ 2 מ' קוטרו ומעליו בנויה חוליה בגובה 3-2 נדבכים בבניה בלתי מסודרת. אבן החוליה המקורית משולבת בשימוש משני. מידותיה   100 X ‏100 ס"מ, עובייה כ_ 30 ס"מ ובמרכזה פתח עגול בקוטר 35-30 ס"מ.

280, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 160701/549857 ישראל חדשה                                                                                                                                          באפיק נחל סעדון, צומח עץ בינוני בגודלו.

281, בור מים

נ.צ. 160801/549188 ישראל חדשה                                                                                                                                          מצוי בערוץ קצר באזור סעדון, פתחו של הבור התמוטט בעבר, ושופץ בידי בדווים. פירו הרחב, הוצר בעזרת פחי ברזל ואדמה. נראית חלק ממסגרת הברזל של הדלת. בחזית הבור, סוללת שפכים גדולה שנתמכה ע"י בניית קיר תמך מאבני הקירטון של השפכים. הבור נמצא בסמוך לאחת מהחוות המבוצרות. באפיק, טרסות רבות וגדרות אבן.

282, בור מים

נ.צ. 161095/549801 ישראל חדשה                                                                                                                                          נחצב במדרגת אפיק נחל סעדון. יתכן שעקב הצורך לחפור בשכבת חול-לס עד לשכבת הקירטון, הפיר עמוק יחסית לבורות אחרים באזור. הפיר מדופן ב_ 12-11 נדבכים, של בניה יפה ובאבנים גדולות. בראשן, מסגרת ברזל זווית 60 X ‏60 ס"מ, כבסיס לדלת. אל פתח כניסת המים, שמצוי מתחת לנדבך העליון, מובילה תעלת איסוף שמגיעה מהמדרון הצפוני-מזרחי. התעלה מדופנת בחלקה באבנים. באפיק הואדי סכר עפר רחב וגבוה שקצהו מגיע כמעט עד לפתח הבור. יתכן ששימש גם למילוי הבור. בקיץ 1989 הכיל הבור מים.

283, (89) חווה מבוצרת

נ.צ. 161098/549271 ישראל חדשה                                                                                                                                          שלוש חוות מבוצרות עתיקות, בסמוך למפגש נחל סעדון עם נחל שונרה. החוות שולטות על שטחים גדולים, ובעיקר על דרך הראשית חלוצה-רחובות. המבנה המרכזי של כל חווה בנוי גזית ובמקורו התנשא לגובה שתי קומות לפחות. סביב למבנה המרכזי פזורים כמה מבנים נוספים ומספר מכלאות.                                                                                                        אתרים אלה משכו כבר את תשומת ליבם של חוקרים בעבר. פאלמר סייר בהם, וולי ולורנס ביקרו באתרים. וגם נלסון גליק מצין אתר כזה בסקריו. את האזור חקר ריכב רובין, בשנות ה-80 המאוחרות. יתכן שבאתרים אלה ישבו חיילים – מתיישבים.

מקור: הנגב כארץ נושבת ריכב רובין  1990 פרק רביעי עמ' 142

חווה מבוצרת                                                                                                                                                                   צילום: אלי ליבנה

284, (90) בית קברות

נ.צ. 161722/549431 ישראל חדשה                                                                                                                                          במדרגת ואדי, בפיתול חזק של נחל סעדון, נוצרה מדרגה של מישור לס גבוה יחסית. במדרגה זאת מצויים שרידי בית קברות  עתיק, כנראה בדווי. בשטח של כ_ 1 דונם. במקום פזורים חרסים עתיקים רבים וחרסים עזתיים שחורים.  כ_ 400 מ' מצפון לבית הקברות, מתחת לדרגש סלע, מצויים שני קברים כנראה בדווים, מכוסים באבנים מלוכדות בבטון.

285, בור מים

נ.צ. 162049/549164 ישראל חדשה                                                                                                                                          בגדתו של הערוץ המרכזי של נחל סעדון. תקרתו התמוטטה בחלקה, והבור סתום בסחף.

286, (91) מחצבה עתיקה

נ.צ.מ. 162110/549164 ישראל חדשה                                                                                                                                        התחתרות של נחל סעדון יצרה  בגדה הצפונית של הנחל קיר זקוף של סלע קירטוני רך, מכוסה בסלע נארי קשה יותר. הסלע הקשה נחצב לאבני בנין בתקופה קדומה. במקום נותרו סימני חציבה ונתזי האבן שנוצרו בעת סיתות או הקצעת האבן. בסמוך למחצבה חקוקה  בקירטון הרך הכתובת  SBEI 41.

287, מחפורות

נ.צ. 162560/549043 ישראל חדשה                                                                                                                                          נחל סעדון מתחתר בסלע קירטון רך ששכבת נארי קשה מעליו. מחשוף גיאולוגי זה, יוצר בקטעים שונים קיר זקוף בגדת הואדי. שכבות אלו  שמשו לישוב הסמוך, סעדון כמקור לחציבת אבן בנין ולשרפה בכבשן הסיד הגדול הצמוד לישוב.  בקטע זה אשר ממול לישוב שתי מחפורות. האחת ללא תקרה ושיטחה  כ_ 17 X ‏14 מ'. השנייה סתומה בחלקה, אך פתוחה בחזיתה כלפי האפיק, ובעלת תקרת סלע קשה, ובה פיר חצוב. שמשה כנראה בעבר כבור מים, וכך גם מסומנת במפות 1:50.000.

288, בור מים

נ.צ. 164503/549506 ישראל חדשה                                                                                                                                          חצוב  בשולי אזור גבעות, אל מול שטחי טרסות נרחבים ושרידי "כפרים". חולייתו, במידות 50 X ‏40 ס"מ, בנויה יפה מאבני גזית,  בבניה יבשה. כניסת המים אל הבור – מתחת לחוליה, דרך מרזב אבן שרוחבו 40 ס"מ. המרזב מכוסה בסחף ורק קצהו נראה, ליד הבור – סוללת שפכים גדולה. כ-150 מ' מהבור מתנשא דקל יפה.

289,  מבנה בדווי 

נ.צ. 165362/549441 ישראל ‏ חדשה                                                                                                                                          המבנה ניצב בראש גבעה בנ.ג. 282. המבנה בן חדר אחד ששטחו 5.5 X ‏4 מ'  שברובו התמוטט. במערב ובדרום שרדו קירות עד לגובה 1.5 מ'. הבנייה היא  באבנים מסותתות – בחלקן ובשתי שכבות, בין שתי השכבות אבני גוויל ואדמה. חלקים מהמבנה קדומים יותר. בין החרבות נמצא שבר אבן עם עיטור ורדה, במצב השתמרות טוב.

IMG_8900 מבנה דרך רתמים אכילאהעותק

290, (94) סכר הטיה קדום 

 נ.צ. 172420/549502 ישראל חדשה
ליד באר משה  (292) מצויים שרידי סכר קדום, שחצה את אפיק נחל רביבים באלכסון. כיום (1990) נותר כאן קטע קצר כ-7 מטרים בן שלושה-ארבעה נדבכים של אבני גוויל ואבנים מהוקצעות גדולות. בגדה הצפון מזרחית של האפיק, ושריד של תעלת מים חפורה בלס.
כשביקר ברסלבי ברביבים בשנות ה_ 40,  ראה את הסכר כנראה בשלמותו. הוא מספר, כי ראה כאן "סכר בנוי מאבנים גדולות ומסותתות, באורך של כמה עשרות מטרים יוצא באלכסון מתוך הערוץ". ברסלבי ראה גם תעלת הטיה, שכיום נותרו ממנה רק שרידים בתוך קרקע הלס. הוא מוסיף, כי "מצפון לסכר האלכסוני נמצאו תעלות -השקאה, חלקות-אדמה גדורות ויסודות שני בתים".
על חלקות האדמה הגדורות ושרידי שני הבתים הוקמו מפעל המים והלימנים של מצפה  רביבים.
בנובמבר שנת 1994 זרם באפיק שיטפון אדיר בעוצמתו ששינה לחלוטין את פני אפיק נחל רביבים בקטע זה. הסכר כפי שהכרנו,  היה באורך כ- 7 מ'. המצב לאחר שיטפון זה, אחר לחלוטין. רוחב האפיק כיום הוא לפחות 200 מ' והסכר שנפגע נראה קטן וחסר משמעות באפיק החדש.
עדכון ינואר: 2007 שרידי הסכר כבר אינם בנמצא. בעקבות כריית חלוקים עמוקה, ושיטפונות עזים, הגורמים להתחתרות האפיק לאחור, נעלמו שרידיו האחרונים.
גם התעלה נעלמה במטע הזיתים הצעיר.

291, קידוח מים מתוקים

נ.צ.  172583/549289 ישראל חדשה
לא ידוע מתי נערך הקידוח הזה. ממוקם על הגדה הצפונית של נחל רביבים. בצמוד לסוללת תעלת המים של מפעל המים ברביבים. הקידוח מדופן בצינור 6" סתום כיום. אחת ההשערות מדברת על השקיית חלקת הסיפנים ההיסטורית במים מתוקים מבאר זו שספיקת המים שלה הייתה קטנה ביותר. בשנות החמישים, כאשר ברביבים היו מים מליחים בלבד, שימש כמקור מים מתוקים לעובדי מטע התמרים. תורן ארוחת הבוקר במטע היה הולך עם קומקום וחבל כדי לשאוב מים לתה של ארוחת הבוקר.
2009  חלק מצינור המתכת העליון נגנב בעת בהלת גנבות המתכות
IMG_6732 באר הסוללהעותקברקע כפר הדאג'

292, סכר רביבים
נ.צ.  172700/549111 ישראל חדשה
סכר הטיה על נחל רביבים. נבנה על מנת לתפוס מי שיטפונות, להסיטם לבריכות, ולחלקות הצפה-לימנים. המפעל תוכנן ע"י מהנדס אגף  המים של הסוכנות היהודית דב קובלנוב. בניית המפעל כולו שהחלה בשנת 1944, הופקדה בידי חברת סולל בונה בתקציב עתק באותם הימים 70.000 לא"י.   אבני הבניין של הסכר ומתקניו, אבני גזית, הובאו  מהאתר חורבת סעדון. לפי הסכם עם המוסדות לא ילקחו מהמקום פריטים ארכיטקטונים, ועיטורים שונים . אף על פי כן הגיעה אבן אחת כזו המשובצת בקיר הסכר.

‏‏IMG_8042 סכר רביביםעותק - עותק

‏‏186 שיטפון צילום סלי - עותקשיטפון מעל גובה הסכר  יוני 1962                                                                                                       צילום שלמה גלילי (סלי)

293, (80) מצפה רביבים

נ. צ.   172985/549724 ישראל חדשה                                                                                                                                        ב- 1943  הוקמו בנגב שלושה מצפים: גבולות, רביבים ובית אשל. המצפים נועדו ללמוד את   התנאים בנגב כדי לאשר התיישבות נרחבת באזור.                                                                                                                                                                  מצפה רביבים הוקם על גבעה קירטונית, בשולי עמק רחב ידיים שנקרא על ידי הבדווים "קעת מקבולה". אדמותיו נרכשו על ידי ה-ק.ק.ל. על הגבעה  שרידי בית החווה הקדום שפריטים ממנו מגלים ומוציאים מן הקרקע עם כל פעולת פיתוח. בור המים שלו חצוב בתחתית הגבעה ועדיין נראה קטע של תעלת איסוף המים שלו (1990). בסמוך לבור המים מחפורות עתיקות, דוגמתן מוצאים באתרים ביזאנטים דומים. את הטרסות של החווה ממזרח לגבעה סיקלו חברי רביבים בסיוע הק.ק.ל. בעמל רב. והכשירו את הקרקע לחקלאות מודרנית.
במקומו של בית החווה הקדום, ניצבת כיום הטירה, שנבנתה מאבני קירטון מקומיות. (עובדה הגורמת קשיים מרובים למפעילי האתר העומדים חסרי אונים מול התפוררות האבן הרכה) האבנים נחצבו בשולי הגבעה בסיוע סתתים ירושלמים. המתיישבים השתמשו לצורכיהם במי באר שנחפרה במקום,  בשנת 1938. אבל לניסוים החקלאיים היה צורך בכמות מים גדולה יותר. כדי להשיג  מים אלה תכנן המהנדס קובלנוב להטות מי שיטפונות מנחל רביבים, באמצעות סכר, (אתר 292) אל ערוגות מפולסות (לימנים), בעקבות מפעל מים דומה,  מהתקופה הביזאנטית ששרידיו נמצאו במקום. הלימנים הוכשרו על שטח חקלאי קדום, שקיבל את מימיו באותה הדרך. הסכר הקדום ותעלת המים עדיין שרדו. הטרסות ומבני החווה, שחלק מהם עדיין ראה י. ברסלבי בביקורו ברביבים, פינו את מקומם   לחקלאות החדשה. תוכניתו של קובלנוב בוצעה ובשנים הראשונות אכן פעלה, אך כעבור כמה שנים יצאה המערכת מכלל שימוש.                                                                                                                        רביבים, שהייתה בזמנו הישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ, הייתה במלחמת העצמאות במצור, לאחר המלחמה עבר הישוב לנקודת הקבע, בסמוך.
המבנה המרכזי של המצפה שמכונה "הטירה" וניבנה מאבני קירטון מתפוררות, שוחזר, והפך ביחד עם מפעל המים למוזיאון פעיל בו ניתן "להציץ אל העבר". בחצר שוחזרו העמדות ממלחמת העצמאות ורוכזו כלים חקלאיים מאותה התקופה. בטירה שוחזר חדר האכל, המועדון, חדר הנשק, חדר הקשר והמקלחת הציבורית. כן מצוי כאן אולם תצוגה עם צילומים, ומוצגים שונים.
בבור המים, ההראבה, שלמרגלות הטירה שוחזרו בית חולים ממלחמת העצמאות ובית מלאכה.
במחפורת ("המערה הקטנה") שוחזר מוצב הפיקוד של הנקודה. בכניסה לאתר, מרכז מבקרים הכולל: משרד כרטיסים אולם הקרנות ומזנון.
מפעל הטיית מי השיטפונות וחלקות הלימנים הולכים ונעלמים. שיחזור המפעל על ידי דוד גפני מוצג כיום במבנה הכניסה.

IMG_6399 מצפה רביבים צבעי שקיעהעותק.jpg

IMG_6441 מצפה מערה שקיעהעותק

IMG_2219עותק.jpgקטע מדגם מפעל המים

294, באר משה קידוח מים מליחים

נ.צ.  172287/549770 ישראל  חדשה                                                                                                                                        הבאר נקדחה בשנת 1938 באדמות "הכשרת הישוב" ביזמת הסוכנות היהודית והמחלקה ההידרולוגית של האוניברסיטה העברית, בראשותו של פרופסור פיקארד.  בביצוע חברת קידוחים: "מפעלי מים". הבאר נקדחה לעומק 121.40 מטר. חתך הקידוח, 0-17 מטר, אלוביום. 121.40 – 17 איאוקן תיכון.                                                                                                      נתוני הבאר: ארכיון רביבים – מכתב א. בורוכוב למהנדס י. איזנברג                                                                                          הבאר פעלה בין השנים 1944 – 1961.   נקראה על שם משה ליבר מראשוני רביבים שנפטר ממחלה. מי הבאר מליחים בין 600 מ"ג כלור לליטר ועד 1500. ככל ששאבו יותר כך עלתה המליחות. בתחילה הפעילו את המשאבה בעזרת טרקטור עם תוף ורצועת עור שהולבשה על המשאבה. מאוחר יותר הוצב שם מנוע קטרפילר. בשנת .. פרצה שריפה שפגעה במנוע ובמבנה האבן. בשלב הבא הוצב מבנה טרומי ובתוכו מנוע חשמלי. בשנים האחרונות לחיי הבאר הושקו במימיו פארק הדקלים.  עקב קלקול במשאבה הופסקה השאיבה לגמרי. מאוחר יותר גנבו השכנים החדשים מהמתחם כל חלק מתכתי שיכלו להגיע אליו, וחיבלו במערכת החשמל ובמבנה.

*נתוני הבאר, ארכיון רביבים – מכתב א. בורוכוב למהנדס, י. איזנברג

img_001-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%a9%d7%94סככה זמנית לאחר השריפה                                                                               צילום: ארכיון רביבים

IMG_6733 באר משהעותק.jpgבאר משה בגלגולה הסופי לאחר שריפת המבנה המקורי. נהרסה כליל על ידי השכנים החדשים.

סיפורה של הבאר מתוך "שלוש בארות ועוד אחת"

1, באר משה

(קידוח חלוצה בדוח ועדת פיל)

יוסף ויץ כותב ביומנו: 

"בראשית התאחזותם של אנשי רביבים בקאעת מקבולה, היה עדיין פיר הקדיחה חתום"

7.6.1943 " פנייה לברוכוב (1) לפתוח במשא ומתן עם השלטונות על קניית הקידוח שלהם באדמתנו שבתל-צופים.

25.6.1943 דנתי עם ברוכוב- זיץ על הקידוח בעסלוג'.

5.7.1943 שאיבת הניסיון בקידוח הממשלה באדמת עסלוג' נתנה תוצאות טובות: 20 מ"ק לשעה. כלור 550 מ"ג

6.7.1943  הודעתי לברוכוב שיתחיל מיד  בחיפוש אחר משאבה ומנוע, וגם יפנה לשלטונות הממונים על כך, כדי להשיג את הרישיון  להשתמש בקידוחם

5.8.1943 הממשלה מסכימה למכור לנו את הקידוח בעסלוג', אבל במחיר יקר מאד, לא תהיה לנו ברירה.

 הבאר נקראה על שם משה ליבר חבר קיבוץ רביבים בראשון לציון שנפטר ממחלת הטיפוס ביום העלייה לקיבוץ רביבים בנגב (עסלוג')

 קביעת שם הבאר

בטקס הסרת הלוט דיבר קוצי. לאחר דבריו הסיר כושי את הלוט מעל לח השיש שנקבע על פתח הדלת.

באר משה על שם חברנו משה ליבר ז"ל  נולד באדר תרע"ט – נפטר ד' תמוז תש"ג פסח תש"ד (האם פסח תש"ד היה על הלוח?)

תיק במצפה רביבים "באר משה"

 באר משהבאר משה,   נראית רצועת ההנעה ההנעה                                                                                                                                                                   באדיבות ארכיון רביבים

 

רביבים יומן מס' 156 22.8.1943 מדווח על קידוחים בגבולות, חזעלה.

דוח ועדת קשר 21.בתאריך זה. א.ל)

דוח ועדת קשר 12.12.1943 "לאחר מאמצים קיבלנו את הרישיון להעביר מוטור ומשאבה לעסלוג'. יש לקוות שבעוד מספר שבועות נעלה את המים הראשונים מהבאר".

דוח ועדת קשר 26.12.1943  "החלו להרכיב את המשאבה בבאר. המוטור טרם הגיע למקום.

דוח ועדת קשר 27.2. 1944 "המוטור עדיין לא הגיע והכרחי להניע את המשאבה בטרקטור. (הטרקטור היה עם גלגלי ברזל)

 11.1943  "הכרחי לגשת לקידוחים נוספים ללא התחשבות בהוצאות הכרוכות בכך".

סוף 1945 – 1946 הונח קו צינורות "6 באורך 450 מטר מן הבאר לבריכה, כדי לאגור את מי הבאר שישאבו בלילה וימהלו במי הבריכה. עובדים כעת בחפירת  הבריכה העמוקה, שיסיימוה עד ל-15 במרץ, ואז יוחל בזיפות הבריכה. גובה עמוד המים במזופתת יהיה 6 מטר. 

בעלונים הבאים מופיעים דיווחים שונים על קורות הבאר:

עלון 169 מרץ 1945  השבוע תוקן מוטור הבאר.

בעלון 171 25.3.1945  מתואר אירוע חשוב, בתופעה של המלחה פתאומית של מי הבאר המליחים בלאו הכי. מליחות המים עלתה לערכים כ-2485 מ"ל כלור לליטר. בערכים כאלה לא ניתן היה להשקות גם את גידולי המטע שהושקו במים. והמים לא היו ראויים אף לשתיה. לאחר התייעצויות שונות נמצא הפיתרון בשאיבת המים ושפיכתם, אל אפיק הוואדי עד לירידת  המליחות. כשהתופעה נשנתה, נמצא קשר בין המלחת מי הבאר להצפת בריכות העפר במי השיטפונות.

 ויקסי , נחמן אמסטר 3.11.53 באר משה צילום פוטו אהרונסון.jpgויקסי ונחמן אמסטר בטיפול                                                                             ארכיון רביבים                   פוטו אהרונסון

מי באר משה שימשו במשך שנים מספר כמקור המים היחיד למשק הבית של הקיבוץ. מי שתייה, רחצה וכביסה.

הניסיונות לגדל על מים אלה ירקות וגידולי שדה שונים לא עלו יפה. אך מטעי התמרים הזיתים והרימונים התפתחו יפה במים אלה.

(1) אלחנן ברכיהו איש טבעון התמחה בהנדסה אזרחית בדגש על  מקורות מים ופיתוחם. היה מעורב גם בהקמת בריכת הזפת ברביבים.

  295, עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 175387/549202 ישראל חדשה                                                                                                                                          גדלים בערוץ שטוח וחולי, מדרום מזרח לקיבוץ רביבים, שני עצי שיטה בינוניים, גובהם 4-3 מ'.

296, עץ שיטה סלילנית  

 נ.צ. 175603/549202 ישראל חדשה                                                                                                                                          צומח באפיק רדוד וחולי, מדרום מזרח לקיבוץ רביבים. עץ בינוני, העץ נפל על צידו וצמרתו מגיעה אל הקרקע. שורשיו עדיין מחוברים בחלקם לקרקע.

297, מבנה בדווי

נ.צ. 176500/549092 ישראל חדשה                                                                                                                                          שרידיו נמצאים במורד גבעה,  סמוך לכביש רביבים – ביר עסלוג'. המבנה – חדר ששיטחו 5 X‏ 4.5 מ'. עקב  מיקומו על מדרון, הוא בנוי בחלקו בתוך מחפורת. המבנה הרוס ברובו וקירותיו  שרדו עד לגובה מטר אחד. הקירות בנויים  מאבני גוויל. בין ההריסות – שרידי פרזול  של דלת וחלונות מברזל, מרוקעים ביד, ואדן מהמסילה התורכית.

298, בור מים?

נ.צ. 176890/549059 ישראל חדשה                                                                                                                                          מסומן במפות כבור מים. בשטח נראית כעין מחפורת בקרקע הלס ומספר אבנים גדולות. במרחק מה מן  המחפורת – כעין שרידי תעלה חפורה.

299, מחפורת

נ.צ 177090/549690 ישראל חדשה                                                                                                                                            בקיר העומק בולטים כעין התחלות חציבה של עמודים.

300, רכבת תורכית, מעביר מים קשת כפולה.

נ.צ. 180102/549758 ישראל חדשה
מעביר המים הרוס ברובו. בדופן המערבית נותרו נדבכים אחדים חלקיים. שני נדבכים ישרים ומעליהם 3 נדבכי קשת. נדבכי הקשת מסותתים כזיז עם סיתות שוליים. אבני הבנייה, קירטון ונארי בלויים. בסמוך, על ערוץ נחל שחר, פרצה רחבה בסוללה.

IMG_1666 מעביר מים אטדים שחרעותק.jpg