אתרים 101 – 200

אתרים 101 – 200

101, עץ תאנה

נ.צ. 181603/555228 ישראל חדשה
צומח במדרון חול נודד הגולש אל אפיק נחל הד. לעץ גזע אחד גבוה וישר, ההסתעפות בגובה 2 מ'. כל חלקי העץ התחתונים נראים כ"גזומים" בפיות בעלי חיים. כ- 100 מ' מהתאנה גדלים שני עצי אשל הפרקים נאים, בעלי שורשים חשופים.
עדכון יולי 2007 העץ גדול ירוק, חיוני ועלוותו צפופה ביותר. פרות רבים, עדיין לא בשלים.

102, בור מים

נ.צ. 183773/555617 ישראל חדשה
‏חצוב בערוץ משני של נחל סכר בסמוך לבאר זחל. רוחב הפיר כ- 2 מ', ניתן לראות שרידי חוליה בנויה מאבנים גדולות ויציקת בטון, נראים חריצי חבלים. הבור ניזון מהערוץ שבו נחצב, על ידי סכר עפר שמטה את מי הזרימה אל הבור. ליד הבור שוקת חצובה באבן. אינו פעיל כיום.

בביקור בנובמבר 2006 הבור יבש.

103, בוסתן, תאנה

נ.צ. 184054/555428 ישראל חדשה
בוסתן באפיק קטן היורד אל נחל סכר. טרסה מטופלת ואוגרת מים. עץ תאנה חיוני. על המדרון מצפון ריכוז צמחי חצב.

104, גן עצי זית

נ.צ. 184210/555244 ישראל חדשה
בגן, טרסה בעלת סוללת עפר גבוהה, עצים נאים. אכולים כולם עד לגובה עז שמתרוממת על שתי רגליה.

105, (32) "באר זחל", הראבת נאצר אבו אל חיל, בוסתן, צמחי חצב.

נ.צ. 184018/555432 ישראל חדשה
בניגוד לסימון במפות, אין כאן באר, אלא בור מים. כפי שמעיד שמו הערבי: הראבת נאסר אבו אל חיל. חולייתו בנויה אבני גוויל גדולות וישרות, מלוכדות במלט, ובהן חריצי חבלים. עומק הפיר החצוב 2 מ'.
המים נכנסים אל הבור בפתח שמתחת לחוליה. פי הבור היה סגור בדלת שאיננה כיום המים בבור הגיעו בעת הביקור עד כ- 4 מ' מתחת לחוליה. הבור ניזון מיובל של נחל סכר. הערוץ נחסם בסוללת עפר גבוהה. כ-100 מטר מהבור בוסתן בעל סוללת עפר גבוהה בבוסתן עץ תאנה יפה. מצפון לו מדרון אבני עם ריכוז של עשרות צמחי חצב
נובמבר 2006 פי הבור מכוסה במשטח בטון, עם דלת פח נעולה. מסביב למשטח הבטון גדר ושער.                                               מקור השם: מפה 1:100.000     BEERSHBA PALESTUNE 1924 harabet Abu el kheil

106, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 167467/554107 ישראל ‏ חדשה
צומח בלב מישור חולי, עלווה דלילה, יבש בחלקו.

107, עץ אשל הפרקים

נ.צ. 168371/554762 ישראל חדשה
צומח במישור חולי, עץ ענק שרבים מענפיו הגדולים נשמטו אל הקרקע ונשענים עליה בקצותיהם. מנקודה זו מתרוממים ענפים צעירים וישרים כלפי מעלה ונוצרה מסגרת היקפית של ענפים דמויי עצים חדשים המקיפים את עץ האם. (לא נבדקה אפשרות של השתרשות).

108, דרך סלולה

נ.צ.מ. 168400/554284 ישראל חדשה
על גבי תוואי הדרך העתיקה חלוצה – ביר עסלוג', חשוף קטע של דרך סלולה מחלוקי נחל וחומר קירטוני על גבי דיונה. הקטע סלול לאורך כ- 100 מ', בדיונה המשתפלת אל מדרגת נחל רביבים. יש להניח שקטע הדרך נסלל בתקופה עתיקה. בשולי הדרך אבני שפה גדולות יותר.
במלחמת העצמאות, לקראת מבצע עובדה, הוכשרו הדרכים ביר עסלוג' – חלוצה וחלוצה – רחובות בנגב (רוחיבה)– נחל לבן – ניצנה (עוגה אל חפיר) למעבר כוחות גדולים. בקטעים אחדים הונחו רשתות מתכת. הרשתות הונחו כאן בסמוך לדרך הסלולה. (רשתות כאלה נראו גם בקטע הדרך העתיקה, רוחיבה – נחל לבן (ראה אתר 477)
(עדכון2011) קטע מהדרך נפגע, ע"י טרקטור בעת גניבת רשתות הברזל.

109, (34) באר, ביר חמדן אל ערני

נ.צ. 171430/554508 ישראל חדשה
באר יבשה על הגדה הצפונית של נחל אטדים, במרחק כ- 40 מ' מהאפיק. קוטר הבאר כ- 3 מ', עומקה כיום כ- 5 מ' והיא מדופנת לכל עומקה ביציקת בטון. פי הבאר בנוי מאבני גזית משולבות בבטון. נראה שהבאר קלטה גם מי נגר עיליים, שהוזרמו בתעלת איסוף אל פתח בדופן, ששובץ בו מרזב אבן גיר. בן משפחתו של חמדן, מוסה אל ערני היה מורה בבית הספר של חלוצה (חלצ'ה) שבו היו שתי כיתות בלבד. (יענקלה שמש בע"פ)

110, (35) מחפורת – מחסן

נ.צ. 175618/554163 ישראל‏ חדשה
המחפורת חצובה במקום גבוה במדרון, מידותיה: 6‏5X מ'. הדופן המערבית נבנתה בחלקה מחדש באבני גוויל ובטון. בראש הדופן בולטים זיזי ברזל- ביניהם אדן מהמסילה התורכית וכמה צינורות בטון. נראה שלמחפורת היה גג פחים (אחדים עדיין תלויים בראשי הדפנות). על הקרקעית סחף, וגדלים בה קנה ואשל. נראה שהמקום שימש כמחסן בדווי, לפחות בגלגולו האחרון. המחפורת מסומנת במפות בטעות כבור מים.

111, בור מים

נ.צ. 180837/554803 ישראל ‏חדשה
הבור סתום. הפיר מדופן. אין מעליו חוליה.

112, (37) בית קברות בדווי

נ.צ. 181413/554426 ישראל ‏חדשה
בית קברות בדווי קטן מצוי בצמוד למכלול: מבנה, בורות ובוסתנים, בנחל הד. בסמוך לו הונחו אבני שדה בצורת קיר לאורך 7 מ'.

113, בור מים

נ.צ. 181557/554304 ישראל ‏ חדשה
חצוב בערוץ נחל חגב, במקום שיפכו לעמק הנחל הרחב. לבור פיר חצוב, בקוטר 1 מ' ומעליו בנויה החוליה באבנים גדולות וישרות, שבהן קבועה מסגרת ברזל 40‏40X ס"מ. הבור ניזון מעודפי מים ממערכת טרסות יפות ושמורות היטב. בקרבתו מחפורת רחבה ושטוחה במידות כ-20 20X מטר. סביבו חרסים רבים אדומים ושחורים – עזתיים.
עדכון ינואר 2014 תעלות האיסוף מטופלות וגבוהות במעט מתעלת איסוף קדומה יותר. הבור מכיל מים.

המחפורת שבסמוך לבור המים

114, בור מים

נ.צ 181557/554304 ישראל חדשה (נ.צ. לא נכון)
הבור מצוי בין גבעות, בערוץ משני של נחל חגב. חצוב בקירטון סביב פתחו ההרוס נותרו מעט אבנים גדולות.
הבור מכיל מים, תואר לראשונה ינואר 2014

115, בור מים

נ.צ. 181985/554550 ישראל חדשה
בסמוך לבור ערימת שפכים גבוהה נראית כערימת אדמה ומעט סלע קירטוני. פתח הבור מעותר בצמחייה רבה בעיקר ארכובית. בבור יש מים (ינואר2014).

116, מבנה בדווי    

נ.צ. 182163/554116 ישראל ‏ חדשה
בנוי בתוך מחפורת במדרון גבעת גיר. הקירות שנבנו מאבני גוויל מלוכדות בטין, ועליהם שרידי טיח (טין עם תבן), שרדו כמעט למלוא גובהם. המבנה בן שני חדרים, הקטן 4‏4X מ', הגדול 7‏4X מ'. אין קשר בין החדרים. אל המבנה מוביל שביל חצוב קצר. בחזית המבנה שרידי גדרות אבן של החצר. ליד המבנה, בערוץ קטן, סכר אבנים ואדמה.

117, שרידי בוסתן ועץ אשל הפרקים

נ.צ. 182228/554227ישראל ‏חדשה
גדלים בערוץ של נחל הד. בבוסתן עץ אשל הפרקים, ומספר עצי שקד בהתנוונות. בסמוך, ליד טרסה נוספת, גדלים שני עצי אשל הפרקים.
עדכון 2013 לא נותר שריד מעצי הבוסתן גם בטרסה סמוכה נותרו שני עצי אשל הפרקים ללא שרידי עצי הבוסתן

טרסת הבוסתן

צילום מהמבנה הבדווי (אתר 116) בעמק, הטרסות העתיקות, שבוסתני הבדווים בהם כבר לא קיימים. נותרו עצי אשל הפרקים. מעבר לעמק ממגורה חצובה. (אתר מס' 120) ברקע רמת חובב

118, בור מים

נ.צ. 1821/5548 ישראל חדשה ‏
הבור סתום ברובו, מסומן במפות.

119, בור מים

נ.צ. 182445/554285 ישראל ‏ חדשה
חצוב במדרון הפונה אל נחל הד. עומקו 6 מ'. קוטר הפיר כ- 1 מ' והוא מדופן, בחלקו, באבנים מלוכדות בבטון. על הקטע הקירטוני של הפיר החצוב גדלות שערות שולמית. על פי הבור, חוליה הבנויה מאבני גוויל, מלוכדות בבטון.
בביקור ינואר 2014 לא עודכן מצב הבור

120, (38) ממגורה חצובה

נ.צ. 182502/554234 ישראל ‏ חדשה
במדרון גבעה הפונה אל נחל הד, חצובה ממגורה, ששיטחה 8‏7X מ' וגובה תקרתה 2.5 מ'. רוחב הפתח הפונה אל המדרון כ-1 מ' וגובהו כקומת אדם. במרכז הממגורה עמוד תמך. בקירות ובעמוד נחשף אופק צור שעוביו 15 ס"מ. שפכי החציבה נוצלו לסכירת אפיק הוואדי ולבניית טרסה חקלאית. הסכר פרוץ כיום.
עדכון נ.צ. ינואר 2013

121, בוסתן

נ.צ. 184242/554740 ישראל חדשה
בבוסתן המטופל בידי תושבי המקום, מספר עצי תמר, זית, תאנה, ורימון. סוללת העפר נפרצה והעצים אינם במצב טוב.

122, (39) מכלול חווה רומי-ביזאנטי, גת ענבים ומבנה בדווי

נ.צ. 158457/553135 ישראל ‏חדשה
שרידי חווה רומית-ביזנטית החווה ממוקמת בקצה הצפון מזרחי, של שלוחה נמוכה ומבודדת בקצה הרכס קרן-רוגם. השלוחה "טובלת" בים החולות הנודדים, שמצפון לה. החווה הוקמה בשני ריכוזי נפרדים. האחד הוא גוש חדרים צפוף בראש גבעה. האחר בתחתיתה, כולל מספר מבנים צפופים פחות. בשולי הגוש התחתון חצרות רחבות, מוקפות גדרות אבן. באחד המבנים כאן אותרה גת הרוסה. בחלק הצפוני של הגת חשוף נדבך של קיר גזית בן 6-5 אבנים. מתחת לנדבך עובר צינור חרס עגול בקוטר 6 ס"מ, שחיבר את בור הגת למשטח הדריכה, שאיננו נראה כיום.
המבנה הבדווי, בנוי בשולי האתר ומאבניו. קירותיו השתמרו לגובה כ_2.5 מ' אך הוא חסר תיקרה. במבנה חדר אחד, ששיטחו 7‏5X מ'. לאורך החדר במרכזו בנויה מחיצה שפתחים משני צידיה. המחיצה 160‏60X ס"מ. הקירות החיצוניים עבים ובנויים משתי שכבות: אבני גזית גדולות מבחוץ ואבני גוויל מבפנים. הפתח פונה מזרחה ובנוי מאבני גזית ואבני מזוזה, בשימוש מישני, שנלקחו כשאר אבני הבית מהאתר הסמוך. לפני הדלת – רחבה מגודרת גדרות אבן. הקיר הצפוני של הגדר התמוטט בחלקו, עקב פעילות צבאית.
ליד הבית מוטל בול עץ, ששימש אדן למסילת הברזל הבריטית .

123, זוג עצי אשל הפרקים

נ.צ. 159801/553454 ישראל חדשה
גדלים במישור החולי הנרחב, של עמק שונרה, מצפון מזרח לחורבת רוגם. העצים סמוכים אחד לשני,
האחד בגובה כ_6 מ' והוא בעל שני גזעים ראשיים. כמה שרשים עבים נחשפו בעבר סביב גזעו והם נמצאים כיום כ_30 ס"מ מעל פני הקרקע. בצמרתו קן עורבים המאוכלס כיום ע"י זוג בזים מצויים שמגדלים בו שני גוזלים (קיץ 89). העץ השני קטן ונמוך יותר וגם בצמרתו קן עורב, נטוש. שני העצים בעלי עלווה דלילה בעלת צבע בהיר וחולני.

124, מבנה בדווי

נ.צ. 162173/553534 ישראל חדשה
בנוי על רכס גבעות מעל אפיק נחל שונרה, אל מול חורבת רוגם. שיטחו 5‏4X מ' בנוי מאבני גוויל מלוכדות בטין. במבנה משולבות אבני גוויל גדולות מאד וישרות, בנדבכים התחתונים ובפינות המבנה. הקירות שרדו לגובה 1.80 מ', וכנראה שזה היה גובהו המקורי. הפתח שהתמוטט בחלקו פונה לכוון מזרח.
אבני הבניין כולן נלקחו מדרגשי גיר קשה שנחשפים בסמוך למבנה. כ_50 מ' מדרום מערב למבנה, נראית סוללת שפכים קירטוניים גדולה ייתכן בור מים סתום. מדרון מיושר ותחום באבנים יורד מן המבנה אל עבר מקום הפיר המשוער של הבור, שאיננו נראה כיום.

125, קיר בנוי באפיק נחל רביבים

נ.צ. 167316/553845 ישראל‏ חדשה
הקיר ניבנה מאבני גוויל מלוכדות במלט קדום, כשביניהן אבנים קטנות יותר. אורכו כ_ 7 מ', וגובהו מעל פני האפיק כ_ 1.5 מ'. עוביו כ-שני מטר. קיר זה, בנוי כמעט מקביל לאפיק הזרימה, אך מוטה במעט לכיוון מרכז האפיק. מבט בוחן על סביבתו הקרובה ייתן את התשובה הנכונה. במקום זה מתחתר אפיק נחל רביבים, באפיק קדום, (ראה אתר 128) שמונח על מצע סלע קירטון. הקיר נבנה בגובה המצע הקירטוני ויצר שדה חקלאי, במתווה משולש, שקדקודו בסלע הקירטון שבדופן אפיק הנחל. חלקו הרחב כ- 20 מטר מהקדקוד היה סכור בקיר בנוי, ממנו נותר רק קטע שאורכו כשני מטר, ועוביו 1.20 מטר. שטח השדה שנוצר, מוערך בכ- 10 דונם.

מימין, סכר השדה המעובד, המחובר אל סלע הקירטון פונה אל האפיק. השדה העתיק נסחף בשיטפון ענק בשנת 1994. בפינה השמאלית, מאחורי השיחים, מתחבר אפיק נחל הבשור אל נחל רביבים.

במרחק כ- 80 מ' מקיר השדה, במפגש הנחלים בשור רביבים נראים שרידי סכר אלכסוני (אתר מס' 126). יתכן מאד שהרמת מפלס המים בסכר זה גרמה להצפת השדה ולהשקייתו. בנובמבר שנת 1994 זרם באפיק שיטפון נדיר בעוצמתו. בסיור במקום לאחר השיטפון הסתבר, שהקיר הבנוי לא רק שלא הצליח להגן על השדה, שהפך לאפיק נחל רגיל עם חלוקים. גם הקיר עצמו נפגע מאד ונראה כיום, מאד מוזר כשהוא ניצב בזוית אל עבר מרכז האפיק. לולא ראינו במו עינינו את המצב הקודם, לא היינו מבינים מה עושה כאן קיר זה ומה תפקידו?
בסיור במקום, בשנת 2012 נראה שהשרידים נשמרים, גם לאחר שיטפון גדול בשנת 2010.

בטון מודרני. האתר היה כנראה בשימוש ע"י בדווים עד מלחמת העצמאות.

126, (41) שרידי סכר קדום

נ.צ. 167467/553998 ישראל חדשה
קטע בנוי של סכר קדום השתמר לאורך כ- 3 מ' בגדה הצפון מזרחית של האפיק, שנוצר במפגש נחל הבשור עם נחל רביבים. הסכר בנוי מאבני גוויל גדולות, מלוכדות במלט בהיר קדום. בנובמבר שנת 1944 זרם באפיק שיטפון ענק. אחד הגדולים מזה שנים רבות, שרידי הסכר נפגעו אך במעט.
עדכון 2013

שרידי סכר אלכסוני במפגש הנחלים בשור-רביבים

127, (40) אתר פרהיסטורי

נ.צ.מ. 167352/553755 ישראל חדשה
על שטח של עשרות דונמים, המשתפל אל מפגש הנחלים בשור-רביבים, מצוי אתר פרהיסטורי גדול. בראש המדרון פזורים ריכוזי אבנים וחלוקי נחל. רבות מהאבנים קלויות, ממגע עם מדורות. על פני השטח פזורים כלי צור ונתזים רבים. ממזרח לראש האתר מתמשך אתר חניה גדול מאד. בתקופות מאוחרות יותר הוקמו במדרון טרסות אבן רבות, והוא שימש לחקלאות. מאותה תקופה נותרו בו חרסים רומיים-ביזאנטיים. במרכז השטח נראות גם אבנים גדולות עם שרידי מלט קדום עליהן שהוצאו כנראה מהקיר הבנוי הסמוך. (אתר מס' 125).

עדכון פברואר 2015 האתר משמש כיום לשעשועי טרקטורונים ופניו ניזוקו.

128, (42) מדרגת חלוקים קדומה

נ.צ.מ. 167567/553917 ישראל ‏חדשה
משני עברי נחל רביבים, בגובה 4-3 מ' מעל האפיק, נחשף אופק חלוקים קדום. ארכו בגדה הדרומית, הוא כ_30 מ', והוא מונח על מדרגת קירטון, בגדה הצפונית – אופק החלוקים ארוך יותר, מרוחק יותר, מהאפיק הנוכחי, וביניהם גדת לס מבותרת.
דרוש צילום

129, עץ אשל הפרקים גדול

נ.צ. 168337/553147 ישראל חדשה
עץ ענק, ענפיו הראשיים ברוב היקפו מונחים על הקרקע, ומצמיחים גזעים אנכיים. כ_ 500 מטר מדרום מזרח – עץ נוסף גדול מאד.

130, עץ אשל הפרקים

נ.צ. 168188/553362 ישראל חדשה
עץ ענק, צומח על הגדה הגבוהה, הדרומית, של נחל רביבים, בשולי שדות המעובדים כיום.

131, (43) באר, ביר אבן זייד

נ.צ. 169435/553144 ישראל ‏ חדשה
באר בעלת חתך, מלבני, בגדה הצפונית של נחל רביבים, במרחק כ_ 150 מ' מהאפיק. שטח פני הבאר 1.5‏1X מ' ועומקה כיום כ_ 3 מ' (1993). חפורה לאופק חלוקי נחל. סביבה חרסים קדומים וחרסים בדווים שחורים. מדופנת באבני גוויל גדולות ובאבני גזית. הבאר, שכיום היא סתומה ברובה, הייתה שייכת לסלמאן אבן זייד, שעבד את השדות הסמוכים. היה מוכר לוותיקי קיבוץ רביבים, שעדיין זוכרים את טעמם המעולה של ענבי אבן זייד, שגודלו על החולות. כיום לא נראה אפילו שריד מבוסתן זה.

132, הראבת חמדן אל ערני, אשל הפרקים "העץ הבודד"

נ.צ. 172281/553533 ישראל חדשה
בור גדול מאד, או שני בורות קטנים יותר, צמודים, בעלי שני פירים חצובים. הבור במרחק כ_ 20 מ' מהגדה הצפונית של נחל אטדים. עומק הפיר המזרחי כ_ 2 מ' קוטרו כ_ 1.5 מ' והוא חצוב בצמוד לדופן המזרחית של הבור. חוליית הבור בנויה מאבני גוויל גדולות ואבני גזית, ונראים בה חריצי חבלים. במרחק כשלושה מ, מהפיר פתח, שנוצר כנראה מהתמוטטות חלק מתקרת הבור. סביב הפתח נבנתה חוליה, או מתקן אחר מאבני גוויל, ואבני גזית ארוכות. כיום הפתח סתום. הפיר המערבי חצוב בסמוך לדופן המערבית. עומקו כ_ 3 מ' והחציבה אינה סימטרית. בראש הפיר בנויה חוליה מאבני גזית ואבני גוויל גדולות, היוצרת פתח מרובע ששיטחו 50‏50X ס"מ. בסמוך לחוליה מבצבצים מהקרקע שרידי פחים ומוטות ברזל מתפוררים – כנראה עקבות השיפוץ האחרון שנעשה בבור. משני עברי שקע הבור נערמו סוללות שפכים גדולות. סביב הבור חרסים שחורים רבים. אל הסוללה הדרומית נסמך אשל הפרקים ענק שענפים עיקריים שלו שמוטים עד הקרקע. בפי ילדי וקהילת רביבים, שטיילו אל העץ והדיונה הסמוכה, מכונה האשל הענק "העץ הבודד"

133, בור מים, הראבת אל ערני

נ.צ. 172472/553495 ישראל חדשה
הבור חצוב על שפת האפיק של נחל אטדים, במדרגת קירטון הגבוהה כ_ 2 מ' מהאפיק. בקטע זה של הנחל, בן כמה עשרות מטרים, הנחל מתחתר בקירטון, והאפיק בעל תשתית קירטונית רצופה. פני המים בבור נמצאים בעומק כ_ 5 מ' מתחת לפני הפיר. לפיר חתך עגול בלתי אחיד: קוטרו בחלקים התחתון והעליון כ1 מ' ואילו במרכז כ_ 2.5 מ'.
על פתח הפיר בנויה חוליה באבני גזית מלוכדות במלט. יתכן כי הפיר מגיע לאקוויפר החלוקים, ואז אין מדובר בבור, אלא בבאר צרת קוטר.
באפיק הקירטוני הסמוך לבור חצובה כעין מנהרה מקורה בבטון מחוזק בזוויתנים. אורך המנהרה 5 מ' ורוחבה 1.5 מ'. הקצה המזרחי שלה נפתח כלפי מעלה, דרך מסגרת ברזל, שנשאה בעבר דלתית פח. הקצה המערבי של המנהרה פונה בזוית צפונה ומסתיים בפתח חצוב ובנוי באבני גוויל מלוכדות במלט, עם מספר מדרגות חצובות בקירטון ומשופצות בבטון.
המנהרה סתומה בסחף חול וחלוקים.
כ_ 2 מ' ממערב למנהרה נמצא מכתש עגול חצוב, שקוטרו 2 מ'. הבור סתום בסחף. לא ברור האם יש קשר בין שתי מערכות סמוכות אלה.
בנובמבר שנת 1994 זרם באפיק הצר של נחל אטדים שיטפון נדיר בעוצמתו. הזרם היה חזק ורחב ביותר ושינה את האפיק מאד. באותו שיטפון נגרף כל המבנה העל קרקעי של הבור שגובהו היה 2 – 3 מ'.
מדרום לבור ולאפיק הוואדי שרידים מחוקים של אתר ארכאולוגי שכיום הם בתחום שדה מעובד.
עדכון 1/2007 לאחר שהוסר המבנה העליון של הבור, בשיטפון 1994 עומקו כיום 2 – 3 מטרים כל פני הבור מטויחים פרט שלא נראה בעבר. פתח הבור שנותר לאחר הסרת המבנה העליון בנוי מאבני גזית ואבן קירטון ישרה וארוכה.
המנהרה שבאפיק לא נראית כיום. נותרו מדרגות חצובות שנוצרו עקב חציבת אבני בנין או שהן קשורות למתקן שהיה כאן בעבר. במורד האפיק נראים שברי בטון גדולים שהוסעו ממקום המנהרה. נותר בקירטון שבאפיק פתח סתום 40 40X ס"מ שמתוחם בארבע אבנים זקופות. הבור העגול שבאפיק הוא כנראה שוקת חצובה עומקה 40 ס"מ לפחות.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת נקשר הבור לפרשת גניבת מים. הבור, סמוך לאפיק נחל אטדים מצפון, לשטחי השלחין של קיבוץ רביבים.
באחד הבקרים נדהמו העובדים לראות ששניים או שלושה קווי צינורות אלומיניום נושאי ממטרות, שינו את מקומם ושימשו צינור להולכת מים אל הבור. גנבי המים נעלמו ללא סגירת הברז והמים שמילאו את הבור זרמו אל אפיק הוואדי.

134, (44) אתר ארכאולוגי

נ.צ. 172415/553576 ישראל חדשה
על גבעה שטוחה, מצפון לאפיק נחל אטדים, פזורים אבני גזית ופריטים אדריכליים אחרים של מספר מבנים עתיקים. במורד הגבעה, בסמוך לאפיק, נמצאת מחפורת, שלפניה משטח מיושר רחב. המחפורת, הסתומה כיום, שימשה כנראה כמערת מגורים. ליד המשטח המיושר – ריכוז אבני בנייה. באתר פזורים חרסים רומים – ביזאנטים רבים, במה שנראה כמזבלת האתר. ונראה שיש קשר בינו לבין מספר בורות מים שמסביבו. (אתר 133)

135, עץ שיטה ‏סלילנית

נ.צ. 174615/553966 ישראל
שני עצים צמודים, במרחק מטר בין גזע לגזע. גובהם כ- 3.5 מ' וצמרתם דלילה, הגזעים עבים העצים צומחים במדרון חולי.

136, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 177442/553164 ישראל חדשה
עץ בינוני בגודלו.

137, בור מים

נ.צ. 177589/553190 ישראל ‏
הבור חצוב בסמוך ליובל של נחל אטדים. שטחו 4‏3X מ' ולו פיר רחב מאד, בהמשכו פיר אופקי, רחב גם הוא. כניסת המים ושאיבתם הייתה דרך פיר זה. הבור ניזון מערוץ קטן, שהותקן בו סכר אדמה להגבהת מפלס הזרימה וכיוונו אל הבור. כיום הוא סתום חלקית.

138, בור מים מאגורה

נ.צ. 177663/553059 ישראל ‏חדשה
בעל פיר חצוב, מרובע שמידותיו 1‏1X מ'. מצידו הדרומי של הפיר פתח כניסה שממנו יורד, כנראה גרם מדרגות, אל קרקעיתו. הבור הסתום ברובו, ניזון מתעלת איסוף ומערוץ קטן המתנקזים אל הפיר. בערמת השפכים – אבני קירטון רבות בעלות פטינה חומה. עבודות עפר הרסו את אזור חיבור תעלת האיסוף והערוץ אל הבור.

139, בור מים

נ.צ. 1777/5533 ישראל ‏חדשה
בור סתום, את מיקומו מציינים שקע ולידו ערמת שפכי חציבה לבנים.

140, מפגש מסילת הברזל התורכית עם מסילה צרה

נ.צ. 178872/553561 ישראל חדשה
קו המסילה הראשי יורד בקטע זה ממישורי חולות סכר וגבעות אטדים, אל תוואי נוח יותר באפיק נחל אטדים, תוך כדי פריצתו בסלעי הקירטון. המשכו בעמק נחל אטדים אל תחנת הרכבת עסלוג' – ביר מחטה (באר התחנה) שנמצאה כשלושה ק"מ מביר עסלוג'.
באזור מורד המסילה לנחל אטדים קיים מפגש בין מסילות שונות. הקו המערבי יותר הוא קו מסילה צרה, העוקף את גבעות אטדים בשטח נוח יותר טופוגרפית, אל ביר עסלוג'. ניתן היה לעקוב אחרי התוואי עד קרוב מאד לביר עסלוג'. יתכן והייתה זו שלוחה לבארות עסלוג'.

"מפגש המסילות"

קטע הסוללה הייחודי, שרד לאורך כ-8 ק"מ בין ביר עסלוג' (באר משאבים) והתקרב אל התוואי הראשי צפונית לנחל אטדים. קו מסילה זה נזכר בספרות טיולים כקו שמסתעף מתחנת הרכבת. אך לא כך הדבר לקו זה אין נגיעה כלשהי לתחנה.
קו המסילה הראשי עובר כ-1.5 ק"מ מביר עסלוג', יש להניח שמסיבות טופוגרפיות. בביר עסלוג' היה מרכז יישובי כלשהוא ובארות אחדות של מים טובים. התורכים הקימו כאן מרכז לוגיסטי גדול, לקראת המסע לעבר תעלת סואץ. הנוסע השוודי סווין הדין ראה כאן בשנת 1916 כוח תורכי גדול ובתי חולים לגמלים.
המסילה המשנית הגיעה לביר עסלוג' ממערב לה. עד לפני כעשור נראה קצה הסוללה על
גדת נחל רביבים בביר עסלוג'. מהלך הקו פנה צפונה בנקודת המפגש עם כביש 222. הקו חצה ערוצי משנה רבים ואת עמק נחל אטדים (וואדי עוסאג'י), שכאן רוחבו גדול. בכל עמק הנחל לא נראים כלל שרידים של מעבירי מים. הקו מתקרב למסילה הראשית מצפון לנחל אטדים, בנ.צ. 178872/535561. אך אין קשר ישיר לקו הראשי. בנקודת הקרבה, שתי הסוללות חצובות בגבעת קירטון בגבהים שונים וביניהן סוללת שפכים.
הקשר היחידי התבצע כנראה בהעברת ציוד ידנית מרכבת לרכבת. יש להניח שגובה המסילות השונה והשפכים שהושארו ביניהן סייע לעבודות אלה.
לכל אורך התוואי שרידי מעבירי מים דלים ביותר. מעביר המים היחידי, נמצא בתוואי ה- S העולה לגבעות, אינו דומה כלל למעבירי המים המסוגננים של הקו הראשי.

גם מוחמד היה פה

141, (36) בור מים מאגורה

נ.צ. 181419/553911 ישראל חדשה
הבור חצוב בערוץ של נחל חגב וניזון מערוץ צדדי קטן. תקרתו של הבור נהרסה ברובה ועברה תהליך שיקום בבטון. מידותיו: 7‏5X מ' ועומקו 10-9 מ'. לא נראים עמודי תמך או שרידיהם. לבור גרם מדרגות המגיע מהקרקעית עד מחצית גובהו: ארבע המדרגות התחתונות חצובות בצמוד לדופן המערבית, ובהמשכו: שמונה נוספות שצמודות לדופן החזית הדרומית. המדרגות מסתימות כאמור בחצי גובה הדופן ומעליהן קטע קיר בנוי שבעבר היה בו, כנראה, המשכו של גרם המדרגות אל פני הקרקע. פתח כניסת המים לבור נמצא מעל למדרגות. תקרת הבור נבנתה מחדש באבני גוויל, הרבה בטון מזוין ובאדני מסילת הברזל התורכית, הסמוכה למקום. שפכי הבור נערמו בחזיתו ומכוונים את הזרימה מן הערוץ אל פתח הבור.
בסמוך לבור: שתי מחפורות סתומות. בחזית האחת מסדרון חצוב, רחב – או משטח ישר שעל פניו כמה שורות אבנים. בחזית המחפורת השנייה – משטח מיושר בחלקו.
עדכון נ.צ. ינואר 2014

בחוליית הבור נראה אדן מהרכבת התורכית. מכסה הברזל נעלם ונותרה מסגרת הדלת.

142, בור מים

נ.צ. 181516/553703 ישראל חדשה‏
ביובל של נחל חגב. לבור פיר חצוב בקוטר כ_ 1 מ', שאיננו מדופן. בפתחו בנויה חוליה מ- 5-3 נדבכי אבנים גדולות וישרות, חלקן אבני גזית, באבנים חריצי חבלים. הבור ניזון מערוץ צדדי קטן ובחזיתו ערמת שפכים לבנים. מצפון לו ממגורה חצובה.
עדכון ינואר 2014 בבור מים, ובסמוך כלי מים נטושים.

144, בור מים מאגורה

נ.צ. 182420/553608‏ ישראל חדשה
נחצב בסמוך ליובל של נחל הד. שיטחו 9‏5X מ', בקירותיו נראים תיקוני סדקים וחורים – באבני גוויל עם מלט מלכד. תקרתו התמוטטה, והוא מתמלא סחף. עומקו 6-5 מ', בקרקעיתו נראית חלק ממערכת מדרגות. בתוכו גדל עץ אשל.

145 (46) בית קברות בדווי

נ.צ.מ 185086/553722 ישראל חדשה
בית קברות פעיל. ממוקם על שלוחה מדרונית בפיתול החזק של נחל סכר, בסמוך לכביש 40 באר שבע – צומת הנגב. מזרחית לאזור הקבורה הפעיל: אזור קבורה ישן יותר.

146, (47) בור משאש, באר

נ.צ. 185135/553602 ישראל חדשה
הבאר בגדה המערבית, בפיתול חזק של נחל סכר, סמוך מאד לאפיק. במפה היא מסומנת בטעות כבור מים בגדה הנגדית. פי הבאר נעול בדלת ברזל. בסמוך לבאר מיבנה בלוקים קטן, בו ניצבה כנראה משאבה. כ_ 200 מ' צפונית לבאר זו חצובה באר נוספת.

147, באר משאש

נ.צ. 185214/553903 ישראל חדשה
הבאר חצובה במפלס גבוה יותר של מדרגת ואדי מקודמתה, ומרוחקת יותר מן האפיק. קוטרה כ- 5 מ' ועומקה עד לפני המים כ- 10 מ'. הבאר מדופנת בחלקה העליון בבלוקים ולמטה מהם באבני גיר מסוגים שונים, ניבנו בשיטות שונות, כנראה בהתאם לתקופות שבהן שופץ הדיפון.
פי הבאר סגור בפח המותקן על מסגרת עץ. גם ליד באר זו מצוי מיבנה קטן, כנראה של המשאבה. סביב הבארות פזורים חרסים עזתיים רבים וחרסים קדומים יותר. מי הבארות נוצלו על ידי חוות אבן ארי הסמוכה, אך כיום אין בהן שימוש.

148, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 155917/552659 ישראל חדשה
צומח במישור חולי מערבית לחורבת רוגם. עץ נמוך, בעל עלווה סבוכה בחלקו התחתון.

149, כבשן סיד

נ.צ. 156558/552345 ישראל ‏חדשה
בקצה הצפון מערבי של רכס קרן – רוגם. ממוקם בתחתית גבעה במפנה דרום מערבי. הכבשן בלוי ולועו סתום בחולות נודדים. מידותיו כ- 12‏7X מ', גובה סוללותיו כ- 3 מ'

150, כבשן סיד

נ.צ. 156809/552531 ישראל ‏חדשה
ממוקם לרגלי גבעה במפנה דרום מערבי של רכס קרן – רוגם, השתמר יפה. ממדיו 16X10  מ', גובה דפנותיו 5-4 מ'. הכבשנים, ממוקמים בטור על המפנה המערבי של קצה הרכס קרן-רוגם.

151, בור מים

נ.צ. 158666/552806 ישראל ‏חדשה
הבור שייך למכלול חוה שיטחו כ_ 10‏10X מ'. תקרתו של הבור התמוטטה בעבר, נראה שהבור נוקה ושופץ והיה בשימוש גם ללא תקרתו. במרכזו נראה שריד של עמוד חצוב. בבור גדלים מספר עצי אשל דלילים – על אחד מהם קינון עורב. סביב הבור סוללת שפכים ענקית שנתמכת על ידי בניה באבני הקירטון של השפכים. אל הבור מוליכות שתי תעלות איסוף.

152, (48) אתר עתיק ובור מים

נ.צ. 160291/552601 ישראל חדשה
שרידי כפר קטן או חווה עתיקה, בקצה מצוק דמוי פרסה, לא גבוה, מכוסה בחול נודד, שבעמק מתחתיו מתאחדים מספר יובלים של נחל שונרה.
מתחת למצוק חצוב בור מים בעל פיר עמוק, מדופן בחלקו בשמונה נדבכים של אבני גזית. על פי הבור מונחת חוליית אבן מרובעת, ששיטחה 80‏80X ס"מ ועובייה כ_ 25 ס"מ. במרכז החוליה פתח עגול, שמסביבו חקוק בעומק ס"מ אחדים שקע מרובע. בדפנות השקע שלושה חורים. שניים מהם לצירים של מכסה ואחד למנעול, סוללת שפכים ליד פי הבור יוצרת כעין משפך, לקליטת מי נגר מתעלת האיסוף, היורדת לכאן הבור, מהמצוק והכפר הביזאנטי. לא ברור מהיכן ניגרו המים אל הבור באזור חולי זה – האם מגגות הבתים וחצרותיהם או מהמדרונות לפני שהחולות כיסו את האזור מאוחר יותר.

153, (49) חורבת רוגם מצודה (מצודת חירבת או'ם רוג'ם)

נ.צ. 160868/552250 ישראל חדשה
שרידי מצודה מהתקופה הפרסית (המאות החמישית והרביעית לפנה"ס).
האתר נחפר בשנים 1986 – 1985 על ידי הארכאולוג רודולף כהן. המצודה מלבנית ועיקרה חדרי סוגרים, הערוכים סביב חצר רחבה. למצודה שבעה מגדלים, ארבעה מהם פינתיים.
את המצודה זיהה עוד לורנס "איש ערב" כאשר חיפש אישורים להנחה שאתר רוחיבה הוא רחובות מתקופת המקרא.
נלסון גליק סקר מספר אתרים מתקופת הברזל לאורך הנתיב העתיק "דרך שור" וביניהם, קסר רוחייבה וחירבת או'ם רוג'ם.

154, שני עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 160868/552250 ישראל ‏חדשה
צומח באפיק נחל שונרה הרחב והשטוח. גובהו 7-6 מ', בענפיו העליונים קן עורב שחור חום עורף. כ_ 100 מ' ממנו עץ קטן, נוסף.

155, בור מים

נ.צ. 163305/552172 ישראל ‏חדשה
חצוב בגדת ערוץ קטן, רוב חומר החציבה נערם בסוללה גבוהה ממזרח לבור. חלק מהשפכים שמשו, להגבהת פני הערוץ, ולהכוונת מי הנגר אל פי הבור. אך הסוללה פרוצה והזרימה בערוץ אינה מגיעה לפי הבור.
תקרת הבור קרסה פנימה, ובשקע שנוצר גדלים בריכוז צמחי אטד. הפיר נותר על עמדו, קוטרו כ_ 2 מ'. החוליה בנויה ב_ 3 מדופנותיה באבני גזית. הדופן הרביעית בנויה באבני גוויל גדולות, במעוגל. באבנים ניכרים חריצי חבלים מעל החריצים קיימת בניה נוספת באבני גוויל גדולות. עובדה המצביעה על שיפוץ חולית הבור.
ליד הפיר מונחת אבן החוליה המקורית המסותתת בגיר קשה. שיטחה 1.10 X‏ 1.10 מ' ובמרכזה חצוב פתח עגול בקוטר 40 ס"מ. הבור אינו מתפקד כיום.

156, בור מים

נ.צ. 164317/552159 ישראל חדשה
הפיר מדופן ב_ 6-5 נדבכים בנויים מאבנים גדולות. ניזון מערוץ היורד אל ביקעת האצבעות החסומה, "עמק האכילאה"

157, בור מים

נ.צ. 164911/552205 ישראל ‏חדשה
הבור צמוד לאתר חורבת אום קיסומה. חולייתו בנויה מאבני גוויל ישרות, בבניה יבשה. ניכרים באבנים חריצי חבלים. מעל החוליה, עבר רכב כבד ומוטט חלק מתקרתו.

158, (50) חורבת אום קיסומה, כבשן סיד

נ.צ. 165107/552247 ישראל חדשה
שרידי ישוב עתיק כנראה מהתקופה הרומית. בין השאר נותרו כאן שרידי כבשן, מוגבה מעל פני השטח כאשר הפתח פונה לכיוון מערב. על הסוללות נראים אפר, סיד, אבנים קלויות ומעט סיגים.
במרחק כ_ 30 מ' מהכבשן מצוי גל הריסות של מיבנה חצר בעלת חומות אבן ומספר חדרים לאורך אחת מקירותיה.
וכאמור הוא היחידי באתר שנותרו בו גלי מפולת מעל פני הקרקע. בין אבני המפולת פריטים ארכיטקטוניים, משקופים, מזוזות, וכן שברי רחיים מבזלת ומכתש אבן. הארכיאולוג דן גזית משער, כי הישוב חרב בסוף המאה השלישית, המבנה והכבשן הם בני התקופה הרומית-ביזנטית ואבני הישוב החסרות על פני השטח נשרפו כנראה לסיד בכבשן.

159, ריכוז צמחי קנה מצוי

נ.צ. 1656/5529 ישראל ‏חדשה
בלב עמק חולי המצמח לענה חד-זרעית בצפיפות, מתגלה – עם התקרבך למקום- ריכוז צמחי קנה מצוי, בשטח בן 50 מ"ר לערך. ממצא זה מפתיע למדי בשטח הנתון. ניתן לשער שמציאותו במקום נובעת עקב חלחול מים מתחת לסכר הטבעי של עמק האכילאה (ראה אתר 167). בביקור שנערך במקום בחורף 1991 נראו צמחי הקנה אכולים כמעט עד פני הקרקע. במקום נראו גללים רבים של צאן וגללי צבאים.

160, (51) עמק האכילאה

נ.צ.מ. 165833/552098 ישראל ‏חדשה
ערוץ שטוח, מוקף חולות, בגוש גבעות הגיר של חורבת סעדון – רחובות בנגב, הערוץ שאורכו כ_6 ק"מ נראה בראשו כ"בקעת אצבעות" שמתלכדות לערוץ שטוח ורחב יותר. לכל אורך הערוץ פרושות טרסות חקלאיות. חלקן עתיקות, בנויות מאבן, וחלקן סוללות עפר שנערמו על ידי בדואים. כקילומטר לפני שיפכו אל נחל הבשור, חסום הערוץ בדיונות, בקדמת סכר החולות, נוצר שטח איגום המתמלא בשיטפונות החורף לעיתים פעמיים עד שלוש פעמים בחורף אחד. כתוצאה מכך משגשגת כאן הצמחייה, הכוללת צמחי אכילאה רבים, שנתנו לעמק את כינויו.
סביבות העמק הפורה היו מיושבים כבר בתקופות קדומות, כפי שמעידים שרידי מבנים, בורות מים, באר ובית קברות קטן מהתקופה הרומית-ביזנטית. השרידים מפוזרים על שטח ניכר.
באמצע הקיץ נמצאו בערוץ, הירוק כולו מצמחי האכילאה הצפופים, גם: רותם המדבר, חמדת המדבר, שבר לבן, קזוח עקום, ואטד ערבי.
הבדווים, שישבו באזור עד פרוץ מלחמת העצמאות, היו בני משפחת ג'ראוו'ני אבו ע'ליון. ג'ראוו'ני שהיה נספח למטה התראבין, התגורר עם משפחתו באזור ביר שנק-באר צאלים. (על שם בני השבט נקראה באר בנחל הבשור). ג'ראוו'ני קנה את השטח מבני שבט העזזמה חפר בו באר ובנה בית. (עיידה שליבה בע"פ, במקום). במשך השנים הוקמו כאן מבנים נוספים, מהם נותרו שלושה, שאחד מהם שלם עד לגובה התקרה, כן נותרו כאן בורות ובאר. משפחת אבו ע'ליון העשירה עברה לירדן בשנים 1951 -1952.

עמק האכילאה

161, בור מים

נ.צ. 1660/5522 ישראל ‏חדשה
נמצא בתחום נחלתו של אבו ע'ליון ג'רוו'אני. הבור התמוטט ונסתם, בשקע שנוצר, גדלים בריכוז אטדים ושבטוטים.

162, ביר אבו ע'ליון ג'רוואני, באר ובור מים

נ.צ. 166101/552482 ישראל ‏חדשה
באר ובור מים סמוכים. הבור חצוב בסמוך לגדת הערוץ בקטעו התחתון, המתמלאים בחורף. עומקו כ_ 4 מ', דיפון הפיר ובנית החוליה נעשו באבני גוויל גדולות ואבני גזית. לא נראים שרידי תעלות הטיה ויתכן שהבור קיבל את מימיו עם התרוממות פני המים באגם העונתי, שמצטבר כאן מידי פעם. מספר מטרים מהבור נמצאת באר. הבאר חצובה על גדת האגם העונתי. חתך הבאר רבוע. 2X‏2 מ' ונראה שהיא חצובה בקירטון למלוא עמקה – 2.5 מ' עד פני המים., כיום נראים מדופנים, שלושת המטרים העליונים. באבני גזית, שחלקם התמוטטו. בצמוד לדופן הצפונית של הבאר מצויים שרידי שוקת בנויה מאבנים, בפי הבאר סימני שחיקת החבלים.
מדרום לבאר מצויים שרידי חצר גדולה וחדרים, כנראה מתקופה עתיקה.

שם הבאר ביר אבו ע'ליון: עיידה שליבי בע"פ

163, מבנה בדווי

נ.צ. 1665/5522 ישראל ‏חדשה
(מסומן במפה כבור מים) שרידי מבנה חדר בדווי.

164, מבנה בדווי

נ.צ. 166503/552291 ישראל ‏ חדשה
הבית בנוי אבני גוויל גדולות, שביניהן ואבני גזית אחדות. הבית נותר בשלמותו, אך תקרתו נעלמה. הקירות מטויחים בטין מעורב בתבן. שטח המבנה 6‏3.5X מ'. בצמוד לקיר הרוחב הצפוני ניבנה חדר נוסף, כנראה לאחר שהבית כבר עמד על תלו. שטח החדר 4‏3.5X מ', והוא הרוס ברובו. לשני החדרים אין פתח משותף.

דלת המבנה פונה מזרחה

צידו האחורי, משמאל שרידי גדר אבן נמוכה. מימין נראית תלולית שפכי חפירת בור המים

לקיר הרוחב הדרומי צמוד קיר אבן עבה ונמוך, ששימש כנראה כגדר, או כשובר רוח. המבנה והבור שלידו הם בתחום שטחו של ג'ארוו'ני אבו ע'ליון.

1915 מזוזות ומשקוף הדלת ונדבכים עליונים אחדים כבר על הרצפה

165, בור מים

נ.צ. 166503/552291 ישראל ‏ חדשה
עומקו 4 מ' וקוטר הפיר שלו כ_ 2 מ'. החוליה בנויה מאבני גזית מלוכדות במלט. גם הפיר דופן בדרך דומה. שטח פתח הבור 45‏45X ס"מ. דופן אחת של החוליה פתוחה, ומשמשת לכניסת המים לבור.
בסמוך לבור מבנה בדווי במצב השתמרות טוב. (אתר 164)

166, (53) מבנה בדווי בתחום נחלתו של ג'רוו'אני אבו ע'ליון, ושרידים עתיקים

נ.צ. 166740/552269 ישראל ‏ חדשה
שיטחו 7X‏5.8 מ', הקירות שרדו עד לגובה 2 מ' לערך. בנויים מאבני שדה מלוכדות בטין עם קש עשבי בר. בכמה קטעים שרד טיח קיר מטין מעורב בקש. המבנה בעל ארבעה חדרים, שניים גדולים יותר ושניים קטנים וצרים. פתחים מקשרים בין החדרים.  באזור המבנה שרידים רומיים – ביזאנטים ובדווים. על פני השטח פזורים חרסים רבים מתקופות אלה.
ריכוז שרידים רומיים-ביזאנטיים, על שרשרת תלוליות. באחת התלוליות נמצא על פני השטח עמוד עגול בעל בסיס מרובע בסיתות גס – ספק אבן מיל, ספק בסיס לעמוד-חוליות. התלוליות צופות על ערוץ שטוח, בו מצויה חצר גדולה, מגודרת באבני שדה. הגידור נראה כשלוב של קיר גדר וטרסה להסדרת זרימת מי הגשמים. במרכז החצר שרידי מבנה קטן. ממזרח לאתר, ערוץ רחב ושטוח ובו שרדו טרסות רבות. שטחים חקלאיים, גדולים יחסית, נמצאים בקרבת האתר.
מצפון לכאן, בקרבת התלוליות, מצוי בית קברות עתיק. מספר קברים, שנותרו על תלוליות לס נסחפים ונחשפות בהם עצמות בלויות ומתפוררות.

167, (52) אשל הפרקים, ענק

נ.צ. 169235/552880 ישראל חדשה (לא מדויק)
צומח בדיונה עמוקה החוסמת ערוץ רחב (עמק האכילאה אתר 160). גובה העץ כ_ 15 מ', שלושת ענפיו הראשיים התפשקו ויצרו גזע עבה, שהיקפו 5.80 מ'. נוף העץ מלא וירוק מהקרקע ועד לצמרתו. בענפיו העליונים שני קיני עורב שחור חום עורף. זהו אחד מכמה עצים אדירי הממדים שבאזור הקרוב.

168, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 169965/552422 ישראל ‏ חדשה
צומח כ_ 50 מ' מצפון לאפיק נחל רביבים. עץ ענף בעל שני גזעים ראשיים, גבהו 5-4 מ'. בצמרתו מקננים חיוואים כבר שנים רבות. ביוני 86 נצפה בו קינון, שני בוגרים נראו על העץ וגוזל בעל פלומה לבנה הציץ מן הקן. אל הקן הגדול, צמודים קינים רבים של דרור ספרדי. קינים נוספים נבנו בקרבת הקן. הרעש וההמולה שגורמים הדרורים גדול במשך כל היום. בצמרת נראו גם חנקן גדול עם פירחון.
ביקור עדכון פברואר 2012
2015 אין קינון

169, בור מים

נ.צ. 175575/552966 ישראל ‏ חדשה
חצוב כ_ 10 מ' מצפון לגדות נחל אטדים. קיבל את מימיו הן מתעלת איסוף – אל פיר חצוב בקוטר 1.5 מ', והן מאפיק הואדי – אל פתח נמוך יותר. הבור סתום כיום, כמעט איננו נראה מרחוק, עקב מערכת חפירות ודרכים שלידו.

170, בור מים

נ.צ. 176907/552925 ישראל ‏ חדשה
סתום כיום. היה ניזון מערוץ בינוני שפני המים בו הוגבהו ע"י סכר עפר. אין לבור פיר אנכי, הכניסה לבור הייתה מפתח צדדי.

171, עץ שיטה סלילנת

נ.צ. 176740/552011 ישראל חדשה
צומח על גדתו הדרומית של נחל אטדים, עץ גדול וענף.

172, שיטת בכות (?)

נ.צ. 177881/552182 ישראל חדשה                                                                                                                                       עץ בינוני בגודלו על גדת ערוץ משני של נחל אטדים. צמיחה שנתית ארוכה, צבע ירוק עז. כנראה איננו שיטה סלילנית.

173, (54) בור מים ומחפורת

נ.צ. 178128/552702 ישראל ‏חדשה
לבור פיר רחב 2.0 – 1.5 מ', ללא חוליה בנויה. ניזון משתי תעלות איסוף מים מהמדרון.

174, (54) מחפורת

נ.צ. 178603/552709 ישראל ‏ חדשה
מחפורת ארוכה וצרה, שיטחה: 12‏3X מ'. מידות פתחה – כרוחבה – 3 מ'. והיא כמעט סתומה בסחף. המחפורת אינה נראית כבור מים.

175, (55) מערות מגורים

נ.צ. 178735/552329 ישראל ‏ חדשה
שתי מערות חצובות בדופן הקירטונית הצפונית של נחל אטדים. מערה אחת סתומה כמעט לגמרי. השניה נותרה בשלמותה. שיטחה 10‏6X מ' ואין בה עמודי תמך. בפתחי המערות משטח מיושר, עליו פזורים חרסים עתיקים רבים ואפר. המערות צופות אל נחל אטדים, שבאזור זה הוא רחב ושטוח, ובו טרסות אבן רבות ושרידי מבנים.

משטח המגורים ופתחי המחפורות

176, (56) מחפורת (ממגורה?)

נ.צ. 178600/552716 ישראל ‏
מחפורת ללא תיקרה. שיטחה: כ_ 7‏7X מ' ועומקה כ_ 10 מ'. בקירות חצובים שקעים כעין ארונות. הכניסה היא מהדופן הדרומית. לא ברור לאיזה שימוש נועדה המחפורת. במפות 50.000 היא מסומנת כבור מים.

177, מעביר מים קשתי בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 178875/552756 ישראל חדשה
המעביר נמוך מאד. מעל הסחף נראים נדבך ישר אחד ושני נדבכי קשת. משני עברי אבן הראשה. בנוי מאבני קירטון.

178, מעביר מים קשתי בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 178975/552254 ישראל חדשה                                                                                                                                      בנוי מאבני קירטון ונארי. מעל הסחף על הקרקעית, שני נדבכים ישרים וארבעה נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. בסמוך למעביר היה תקוע פס מהמסילה. גנבי המתכות חתכו אותו לגובה כ-20 ס"מ. מעל הסוללה תצפית אל נופי נחל אטדים.

179, בור מים

נ.צ. 179046/552803 ישראל ‏חדשה
הבור ללא תקרה. בזמן הביקור היה מלא מים. ניזון מערוץ צדדי של נחל אטדים. בתוכו צומח עץ אשל. בסמוך לו שתי מחפורות.

180, שתי ממגורות חצובות

נ.צ. 179051/552820 ישראל חדשה
שתי מחפורות, זו לצד זו. הצפונית היא בעלת פתח כניסה צר, שמסדרון חצוב מוביל אליו. הפתח סתום כיום כמעט לגמרי. הדרומית: שיטחה כ-9‏6X מטר. תקרתה התמוטטה בחלקה ובמרכזה עמוד. מהעמוד מתמשך כעין קיר, שהושאר יחד עמו בעת החציבה. הקיר דק מהעמוד ונקרע בו פתח, כעין דלת. סידור זה מחלק את הצד האחורי של המחפורת לשני חללים, מעין חצאי חדרים. הכניסה למחפורת היא מהדופן המזרחית. אל הכניסה מוביל מסדרון חצוב. המסדרון מסתיים בסוללת עפר בערוץ הסמוך. הסידורים הפנימיים והעדר תעלות איסוף מים מהמדרון מצביעים על שימוש למגורים או מחסן. לעומת זאת סוללת העפר יכולה להצביע על שימוש, אולי לא מקורי, במחפורת, כבור מים. סביב המחפורות חרסים רבים.

181, בוסתן

נ.צ. 179528/552820 ישראל ‏חדשה
בוסתן קטן ששרד בשטח טרסה עתיקה. נותר חי עדיין עץ רימון (1985) אחד שנראה בפריחתו. כל חלקיו הנמוכים של העץ אכולים ע"י עיזים. קיר האבן של הטרסה בנוי ברובו מאבני קירטון בהירות בעלות פטינה חומה. הפטינה האופיינית לאבני קירטון, קשות חצובות. במדרון הגבעה הסמוך לבוסתן, שקעים רבים באדמת הלס, המיועדים ללינת עדרי עיזים, בשטח כמויות גללים גדולות.

181א, (45) ממגורה חצובה ובור מים – מאגורה

נ.צ. 181595/553544 ישראל חדשה                                                                                                                                  בערוץ נחל חגב, הזורם צפונה ונבלע בחולות, חצובה ממגורה ששיטחה 8‏6.5X מ' וגובה תקרתה כ_ 2.5 מ'. בדופן האחוריתחצובים מגרעות אחדות וכוך. בחזית נחצב הפתח למלוא רוחב הממגורה והוצר לאחר מכן על ידי בניה באבני גוויל מלוכדות בטיט לבן. במדרון מעל לממגורה, קיימים חריצים להסטת מי הנגר לצידי הפתח. מהפתח ומטה חצוב במדרון מסדרון ובו נראים אפר רב וחרסים, רומים – ביזאנטים. הממגורה בתהליך הסתמות. בצמידות אליה מצויה כנראה מחפורת נוספת סתומה לחלוטין. בסמוך לממגורה בור מים – מאגורה. שיטחה 13 10X מ' וגובה תקרתה כ_ 5 מ'. על אף גודלו אין בבור עמודי תמך. לבור שני פתחים. העליון הוא פיר בקוטר 1.5 מ', ומעליו בנויה חוליה מאבני גוויל גדולות מלוכדות במלט, שלא השתמרה יפה. בחוליה חריצי חבלים, שניכרים גם בפיר שמתחת. בסמוך לחוליה ובקצה תעלת ההזנה – בור שקיעה קטן, חצוב בסלע (1.5 X‏ 1 מ'), סתום כולו בסחף. הפתח התחתון מקבל את המים מהוואדי, שנחסם בחלקו על ידי חומר החציבה ומטה את המים אל הבור. הפתח אינו מסודר בבניה יפה, וקבוע בו, לנוחיות המשתמשים אדן מתכת של מסילת הברזל התורכית. אל הפתח התחתון מובילות מקרקעית הבור 11 מדרגות חצובות בסלע. גרם המדרגות מסתיים בכעין במה קטנה מרובעת (1.5 X‏ 1.5 מ'). בחצי גובה הבור, מעל גרם המדרגות, בדופן החזית – קיר ברוחב כ_ 2 מ' בנוי אבני גוויל כנראה שכאן היה המשכו של גרם המדרגות, בזוית של 90 מעלות החוצה אל פני השטח. על קרקעית הבור הלחה והטחובה מונחת אבן מעוטרת ברוזטה וצלב. (צילום) בסמוך לבור במעלה הערוץ טרסות רבות.
עדכון יולי 2007. אדן המסילה התורכית נעלם בבהלת איסוף המתכות והפתח הבנוי שמעל במת המדרגות נהרס והתדרדר פנימה. משני עברי הערוץ והטרסות מחפורת כנראה צה"לית אינה נראית חדשה ולא ברור אם הייתה בעת הסקר המקורי בשנות ה-80

צילום אלי ליבנה

182, בור מים

נ.צ. 182221/552605 ישראל חדשה
נחצב בערוץ משני של נחל הד. ליד פתחו ערימה גדולה של אבני קירטון המעידה כנראה על נפחו הרב של הבור. הפיר בנוי באבני גוויל, בינוניות, בנייה מדויקת. חלקו של הפיר התמוטט. מהפתח נראה גל אבנים גדול, שהושלך פנימה או התמוטטות חלקית שאינה נראית מבחוץ. אין סימני שיפוץ הפיר והחוליה בבטון, כבבורות רבים באזור. מערכת איסוף המים קיימת.
הבור נסקר לראשונה ביולי 2007.
עדכון ינואר 2014

183, בור מים

נ.צ. 183146/552605 ישראל ‏חדשה
חצוב בערוץ היורד אל נחל הד. עומקו כ_ 3.5 מ', קוטר הפיר 1 מ'. הפיר מדופן באבני גוויל ישרות וגדולות, מלוכדות בבטון. ניכרים עליו סימני שחיקת חבלים. ליד הפיר מוטלים שני לוחות אבן גדולים וישרים. בערוצים שבין הגבעות שרידי טרסות אבן.

184, בור מים

נ.צ. 183810/552835 ישראל ‏חדשה
חצוב בראש נחל הד. קוטר הפיר כ_ 2 מ'. בור קטן כפי הנראה, עקב מיעוט שפכי החציבה שלידו. הבור סתום כיום ברובו.

184א, חוטמית משורטטת

נ.צ. 184312/552389 ישראל ‏חדשה
בשולי כביש 40, כמה מאות מטרים מצומת הנגב, מצוי ריכוז צמחים לאורך קטע בן 15 מטרים. מציאות הצמחים על חלוקי הנחל, שהובאו לצורך סלילת הכביש, מרמזים שהצמחים הובאו למקום מואדיות האזור שם נמצאים הצמחים במספר פרטים קטן בדרך כלל.
לאחר עונות מספר נעלמו הצמחים

185, (57) אנדרטה

נ.צ. 184601/552494 ישראל ‏חדשה
בראש גבעה נמוכה בשולי כביש 40, בסמוך לצומת הנגב, הוקמה אנדרטה לזכר חייל שנהרג. הכתובת על האנדרטה: "במקום זה נפל חברנו, רב"ט אילן ועקנין, יהיה זכרו ברוך. 8.4.85 חברים מרותם גבעתי".

186, בור מים

נ.צ. 188303/552279 ישראל חדשה
עומק הבור 6 מ' וקוטר הפיר 1 מ'. הפיר מכוסה משטח ברזל מחוספס במידות 2‏2X מ' ובמרכזו פתח במידות 50‏50X ס"מ. טופל ונוקה על ידי אנשי חוות אבן ארי הסמוכה.

187, (58) בור מים מאגורה

נ.צ. 188580/552343 ישראל חדשה
הבור חצוב בסמוך לערוץ מישני של נחל מנגר. פתח הבור התמוטט בעבר ותוקן בכסוי בטון הנתמך ע"י מוטות ברזל. בכסוי הבטון הותקנה דלתית פח שנסגרת אל מסגרת תואמת מברזל זווית. בתקופה שבין התמוטטות פתח הבור ובנייתו מחדש עדיין נעשה שימוש בבור, ונותרו סימני חבלים בפתח שקוטרו 3.5 מ'. בתחתית הבור נראה גוש אבן שהווה את הפיר המקורי בקטר 1כ- מ'. בקרקעית הבור נראה גרם מדרגות צמוד לדופן הדרומית. אל דופן זו מובילה תעלת הטיה ארוכה המסתיימת בשקע במרחק כ_ 2 מ' מפתח הבור, וכ_ 1 מ' ממנו. השקע סתום באבנים וכנראה שהמים חודרים פנימה דרך האבנים. הבור טופל ונוקה על ידי אנשי חוות אבן ארי הסמוכה.

188, בור מים

נ.צ. 156116/551185 ישראל ‏חדשה
חצוב בתחתית גבעת גיר גבוהה. הפיר מדופן, באבני שדה גדולות, ואבני גזית לעומק 2.5-2 מ' בתבנית מרובעת 50‏50X ס"מ. מעל הפיר הבנוי, מונחת חוליה עגולה, מקורית, מסותתת באבן גיר קשה. קוטרה החיצוני 100-90 ס"מ. הפתח הפנימי עגול בחלקו העליון, ומרובע בחלק התחתון. מידותיו כ_ 50‏40X ס"מ. הבור ניזון בתעלה חפורה באפיק הוואדי. בחלק הסמוך לבור נכנסת התעלה החפורה לצינור מרובע, בנוי מאבנים, כניסת המים לבור מתחת לחוליה.

189, כבשן סיד

נ.צ. 156337/551901 ישראל ‏חדשה
ממוקם במדרון של גבעת גיר. הכבשן סחוף ביותר, שיטחו כ- 15‏7X מ' וגובה דפנותיו 2-1 מ'. כיוון הפתח לא נראה לעין.

190, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 160804/551515 ישראל חדשה
צומח במרכז אפיק נחל שונרה הרחב והרדוד. בינוני בגודלו.

191, (59) ממגורה חצובה

נ.צ. 162117/551092 ישראל ‏חדשה
במדרגה קירטונית של ערוץ, חצובה ממגורה ששיטחה 6‏5X מ'. ללא עמוד תמך, בחזיתה בנוי קיר, מאבני גוויל גדולות. בערוץ הרחב מצויים שרידי חווה. לאורכו טרסות רבות וגדרות אבן תוחמות אותו משני עבריו.

192, בור מים מאגורה

נ.צ. 163113/551127 ישראל חדשה
פתח הבור רבוע ובנוי באבני גזית ואבני גוויל גדולות וישרות מלוכדות בבטון. מבעד לפתח נראות 4 מדרגות חצובות הטובלות במים. ליד פתח זה ארעה התמוטטות בתקרה. גם פתח ההתמוטטות תוקן ונבנה באבני גוויל גדולות בבניה יבשה. באבנים חריצי חבלים עמוקים. לבור שלושה עמודי תמיכה שאחד מהם שבור ואינו מגיע לתקרה.

193, (60) מערת מגורים או ממגורה חצובה

נ.צ. 163498/551802 ישראל ‏חדשה
בראש גבעת גיר חצובה מחפורת מחולקת לשנים. החלק הפנימי נראה כחדר, שתקרתו נשענת על עמוד חצוב. חלק זה סתום ברובו, וללא תקרה. בין שני החלקים מפריד קיר חצוב ובו פתח. הכניסה אל שני החדרים היא במסדרון חצוב שאורכו 15 מ'. לפני המערה משטח מיושר, ובו חרסים ואפר רב. סביב המערה פזורים שרידי מבנים שניבנו מאבני גוויל, ומעט אבני גזית.

194, דקל, אשל הפרקים

נ.צ. 168521/551035 ישראל ‏חדשה
ביובל קטן שנשפך אל נחל הבשור צומחים: עץ אשל הפרקים ולידו דקל שגבהו כ_ 2 מ'.

195, עץ שיטה סלילנית

נ.צ 1693317/551692 ישראל חדשה
סמוך למט"ש רתמים

196, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 169580/551551 ישראל חדשה
עץ גדול וענף מערבית לגדר רתמים.

197, רתמים, בור מים נבטי-אורווה

נ.צ.מ. 1704/5516 ישראל חדשה
בעת חפירת יסודות למבנה המקווה בכפר רתמים, חדר המקדח לחלל שהתגלה כבור מים קדום – נבטי. דליפת מים מסביבת המבנה החדש הובילה לגילוי מערת אורווה סמוכה לבור, שהוצפה. דופן המחיצה בין שני אגפי האורווה, דומה ואולי זהה למערת האורווה, (אתר 350) שנמצאת כ-ארבעה ק"מ בלבד מכאן.

                                                                                                                                                   צילום אהוד אביטבול

198, (61) באר כרשינה, (ביר אבו כרישאן) – ביר סלמאן אבו סמרה אלערג'

נ.צ. 171765/551055 ישראל חדשה‏
כרויה בגדה הצפונית של נחל רביבים, קוטר הבאר כ_ 3 מ' ופני המים נמצאים בעומק 11 מ' בשנת הבדיקה. הבאר מדופנת בבטון לכל עומקה. התבנית ליציקה נעשתה מפח של חביות. (לפי פני הבטון). (שתי בארות נוספות באזור, דופנו בבטון באותן תבניות ממש. אתרים 353, 415) הבאר, במרחק כ_ 150 מ' מהאפיק וכעשרים מטרים מכביש הגישה לרתמים.
עניין השמות הרבים לבאר, והסימונים השונים במפות, חייב אותי לבדיקה יותר מעמיקה בנושא: משיטוטי בשטח, ובעקר בעת עריכת סקר נוף רמת נגב, זיהיתי את הבאר המדופנת בבטון, ממזרח לכביש הגישה לרתמים.
במדרון המערבי שיורד אל אפיק נחל רביבים, תלולית לבנה של קירטון. בדרך כלל תלולית מעין זו היא תוצאת חציבה בסלע. כאן אין נראית חציבה שכנראה נסתמה.
במפה בריטית BEERSHEBA 1:100.000 PALESTUNA משנת 1924 מסומנת התלולית כבור מים. שם הבאר: Bir Abu Kureishan.
במפת "מקורות מים 8.1.1948" של אריה יחיאלי ומיכאל וימרס חברי קיבוץ רביבים, מופיעים כמו במפה הבריטית בור ובאר. את הבאר הם כינו "ביר סלמאן אבו סמרה אילאערג'. (בטון)." שם זה היה מקובל אצל ותיקי רביבים (י. שמש בע"פ). את התלולית הקירטונית הם כינו "ביר אבן כרישאן (סתומה)"
מבדיקה יסודית סביב התלולית נראה שלא היה כאן מעולם בור מים. אין תעלות הטיה במדרון, או שום סימן אחר המרמז על בור מים. בקרבת המחפורת נותרו עדיין שרידים דלים של בית חווה וטרסות. (בקרבת מקום, בתוך שטח הישוב רתמים נמצא בור מים נבטי בעת חפירת יסודות לבניין המקווה.)
מחמת קרבתה לכביש הגישה לרתמים כוסה פי הבאר בשבכת ברזל.

199, עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 174223/551191 ישראל
בערוץ חולי ושטוח מצפון מזרח לקבוץ רביבים, נטועים בין עצי שיטה טבעיים כ- 10 עצי שיטה. ביניהם, בינוניים וקטנים, במקום עשרות עצים.

200, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. ‏ 176750/551992 ישראל חדשה
צומח על גדתו הדרומית של נחל אטדים. עץ גדול, ענף וירוק, בעל גזע עבה. בצמרתו מספר קיני עורבים.
קיים דווח לא בדוק משנת 1967 על קינון עזניית הנגב על העץ. (גיורא אילני בע"פ)