אתרים 1-100

אתרים על בסיס סקר הנוף רמת נגב 

רשימת האתרים שכוללת מאות אתרים מבוססת על סקר הנוף. רק מיעוטם של האתרים

נכללו בספר: "רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול".

כל האתרים בסקר המקורי, סומנו בנ.צ. רשת ישראל הישנה. וברשת U.T.M. במשך השנים מאז פרסום הספר ביקרתי באתרים רבים פעם נוספת במסגרת שרות במשמר הגבול ה"מתמיד". ובמסגרת פעילות ביחידת החילוץ רמת נגב. האתרים בחלקם, תוארו מחדש ונקודת הציון עודכנה בעזרת מכשיר G.P.S, ברשת ישראל החדשה.
במסגרות סיור אלה נמצאו אתרים חדשים ובוטלו אתרים שנעלמו או אינם ממין העניין יותר. בשנים האחרונות ערכתי מספר סקרים ברחבי המועצה: סקר מסילת הרכבת התורכית, סקר חלקי של הכביש המנדטורי, וסקר של המחנה הבריטי קמפ א-שרף. אתרים רבים מתוך סקרים אלה הוכנסו לרשימת האתרים.

סדר האתרים: מספר 1 הוא האתר הצפוני ביותר במפת הסקר. האתרים שלאחריו יהיו על אותו קו רוחב ממערב למזרח. לאחר האתר האחרון על אותו קו רוחב, תרד רשימת האתרים לקו רוחב תחתון (דרומה) והמספור יימשך ממערב למזרח.
האתרים חולקו מטעמי נוחות לקבוצות של מאה אתרים בקבוצה.

בכל אתר יופיע לאחר המספר הסידורי שם האתר ונקודת ציון.
לדוגמא:

1, (1) באר שקמים, באר אנטיליה.

נ.צ. 165748/567344 ישראל חדשה
המספרים בסוגריים, הם מספרי האתרים, בספר, "רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול".

בכל האתרים נמחקה נקודת הציון ברשת UTM אך נותרה נקודת ציון ברשת ישראל הישנה, באתרים שלא עודכנו.
בחלק מהאתרים יופיע הסימון (מ.מ.00) לאחר המספר הסידורי. אלה הינם אתרים מחלקו של מנחם מרכוס בספר הסקר, שהופיע כחלק נפרד בספר. באתרים אלה שלא ביקרתי אישית יופיע הסימן הנ"ל. אתרים אחרים מאותה קבוצה בהם ביקרתי בעצמי, הוכנסו למניין הרגיל של האתרים ללא הציון מ.מ.

יש בידי רשימת אתרים גדולה שהתקבלה מארכיון חוגי הסיור של החברה להגנת הטבע, אתרים מתוך הסקרים הארכיאולוגים, ואתרי סקר בורות המים של בית ספר שדה שדה בוקר. באם יוכנסו לרשימה אתרים כאלה הם יסומנו בסימון מיוחד.
לנוחיות המשתמש הוכנסו מספרי קואורדינטות הרוחב הרלוונטיות לכל קבוצה בת מאה האתרים.

קווי רוחב של פרקי האתרים

קבוצה גודל MB- קווי רוחב
1 – 100 247 555 – 560
101 – 200 173 551 – 555
201 – 300 90 549 – 551
301 – 400 107 547 – 549
401 – 500 198 545 – 547
501 – 600 101 541 – 545
601 – 700 151 537 – 541
701- 800 159 534 – 537
801 – 900 191 529 – 534
900 – 950 127 500 – 529

אתרים 1 – 100

1, (1) באר שקמים, באר אנטיליה.

נ.צ. 165748/567344 ישראל חדשה
באר חצובה, מדופנת בבטון במדרגת וואדי, כ-50 מ' מדרום לאפיק נחל באר שבע. קוטר הבאר כ-3 מ' בחלקה העליון המדופן. בחלקה התחתון שאינו מדופן, היא צרה יותר.
מעל לבאר מבנה קמרוני בעל גג שטוח בנוי מאבני גזית. רובן אבני גיר ומיעוטן אבני כורכר. בגג, המטויח במלט, שני פתחים מרובעים לשאיבת המים. לידם – מערכת תעלות מטויחות, שנועדו להזרים את המים אל שתי בריכות אגירה סמוכות. שטח האחת 2X2.1 מ' והיא צמודה לקמרון מדרום. שטח האחרת 5.5X5.5 מ' והיא מרוחקת מספר מטרים מהמבנה. המים הגיעו לבריכה הגדולה יותר באקוודוקט גבוה, ששרידים ממנו נותרו על קצה המבנה מצד אחד ועל דופן הבריכה מצד שני. הבריכה בנויה בעיקר מחלוקי נחל גדולים שנאספו באפיק הקרוב, והיא מטויחת במלט. סביב הבריכה – שרידי שקתות בנויות.
בסמוך לבאר – מבנה בדווי, שרק קיר אחד, ובו גומחת-ארון קטנה, שרד ממנו.
סביב המכלול גדלים עצים אחדים: שקמה, פלפלון, דקל, אשל הפרקים ענק ושדירה של שיטת המשוכות.

IMG_6850 באר שקמהעותק.jpg
חזית המבנה, זוג עמודי האנטיליה, בריכה צמודה

IMG_6852 אתר ביר ג'ומז בריכהעותק.jpgבריכה נפרדת ושוקת

IMG_6851 ביר ג'ומז שקמהעותקהשקמה המתנוונת, ברקע הבאר הלבנה

2, (2) הבאר הלבנה ומבנים, באר אנטיליה.

נ.צ. 165806/567218 ישראל חדשה
בסמוך לבאר שיקמים, בקצה מדרגת הוואדי הרחבה, למרגלות גבעה, נמצאת באר שקיבלה את הכינוי "הבאר הלבנה". קוטר הבאר כ-2 מ'. חלקה התחתון חצוב בקירטון ואינו מדופן. השליש האמצעי שלה מדופן בחלוקי נחל גדולים והשליש העליון באבני קירטון שעברו סיתות מדויק ויפה. דיפון זה וקמרון שניבנה מעל לבאר באבן קירטון מסותתת, משווים לכל המכלול גוון בהיר ומסנוור – ומכאן כינויה של הבאר.
אל המבנה שמעל הבאר צמודות שתי בריכות אגירה בנויות מאבני קירטון רכות, מסותתות בקפידה. בחזית הקמרון – שני עמודים בנויים מאבני קירטון ובטון. עמודים אלה שימשו לייצוב גלגל האנטיליה האופקי. בגג השטוח של הקימרון, מותקנים שני פתחי שאיבה מרובעים, שקע לקליטת המים, ושתי תעלות הזנה היוצאות לשתי הבריכות. אי-פעם הותקנה כאן משאבה מנועית, כפי שמעידים שני ברגים קבועים בבטון ושני שקעים שנוצרו באבן עקב תנודות המנוע. מסביב לבריכות האגירה – שרידי שקתות מים.
מדרום לבאר השתמרו יפה שני מבנים. אחד מהם מחולק ל-5 חדרי אורך, ללא קשר ביניהם. כל פתחי החדרים פונים צפונה. במבנה האחר שני חדרים, שפתחיהם פונים צפונה, אל חצר מגודרת באבן. המערבי בשני החדרים נפתח אל חצר פנימית קטנה.

IMG_7758 הבאר הלבנה נחל באר שבעעותקחזית הבאר

שרטוט הבאר הלבנה

השרטוט מתוך סקר נוף רמת הנגב, עמוד 76

IMG_6865 בריכת הבאר הלבנה נחל באר-שבעעותקהבריכה, ברקע נחל באר שבע

IMG_0707 הבאר הלבנהעותקעותק

IMG_6860 מבנים הבאר הלבנהעותקשורת החדרים מדרום לבאר

3, (3) באר אנטיליה.

נ.צ. 166927/567242 ישראל חדשה
באר אנטיליה חצובה בקירטון במדרגת ואדי רחבה, כ-100 מ' מדרום לאפיק נחל באר שבע. הבאר אינה מדופנת. מעל הבאר ניצב מיבנה קימרוני. בעל גג שטוח. בו שני פתחי שאיבה מרובעים, המיועדים לכניסה וליציאה של שרשרת האנטיליה. כן הותקנה בגג מערכת הולכת מים, היוצאת משקע קבלת מי השאיבה, ועוברת במרזב אבן לבריכה הצמודה למבנה. שטח הבריכה 2X2.5 מ'. בחזית הקמרון ניצבים עמודי בטון, שנשאו את גלגל האנטיליה.
המכלול בנוי מאבני גוויל, גזית ובטון, ומטויח במלט.
בסמוך לבאר – שרידי מבנה בן שני חדרים קטנים, שקירותיו נבנו מאבני קירטון. אבנים אלה נחצבו כנראה בעת חפירת הבאר.
על גבעה, מדרום מזרח לבאר – בית קברות, נראה בדווי.

IMG_9661 באר אנטיליהעותק

IMG_7753 באר ובית קברות נחל באר שבעעותק

4, (3) בית קברות בדווי

נ.צ. 167414/567334 ישראל חדשה
בראש גבעת לס צרה, דרומית למדרגת הנחל הרחבה של נחל באר שבע, מצוי בית קברות בדווי קטן. לפי גודל התלוליות נראה שקבורים כאן שני מבוגרים ו- 16 ילדים. בית קברות לא פעיל.

IMG_7749 בית קברות אתר מס' 4עותקברקע נחל באר שבע

5, (4) "קסר" ראשד בק (Qasr Rashed Bek)

נ.צ. 167164/567181 ישראל חדשה
מכלול של ארבעה חדרים בחצר פתוחה מוקפת חומה, לא הרחק מאפיק נחל באר שבע. שלושה חדרים בנויים זה לצד זה, ללא קשר ביניהם, כשהם סמוכים על קיר החומה הדרומי. שלושתם נפתחים מזרחה, אל תוך החצר. שיטחם הכולל 6X20 מ'. בחדר המרכזי ניצב עמוד בנוי מאבני גזית מלוכדות במלט לבן, תמך כנראה בגג. שטח החתך של העמוד 70X90 ס"מ. מזוזות הדלתות של החדרים בנויות מאבנים קדומות. המשקופים חסרים.
החדר הרביעי בנוי בפינה הדרום מזרחית של החומה. שיטחו 2.7X5.5 מ' והוא הרוס לגמרי. קירותיו בנויים מאבני קירטון בלבד.
השער היחיד של המכלול קרוע בקיר הצפוני של החומה. סף השער יצוק מבטון ומזוזותיו ניבנו מאבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים עתיקים בשימוש מישני.
המכלול בנוי ברובו באבני גוויל מלוכדות בטין. יש כאן אבני גיר, קירטון וחלוקי נחל גדולים שהובאו מהאפיק הסמוך. כמו כן ניתן למצוא כחומרי בנייה, גם סיגי כבשנים ומעט אבני כורכר מלוכדות בחלוקי נחל קטנים, פריטים ארכיטקטוניים עתיקים ואבני גזית בשימוש משני. בשטח החצר ומחוצה לה פזורים אביזרי הפרזול של הדלתות, שנעשו מברזל מרוקע. הדלתות עצמן נשרפו כנראה.

img266שרטוט מתוך "סקר נוף ומסלולי טיול רמת נגב" עמוד 87

IMG_7748 קסר בדווי נחל באר שבעעותקפתח הכניסה, ברקע נחל באר שבע

IMG_7738 קסר בדוויעותק - עותק

מקור שם האתר: מפת RAFAH 1:100,000 PALESTINA 1924

6, מבנה בדווי

נ.צ. 168317/567637 ישראל חדשה
מבנה בדווי על הגדה הדרומית של נחל באר שבע. שני חדרים ללא פתח ביניהם, כניסות ממזרח. קירות המבנה הרוסים בחלקם, ונטויים.

IMG_9656 מבנה בדווי נחל באר שבעעותק

IMG_9657 מבנה בדווי נחל באר שבעעותק.jpg

7, (6) באר אסנת (ביר אבו סנע)

נ.צ. 160417/566740 ישראל
באר חפורה בגדה הצפונית של נחל הבשור, כקילומטר אחד ממפגשו עם נחל באר שבע. הבאר, ששמה הערבי הוא ביר אבו סנע,  מדופנת בבטון ומכוסה בתקרת בטוןֶ מקומרת, הטיפוסית לבארות רבות בנגב ששופצו בידי הבריטים. במרכז הכיפה פתח מלבני בעל מסגרת ברזל, שמידותיו (2.80 X‏0.40) ס"מ. מבעד לפתח נראים שרידי סולם הברזל שאפשר ירידה לבאר.
בצד דרום ומערב בנויות שקתות להשקיית הצאן. טנק שנסע על הבאר סדק את תקרתה וחשף את קורות הברזל העבות, התומכות בה. הבאר מחזיקה מים כל חדשי השנה אך המים מזוהמים בשפכי מפעל מכתשים ורמת חובב.

8, עץ שיזף מצוי

נ.צ. 166773/566187 ישראל חדשה
בעל מספר גזעים שמסתעפים מן הקרקע, ירוק, רענן ופורח (יוני 1989). הפריחה מושכת חרקים רבים, זבובים ופרפרים. גובהו כ-4 מ', גדל בערוץ לסי צר במהלכו אל נחל באר שבע.

9, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 166679/566613 ישראל חדשה
עץ גדול ורחב צמרת, בעל גזע יחיד. צומח בסמוך לערוץ שמתחתר בלס מדרום לנחל באר שבע.

IMG_6844 שיטה נחל הבשורעותק

10, בור מים מאגורה

נ.צ. 167147/566130 ישראל חדשה
על גדות ערוץ כ-1 ק"מ מדרום לנחל הבשור חצוב בור. שיטחו 8X8 מ' ללא עמוד תמך. תקרתו קרסה בחציה, נראה שהייתה בבור מערכת מדרגות. בדופן החזית נראית בניה בחצי גובה הדופן. שטח הקרקעית מכוסה בשיחי ויטניה משכרת וגדלים בו מספר עצי תמר שחלקם מגיעים כבר לחצי גובה הבור. הבור מנקז כמה גבעות שמעליו בשתי תעלות איסוף.

11, (8) חווה (בדווית?)

נ.צ. 167734/566078 ישראל חדשה
על גבעה המשקיפה אל ראש יובל של נחל באר שבע בנוי בית בדווי בן שני חדרים. המבנה שימש כמרכזה של חווה חקלאית, שהוקמה כנראה בתקופה מאוחרת, יתכן בתקופת המנדט הבריטי. דגם החווה דומה מאד לדגם של חוות ביזנטיות רבות המצויות באזור, שאלת תקופתה של החווה נבדקה (דן גזית). נבדקו שלושה נושאים להשוואה עם חווה ביזנטית: האם קיימים שרידי מבנה קדום? סוג החרסים הפזורים בשטח, ושיטת בניית הסכרים.
המבנה החדש כאן לא נבנה על שרידי המבנה הביזנטי, או בסמוך אליו ובאבניו, כמקובל בחוות רבות ששוקמו בידי הבדווים, שנסקרו בסקר זה. בנוסף, בסקירת הגבעות שמסביב לחווה לא נמצאו כלל שרידים קדומים לחווה זו. רוב החרסים שנלקטו סביב המבנה, בטרסות, וליד הסכרים היו כולם חרסים ערביים מאוחרים משני סוגים: חרסים עזתיים שחורים וחרסים אדומים בעלי מרכז שחור.
המבנה – שטח שני החדרים שבבית 6X11 מ', ואין קשר ביניהם. פתחם פונה מזרחה ומזוזותיהם בנויות מאבני מזוזה קדומות. משקוף הפתח של החדר הצפוני עשוי מקורת עץ עבה וקורות אבן. ממשקוף החדר האחר נותרה רק קורת האבן, במפולת על הקרקע. הקירות בנויים בעיקר מאבני גוויל, שבהם משולבים אבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים עתיקים, ומטויחים בטין. בחדר הצפוני חלון שקבוע בו סורג ברזל דקורטיבי. לצד החדר הצפוני שרידי גדר אבן של חצר קטנה. בסמוך למבנה, נותר גל אבנים, ברובן אבני גוויל שנותרו מבניית המבנה.
בערוצים הסמוכים הוקמה מערכת של סכרים וטרסות, לאורך הערוץ הראשי וכל ערוצי המשנה. הדומה למערכות כאלה מהתקופה הביזנטית. הסכרים נועדו להאטת זרימת מי השיטפונות בערוץ ולהצפת חלקות קרקע מטורסות הראויות לעיבוד.
הגדול בסכרים בנוי מקיר של אבני קירטון לבנות-חומות שנחצבו במקום, והוא נתמך בסוללת עפר. בסכרים אחרים, הבנויים בערוצים מישניים, נמצאו אבני גזית ופריטים ארכיטקטוניים קדומים אחרים. כל הסכרים פרוצים.
הטרסות הרבות המצויות בערוצים המשניים לבית החווה ניבנו ברישול ורובן פרוצות. רק הטרסות הקטנות, הבנויות בערוץ שמעל לסכר הגדול, נותרו שלמות ברובן.
יתכן שלחווה זו שייכות גם 30 – 20 התלוליות (תולילאת אל-ענב) המסודרות בשלוש שורות בנ.צ. 1185/0654. תלוליות כאלה נדירות באזור זה. ניצפו באתר אחד בסמוך לרחובות נ.צ. (ראה אתר 278 )

‏‏IMG_0686 בית החווה - עותק

IMG_0688 מבנה חוה חדשה                                     בית החווה                                                                                   צילום אלי ליבנה

IMG_6840 סכר חווה בדווית.JPGמחציתו של סכר החווה  הארוך                                                                                                           צילום אלי ליבנה

12, עצי שיטה  סלילנית                                                                                                                          

נ.צ. 168617/566741 ישראל חדשה
במדרון, ביובל קטן של נחל סכר, צומחים כמה עצים קטנים ובינוניים.

13, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 168710/566800 ישראל חדשה
עץ גדול, ירוק וענף, צומח במישור לס בסמוך לנחל סכר.

14, זוג עצי שיטה סלילנית

נ.צ. 169268/566712 ישראל חדשה
גדלים בלב מישור לס בגדתו הדרומית של נחל סכר. עצים גדולים, בעלי צמרת ירוקה וצפופה.

15, עץ שיזף      

  נ.צ. 181202/566107 ישראל חדשה
בקרבת המזבלה העתיקה של באר שבע.

16, עץ שיטה

נ.צ. 1115/0659 ישראל
צומח בערוץ קטן כ-100 מ' מאפיק נחל הבשור. עץ קטן גובהו כ-2.5 מ', חציו יבש.

17, (9) שלושה כבשנים עתיקים

נ.צ. 162332/565705 ישראל חדשה
ריכוז של שלושה כבשנים מעל מדרגת חלוקים, סמוך לגדת נחל הבשור. על פני השטח מתגלים נדבך או שנים של אבני גוויל ששימשו לבניית הכבשן והרבה סיגים אפורים שחורים. הכבשנים שונים מאד מכבשני הסיד המצויים באזור ולא ברור מה היה שימושם.

18, (10) מחשוף כורכר

נ.צ. 1123/0656 ישראל
באפיק נחל הבשור מתגלה כאן מחשוף כורכר שהוא מן המזרחיים ביותר באפיק הנחל. הכורכר מלוכד עם חלוקי נחל. חשוף לאורך כ-25 מטר. לידו ריכוז צמחי סירה קוצנית.

19, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 162959/565294 ישראל
צומח על גדתו הצפונית של נחל הבשור

20, עץ שיטה סלילנית ומשטח שיחי ינבוט השדה

נ.צ. 162899/565520 ישראל
גדל במדרון מתון היורד אל נחל הבשור כ-200 מ' מהאפיק, גובהו כ-5 מ'. על המדרון גדלים בצפיפות רבה צמחי ינבוט. גודלו של שטח הינבוט כ-400‏200X מ'.

21, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 163431/565625 ישראל
צומח בערוץ לס עמוק בסמוך למפגש נחל באר שבע – חיפושית. עץ גדול וירוק בעל חמישה גזעים.

22, (11) אתר עתיק ומבנה בדווי ("בית חלוקי הנחל")

נ.צ. 164578/565830 ישראל חדשה
על מדרגת לס, בקרבת מפגש הנחלים באר שבע – חיפושית, פזורים שרידים ארכיאולוגיים אחדים, הכוללים גל דמוי טומולוס ומספר ערמות אבנים, כנראה קברים. האתר (סקר דן גזית) מתקופת הברזל II‏ – I‏. האתר כולל שרידים של חמישה ריכוזי מבנים, המרוחקים עשרות מטרים זה מזה. אתרים מתקופה זאת נדירים באזור. בתוך האתר מצוי מיבנה בדווי בן שני חדרים, ששיטחו כ-11.0‏5.5X מ'. פתחי החדרים נמצאים במזרח, בצמוד אל הקיר החוצץ ביניהם. כמעט כל הקירות ניבנו מחלוקי נחל גדולים, רובם חלוקי צור. באחד הקירות שולבה אבן שחיקה קדומה עשויה מסלע חוף (BEACH ROCK‏ ‏). בקיר החזית קבועה אבן גדולה, הבולטת מהקיר, ובה חור. נראה ששימשה לקשירת החמור או הסוס.
בקרבת המבנה הבדווי נמצא ריכוז של אבני שחיקה קדומות, שנאספו כנראה באתר הארכיאולוגי עם אבנים נוספות כנראה לבניית מחסן בדואי.
עדכון 27/10/07 כל חלקי הברזל נעלמו.

23, (12) מחפורות

נ.צ. 1149/0650 ישראל
שתי מחפורות חצובות בגבעה מדרום לנחל חיפושית. אחת מהם סתומה כליל. בשנייה עדיין נראה פתח המחפורת לפני סתימתו הסופית. לפני שתיהן משטחים מיושרים. נראה ששימשו כמערות מגורים.

24, מבנה בדווי ועץ שיטה

נ.צ. 165010/565391 ישראל חדשה
ניצב במדרון הפונה אל נחל חיפושית שנבלע בתוך עמק חולי רחב. המבנה בן חדר אחד, ששרד עד לגובה התקרה. בנוי מאבני גוויל מלוכדות בטין. בניה יפה ומדויקת. הכניסה בפינה הצפון מזרחית כלפי מזרח. בסמוך לו צומח עץ שיטה בינוני בגודלו. ממערב למבנה שקע של בור מים סתום.
עדכון: 27/10/07 כל הקיר המזרחי קרס העץ נכרת ונותר ממנו גדם.

IMG_7776 אתר 26צילום אלי ליבנה

25, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 167643/565922 ישראל חדשה
צומח במדרון גבעה, בסמוך לחווה הבדווית, (אתר מס' 11) עץ בינוני בגודלו.

26, (13) בור מים ואתר קידוח

נ.צ. 168070/565343 ישראל חדשה
בראש ערוץ מישני של נחל חיפושית חצוב בור ששיטחו 12‏12X מ'. תקרת הבור נשענת על עמוד שנחצב לא במרכז הבור אלא במרחק כ-3.5 מ' מהדופן האחורית. בחזית הבור פזורות הריסות של מתקני אבן, על שטח שרוחבו מספר מטרים. חלק מן המתקנים שנהרסו נעשו מבטון, או שטויחו במלט מודרני. חלקים גדולים של דפנות הבור ועמוד התמך מטויחים במלט.

IMG_0662 בור הקידוחעותק

מי הבור שימשו בוודאי את דירי הבית הבדווי הסמוך, ויתכן שגם את עובדי הקידוח, בקרבת מקום.
מהקידוח נותר משטח מיושר, שבמרכזו צינור מתכת פקוק וסביבו ארגז עץ, המדפן את פי הקידוח. על המשטח פזורים שקי חצץ, שקי חרסית וכבלים.
אל הקידוח נסללה דרך מנחל באר שבע.

(האם ייתכן שזה קידוח מים משנת 1943? ראה בסקר זה, אתר 292. דיווח מיומן קיבוץ רביבים על קידוחים בגבולות ובחזאלה.)

IMG_0658 בור הקידוחצילום אלי ליבנה

27, תלוליות ("תולילאת אל עינב")

נ.צ. 1185/0654 ישראל
כ-30-20 תלוליות מסודרות בשתים או שלוש שורות. תלוליות מסוג זה נדירות באזור זה. יתכן והן שייכות לחווה הערבית (ראה אתר 10).

28, באר חבלנים

נ.צ. 181301/556485 ישראל חדשה
הבאר מלאה כיום בסבך גדרי תיל שהושלכו אל פתחה.

IMG_9796 באר חבלניםעותק

29, עץ שיטת (הנגב?)

נ.צ. 1132/0646 ישראל
צומח על גדתו הדרומית של נחל הבשור, גובהו כ-3 מ'. בעבר נכרת העץ אך התחדש. כיום הוא מרובה גזעים, שכולם מסתעפים מתחת לפני הקרקע. גם צמרתו נכרתה בעבר והתחדשה. באוגוסט 1984 נראה העץ בפריחה עשירה וחרקים רבים נמשכו אל פרחיו. העץ נדיר באזור זה. ממערב לשיטה – מדרונות חוליים, מכוסים בצפיפות בצמחי ינבוט (כ-20 דונם).

30, (14) באר

נ.צ. 1233/0641 ישראל (נקודת הציון אינה נכונה?)
בגדה של נחל סכר חפורה באר בעלת תקרת בטון, האופיינית לבארות ששופצו על ידי הבריטים. התיקרה נתמכת בקורות ברזל עבות, ובמרכזה פתח מלבני בעל מסגרת ברזל. כדי למנוע פגיעת שיטפונות, נבנה קיר מגן מבטון, בין הבאר ובין האפיק. (קיר דומה מוכר מבאר צאלים-ביר שנק). המים בבאר עולים עד שלושה מטר מפתחה. המים אינם ראויים לשתיה, כי הם מזוהמים ומצחינים משפכי רמת חובב.

44.1408 באר מוגנת נחל סכר

31, (15) באר אוהד (ביר אל מועליקה)

נ.צ. 1136/0637 ישראל
במפות, מופיע בנקודת ציון זאת סימון של באר – אך כיום, איננה קימת בשטח. ביוני 1984 תוך כדי חיפוש הבאר, נתגלו בשולי האפיק מספר ת'מילות – מחפורות שטחיות שמים נקווים בקרקעיתן, שנוהגים הבדווים לחפור כאן מידי פעם. ת'מילה כזאת, שנחפרה ב-1985 בשוליים הדרומיים של אפיק הנחל , הגיעה לעומק של 1.5 מ'. למניעת התמוטטות, דופנה המחפורת בפחים ובארגזי תחמושת ממולאים בחול. המים בת'מילה זו היו טעימים והכילו מעט מאד מלחים, אולם בשיטפונות שבאו לאחר מכן נסתמה הת'מילה ולא חודשה יותר.
מקטע זה ואילך, גדלה במורד הואדי צמחיה אופיינית למקומות לחים כגון: סמר, קנה מצוי ואשלים.

32, ריכוז אירוס הנגב

נ.צ.מ. 1057/0634 ישראל

ריכוזים עשירים של אלפי פרחי אירוס הנגב, ליד כביש פנימי במתקן צ.ה.ל בחולות חלוצה.

IMG_2853 אירוס הנגבעותק

33, (16) קסר רולבאן

נ.צ. 167009/563022 ישראל חדשה

img267aעותק העתק

שירטוט מתוך "סקר נוף ומסלולי טיול רמת נגב" עמוד 82-83

מתחם מוקף חומה שעד למלחמת העצמאות היה בבעלותו של ערבי תושב חאן יונס. המתחם בנוי בעמק לסי – חולי אורכי שכיוונו מזרח – מערב. מצפון, רכס גבעות חיפושית, מדרום, גבעות חוליות: חולות חלוצה-רביבים. האזור מכונה בפי הבדווים חזעלי (El khrz'ali).
ממדי המתחם 35 35X מטר. כולל בתוכו מספר חדרים, חצרות, באר מים, בריכה וסביל. גובה החומות כ- 3.5 מטר בחומות שלושה פתחים. רוב חומר הבנייה הם אבני גוויל בגדלים שונים וביניהם אבני גזית בשימוש משני בעיקר בפינות החומה ובפתחים השונים. קירות החומה עבים ובנויים שלוש שכבות, כאשר בתווך אבנים קטנות יותר.
השער הראשי קרוע בקיר החומה הצפוני ופונה אל ערוץ נחל חיפושית, שבו קיימים שלושה בורות מים. רוחבו כ-שלושה מטר, ומזוזותיו אבני גזית. מהפתח נכנסים אל חצר פנימית רחבת ידיים. משני עבריה חדרים ומתקנים שונים.

img025עותקכניסה ראשית
חומה מזרחית: בפינה הצפון מזרחית, אגף המגורים, הכולל כ-שלושה חדרים שפתחיהם פונים, אל מסדרון שלאורך החומה. במסדרון במחצית אורכו לערך, פתח בחומה , מקורה בבטון.

002 קסר רולבאן חומה מזרחיתעותק.jpgהחומה המזרחית מבחוץ. פתח הכניסה למסדרון.
הגדול בחדרים נמצא בפינה הצפון מזרחית של המתחם. לחדר זה שני פתחים. האחד כלפי מערב, בקרבת השער הראשי הצפוני. הפתח והקיר הרוסים ברובם. הפתח השני נפתח דרומה אל חדר מבוא קטן, שגם ממנו פתח דרומה אל המסדרון הארוך. בפתחים אלה נותרו במזוזות אבנים גדולות יותר, וקמרון קשתי מאבני גוויל. לא נותרו רמזים על פרזול הפתחים השונים.

img022עותק.jpgמשמאל, מזוזת שער ראשי, בפינה חדרי המגורים, מימינם השער המזרחי.

img027עותק                                                                   אחד מפתחי חדרי המגורים

006יסודות החדרים הלא בנויים, מאחוריהם מסדרון והשער המזרחי, משמאל אגף המגורים.
חמישה מהחדרים שפתחיהם פונים אל המסדרון, מסומנים על ידי נדבך או שניים של אבני גוויל. נראה שקירות חדרים אלה לא ניבנו מעולם. החדר הדרומי בטור – האחרון, נראה ששימש כעין חצר, והוא למעשה המשכו של המסדרון שפונה כאן מערבה אך רחב יותר.
קיר החומה המערבי: בפינתו הדרום מערבית כרויה באר צרת קוטר. לאורכו חדר או חצר ארוכה. את החלל הארוך תוחם ממזרח קיר בנוי שנותר למלוא גובהו. ובו פתח שנפער אל החצר המרכזית. בקצהו הדרומי של החלל, כאמור באר, וסמוך אליה, פתח בחומה. הפתח מקורה בבטון. בקצהו הצפוני של החלל שער פנימי מקורה בבטון. מעבר לשער זה, צפונה, בריכת מים.

img023 העתק.jpgבאר צרת קוטר והשער האחורי-הדרומי

009 קסר רולבאן חצרות פנימיותעותקצילום מהבאר. החלל הפנימי עם שני פתחיו. בקצה, הבריכה

קסר 17עותקהחצר המרכזית. משמאל, החלל הפנימי – חלל האורך עם הפתח לחצר. בקצה, הפתח שליד הבאר.

img024עותקהבריכה. מעברה השני, הסביל.

קיר החומה הצפוני: בקיר זה כאמור נמצא הפתח הראשי של האתר. ממערב לשער היה קיים הפרט המעניין באתר כולו – סביל. הסביל בנו כשקע בקיר שעומקו כחצי מטר, בדופן החיצונית של קיר החומה. מעברו הפנימי נמצאת הבריכה. מידות השקע כ- 2.5 X 2.5 מטר. במרכזו חור שדרכו עבר צינור מהבריכה החוצה, אל הסביל שמחוץ לחומה.
בראש הסביל תקרת בטון, שבעת יציקתה נטבעו בה בהבלטה שני קרדומים בדווים. תקרה זו ממוטטת כיום.

007 קסר רולבאן פינה דרום מערביתעותק

בפינה הצפון מערבית נראים הריסות תקרת הסביל. – בהמשך, לשמאל הצילום הכניסה הראשית

012עותקהסביל, בתקרת הבטון שכיום ממוטטת נטבעו בעת יציקת הבטון שני קרדומים בדווים

IMG_7704 קסר רולבאן סבילהסביל  בשנת 2018
מקור השם קסר רולבאן עיידה שליבי בע"פ, במקום.

34, סכר קדום
נ.צ. 168665/563710 ישראל חדשה

סכר קדום על אפיק נחל חיפושית. הסכר פרוץ במרכז האפיק. באפיק מספר סכרים נוספים ושרידי טרסות.

IMG_9652 סכר קדום בנחל חיפושיתעותק.jpg

35, חורבת חיפושית

נ.צ. 168589/563643 ישראל חדשה
אתר ארכיאולוגי קטן, כפר או חוה גדולה בשולי אפיקו של נחל חיפושית הקצר. באפיק טרסות רבות ושני בורות מים.

36, הראבת אבו מועמר

נ.צ. 168895/563777 ישראל חדשה
חצוב ליד יובל של נחל חיפושית. מעל פתח הבור בנויה חוליה מוגבהת, מארבעה נדבכים של אבני גוויל מלוכדות בבטון. החוליה הרוסה בחלקה. בבור, מים נקיים ביותר. בעת הביקור במקום, נשאבו מי הבור בעזרת משאבה הידראולית למיכל מים רתום לטרקטור של בדווים, שעדריהם רעו באזור. אל הבור מוליכה תעלה, שחלקה חפורה וחלקה בנויה, ומרכזת מים משני יובלים של ראש נחל חיפושית. כ300 מטר ממנו בור נוסף, סתום.

IMG_6833 בור אבו מעמרעותק

076 בור חיפושית שאיבת מים בוצי אילון אורנה נאמן.jpgשאיבת מים מהבור                                                                                                                                צילום אלי ליבנה 1980

37, בור מים

נ.צ. 169221/563831 ישראל חדשה
חצוב ביובל של נחל חיפושית. הרוס לגמרי ואינו מתפקד. שתי תעלות האיסוף שרדו משני עבריו.

IMG_9654 בור חיפושיתעותק

38, בור מים  (צפון מערב לעלומים)

נ.צ. 170903/563511 ישראל חדשה
חצוב בסמוך ליובל של נחל סכר. פתחו מלבני (70 X‏ 40 ס"מ) ויצוק בטון. במבט פנימה מהפתח, נראה הבור ארוך וצר. תקרתו התמוטטה בעבר, ונוצקה לו תקרה חלופית מבטון. אל הבור מוליכות שתי תעלות איסוף.

39, עצי שיטה סלילנית

נ.צ.מ. 172009/563506 ישראל חדשה
שני עצי שיטה גדולים ורעננים. לידם שני עצים נוספים, צעירים יותר. בסמוך אליהם זוג עצי שיטה נוספים גדולים ויפים. הצפוני גדול יותר – כ-7 מ' גובה. בעל גזע עבה. בצמרתו קן עורב.

40, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 1223/0633 ישראל ‏
עץ קטן, דליל. כ-2 מ' גובה.

41, בור מים (צפוו מזרח לעלומים)

נ.צ. 172740/563251 ישראל חדשה
חצוב בסמוך לנחל סכר, לבור פיר חצוב עומקו כ-1.5 מ' ובו שרידי דיפון. נראה שהיה מכוסה כולו בכיפת בטון ששרידיה עדין נראים מסביב לפיר. בסמוך לפתח נראה בור השקיעה – 2.5‏2.5X מ', הסתום בסחף. גם בשוליו שרידי בטון. בסמוך לבור, שקע מרובע ולידו סוללת שפכים קירטוניים, נראה כבור שהתמוטט.

42, בור מים

נ.צ. 173120/563095 ישראל חדשה
הבור סתום לגמרי, סביב פיתחו, סוללה ענקית שיוצרת כעין מכתש גדול. בסמיכות אליו בור נוסף זהה.

43, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 163709/562741 ישראל חדשה
צומח סמוך לגדתו המערבית של נחל הבשור.

44, שיטה סלילנית

נ.צ. 164719/562622 ישראל חדשה
עץ גדול ומפותח בגובה כ-7 מ'. חלק מענפיו הראשיים התכופפו עד לקרקע אך גזעו העיקרי נותר זקוף. מבנה זה, יצר רציפות של עלווה צפופה, מפני הקרקע, ועד לצמרת. מרכזו של העץ נותר ריק, והתקבלה כעין סוכה טבעית, בעלת קירות אטומים. עץ קטן נוסף צומח כ-150 מ' מצפון מזרח לו.

45, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 169275/562577 ישראל חדשה
צומח על גדת ערוץ. גבהו 5-4 מ'. מסתעף מהקרקע ב-4 גזעים.

46, (17) מחפורת (מערת מגורים)

נ.צ. 172211/562906 ישראל ‏חדשה
מחפורת סלע סתומה ברובה בסחף וחול נודד. בחזיתה – רחבה חצובה, כמצוי לפני מערות מגורים רבות: שיטחה כ-20‏20X מ'. (בקרבת עלומים)

47, בור מים

נ.צ. 172542/562921 ישראל ‏חדשה
חצוב במדרון המשתפל אל ערוץ קצר היורד לנחל סכר. קוטר הפיר החצוב כ-2 מ'. הפיר מדופן בחלקו העליון ב-8-7 נדבכים. הפיר והחוליה בנויים באבנים גדולות וישרות בחתך מרובע 60‏60X ס"מ. כניסת המים לבור – מתחת לחוליה. עומקו עד לפני המים כ-12 מ'. אל הבור מובילה תעלה לאיסוף מים. (בקרבת עלומים)

48, הראבת מונג'טי  Harabet el munjatie

נ.צ. 173120/562955 ישראל ‏חדשה
חצוב במדרון הדרומי של גבעה. סביבו סוללה ענקית שיוצרת כעין מכתש גדול. פי הבור שבמרכז, נתון במלבן בטון, סתום כמעט לגמרי. אל המכתש מוליכות שתי תעלות איסוף. בסמוך לו בור סתום נוסף זהה.
מקור השם: מפת BEERSHEBA PALESTINE 1: 100,000

49, מעביר מים קשתי

נ.צ. 181290/562931 ישראל חדשה
מעביר מים קשתי בסוללת המסילה התורכית. חלקו התחתון סתום בסחף. נראים נדבך אחד או שניים ישרים, מעליהם 6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. לא שרדו אבני חזית והכנפיים. הבנייה נעשתה באבני קירטון ונארי. כל השרידים בלויים ומתפוררים.

IMG_9315עותקעותק

50, "פיתה" חולית

נ.צ.מ. 168632/561021 ישראל חדשה
עבודות טרקטור בשטח אימונים חולי, נעשתה בעבר על אתר חניה ארכאולוגי, כנראה גדול ממדים. סוללות החול נפרצות ע"י הרוח ויוצרות "מבני" חול יפים ביותר. פני המתקן מלאים כלי צור ואבן, וחלקי צור רבים. נראו באתר גולות אבן בעלות "הברגה" פנימית. נראים חרסים שונים מתקופות רבות, וקליעים רבים ממטווח חיל האוויר שהיה כאן לפני שנים. כמו כן שרידי אשפה צבאית עתיקה. הסוללות שנשחקות ע"י הרוח מותירות חרסים ופריטי צור רבים. אל המקום מובילה דרך סלולה ע"י צ.ה.ל. ציר "מעלה אפרים".

IMG_3494 פיתה חוליתעותק

Picture 183 כלי אבן פיתה חוליתעותק

51, ריכוז צמחי ינבוט

נ.צ.מ 169533/56180 ישראל חדשה
ריכוז צפוף של צמחי ינבוט השדה לאורך כמה עשרות מטרים.

52, (18) עלומים

נ.צ. 172360/561840 ישראל ‏חדשה
שרידי ישוב יהודי שהוקם כאן בפברואר 1947 ולאחר מכן נעזב. בנקודה ישבו לסירוגין גרעין מתנועת השומר הצעיר, וגרעין דתי. בשטח נראים עדיין שרידי תעלות קשר, עמדות, בונקרים ורצפות בטון של שני צריפים. האתר הפך למתקן אימונים של צה"ל שהרס כמעט כל מה שנותר מהישוב.
רענן ויץ כותב רשמים על סיורו במקום בשנות ה 40. "במקום, 7500 דונם שנרכשו בשנת תרצ"ד – תרצ"ו (1934 – 1936 ) על ידי יהודי דרום אפריקה באמצעות חברת הישוב". האדמות שנרכשו הן בקעה בין חולות נודדים, וגבעות. "נקבע בערך מקום המצפה המיועד, שיקום לאחר שיקנו פה שטחים נוספים. נקבע לאתר בשטח מקום לקידוח מים. נקבע לבדוק את הסיכויים לקניה נוספת בכוון לואדי מרטבה (נחל סכר), כדי ליצור לנו עמדה משני עברי הנחל לשמש מקום אגירה למי גשם על ידי בנית סכר".

IMG_2372 חורבות עלומיםעותק

53, עץ שיטה סלילנית 

נ.צ. 172624/561912 ישראל ‏חדשה
בינוני בגודלו (כ-2 מ' גובה) צעיר ורענן. העץ מקבל תוספת מים עקב פעולת דחפור מקרית שהותירה שקע נמוך, אוגר מים בסמוך לעץ.

54, בור מים

נ.צ. 172764/561235 ישראל חדשה
מצוי במדרון גבעת גיר, הפונה אל עמק מישורי חולי נרחב, בסמוך לחרבות הישוב עלומים. שיטחו של הבור 5‏5X מ'. הבור התמוטט כולו פנימה, בשתי דפנות שנותרו גלויות נראים תיקוני סדקים בשטחים גדולים, או יתכן שזהו בסיס לטיוח הקירות. התיקונים כמקובל בבורות רבים נעשו מאבני גוויל קטנות, מלוכדות במלט קדום. בחתך הסלע שהווה את תקרת הבור נראה שאין כאן שכבת גג קשה, אלא סלע רך וסדוק מאד. בשטח נראית תעלת איסוף אחת.

55, מבנה בדווי

נ.צ. 173530/561452 ישראל חדשה
שטח האתר: 25 X‏ 25 מ'. בחורבות נראים שרידי מיבנה הרוס לחלוטין, ובו, חדר ארוך ולידו חדר קטן. אל החדרים צמודות שתי חצרות שהיו מגודרות בגדר אבנים. בין חומרי הבנייה נראים אבני גזית, חוליות עמודים, אבן שחיקה מוארכת ושוקת אבן שבורה. כמו כן נמצאו במקום שיברי רעפי חרס כתומים.

57, (19) בור מים (ביר איבן סעיד)

נ.צ. 1247/0614 ישראל
הבור ממוקם במדרון רחב המשתפל אל מפגש הנחלים הד וסכר. בקרבת אגני החימצון של רמת חובב. מכיל מים ונמצא בשימוש פעיל על ידי הבדווים. המים נמצאים בעומק של כ-8 מ'. קוטר הפיר כ-1.5 מ'. הפיר מדופן באבנים ישרות וגדולות ואבני גזית. באבנים ניתן לראות חריצי חבל עמוקים.

58, מעביר מים תורכי בגשר מסילה חדשה

נ.צ. 180107/561673 ישראל חדשה
מעביר מים קשתי נמצא על תוואי הרכבת לרמת חובב. מתחת לגשר שמעל כביש הגישה הצפוני לרמת חובב נותר מעביר המים התורכי. משמש גם כיום לניקוז השול הצפוני של הכביש. מעביר המים חוזק בבטון אל בסיס הגשר החדש. בנוי מאבני סלע חוף (BECH ROCK) שמכיל מאובני צדפות רבים. גובהו כ- 2 מטר.
הקרקעית מכוסה בסחף. גלויים מעל הסחף, שני נדבכים ישרים, ו-12 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. כל הנדבכים הפנימיים מסותתים: סיתות שוליים וזיז. נדבכי הכנפיים מהוקצעים. הנדבך העליון המסותת חלק, חסר מעל לכנפיים, בשני עברי מעביר המים. בין האבנים נראה טיט בהיר. ביסודות הקשת נראות אבני גוויל קירטוניות.

IMG_9415 גשר רכבת חובבעותקעותק.jpg

59, בור מים
נ.צ. 178691/561941 ישראל חדשה
בסמוך לנחל חובב, הרוס בחלקו ומלא צמחי קנה ואשל. חלק נוסף של הבור בלתי נגיש מקבל עדיין מי נגר בתעלה רחבה, במישור לס, בין גבעות.

IMG_9309עותק

IMG_9310עותק

60, (20) באר ימואל, ביר אבו ע'ליון (אבי המקטרת)

נ.צ. 164574/560670 ישראל חדשה
הבאר נחפרה כ- 200 מ' מצפון לאפיק נחל הבשור. צורתה מלבנית 190‏140X ס"מ. הבאר דופנה באבנים גדולות וישרות ובאבני גזית. בנדבך העליון של אבני הגזית, בקיר האורך המזרחי נראים חריצי חבל. דופן הרוחב הצפונית וחלק מדופן האורך המערבית התמוטטו פנימה, עקב מעבר של טנק מעל הבאר. ההתמוטטות חשפה את השכבות שבהן נחפרה הבאר: שכבת אדמת לס – חול שמתחתיה חלוקי נחל. בסמוך לבאר עוברת דרך צבאית ראשית.
כלי רכב כבדים שנסעו ליד הבאר או מעליה הרסו אותה כליל וכיום היא סתומה לגמרי.

61, פסל "שומר הנגב"

נ.צ. 181490/560784  ישראל חדשה
פסל "שומר הנגב" הוקם בשנת 2005 ע"י אמיליו מוגילנר ושומרי איכות הסביבה. משקלו 1850 טון. 450 טון ברזל ובטון 1400 טון עפר, גובהו 17 מטר, כנגד 14 מפעלים ושלושה מתקנים באזור התעשיה.
נועד להזכיר את פסלי אי הפסחא באוקיאנוס השקט. סמל לשואה אקולוגית וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ולהתריע נגד הזיהום הנגרם ברמת חובב. (המועצה המקומית רמת חובב שינתה שמה לנאות חובב).
(מתוך ויקיפדיה)

IMG_6187 רמת חובב.jpg

62, בור מים

נ.צ. 174201/560844 ישראל חדשה
הבור סתום לחלוטין ומקומו נראה כעמק קטן. עדיין נראים שרידי תעלות האיסוף המגיעות אל העמק הסגור.

63, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 162321/559229 ישראל חדשה
צומח במדרון חולי, עץ בינוני בעל שני גזעים, ירוק צמרת. גובהו 4-3 מ', בצמרתו קן עורב.

64, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 166306/559401 ישראל‏ חדשה
צומח בחולות, כ-150 מ' מזרחית לאפיק נחל הבשור. עץ יפה וענף, בעל גזע אחד המסתעף למספר גזעים מישניים. גובהו כ – 7-6 מ'. לידו, בקרבת מקום, צומח עץ שיטה קטן נוסף.

65, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 166508/559620 ישראל חדשה
צומח במדרון חולי המשתפל אל נחל הבשור. בינוני בגודלו, כ- 3 מ' גובה. מספר מטרים ממנו צומח עץ נוסף קטן.

65א, מבנה בדווי בחלוצה

נ.צ. 166802/555923 ישראל

המבנה היה כנראה משטרת חלוצה המנדטורית, לפי מפה 1:20,000 מתקופת מלחמת העצמאות. מבנה אורך ובו 3 חדרים, ללא קשר ביניהם. אורכו 15 מ' ורוחבו 4.5 מ'. בחזית המבנה הפונה מזרחה חצר גדולה 15X9 מ'.  המבנה בנוי רובו אבני גוויל ומעט גזית בפתחים. שרד לגובה הגג. בחדר הצפוני התמוטטה פינת המבנה, במשקוף הדלת אבן גדולה ופס מתכת שנשענים על  המזוזות. בחד האמצעי  נותר משקוף מורכב, מצמד פריטים: לוח אבן וקורת עץ המכסים את עובי הקיר. בחדר הדרומי  התמוטט הפתח. בהריסות מבצבצת קורת עץ. הקירות הפנימיים מטויחים בטיח בוץ. בחדרים  שקעי  אחסנה אחדים בקירות העבים. בחצר הגדולה מצוי כעין אגף נפרד והקיר החיצוני באגף זה, גובהו כשני מ'. שאר קירות החצר הרוסים מאד.  כ-20 מ' מזרחית למבנה  מחסן בדווי טיפוסי ללא הגג. המחסן הולך ונסתם בחולות נודדים.

מפה

צילום קטע ממפת שבטי הבדואים 1:20.000. נערכה במלחמת העצמאות.

66, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 177149/559923 ישראל ‏חדשה
עץ גדול וענף, צומח על מדרון מכוסה חול נודד, המשתפל אל נחל סכר.

67, בור מים

נ.צ. 177577/559994 ישראל ‏חדשה
סתום לחלוטין, ניכר בשטח כשקע רדוד גדול. משני עבריו ערמות גבוהות של שפכים לבנים. בקרבת מקום – בור נוסף, סתום. שקע קטן וערמת שפכים מציינים את מקומו.

68, (21) "קסר" בדווי

נ.צ. 177577/559994 ישראל ‏ חדשה
במרומי גבעת גיר מכוסה בחול נודד, הצופה אל נחל סכר ואל מישורי החול הנודד שמדרום לו, מצויים שרידים של מכלול מבנים בדווים ("קסר"). השרידים כוללים חומה המקיפה חצר, ששטחה 20 X‏18 מ'. מעבר לקיר המערבי של החומה בנויים שלושה חדרים צרים וארוכים, שמעין אולם כניסה מפריד בין אחד מהם לשניים האחרים. קירות המכלול בנויים מאבני גוויל וגזית בשימוש משני. חלקן אבני מזוזה עתיקות.
עדכון 2013 האתר נראה שונה לגמרי מהתאור המקורי של שנת 1990. נראים בעיקר ראשי קירות שבולטים אך מעט מחול שמכסה את האתר. לא נראית ולו אבן גזית אחת. אבני הקירטון שבראשי הקירות מתפוררות לאבקה לבנה. בפינה הצפון מערבית, נראים שרידי בנייה פינתית. באתר כבאתרים רבים באזור נשדדות אבני הגזית, לבנייה חדשה.

IMG_5615 קסר סכרעותקשרידי הקסר 2015

IMG_5612 קסר סכרעותקחפירה ארכיאולוגית? 2015

כ-150 מ' מהמבנים בתחתית ערוץ נחל סכר, גבי מים.

69, גבי מים

נ.צ. 1276/0596 ישראל
בקטע זה נחל סכר חוצה רכס קירטון. גדותיו זקופות, גובהן כ-10 מ'. מהם כ-7 מ' חתך בקירטון. האפיק קירטוני וחסר חלוקים, לאורך כמה עשרות מטרים. לאורכו של האפיק סדרת מכתשות בגדלים שונים. המים הנקווים במכתשו אלו נקיים וצלולים מאחר וקטע הנחל נמצא לפני מוצא שפכי רמת חובב לנחל סכר.
עם סיום כריית חלוקי הנחל, והנמכת פני האפיק, התגלו המכתשות כחריצי קירטון עמוקים, ומוזרים.

IMG_2252 נחל סכרעותק.jpg

70, (22) מערות מגורים

נ.צ. 1282/0591 ישראל
שתי מערות חצובות במדרון. שטח האחת 14‏12X מ' וגובהה מעל 3 מ'. אל המערה חודר חול נודד, פיתחה סתום כמעט לחלוטין והכניסה אליה כיום אפשרית רק בזחילה. (1992) שטח המערה השנייה הוא 6X4 מ'.
לפני שתי המערות משטחים מיושרים, שנוצרו משפכי החציבה. על המשטחים ובמדרונותיהם פזורים חרסים רומיים-ביזאנטיים רבים.

71, (23) באר (ביר תורכיה) bir turkiya

נ.צ. 178574/559308 ישראל חדשה

img599.jpg

שירטוט מתוך "סקר נוף ומסלולי טיול רמת נגב" עמוד 85

על הגדה של נחל סכר, במרחק כ- 100 מהאפיק, חפורה באר עמוקה, מדופנת באבני גזית מסותתות היטב. מעל הבאר מבנה קמרוני, אליו צמודה מערכת מבנים: חדר, שתי בריכות אגירה, שוקת וגרם מדרגות העולה אל גג החדר והקמרון. בזמנו הייתה כאן אנטיליה, ממנה נותרו שני בסיסי עמודים עבים שנשאו את גלגליה. כל המערכת בנויה מאבני גזית, שמיעוטן מסלע גיר ורובן מסלע חוף (BEACH ROCK‏ ‏). מאחר שמסלע זה אינו מצוי באזור, נראה כי האבנים נחצבו במקום מרוחק יותר והובאו לכאן. (באזור הקרוב שלושה גשרים וגשרונים של מסילת הרכבת התורכית בנויים מאבן זו: ראה אתרים 58, 73, 77)
הבריכות מטויחות במלט. כיוון מערכת המתקנים צפון-מזרח דרום-מערב. שיטחה 12‏6X מ' וגובהה מעל פני הקרקע -3 מ'. גגות הקמרון, החדר, ופני הבריכות נמצאים באותו גובה. למבנה הקמרוני שמעל לבאר מתאר חיצוני רבוע. גגו שטוח ובו שני פתחים רבועים, בהם נכנסה שרשרת האנטיליה לבאר ויצאה ממנה. כמו כן הותקנה בגג מערכת שקעים ותעלות, לקליטת המים הנשאבים ולהובלתם אל הבריכות. כיום (1992) התעלות הרוסות בחלקן.
ליד גרם המדרגות העולה אל גג הקמרון נמצא החדר הסגור שקירו האחד חוסם את הפתח האחורי של הקמרון. דלת הכניסה אליו בקיר החיצוני, גגו נתמך בבניה קשתית.
ליד המדרגות, יסודות חדר נוסף. מסביב לאתר פזורים חרסים עזתיים שחורים רבים.
בקרבת הבאר מצויים שרידי חומת אבן שהקיפה חצר גדולה. באחת מפינות החצר מצויים שרידי חדר ובהם מזוזת דלת עתיקה בשימוש מישני.
האתר היה במרכזו של מפעל גריסת חומר ואדי.
עדכון יולי 2007.  אל הבאר הושלכו ונשרפו מכוניות. רוב מבנה הבאר הרוס. הקמרון שמעל הבאר מוטה על צידו מעל פתח הבאר. נותרו חלקית – הבריכות. הנחל ששימש מכרה חומר ואדי שוקם. אך לא סולקו שרידי המתקנים השונים.
עדכון 2013 בסיור זה הובררה סופית מטרות הרס האתר: צמוד לאתר שתי מחפורות: האחת נחפרה בעבודת ידיים, והשנייה במחפרון. סביר להניח שידם של מחפשי הזהב התורכי הייתה במעל. כמו כן החלה כאן שדידת אבני הבניין מקיר הבריכה.

IMG_2241 באר תורכיהעותק

IMG_2246 באר תורכיהעותק.jpg

IMG_6260 באר תורכיהשדידת אבני בניין מדופן הבריכה

מקור השם: מפת BEERSHEBA PALESTINE 1: 100,000

72, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 178778/559199 ישראל חדשה
צומח כ-50 מ' מצפון לאפיק נחל סכר, עץ גדול וענף בעל גזע יחיד.

IMG_2239 שיטה באר תורכיהעותק

73, ערוץ נחל סכר גשר רכבת

נ.צ. 179477/559228 ישראל חדשה
גשר קשת אחת. מידות הגשר: אורך כ-18 מטר רוחבו כ-6 מטר. קרקעיתו כיום סלע
קירטון טבעי. הדפנות: 5 נדבכים ישרים, מהוקצעים עם סיתות שוליים. מעליהם 16 נדבכי
קשת משני עברי אבן הראשה. נדבכי הקשת מסותתים גזית. בין אבני הבנייה נראה טיט
בהיר. רוב מבנה הקשת שמור יפה. חסרות חלק מאבני הגזית של החזית ורוב אבני
הכנפיים. כל חומרי הבנייה סלע חוף (BECH ROCK). התשתית מתחת לבניית הגזית,
אבני גוויל קירטוניות מלוכדות בטיט חום בהיר. בצידו הצפוני, בחלקו העליון של הגשר,
חפירה גדולה ועמוקה שנעשתה בידיים גם כאן חיפשו את ה"זהב התורכי" .

IMG_9440 גשר ערוץ נחל סכרעותקחזית דרומית

IMG_9442 גשר ערוץ נחל סכרעותקבחזיתו הצפונית, חפירת שוד "הזהב התורכי"

74, דקל

נ.צ. 163915/558206 ישראל חדשה
צומח בעמק חולי מצפון מערב לאתר חלוצה. גובה קדקוד הדקל כ-2.5 מ', ולפי שרידי האשכול הקטן-מינו נקבה. יש לשער כי במקום היה בוסתן נרחב יותר, בשטח נראות לפחות שתי סוללות שתחמו את הבוסתן. האזור מכוסה בחולות נודדים ומתאר פני שטח הבוסתן אינו ברור מספיק.

75, אשל הפרקים, ספסלים

נ.צ.  166538/558180 ישראל חדשה

עץ גדול מידות בסמוך לצומת כביש מס' 222 ושביל הכניסה לאתר קיבוץ חלוצה. מתחת לעץ שני שולחנות אבן, המשמשים כיום עוברי אורח ובעיקר את חיילי צהל. המקום אינו מטופל וסביבו לכלוך רב.

IMG_6297 ספסלים  אשל חלוצה העתק.jpg

76, (24) אתר קיבוץ חלוצה

נ.צ.מ. 166712/558262ישראל חדשה
קיבוץ חלוצה עלה על הקרקע ב- י' כסלו תש"ח 19.11.1947 במסגרת המאמץ ליישב את הנגב, לאחר פרסום תכנית החלוקה של מוריסון גרידי ביולי 1946. במסגרת זו עלו 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים 1946 ושישה ישובים נוספים שהאחרון בהם- חלוצה. עשרה ימים לאחר העלייה על הקרקע, נתקבלה החלטת האו"ם על הקמת המדינה ופרצה מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה עברו אנשי חלוצה לנקודה הנוכחית – משאבי שדה. באתר נותרו בונקרים, עמדות, תעלות קשר, רצפות צריפים, גדר תיל מתפוררת ועץ אקליפטוס בודד.

IMG_6290 אתר משאביםעותקרצפת צריף

IMG_6288 אתר משאביםעותקשרידי עמדה מתקופת מלחמת העצמאות

77, שרידי גשר רכבת תורכי, נחל סכר

נ.צ 179444/558188 ישראל חדשה
הגשר בנוי שונה מרוב גשרי המסילה הידועים מדרום לבאר שבע. האומנה החיצונית הדרום מזרחית בנויה גבוה מאד מעל אפיק הנחל. אין שום סימן שהיו לאומנה זו כנפיים. מכיוון שלא שרדה האומנה החיצונית הנגדית אין אפשרות להעריך את אורך הגשר. יסודות האומנה גבוהים מאד מעל האפיק. למטה, נמוך, סמוך לאפיק הזרימה. נראים שרידים, ייתכן של אומנה. אבני הבניין הם מטיפוס סלע חוף עשירים במאובני צדפות.
מעל יסוד האומנה שרד נדבך ישר אחד בעל בליטות מרובעות. (כמו בגשר באר-שבע ובגשר עזוז).
אפיק הנחל שוקם לאחר סיום כריית החלוקים. במורד האפיק מתחת לאומנת הגשר נוצק קיר בטון כדי למנוע התחתרות האפיק. מעליו, לאורך עשרות מטרים רופד האפיק ברשת מתכת. גם היא נועדה למנוע סחף והתחתרות לאחור.
בסקר נוף רמת נגב בשנות ה-90 המוקדמות, נסקרו במדרגות אפיק הנחל הרחב, הסמוך לגשר, סוללות מסילות צרות, שלא שרדו. מה גם שנערכה כאן כריית חלוקי נחל עמוקה.

IMG_9447 גשר נחל סכרעותק.jpg

78, (25) ממגורה חצובה

נ.צ. 179241/558055 ישראל חדשה
מידות הממגורה 6‏5X מ' וגובה תקרתה כ-2 מ'. פתח הכניסה חצוב יפה ומדויק עם משקוף ברוחב 1.5 מ' ושקע לנעילה של דלת, שכנראה הייתה במקום.
בסמוך לממגורה יש מעט חריתות בסלע הקירטון, בערבית ובאנגלית.
בסמוך לממגורה נמצאת מאגורת גדה.

IMG_7152 מחפורת נחל סכרעותק.jpg

79, בור מים (מאגורת גדה)

נ.צ. 179820/558055 ישראל חדשה‏
הבור נחצב בצמידות לאפיק נחל סכר. עמוד תמך יחיד שהיה בו התפורר בחלקו והתקרה התמוטטה בחציו הקדמי של הבור, הפונה אל האפיק. בקירות סדקים וחריצים שתוקנו באבנים ובמלט קדום. בחלקים התחתונים של הקירות סימני תיקון וטיוח בבטון. גובה התקרה כ- 3 מ', מעל לסחף שבקרקעית, ששיטחה 10‏10X מ'. בחזית החלק שהתמוטט גדלים שני עצי אשל, ונראים שרידי בנייה באבן גזית כורכרית. זהו כנראה פתח קבלת המים. בסמוך לבור שרידי סכר אלכסוני, שהרים את פני המים הזורמים באפיק בעת שיטפונות, והסיטם אל עבר תעלה חצובה שהוליכה את המים אל הבור.

IMG_6252 בור נחל סכרעותק

בקרבת הבור פיתול חזק של אפיק הואדי. ליד הבור מונחות אבני בניה עם סיתות שוליים, שהובאו כנראה מגשר הרכבת התורכי הסמוך.
עדכון 07/07/07 פתח הבור נסתם בצמחיה עבותה. באפיק ובשוליו נערכו עבודות שיקום לכריית החלוקים.
עדכון 2013 סביבת הבור החיצונית שונתה מאד. האפיק נמוך מאד עקב כריית חלוקי נחל, ושיקום האפיק. כל השרידים שהיו בסביבות הפתח נימחו. ערמות שפכי אדמה בפתח נועדו כנראה למנוע גישה מקרית לבור

IMG_2234 מאגורת גדה נחל סכרפתח הבור 2007

מערבית לבור נמצאה ממגורה שלא זוהתה בשלבי עריכת סקר הנוף. פתחה מרובע ושטחה כ-  7X5

80, אשל הפרקים     

נ.צ. 162280/557041 ישראל חדשה
עץ בודד בלב החולות

81, (26) שרידי מיבנה ובור מים

נ.צ. 164347/557095 ישראל חדשה
מזרחית לחלוצה, בשולי גבעת גיר נמוכה, הבולטת אך מעט מעל החולות המכסים את העמק הגדול שמסביבה, מצויים שרידי מיבנה עתיק וגדול שרק יסודותיו נותרו. בתחתית הגבעה, בסמוך לו, בור מים.
כל אבני המבנה הקדום רוכזו במרחק כ-50 מ' ממנו (כנראה על ידי בדווים), אם כדי לבנות בית חדש במקום ואם כדי להעבירן למקום אחר. גל האבנים מכיל, בין השאר, מעט אבני גזית ועמוד עגול בעל בסיס מרובע.
פיר הבור הסמוך מדופן באבנים גדולות ובאבני גזית. לחלקו התחתון של הפיר חתך מרובע ששיטחו 1‏1X מ', ואילו לחלקו העליון חתך משושה. מעל הדיפון מונחת אבן חוליה סדוקה, המכוסה בחלקה בחול. גם לפתח החצוב בחוליה חתך משתנה. בחלקו התחתון הפתח עגול וקוטרו 37 ס"מ, בחלקו העליון הפתח מרובע שאורך צלעותיו 40 ס"מ. בחלק זה חצובים שני חורים לצירים של המכסה ומולם שקע לסגירתו. אגן הניקוז של הבור קטן מאד: כ-1.5 דונם, כולל שטח המבנה.
כ-200 מ' מדרום-מזרח לנקודה, ניצבת גבעת גיר דומה לקודמתה ואף קטנה יותר. גם כאן חוזרת התופעה: שרידי מיבנה שרוכזו לגל אבנים שביניהן נראו אבני גזית בודדות.
הפרטים לא מעודכנים

82, בור מים בנוי, ועץ אשל הפרקים

נ.צ. 1143/0573 ישראל
הבור, באזור חולי, שבו אין אפשרות לחציבת בור מים בסלע הקירטון. בפתח הבור חוליית אבן דומה לזו שבפתחי בורות מים רבים באזור. אבן החוליה מכוסה בחלקה בחולות. לחוליה חתך משתנה, במרכזה פתח עגול בקוטר 38 ס"מ. בחלקו העליון הפתח מרובע, ושימש להנחת מסגרת לדלת. הבור צר בחלקיו התחתונים והעליונים ומתרחב באמצעיתו, בדומה לחבית עץ. קירותיו בנויים מאבני גוויל קטנות ובינוניות, מלוכדות במלט קדום. עומקו 2.60 מ'. קיימת אפשרות נוספת שאין זה בור מים אלא מאגר – מחסן. בקרקעית סחף חולי וגרוטאות. בין הגרוטאות נראתה משפחת תנשמות בת שלושה פרטים. פרט רביעי מת, ו – 6-5 ביצים שלא בקעו. בסמוך לממגורה שני גלי אבנים: האחד מעוגל, דמוי טומולוס, והאחר קטן ושטוח יותר.
עץ בינוני בגודלו, דומה לשכנו הקרוב. שנמצא במרחק כ-200 מ' ממערב לו. בצמרתו הדלילה קן עורב.

84, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 167202/557913 ישראל חדשה
עץ גדול רחב צמרת. מסביבו צומחים ארבעה עצי שיטה קטנים יותר. כ-50 מ' ממנו – עץ נוסף צעיר.

85, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 167417/57529 ישראל חדשה
צומח באזור מישורי וחולי בסמוך לכביש 222. גובהו כ- 6 מ' ולו שני גזעים. בסביבתו ריכוז צמחי ינבוט.

86, עץ שיטה סלילנית

נ.צ. 173580/557698 ישראל חדשה
צומח בעמק חולי, בין הדיונות העמוקות של חולות רביבים. עץ רענן וירוק.

87, (27) כתובות בדוויות

נ.צ.מ. 180876/557736 ישראל ‏ חדשה
על מחשוף קירטון נמוך, בגדה הצפונית של נחל סכר, חקוקות לאורך עשרות מטרים, כתובות רבות בערבית – ואחדות בעברית. חלקן ישנות ואינן ניתנות לקריאה, אך חלקן חדשות וברורות. רוב הכתובות מכילות שמות אנשים, בדווים.
עדכון 2013 רוב הכתובות מטשטשות והולכות. לא שרדו הכתובות הרבות בצבע שנסקרו בשנות ה-80.

IMG_6258עותק.jpgמהכתובות הבודדות ששרדו

88, אשל הפרקים

נ.צ. 160082/556796 ישראל חדשה
עץ בודד בלב החולות העץ כמעט ללא עלים עובדה שמבליטה את חמשת הקינים כנראה של עורבים בצמרתו.

IMG_2592 אשל קינים חולות חלוצהעותק.jpg

89, (28) אתר גיאולוגי

נ.צ. 165204/556511 ישראל חדשה
בראש גבעה המתנשאת מעל פני השטח, מתגלה במפתיע, שכבת חלוקי נחל עבה זוהי תצורת פלשת ששרדה באזור בראשי מספר גבעות. שכבת החלוקים הורבדה על גבי סלע האאוקן הקירטוני. בנקודה זו נעשו עבודות בכלים כבדים, שחשפו את עוצמת השכבה ואת גודל חלוקי הנחל שהורבדו במקום. גבעה נוספת שבראשה סלעים כנ"ל זוהתה בנ.צ. 1659/5551 ישראל‏.

90, (29) מערכת מחילות שועלים, מחצבה

נ.צ. 1162/0568 ישראל ‏
בראש גבעת קירטון מצפון מערב לעיר חלוצה, מצויה מחפורת קדומה, ששימשה כנראה מחצבת אבן קירטון. חול נודד מרפד חלקים גדולים של המחפורת. באחד מקטעי החולות מערכת בת מחילות רבות. המערכת פעילה, (קיץ 1990) ונראים סביבה עקבות שועלים וחפירות טריות. סביב חלק מהפתחים – אדמה שנחפרה וסולקה החוצה ובה גללים רבים. לפי העקבות והגללים נראה שיש במחילות גם גורים.
אתר לא מעודכן

91, (30) חלוצה

נ.צ. באר מרכזית 166826/556118 ישראל חדשה
חלוצה הייתה בירת הנגב הנבטי החל מהמאה השניה לפני הספירה. בתקופה הרומית,
החל משנת 106 לספירה, היא הייתה מרכז חשוב בפרובינקיה ערביה. בשלהי התקופה הביזנטית החלה לאבד מחשיבותה ולאחר הכיבוש הערבי, נעזבה בהדרגה.
העיר משתרעת על שטח של כאלף דונם, ובה אקרופוליס גדול, המשתרע בין נחל אטדים בצפון ובין נחל הבשור בדרום. הישוב צמח בשולי האקרופוליס: מצפון מזרח לו, הישוב מהתקופה הנבאטית המאוחרת. ומדרום מערב ובמזרח, בתקופה הביזנטית.
החוקר האירופי הראשון שהגיע למקום וזיהה אותו נכונה היה אדוארד רובינסון, בביקורו הראשון בארץ בשנת 1838. בביקורו השני, בשנת 1856 תאר את המקום תאור קצר.
בשנים 1871 – 1870 ביקר בחלוצה החוקר המזרחן א.ה. פאלמר, שנשלח על ידי הקרן הבריטית למחקר ארץ ישראל. פאלמר מתאר בנין ליד באר, הדומה לבנין שליד הבאר ברוחייבה. כנראה ראה שרידי בית מרחץ בחלוצה.
החוקר הצ'כי מוסיל, שביקר כאן בשנים 1901 – 1900, ראה כיצד פועלים ערביים הורסים בנין ציבורי גדול, כדי להביא את אבניו לעזה.
בשנת 1904 ביקרה בחלוצה המשלחת הצרפתית של בית הספר לארכיאולוגיה בירושלים, המשלחת כללה את החוקרים: ז'וסן, ונסאן, וסביניאק. המשלחת פעלה בעיקר בעובדת. בביקורים קצרים בשבטה ובחלוצה גילו את בתי הקברות. בבית הקברות בחלוצה גילו מצבות קבורה מהתקופה הרומית המאוחרת הטרום נוצרית, ומן התקופה הביזנטית. בשנת 1914 סמוך למלחמת העולם הראשונה נסקר הנגב על ידי וולי ולורנס שמצאו כאן מספר רב של מצבות עם כתובות רומיות מאוחרות, ונוצריות-ביזנטיות. הם גילו גם כתובת נבאטית, בה נאמר "מקום זה עשה נתירו לחיי חרתת מלך הנבאטים".
בסקר שערכה כאן מחלקת העתיקות המנדטורית בשנת 1933, נתגלו לראשונה שברי כלי חרס נבאטיים.
משלחת קולט האנגלו-אמריקאית ערכה ב-1938 סמוך לסיום עבודתה בשבטה וניצנה, חפירת בדיקה, באחד משפכי העיר על מנת לתארך את חרסי העיר. בשנות השלושים הוקם ליד באר חלוצה כפר ערבי – בדווי קטן שנקרא אל – חלסה. בתי הכפר ניבנו מאבני העיר העתיקה ובקירותיהם נמצאו לפחות שמונה מצבות מבית הקברות. החוקר ברסלבי, שבעת ביקורו ברביבים לאחר עלייתה על הקרקע בשנת 1943, ביקר גם בחלוצה, תאר כך את חלוצה של אותם ימים: "חלצ'ה רחוקה כאמור כ-12 ק"מ מנקודת-המצפה (רביבים). בחלצ'ה אתה מוצא היום 15-12 חנויות מכולת וסדקית. הן מרוכזות מסביב לבאר ומהוות כעין "מרכז מסחרי" לשבטי העזזמה. החנוונים הם ברובם יוצאי עכו היושבים כאן כשני דורות. (בדווים אחדים, מבוגרים, נשאלו על ידי אודות המוצא העכואי של החנוונים. הם טוענים שאמנם המשפחה המסוימת נשאה את השם עכווי אך אין זה מעיד על מוצאה)".
בשנת 1973 סקרה את העיר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בראשותו של אברהם נגב. בסקר זה נבדקו ערמות השפכים הרבות הפזורות סביב העיר, והתברר כי הן מכילות מעט מאד חרסים, בתוך כמויות החול והאבק הגדולות. מסתבר שהשפכים הללו הוצאו מתוך העיר במאמץ למנוע את כיסויה בחולות הנודדים, שחדרו לעיר, הבנויה בלב גוש החולות הגדול.
נבדק גם מגדל בקצה הצפוני של העיר, נסקרו מגדלים נוספים, והוכח שאין חומת עיר בין המגדלים. באגף המזרחי, הגבוה, של העיר גילתה המשלחת את חלוצה הנבאטית ומצאה שרידי תיאטרון, מקדש, ובית קברות. מדרום לתאטרון, סמוך לנחל הבשור נתגלה רובע בתי יוצר.
בשנת 1980 נערכה כאן עונת חפירות נוספת בראשותו של אברהם נגב. החופרים חשפו את התאטרון ונתגלתה כנסיה גדולה. בתאטרון נחשפו שני אזורים: אזור המושבים, והבמה. באזור המושבים חשפו החופרים שבע שורות מושבים – כנראה מחצית השורות שהיו בו. כן נחשפו מדרגות, שהוליכו אל המושבים. במרכז אזור המושבים נחשף תא המכובדים. כן נתגלה בסיס של פסל אדם בגובה מלא, שנותרה ממנו רק כף רגל נתונה בסנדל. בעיי המפולת נתגלתה כתובת, שהייתה קבועה כנראה מעל פתח התיאטרון. לשונה: "בימי כהונתו של פלאוויוס דימארכוס המפואר והמהולל ביותר, נעשה הריצוף של התאטרון הישן, (המגיע) עד הריצוף הישן. הדבר נעשה ביוזמתו של אזרח העיר אברהם בן זנוביוס בשנת 349" (שנת 349 למניינה של פרובינקיה ערביה שנהג באזור, היא שנת 454-5 לסה"נ).
לפי הממצאים, נבנה התאטרון בתקופה הנבאטית התיכונה, ואילו הכתובת היא מן התקופה האחרונה לשימוש בו, מהמאה החמישית לסה"נ ואילך.
הכנסייה המזרחית היא הגדולה בכנסיות הנגב: אורכו הכולל של הבניין הוא 77.40 מ'. עד כה נחשפה רק מחציתו של אולם הבאסיליקה (אולם העמודים), שבו שלוש האפסיסים ושני טורים בני עשרה עמודים כל אחד. האולם משתרע על שטח של 39.45‏29.60X מ'. האפסיסים נבנו גזית וצופו שיש. כן צופו בשיש כס הבישוף ורצפות אולם הבסיליקה. גם בסיסי העמודים וכותרותיהם הקורינתיות עשויים משיש.
בשנים 1915-1916 נערכות חפירות מצומצמות מדרום מערב לאתר האשפה המרכזי. נתגלה בין השאר קטע רחוב ראשי ותעלת ניקוז ארוכה.

IMG_2814חפירות 1915

בחלוצה מצויות כיום שש בארות, חלקן סתומות:
* הבאר המרכזית, נ.צ. 166826/556118 בגדה הצפונית של נחל הבשור. שופצה על ידי הבריטים, שבנו מעליה כיפת בטון ובראשה פתח מלבני, עם מסגרת ברזל. סביב הבאר ניבנו שתי שקתות להשקיית הצאן. מבני החנויות של חלוצה הבדווית הקיפו את הבאר.

IMG_6865 חלוצה באר מרכזיתעותק.jpgהבאר המרכזית, שיפוץ מנדטורי

* ביר גרמש (גרמשה), נ.צ. 166592/556382 בגדה המזרחית של נחל הבשור, בסמוך לתחנת הקמח. חלקה התחתון של הבאר חצוב בסלע מעל הסלע דיפון באבני גזית. נראה שמבנה
הדפנות הוגבה בתקופה מאוחרת באבנים מלוכדות בבטון. ההגבהה נבנתה מעל לשכבת האבנים שבהם חריצי חבלים. מסביב לבאר משטח בטון ושקתות.

IMG_6874 חלוצה באר גרמשהעותקצילום 2015

IMG_6876עותקצילום 2015

עדכון 03.2008 משטח הבטון כבר איננו נראה. גם השקתות הולכות ונהרסות.
עיידה שליבה מספר, כי הבאר נחפרה על ידי גרמשה ולכן נקראה על שמו. גרמשה מכר את מי הבאר לרועים בכסף מלא, תוך תחרות עם אריאטי (בעל הבאר המלבנית). במלחמת העצמאות נמלטו הוא ומשפחתו מן המדינה. נראה שהבאר קדומה יותר.

* ביר אל עקוב, נ.צ. 166402/556355 ישראל חדשה.
חפורה בגדה המערבית, הגבוהה, של נחל הבשור. ליד הבאר – בריכת מים, בסיסי בטון, וברגים של מנוע או משאבה. הבאר עמוקה מאד, עקב מיקומה על הגדה הגבוהה של נחל הבשור. קוטרה כ- שלושה מטר, מדופנת לכל גובהה באבני גזית. בפיתחה נראית קשת בנויה ובסיס קשת נוספת. יש להניח שקשתות אלה תמכו את תקרת הבאר. מסביב לה נראים יסודות מיבנה שהקיף את הבאר. בקרבת הבאר בנויה בריכת בטון מטויחת.
הבאר והתחנה נקראים על שם בעליהם, אל עקוב, ערבי מאל עריש, שהיה גם בעל מיבנה סמוך, ובו ארבעה חדרי אורך וחצר גדולה מוקפת בחומה גבוהה. מבעליה של טחנת הקמח. כמו כן היה גם בעל חנות בביר עסלוג'.

IMG_6869 חלוצה באר גבוההעותק          צילום 215

IMG_6871עותק

* ביר אריאטי באר מלבנית, נ.צ. 166883/556052 בגדה הצפונית של נחל הבשור, במרחק כמה עשרות מטרים מהבאר המרכזית. עקב קרבתה היתרה לדרך העתיקה אל ביר עסלוג', הנמצאת כיום בשימוש הצבא, נהרסה הבאר, בעיקר בעשור האחרון. כיום אפשר למצוא כאן רק את שרידי הנדבכים העליונים של בנייה.
בני משפחת אריאטי היו סוחרים ממוצא סורי. בשנת 1946 פרץ סכסוך קשה בינם לבין שבט העזזמה, והבדואים הציתו את גרנות התבואה של משפחת אריאטי. המשפחה הייתה גם בתחרות עם גרמשה על מכירת המים. (עיידה שליבה, בע"פ).

IMG_6862 חלוצה באר מלבניתעותקעותק.jpgצילום 2015
* טחנת הקמח
נ.צ. 166716/556423 ישראל חדשה

מבנה טחנת קמח – הוא אחד המבנים המרשימים ששרדו מבתי חלוצה הערבית. בבנייתו השתמשו באבני גזית רבות. במקורו היה המבנה בנוי בצורת האות ר, אך האגף הדרומי שלו הרוס כיום. ליד ההריסות מונחים שני מכלי ברזל גדולים, מדופנים בבטון. הטחנה הופעלה על ידי מנוע קיטור מתוחכם יחסית, שהכיל מערכת מים סגורה: המים שהפכו לקיטור עובו והוחזרו למיכל וחוזר חלילה. אבן הרחיים הגדולה הונעה בעזרת רצועות עור.
האגף העיקרי אורכו 24 ורוחבו 5 מטר. בקצה המערבי של מבנה האורך נבנתה מחיצה מאוחרת לבניית המבנה כולו, שסגרה חדר נוסף. אחד החלונות הדרומיים נפרץ כדי לשמש פתח כניסה לחדר הנוסף. קיר המחיצה בנוי מאבנים קטנות יותר והוא ניגש אל מרכזו של חלון. חזית המבנה כולו פונה דרומה והיו בה שישה חלונות, מקומרים. באחד מהם שרדה עדיין מסגרת העץ. במרכז האגף פתח שבראשו קשת, בעורף המבנה הפונה צפונה שני פתחי חלונות בלבד. המבנה כולו שרד עד לגובה הגג שחסר כיום. במקומות רבים על הקירות נראים שרידי טיח מלט מודרני.
בשליש המזרחי של חדר האורך, שני בסיסי בטון עם ברגים עבים ששימשו כנראה תושבות מנועים. גם בחלק ההרוס מבצבץ בסיס נוסף עם ברגים שנוסרו.
באגף המזרחי ההרוס, שרד הקיר המזרחי שכיום הו מובדל מכל מבנה האורך. על הקיר בסמוך לשני המיכלים סימני אש וחום.
בעל התחנה היה, כאמור, אל עקוב, מאל עריש. (בביר עסלוג' הקים חג' סעיד טחנת קמח מתחרה מודרנית יותר). במלחמת העצמאות ברחו משפחת אל עקוב לאל עריש.

חלוצה טחנת הקמח.jpgטחנת הקמח

92, עץ שיטה קן חוויאי

נ.צ. 1178/0565 ישראל ‏
עץ גדול וענף צומח על גדתו של נחל אטדים. לעץ גזע עבה יחיד ומספר ענפי משנה עבים. בצמרתו נראה לעיתים קינון חילופי של זוג חיויאים. בנובמבר שנת 1994 בעת שיטפון אדיר, נדיר בעוצמתו נפגע העץ והתהפך על צידו.
אינו קיים יותר.

93, גת עתיקה

נ.צ. 168203/556431 ישראל
בנויה על הגדה הדרומית של נחל אטדים, בעיקול של הערוץ. נחשפה בעת סלילת כביש רביבים – צאלים, ונפגעה בעבודות. האתר נחפר על ידי הארכיאולוג גבי מזור ובסיוע נערי קיבוץ רביבים. המתקן בנוי בניית גזית מפוארת, בשלושה מפלסים. במפלס העליון נמצאים תאים לאחסנת ענבים, וחלונות בעלי סף משופע הנפתחים אל משטח הדריכה, המוקף קירות אבן גזית. גם רצפתו אבני גזית. בקירות קבועים ספסלי אבן. קשת שחצתה את חדר הדריכה מצפון לדרום מעידה על כך שהיה מקורה. בקירות יש גומחות לאחסנת כלים. בדופן החזית קיר נמוך שבתחתיתו צינור למעבר התירוש אל בורות ההיקוות. הפתח היה קבוע באבן מעוטרת שנשדדה, כמו פריטי אבן נוספים. בורות האיסוף שגם הם היו מקורים נפגעו. מצויים כיום מתחת לכביש. צמוד לגת, מעל לאפיק הנחל, נחשף בור מים בנוי מאבני גוויל. שלא נוקה בעת החפירה
בהמשך הכביש מערבה, נחשפו ונפגעו שתי גתות נוספות, שלא נחפרו.
האתר הולך ונהרס אבנים רבות נעקרו.
ביולי 2013 נערכה באתר חפירת שוד. הבור  נחפר, הוצאו מתוכו כמויות חול נודד. ונשברה חלק מהדופן המערבית. בשפכים נותרו אביזר מתכת חלוד ביותר, כנראה ראש מחרשה ופריטים נוספים חלודים כנראה ברגים. נמסר דיווח לרשות העתיקות.
מקורות: סקר נוף רמת נגב, ידיעון רשות העתיקות.

IMG_4046 גת אטדיםעותק העתק.jpgחפירת שוד באתר

94, בור מים (מאגורת גדה )

נ.צ. 181754/556630 ישראל חדשה                                                                                                                                                        חצובה בצמוד לאפיק נחל סכר. המאגורה התמוטטה בחלקה הקדמי הפונה אל האפיק, וסתומה במידה רבה. שטחה 8X‏8 מ', עמוד תמך חצוב יחיד תומך עדיין את מחצית תקרת הבור. בשתי הפינות האחוריות של הבור שני זוגות חריצים זהים לכל גובה הקיר. בפינה אחת החריצים נאטמו באבנים קטנות עם חומר מלכד. בסמוך לבור שרידי סכר אלכסוני, שהרים את פני המים הזורמים באפיק בעת השיטפונות, והסיטם אל תעלה חצובה, שהוליכה את המים אל הבור.

95, (31) ממגורה חצובה

נ.צ. 1329/0563 ישראל
במרומי מתלול קירטוני, בגדה הצפונית של נחל סכר, חצובה ממגורה. מידותיה כ-8‏8X מ'. במרכזה חצוב עמוד. בחזיתה פתח שרוחבו 1 מ', חסום בחלקו על- ידי סחף. מהפתח ומטה, במורד המדרון, חצוב מסדרון שאורכו מטרים אחדים. מעל הממגורה מתמשכת מחצבת אבן עתיקה לצפון מערב.

96, באר

נ.צ. 183363/556081 ישראל חדשה
נחפרה על הגדה הצפונית של נחל סכר, בגובה מטרים אחדים מעל לאפיק, (האפיק כיום, נמוך יותר, עקב חציבת חומר ואדי). בסמוך לכביש המנדאטורי הישן. הבאר אינה מדופנת. בחתך, נראה שנחפרה בתוך חלוקי נחל. פי הבאר מכוסה כיום, בסבכת ברזל קשיחה, וסביבה גדר תיל.

97, עץ שיטה

נ.צ. 167705/555274 ישראל חדשה
צומח בעמק בין שתי דיונות מיוצבות. עץ גדול בעל עלווה סבוכה, גובהו כ -8 מ'. בצמרתו קן ישן של עורב וריכוזי קינים צפופים, יתכן קינון ישן של דרורים ספרדיים.

IMG_4001 שיטה אירוסים-חלוצה.jpg

98, (33) ריכוז צמחי אירוס הנגב

נ.צ.מ 169531/555220 ישראל חדשה
ריכוז האירוסים – במדרון דיונת חול מיוצבת. הפריחה בשיאה, בשנים שבהם כמות הגשם מגיעה לקרבת הממוצע השנתי כ- 100 מ"מ. מחמת קרבת הריכוז לאזורי רעיית עדרי הבדווים, נפגעים הצמחים לעיתים בשיני הצאן. המקום נוח לביקור עקב קירבתו לכביש 222 והפריחה אף נראית לעיתים תוך כדי נסיעה. הפריחה בחודשים פברואר – מרץ. גוש צמחים פורחים בלבן נעקרו ונלקחו מהאתר.

IMG_2853 אירוס הנגבעותק.jpg

IMG_7895 אירוס הנגב חולות רביביםעותק.jpg

99, מעביר מים הרוס בסוללת הרכבת התורכית

נ.צ. 179925/555833 ישראל חדשה
נמצא בעמק לס-חול בין דיונות. המתקן הרוס ואבני קירטון חלקן מסותתות, מפוזרות מסביבו. שרדו חלקית 3-4 נדבכים ישרים וקשת. במרחק לא רב מכאן, פתח בסוללה. ייתכן שהיה כאן מעביר מים.

IMG_9451 מעביר מים חולות סכרעותק

100, בור מים

נ.צ. 1306/0554

נחצב באפיק נחל חגב בתוך עמק סגור. הבור משופץ בבטון. חולייתו  המשופצת, מוגבהת מעל פני השטח ובתוכה תקועה חבית. המים נכנסו אל הבור מתחת לחוליה, בתעלה בנויה ומקורה בלוחות אבן. רוחבה כ-0 .1 מ'.

מחשבה אחת על “אתרים 1-100

  1. שאלות:
    היכן אני יכול למצו מידע על האופן בו
    1. נחפרו בארות (באופן בטיחותי, שלא יתמוטטו על החופר)
    האם למשל נעזרו בלוחות עץ לדיפון קירות הבור וקורות תמיכה רוחביים?
    2. אופן בניית הדיפון של הבארות באבנים מסותתות, ובאבני גוויל. (למשל האם קודם חפרו את הבאר לכל עומקה ורק אז בנו את קירות הדיפון – כלומר התחילו בניית הדיפון מלמטה, או שבנו את הדיפון תוך כדי חפירה כלפי מטה, תוך שהם מניחים את האבנים החדשות מתחת לעליונות, או שחפרו בור רחב יותר, בנו קירות מלמטה למעלה ומלאו החלל החיצוני בין הבור לקירות, או כל שיטה אחרת..)

    תודה
    אבנר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s